מאכלי חלב בחג השבועות - שמועה במשנ"ב בשם "גדול אחד"

נדיב לב

משתמש ותיק
המשנה ברורה סימן תצד סקי"ב כתב: שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה [כי בעשרת הדברות נתגלה להם עי"ז כל חלקי התורה כמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולה כל התורה] וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כ"א מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט בסכין בדוק כאשר צוה ה' ולנקר חוטי החלב והדם ולהדיח ולמלוח ולבשל בכלים חדשים כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו בהם באותו מעל"ע נאסרו להם ע"כ בחרו להם לפי שעה מאכלי חלב ואנו עושין זכר לזה עד כאן לשונו

מיהו אותו גדול אחד שלא הוזכר בשמו?
ומדוע לא הזכיר בשם גאולת ישראל הנדפס בשנת תקפ"א שהובא טעם זה?
 

חדא

משתמש ותיק
ידוע הקושי' ע"ז שהרי בשבת ניתנה תורה ובלא"ה לא יכלו לבשל
 

חדא

משתמש ותיק
גם בסי' תרל"ט שעה"צ ס"ק צ"ג הביא שמועה בשם גדול אחד
 

חדא

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
ומדוע לא הזכיר בשם גאולת ישראל הנדפס בשנת תקפ"א שהובא טעם זה?

כידוע הח"ח לא היה מעיין בספרים חסידים כמו שכותב בנו, ולכן ודאי לא ראה זאת בספר שהזכרת, מה גם שמחברו לא ידוע כ'גדול'.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
חדא אמר:
ידוע הקושי' ע"ז שהרי בשבת ניתנה תורה ובלא"ה לא יכלו לבשל

ועוד יותר קשה שהרי אכלו מן ויכלו לטעום בו טעם בשר, ולחד מ"ד ביומא עה,א גם נהפך לבשר ממש, וצ"ע.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
חדא אמר:
נדיב לב אמר:
ומדוע לא הזכיר בשם גאולת ישראל הנדפס בשנת תקפ"א שהובא טעם זה?

כידוע הח"ח לא היה מעיין בספרים חסידים כמו שכותב בנו, ולכן ודאי לא ראה זאת בספר שהזכרת, מה גם שמחברו לא ידוע כ'גדול'.

ייתכן. אם כי יש לך מושג מיהו אותו גדול?
 

אבי חי

משתמש ותיק
 
נדיב לב אמר:
המשנה ברורה סימן תצד סקי"ב כתב: שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה [כי בעשרת הדברות נתגלה להם עי"ז כל חלקי התורה כמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולה כל התורה] וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כ"א מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט בסכין בדוק כאשר צוה ה' ולנקר חוטי החלב והדם ולהדיח ולמלוח ולבשל בכלים חדשים כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו בהם באותו מעל"ע נאסרו להם ע"כ בחרו להם לפי שעה מאכלי חלב ואנו עושין זכר לזה עד כאן לשונו

מיהו אותו גדול אחד שלא הוזכר בשמו?
ומדוע לא הזכיר בשם גאולת ישראל הנדפס בשנת תקפ"א שהובא טעם זה?
שמעתי שהוא המשך חכמה, [שהובא במ"ב פעם אחרת בפירוש], ואיני יודע אם נמצא בספריו.
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
חדא אמר:
ידוע הקושי' ע"ז שהרי בשבת ניתנה תורה ובלא"ה לא יכלו לבשל

שמעתי שבמק"א כתב הח"ח עצמו [אולי בליקוטי הלכות] דהטעם שהביא במ"ב שייך רק למ"ד בע"ש ניתנה תורה.

