בזמן פטירת תלמידי רבי עקיבא

אביי

משתמש רגיל
בס"ד

אשמח לדעת מתי אירעה פטירת תלמידי ר"ע לפני חורבן ביהמ"ק או לאחריו (לי נראה דלאחריו מחשבון השנים דר"ע.)
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
אביי אמר:
בס"ד

אשמח לדעת מתי אירעה פטירת תלמידי ר"ע לפני חורבן ביהמ"ק או לאחריו (לי נראה דלאחריו מחשבון השנים דר"ע.)

הרב מאזוז מובא בעלון האחרון אני מצטט מהזיכרון!! עברתי על העלון ברפרוף
הקשה מדוע עושים אבלות על פטירת תלמידי ר"ע ולא על הריגת חכמי ישראל ע"י הורדוס וע"י ינאי
עוד תמוה בד"כ עושים אבלות על משהו שנוגע לימינו ישירות כמו החורבנות וכדו שהרי היו הרבה אסונות וניסים ורק מה שהשפיע לדורות תקנו על זה יום

למעשה 
הוא מחדש שחלק מהטעם התקנה היה בגלל מרד בר כוכבא שר"ע היה מתומכיו ובשל פחד מהרומאים נמנעו מלציין זאת בפירוש 
אני מניח שחלק מקוראי הפורום יזדעזעו מההנחה הזו
זעזוע מהנה..

בכל אופן לדבריו זה ודאי היה אחרי החורבן
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
זה היה לאחר החורבן, ובפרט שנפטרו מפני שלא נהגו כבוד זה בזה, שהוא ענף משנאת חינם שעל היה הרי החורבן השני!!!
 

מאן דהו

משתמש ותיק
באשכול אחר הבאתי כמה דעות


מאן דהו אמר:
שמעיה אמר:
יוסף יוסף אמר:
לפי הרבה מהחוקרים (היהודים החרדים) הם מתו במגיפה בשעת מלחמה, כך שלכאו' לא נקברו.
וגם יש להביא בנותן טעם שר' עקיבא והתלמידים הראשונים שלו (הלא אלו הם הכ"ד אלף) היו באיזור הדרום של א"י (יבמות סב:)
ורק לאחר שמצא את התלמידים החדשים הגיע לצפון.

אני תמיד ידעתי שיש חוקרים הסבורים שהם מתו במלחמה עצמה, מאידך, יש שאינם חוקרים הסבורים שהם מתו במגיפה.
הגישה המחודשת שאתה מצטט היא אולי פשרה יפה. תוכל להביא את הדברים עצמם במקורם?
בדברי חז"ל הלא חוקרים... מבואר שמתו במגיפה ובמיתה רעה -אסכרה

אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. והיה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום ושׁנאה (לימדה) להם, רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא כולם מתו מפסח עד עצרת. אמר רב חמא בר אבא ואיתימא ר' חייא בר אבין כולם מתו מיתה רעה מאי היא אמר רב נחמן אסכרה

ואילו הדעה שתפסת לעיקר מובאת על ידי מלומדים חילונים בחלקם ואומצה על ידי התנועה הציונית [לא סתם...]

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=5280&start=30#p65469
מתוך ויקפדיה


על פי הנוסח הספרדי של "אגרת רב שרירא גאון", ששם נאמר שתלמידי רבי עקיבא מתו בשמדא, הסיק שי"ר[2] וחוקרים נוספים - שמואל ספראי[4] ש"המגפה" הנזכרת כאן, היא ביטוי אלגורי הרומז למות תלמידיו במרד בר כוכבא. הם מבססים זאת בעיקר על תמיכתו הברורה של רבי עקיבא במרד זה, על כך שבתי המדרש לא היו יכולים להכיל מספר כה רב של לומדים, ועל כך שהדבר עשוי להסביר מוות של תלמידים רבים כל כך בפרק זמן קצר. לפי דעה זו, "תלמידיו" - מתפרש לא כתלמידים היושבים בבית המדרש, אלא כאלו הדוגלים במשנתו הרוחנית. ראיה חלקית לכך יש ממדרש תנחומא (פרשת חיי שרה), "מעשה ברבי עקיבא שהיו לו שלש מאות תלמידים בנערותו ומתו כולם...", מה שמצביע לדעתם על מספר נמוך של תלמידים מזה המתואר.

דעת החוקרים אומצה על ידי התנועה הציונית, שבעקבות כך הפכה את ל"ג בעומר לחג לאומי לזכר הגבורה שהתגלתה במרד בר כוכבא.

אמנם הרב יצחק אייזיק הלוי בספרו "דורות הראשונים" הוכיח שמרוב המקורות התלמודיים משמע שתלמידי רבי עקיבא מתו במגפה שנים רבות לפני מרד בר כוכבא[5], וכך סובר גם החוקר גדליה אלון[6]


מעדיף את החלטת רוב החוקרים... או דברי חז"ל?
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
מה לנו לרעות בשדות זרות, יש לנו דברי חז"ל הקדושים מסיני הכותבים בפירוש שכולם מתו בפרק אחד, ואגב, למה נקטו לשון זה דייקא 'מתו בפרק אחד' ואם נפקח עינינו ראה נפלאות בדרך הרמז, רבי עקיבא שכל ימיו נצטער על קידוש שמו ית' ויצא נשמתו בסערה 'באחד' גם תלמידיו עוד קודם לכן מתו כולם 'בפרק אחד' בזו הפרק אשר ראו אצל רבם עבודה נעלה של מסירות נפש יום יום.
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
מה נפל עליכם?

מרבותיו של רבי עקיבא ר' אליעזר ור' יהושע עוד היו משמשים לפני רבי יוחנן בן זכאי מיד אחר החורבן ואמנם הם היו כבר מגדולי הדור אבל עדיין משמשים לפני רבי יוחנן ואתם מעלים על דעתכם שרבי עקיבא נפטרו תלמידיו לפני החורבן.

זאת ועוד, הלא ר' עקיבא נהרג בן 120 ובן 40 היה עם הארץ וחרבן ביתר היה כ52 שנה אחר חורבן הבית ור' עקיבא למד 24 שנים עד שהיו לו תלמידים, יוצא אם כן שעל הצד שמתו קודם החרבן היה זה תוך כדי וסמוך לחרבן הבית וזמן קצר אחרי שנהיו לתלמידיו.

והוא דבר רחוק.

בכל המקומות שר' עקיבא מוזכר בין גדולי הדור ומנהיגיו היה זה אחר החורבן, ומסתברא שמות תלמידיו היה אחר החורבן.

נ.ב. מקורות לכל דברי, אניח לת"ח בננו, קשה לי לקום מהספה לבדוק את המ"מ.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
יוסף ה' אמר:
מה נפל עליכם?

מרבותיו של רבי עקיבא ר' אליעזר ור' יהושע עוד היו משמשים לפני רבי יוחנן בן זכאי מיד אחר החורבן ואמנם הם היו כבר מגדולי הדור אבל עדיין משמשים לפני רבי יוחנן ואתם מעלים על דעתכם שרבי עקיבא נפטרו תלמידיו לפני החורבן.

זאת ועוד, הלא ר' עקיבא נהרג בן 120 ובן 40 היה עם הארץ וחרבן ביתר היה כ52 שנה אחר חורבן הבית ור' עקיבא למד 24 שנים עד שהיו לו תלמידים, יוצא אם כן שעל הצד שמתו קודם החרבן היה זה תוך כדי וסמוך לחרבן הבית וזמן קצר אחרי שנהיו לתלמידיו.

והוא דבר רחוק.

בכל המקומות שר' עקיבא מוזכר בין גדולי הדור ומנהיגיו היה זה אחר החורבן, ומסתברא שמות תלמידיו היה אחר החורבן.

נ.ב. מקורות לכל דברי, אניח לת"ח בננו, קשה לי לקום מהספה לבדוק את המ"מ.
הגמרא בשלהי מכות רבי עקיבא מסתובב בהר הבית החרב עם חבריו התנאים ואומר שועלים ילכו בם
 

אביי

משתמש רגיל
פותח הנושא
מאן דהו אמר:
לפי הרבה מהחוקרים (היהודים החרדים) הם מתו במגיפה בשעת מלחמה, כך שלכאו' לא נקברו.
וגם יש להביא בנותן טעם שר' עקיבא והתלמידים הראשונים שלו (הלא אלו הם הכ"ד אלף) היו באיזור הדרום של א"י (יבמות סב:)
ורק לאחר שמצא את התלמידים החדשים הגיע לצפון.
איזה באיזור הדרום מגבת ועד אנטיפרס, אנטיפרס באזור ראש העין כיום וגבת בעמק יזרעל, אחרי זה ר"ע הלך לרבותינו שבדרום ביבנה.

גְּבַת הוא קיבוץ בעמק יזרעאל, השוכן כ-3 קילומטרים דרומית-מערבית למגדל העמק, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הוא משתייך לתנועה הקיבוצית.
שם היישוב נגזר מ"גבתא", עיירה בתחומי ציפורי מתקופת בית שני ששרידיה נמצאים באתר ארכאולוגי בתחום הקיבוץ. שם זה השתמר גם בשמו של הכפר הערבי הנטוש ג'בתא, שעל אדמותיו הוקם הקיבוץ. (ויקיפדיה)
 
חלק עליון תַחתִית