חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

נושאים שונים
סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
בן אהרון
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 217
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי בן אהרון » 30 מאי 2019, 21:41

שמעתי בשם התומים.
כאשר יש סתירה בשו''ע לפעמים הדברים באים מהעתקת ב' מקורות שאינן מתאימים זה עם זה  וכשמיישבים סתירה בשו''ע אין כוונתנו שזו היתה כוונת הגר''י קארו אלא שכיון שספר שו''ע התקבל בכלל ישראל ויש לנהוג על פיו וחייבים לחדש בו אופנים להתאים את החלקים ביניהם. 
ככל הנראה אינני מצטט אותו כדבעי וכלן אבקש ממאן דהו להעלות מקור הדברים. 


מאן דהו
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2410
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1485 פעמים
קיבל תודה: 419 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי מאן דהו » 30 מאי 2019, 21:45

דומה מאד לדברי רבי חיים מבריסק בסתירה ברמב"ם

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
בן אהרון
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 217
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי בן אהרון » 30 מאי 2019, 21:53

מאן דהו כתב:
30 מאי 2019, 21:45
דומה מאד לדברי רבי חיים מבריסק בסתירה ברמב"ם
אמת שמעתי כעין זה מהגר''ח . יש לך את המקור?


מאן דהו
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2410
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1485 פעמים
קיבל תודה: 419 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי מאן דהו » 30 מאי 2019, 21:58

ראיתי פעם ולא זוכר היכן אבל דבר מפורסם


מתחזק
מאמרים: 0
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי מתחזק » 30 מאי 2019, 23:13

לא נתאים כלל לתומים.


יוסף ה'
מאמרים: 0
הודעות: 124
הצטרף: 30 מאי 2019, 00:12
נתן תודה: 75 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי יוסף ה' » 30 מאי 2019, 23:24

אני חושב שיש כאן מקום לדון בעיקר מה שעומד מאחרי חידוש זה.

שהנה לכאו' דברים אלו פשוטים הם, שהרי דעת מהר"י קארו, לא גרע מדעת כל יחיד ויחיד מגדולי אותו הדור ושלפניו. ומ"מ כל בית ישראל יאמרו אחר מוצא פיו קדוש.

וע"כ, היינו משום שאין תוקף השו"ע בזה שהוא דעת מהר"י קארו, אלא בזה שהוא פסק שהתקבל בכל תפוצות ישראל (מלבד המקומות שהגיה מוהר"מ איסרליס, למנהג אנשי אשכנז, צרפת, אוסטרייך והגלילות).

ויל"ע בזבר זה גופא, מניין תוקפו וגבורתו.

אשמח לשמוע דעת תורה מתחי"ם דפה.


עניין
מאמרים: 0
הודעות: 183
הצטרף: 07 מאי 2019, 00:02
נתן תודה: 55 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי עניין » 31 מאי 2019, 02:45

זכור לי חת"ס בזה ליישב דברי המחבר שאפי' אם לא לזה כיון אבל דבריו ברה"ק.... משהוא כזה, מי שיודע נא לכתוב.


חכם באשי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 513
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 239 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי חכם באשי » 31 מאי 2019, 06:32

תומים קיצור תקפו כהן ס"ק קכה
חת"ס סי' ק"ב

סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
בן אהרון
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 217
הצטרף: 20 דצמבר 2018, 00:31
נתן תודה: 71 פעמים
קיבל תודה: 27 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי בן אהרון » 31 מאי 2019, 07:31

חכם באשי כתב:
31 מאי 2019, 06:32
חת"ס סי' ק"ב
איזה חלק?


גבריאל פולארד
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 399
הצטרף: 11 ספטמבר 2017, 20:00
נתן תודה: 661 פעמים
קיבל תודה: 211 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי גבריאל פולארד » 31 מאי 2019, 08:58

תומים.png
התומים כאן: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 98&hilite=
יש גם סד"ט בסי' קפז שאומר כעין זה על ספר בית יוסף.
ואגב, הקונטרס הספקות כותב על תירוץ התומים שהוא דבר זר (או ביטוי אחר כעין זה).

תומים.pdf

אגב, היה אשכול שלם כאן בפורום על דברי הגר"ח האלו, ועל דברי התומים.
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.


זקן ויושב בישיבה
מאמרים: 0
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 31 מאי 2019, 09:52

גבריאל פולארד כתב:
31 מאי 2019, 08:58
תומים.pngהתומים כאן: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 98&hilite=
יש גם סד"ט בסי' קפז שאומר כעין זה על ספר בית יוסף.
ואגב, הקונטרס הספקות כותב על תירוץ התומים שהוא דבר זר (או ביטוי אחר כעין זה).