[ולפ"ז יש טעם לאכול גם בשבת שסמוכה לשבועות כהשנה...]
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
זה לא הי׳ בגלל הסיפור של הויכוח שלהם באסיפה? כמדו׳ הי׳ על הסיפור הזה אשכול כאן
 

אבי חי

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
זה לא הי׳ בגלל הסיפור של הויכוח שלהם באסיפה? כמדו׳ הי׳ על הסיפור הזה אשכול כאן

לכן הובא מפורש במק"א [אולי בהל' שופר?],
כאן הובא בהעלמת שמו ולא שייך להסיפור הנ"ל.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
חדא אמר:
ידוע הקושי' ע"ז שהרי בשבת ניתנה תורה ובלא"ה לא יכלו לבשל

שמעתי שבמק"א כתב הח"ח עצמו [אולי בליקוטי הלכות] דהטעם שהביא במ"ב שייך רק למ"ד בע"ש ניתנה תורה.

[ולפ"ז יש טעם לאכול גם בשבת שסמוכה לשבועות כהשנה...]

ליקוטי הלכות סוף פ"ט דחולין
 

ב. זעירא

משתמש ותיק
גבריאל פולארד אמר:
אבי חי אמר:
חדא אמר:
ידוע הקושי' ע"ז שהרי בשבת ניתנה תורה ובלא"ה לא יכלו לבשל
שמעתי שבמק"א כתב הח"ח עצמו [אולי בליקוטי הלכות] דהטעם שהביא במ"ב שייך רק למ"ד בע"ש ניתנה תורה.

[ולפ"ז יש טעם לאכול גם בשבת שסמוכה לשבועות כהשנה...]
ליקוטי הלכות סוף פ"ט דחולין
עוז והדר הכניסו את ההערה לתוך המשנ"ב.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
בנוגע לאותו גדול. ראיתי באיזה חוברת שייחסו את הדברים לרבי העשל מקרקא, אבל מלבד מה שלא מסתבר שהמ"ב ישמיט את שמו של ר' העשל, רבם של הש"ך והט"ז, או שיכתוב על אחרון קדמון 'שמעתי עוד בשם גדול אחד', גם לא מצאתי בחיפושי בספרו חנוכת התורה מאומה.

במה שהעירו על גוף הדברים, עמד בזה בהרחבה בספר דף על דף המוצ"ב.

דף על הדף שבת דף פו: כתב: בטעם מנהג אכילת מאכלי חלב בשבועות, כתב המשנה ברורה (סי' תצ"ד סקי"ב): ואני שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה, כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה [כי בעשרת הדברות נתגלה להם עי"ז כל חלקי התורה כמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולה כל התורה] וירדו מן ההר לביתם, לא מצאנו מה לאכול תיכף כי אם מאכלי חלב, כי לבשר צריך הכנה רבה, לשחוט בסכין בדוק כאשר צוה ה', ולנקר חוטי החלב והדם, ולהדיח ולמלוח, ולבשל בכלים חדשים, כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו בהם באותו מעל"ע נאסרו להם, על כן בחרו להם לפי שעה מאכלי חלב, ואנו עושין זכר לזה. ע"כ.

והעיר על דבריו אדמו"ר בעל ה"פני מנחם" מגור זצ"ל בגליונותיו על המשנה ברורה שם וז"ל: ותימה, כיון דלכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל, א"כ בכלל היה אסור להם לשחוט וגם לבשל. ומיהו מצינו (מנחות צ"ט ב) שהבבליים היו אוכלין בשר חי, אבל מ"מ לשחוט ולמלוח אסור בשבת. ע"כ.

[על קושיא זו כתב בספר מרפסין איגרא (ע' קפב) בשם הגאון ר' שמחה זיסל ברוידא ז"ל: אמנם במסכת שבת איתא שעם ישראל קיבלו את התורה בשבת, אך מי אומר שירדו מן ההר לביתם ביום שבת עצמו? אדרבה נאמר שירדו במוצאי שבת, וממילא מה שעיכבם מאכילת בשר הם רק דיני הכשרות ולא דיני שבת ע"כ].

ומטו משמיה שהוסיף להקשות קושיה חמורה על דברי המ"ב, דהנה בבכורות (ו, ב) אי' דבלא קרא כתיב 'ארץ זבת חלב ודבש' הו"א דחלב אסור מטעם יוצא מן הבקר, ורק כיון שהתורה תולה את שבח א"י בחלב מוכח דשרי, עי"ש בסוגיא, וא"כ מבואר דבאמת קודם מ"ת שניתן הפסוק הנ"ל לבנ"י היה חלב אסור להם (שהרי גם בני נח נאסרו ביוצא מן החי). וא"כ קשה דלפי מה דאמרינן כאן דלכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל, וא"כ בבין השמשות של אותה שבת היה עדיין אסור לבנ"י לאכול חלב, כיון שעדיין לא ניתנה להם התורה שנאמר בה הפסוק 'ארץ זבת חלב ודבש', וקיי"ל דמיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא, וא"כ באותה שבת של מתן תורה היו אסורים בנ"י לאכול בכלל מאכלי חלב כיון שבבין השמשות עדיין היו המאכלים אסורים להם, וא"כ תמוהים מאוד דברי ה'גדול אחד' שהביא המ"ב. ע"כ תורף קושייתו.
ויש לתרץ בזה בכמה אנפין.
(א) בפשטות דקודם מתן תורה לא היה הדין של מיגו דאיתקצאי לבין השמשות - איתקצאי לכולי יומא, ואפי' אי נימא דכיון דבמרה נצטוו על שבת (שבת פ"ז ב) נצטוו שם ג"כ על מצוות דרבנן, מ"מ הרי כתב הרמב"ן (שמות ט"ו כ"ה) שבנ"י נצטוו במרה שאחרי מ"ת יתחילו לקיים מצות שבת בפועל ע"ש, וראה בכרתי ריש הל' שחיטה שכתב דמש"כ במרה נצטוו על שבת ר"ל אז נצטוו להתחיל לשמור על השבת ע"ש, ולא הביא מדברי הרמב"ן הנ"ל דמפורש שלא כדבריו, וב'חתם סופר' עמ"ס שבת הביא מ'הנחלת יעקב' שכתב כהרמב"ן ע"ש. וא"כ לא היה אז חיוב מצוות שבת בפועל וממילא לא היה הדין דרבנן של מיגו דאיתקצאי וכו'. (והעיר בזה הגאון ר' יצחק דוד אלטר שליט"א: ומ"מ בגמ' בשמעתין מוכח דלא כהרמב"ן. דהא איפליגי אי כבר נצטוו ושמרו תחומין בשבת שלפני מ"ת ע"כ).

ובזה יש לדחות ג"כ מש"כ בשו"ת בנין ציון (סי' צ"א) להוכיח דגר שמל ולא טבל יכול לשמור על שבת, דהרי במרה נצטוו בנ"י על שבת והרי במרה לא היה עדיין טבילה לבנ"י עד מ"ת כדאיתא בחז"ל, ובמרה היו בנ"י בבחינת גר שמל ולא טבל, ומבואר מזה שגם גר שמל ולא טבל יכול לשמור על מצות שבת (פסקו היה נוגע למעשה שהיה בירושלים - ראה בשו"ת דברי יוסף להגר"י שורץ ז"ל סי' כ"ד באריכות ואכ"מ), וראה גם בשו"ת אבני נזר יו"ד (סי' שנ"א סק"ד) שהוכיח ראיה זו כהנ"ל לענין זה ע"ש.

אמנם אי ננקוט כהרמב"ן הנ"ל מובן שאין ראיה כלל לענין זה, שבמרה אכן היה רק ציוי והוראה על קיום מצות שבת בפועל אחרי מתן תורה שהיה כבר אז מילה וטבילה יחד ודו"ק. וראה ב'אמרי אמת' לכ"ק אדמו"ר זצ"ל מגור (פר' משפטים שנת תרצ"ב) מש"כ בראיית האבני נזר הנ"ל, וכעי"ז בספר ארץ צבי להרה"ק מקוזיגלוב זצ"ל ח"ב בחי' לשבת ובקובץ אור המאיר (קובץ א' ע' 26) ע"ש היטב. וראה עוד בשו"ת מחזה אברהם (בסוה"ס בהשמטה לסי' נ"ד) מש"כ בזה.
(ב) עוד י"ל בזה בהקדם מש"כ בראשית ביכורים על בכורות (מ"ז ב) לחדש (ויסוד דבריו בשיטמ"ק שם) דקודם מ"ת שהיו לבנ"י רק ז' מצוות הרי היו חייבים אז רק בעצם הז' מצוות בלא אביזרייהו שלהם, וכמו כן ב"נ גוי כיום שחייב בז' מצוות חייב רק בז' מצוות עצמם ולא באביזרייהו שלהם ע"ש דבריו (וכעי"ז כתב בבית הלוי עה"ת לגבי החילוק בין ז' מצוות של ב"נ כיום לבין אותם מצוות אצל בנ"י, שאצל בנ"י הם עם האביזרייהו אבל אצל ב"נ הם בלא זה ע"ש).

ולפי"ז א"ש הקושיא שהתחלנו בה בפתח דברינו, דהרי גם להס"ד בגמ' בברכות הנ"ל דחלב אסור לבנ"י (קודם מ"ת), אין זה משום דהוי אבר מן החי, אלא דהוי יוצא מן החי ע"ש. ויוצא מן החי הוי רק אביזרייהו של אבר מן החי, וא"כ קודם מ"ת לא היה חלב אסור לבנ"י ממ"נ, ומה דיש ס"ד בגמ' בכורות הנ"ל לאסור חלב הוא לדידן כיום, דאי לאו קרא דארץ זבת חלב ודבש היה כיום אסור לבנ"י - כיון שיוצא מן החי אסור לנו מדין אביזרייהו דאבר מן החי, אבל לב"נ או לבנ"י קודם מ"ת לא היה איסור זה כלל ודוק היטיב.

(ודע דלפי היסוד הנ"ל דב"נ אינו מוזהר על אביזרייהו דז' מצות, וכן בנ"י קודם מ"ת, יש מקום עיון במש"כ כ"ק אדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' זצ"ל שנדפס בראש ספר פרדס יוסף ח"ב ובמכתבי תורה (הנדמ"ח סי' ס"ה) דבנ"י במדבר היו צריכים לברך על המזון גם קודם מ"ת כיון שבלא ברכה הוי כגזל וגזל הוי מז' מצוות ע"ש, אך להנ"ל יש לעיין אי כה"ג לא חשיב כאביזרייהו דז' מצוות וצ"ע).

ולפי הנ"ל יש ליישב עוד קושיא נפלאה שהביא בשו"ת ארץ צבי (ח"א סי' קכ"ג) בעניני חג השבועות, שהקשה על מה דאיתא בחז"ל שהקב"ה שאל את אומות העולם אם רוצים לקבל את התורה והשיבו מה כתיב בה לא תרצח בעינא וכו', והקשה הרי גם ללא קבלת התורה אומות העולם חייבים בלא תרצח בגלל דהוי מז' מצוות דידהו, וא"כ מה הרויחו בכך שאמרו על זה לא בעינא ולכן לא קיבלו התורה. ובדגל יהודה (פ' יתרו) הקשה גם כן, ותירץ די"ל דאומות העולם חשבו שאם יגידו לא בעינא יפטרו בכלל ממצוה זו דלא תרצח ע"ש, אך מלשון חז"ל לא משמע כן.

אך להנ"ל י"ל בפשטות דאומות העולם התכוונו שאינם רוצים להתחייב באביזרייהו דלא תרצח, וכן בשאר האיסורים מהז' מצוות דידהו שהודיעו להם ע"ש ודו"ק.

בגמ': ודכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל וכו'.

בשו"ת משנה שכיר (ח"ב ס' מה) כותב: קשה לי, בהא דקיי"ל (שבת פ"ו ע"ב) דלכ"ע בשבת ניתנה התורה, נמצא דחג השבועות היה אז בשבת, והתורה אמרה (דברים ט"ז, י"ד) ושמחת בחגך, ואמרו בפסחים (דף ק"ט ע"א) דאין שמחה בלא בשר, והר"ן ריש פ"ד דסוכה (דף כ"א ע"א בדפי הרי"ף ד"ה והשמחה) כתב דכי מקלע יום ראשון דיו"ט בשבת א"א לקיים השמחה בשלמים, דלשחוט בשבת א"א, וגם לשחוט השלמים בערב יום טוב א"א, דבעינן זביחה בשעת שמחה, ורק מקיימין השמחה בבשר חולין שנשחט מעיו"ט, עיין שם. והנה קיי"ל (יו"ד סי' ב' סעי' א') דשחיטת מי שאינו מצווה על השחיטה נבילה היא, והשתא דבשבת נתנה תורה, ואז בא הציווי עליהם לשחוט, ובערב שבת עוד לא נצטוו על השחיטה, נמצא דבשבת דנתחדש הציווי לא היתה כשרה להם השחיטה דמאתמול, וא"כ איך אפשר היה להם לקיים מצות שמחה דהוא אכילת בשר מה"ת ממ"ע דושמחת בחגך.
ובסו"ד כותב:

ומצאתי בספר זכרון בספר, לרב אחא מארה"ב, שנדפס בשנת תר"ס, שהביא בשם הגאון ר' צבי ליפמאן אבדק"ק קריזבארג במדינת רוסיא, דבאמת לא אכלו בשר מטעם הנ"ל, ואכלו מאכלי חלב, ולכן גם אנחנו אוכלין מאכלי חלב בשבועות לזכרון. (וכעת בשעת העתקת הכ"י לדפוס נדפס סה"ק שער יששכר למרנא הגה"ק ממונקאטש, ומצאתי במאמרי חדש סיון אות נ"ה שגם הוא כתב כן בטעם המנהג, עיין שם). אבל לדעתי היא רק שיחה נאה אבל אינו אמת שאכלו אז מאכלי חלב ולא בשר מהטעם שכתבתי לעיל, וא"כ הדרא קושייתי לדוכתא ע"כ וע"ש עוד באריכות בזה.

עוד כתב שם בכורות ו:
הנה עפ"י דברי הגמ' כאן מבואר דרק אחרי שנתנה תורה ונאמר בה הפסוק הנ"ל "ארץ זבת חלב ודבש" נהי' חלב מותר, ולפני י"ל דאכן הי' חלב אסור. ושמעתי פעם מכ"ק אדמו"ר בעל הפני מנחם מגור זצ"ל קושי', במה דאי' שלכן אוכלים מאכלי חלב בשבועות, כיון שאחרי שניתנה תורה ביום שבועות לא יכלו שוב לאוכל מאכל בשר כיון שלא היה להם סכינים כשרים וכדו', ולכן הוכרחו לאכול רק מאכלי חלב אז, ולכן אוכלים גם היום כן. והקשה, כיון דבשבת נתנה תורה, א"כ בבין השמשות של תחילת השבת היה חלב אסור להם, דעוד לא ניתנה התורה שנאמר בה: ארץ זבת חלב ודבש, וא"כ אי היה אז אסור, שוב מיגו דאתקצאי לביהמ"ש - איתקצאי לכולי יומא ואסור היה להם בש"ק מאכלי חלב ג"כ, ע"כ קושיתו.

וי"ל בזה הרבה אופנים, גם דאז לפני מ"ת לא היה ענין מיגו דאתקצאי דרבנן, ואפי' אי במרה נצטוו על שבת, הרי כתב הרמב"ן (שמות ט"ו כ"ה) דנצטוו אז שאחרי מ"ת ישמרו מצות שבת, ובודאי דינים דרבנן כמיגו דאתקצאי עוד לא הי'.

גם י"ל עפימש"כ בראשית ביכורים על בכורות (מ"ז ב) מהשיטמ"ק, דאצל ב"נ אין האיסור אלא רק על הז' מצוות גופם ולא המסתעף מהם ע"ש (ויש להאריך בזה גופא הרבה ואכ"מ). והרי גם לס"ד דגמ' דבכורות הנ"ל לא היה איסור לב"נ בחלב, והס"ד קאי לבנ"י אחרי מ"ת שלהם אסור בז' מצוות ג"כ המסתעף מהם, וא"כ ממ"נ היה לבנ"י לפני מ"ת מותר חלב ולא היה להם בזה איסור ול"ש מיגו דאיתקצאי ודו"ק היטב. [ועיין מה שכתבנו לעיל מענין אם נאסר חלב לבני נח].
(פרדס יוסף החדש פר' ואתחנן)

ועוד י"ל דכיון דכבר נאמר בפרשת שמות (ג' ח') "אל ארץ זבת חלב ודבש", כבר הותר להם חלב מאז.
 

המכיר את מקומו

משתמש רגיל
אני שמעתי שהח"ח שמעו מפי הגאון ר' חיים לייב סטאוויסקר (אביו של ר' חזקיהו יוסף משקובסקי)
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
ומטו משמיה שהוסיף להקשות קושיה חמורה על דברי המ"ב, דהנה בבכורות (ו, ב) אי' דבלא קרא כתיב 'ארץ זבת חלב ודבש' הו"א דחלב אסור מטעם יוצא מן הבקר, ורק כיון שהתורה תולה את שבח א"י בחלב מוכח דשרי, עי"ש בסוגיא, וא"כ מבואר דבאמת קודם מ"ת שניתן הפסוק הנ"ל לבנ"י היה חלב אסור להם (שהרי גם בני נח נאסרו ביוצא מן החי). וא"כ קשה דלפי מה דאמרינן כאן דלכו"ע בשבת ניתנה תורה לישראל, וא"כ בבין השמשות של אותה שבת היה עדיין אסור לבנ"י לאכול חלב, כיון שעדיין לא ניתנה להם התורה שנאמר בה הפסוק 'ארץ זבת חלב ודבש', וקיי"ל דמיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא, וא"כ באותה שבת של מתן תורה היו אסורים בנ"י לאכול בכלל מאכלי חלב כיון שבבין השמשות עדיין היו המאכלים אסורים להם, וא"כ תמוהים מאוד דברי ה'גדול אחד' שהביא המ"ב. ע"כ תורף קושייתו.
ויש לתרץ בזה בכמה אנפין.
חלב תמיד היה מותר לבני נח, מקרא מלא דיבר הכתוב, ויקח חמאה וחלב, כל הפלפול הנ"ל מוטב שלא בא לעולם.
 

עולם הספרים

משתמש חדש
המשנה ברורה סימן תצד סקי"ב כתב: שמעתי עוד בשם גדול אחד שאמר טעם נכון לזה כי בעת שעמדו על הר סיני וקבלו התורה [כי בעשרת הדברות נתגלה להם עי"ז כל חלקי התורה כמו שכתב רב סעדיה גאון שבעשרת הדברות כלולה כל התורה] וירדו מן ההר לביתם לא מצאו מה לאכול תיכף כ"א מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה לשחוט בסכין בדוק כאשר צוה ה' ולנקר חוטי החלב והדם ולהדיח ולמלוח ולבשל בכלים חדשים כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו בהם באותו מעל"ע נאסרו להם ע"כ בחרו להם לפי שעה מאכלי חלב ואנו עושין זכר לזה עד כאן לשונו

מיהו אותו גדול אחד שלא הוזכר בשמו?
ומדוע לא הזכיר בשם גאולת ישראל הנדפס בשנת תקפ"א שהובא טעם זה?
לאיזה גאולת ישראל הכוונה? בדקתי באוצה"ח ויש כמה ואף אחד לא נדפס בתקפ"א!
 
חלק עליון תַחתִית