תומים.pdf

אגב, היה אשכול שלם כאן בפורום על דברי הגר"ח האלו, ועל דברי התומים.
אבל הוא לא מדבר על סתירות בשו"ע, שבאים מכמה מקורות. 
 


חכם באשי
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 513
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 34 פעמים
קיבל תודה: 239 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי חכם באשי » 03 יוני 2019, 22:49

בן אהרון כתב:
31 מאי 2019, 07:31
חכם באשי כתב:
31 מאי 2019, 06:32
חת"ס סי' ק"ב
איזה חלק?

אה"ע ח"ב סי' קב.
 


מאן דהו
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2410
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1485 פעמים
קיבל תודה: 419 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי מאן דהו » 03 יוני 2019, 22:54

בן אהרון כתב:
30 מאי 2019, 21:53
מאן דהו כתב:
30 מאי 2019, 21:45
דומה מאד לדברי רבי חיים מבריסק בסתירה ברמב"ם
אמת שמעתי כעין זה מהגר''ח . יש לך את המקור?

viewtopic.php?f=24&t=4165&start=30#p49938

download/file.php?id=4981


מאן דהו
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2410
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1485 פעמים
קיבל תודה: 419 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: חידוש התומים שפוסקים כהשו''ע ולא כהגר''י קארו

שליחה על ידי מאן דהו » 03 יוני 2019, 22:56

בן אהרון כתב:
30 מאי 2019, 21:41
שמעתי בשם התומים.
כאשר יש סתירה בשו''ע לפעמים הדברים באים מהעתקת ב' מקורות שאינן מתאימים זה עם זה  וכשמיישבים סתירה בשו''ע אין כוונתנו שזו היתה כוונת הגר''י קארו אלא שכיון שספר שו''ע התקבל בכלל ישראל ויש לנהוג על פיו וחייבים לחדש בו אופנים להתאים את החלקים ביניהם. 
ככל הנראה אינני מצטט אותו כדבעי וכלן אבקש ממאן דהו להעלות מקור הדברים. 
גם על הרמב"ם viewtopic.php?f=24&t=4165#p49648
ים סוף כתב:
24 ינואר 2019, 18:31
לענ"ד הדברים אינם מבהילים כל כך, שהרי כבר כ' ה'תומים' (הוזכר קודם תחת כתובת שאינה מדוייקת) (תקפו כהן סימן קכ"ג קכ"ד)

"ולדעתי אין ספק כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידם, כי קושיות רבות שהקשו עליהם אחרונים ותירצו בדרך חריף ועמוק, וכמו כן כללו במתק וקוצר לשונם דינים הרבה, ולאין ספק שלא כוונו להכל כי איך היה אפשר לרב המלאכה מלאכת שמים שהיה עליהם, ומי הוא הגבר שיעשה חיבור על כל התורה לקוח מכל דברי הראשונים ואחרונים ולא יכבד עליהם מלאכה מלאכת שמים, רק רוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ ה' בידם הצליח."

ולפי"ד עולה שדברי הרמב"ם הם גופם תורה ואפשר לבאר בזה כפי דרך הלימוד דידן אף אם לא זו היתה כוונת המחבר. ואפילו אם יבא הרמב"ם בעצמו ויאמר שלא זאת היתה כוונתו בזמן כתיבתו את ספרו אין זה סיבה לחזור בנו מדברינו.
(ואותה בדיחה תפלה על שני האברכים שנחלקו בפי' הרמב"ם והסכימו ביניהם שלאחר מאה ועשרים שנה יגשו אל הרמב"ם וישאלו אותו מי מהם הצודק, וכו' אינה כ"כ בדיחתית שהרמב"ם על פי דרך לימודו יכול להיות שלא התכוון למה שאמרו שניהם אך בכ"ז יתכן שהם צודקים על פי דרך לימודם.)

וזכורני שכ' ה'חתם סופר' (אשמח מאד אם יראוני מקומו) על מה דפסקו התוס' (בגיטין כמדומני) הלכה כרבי לפני שחזר בו, והק' ה'חתם סופר' שהרי רבי חזר בו ואיך אפשר לפסוק הלכה כמותו, ותי' שעל אף שרבי האיש חזר בו אנו יש לנו לפנינו מח' תנאים בין רבי לפני שחזר בו לרבי הנוכחי.
וכן הוא בעניינינו שאין אנו עוסקים בכוונתו של האיש משה בן מימון אלא לומדים את הרמב"ם ודו"ק בזה

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים