רבי משה שפירא

[חלק א׳ ממעל]

כמדו׳ שבארחות רבינו מובא שאסר על מוכר ספרים להפיץ את ספריו בהשקפה

[נחפשה דרכינו]

וידוע גם הביטוי של החזו"א: מי יהיה הגיהנום שלו? יקחו אותו ויאמרו לו: קוק, תראה מה עשית ["קוק" באידיש - תראה]

[מתחזק]

הוראה מפורסמת לכל דרדק
תבדוק גם במעשה איש של תלמידו רבי שלמה כהן

מעניין כי שמעתי שר' דב יפה שאלו על ללמוד בספרי הרב קוק, אמר לו שאפשר אבל לא חייבים דווקא אותו יש עוד ספרים בארון ספרים היהודי. לדעתי זה עיקר הביקורת שהפכו את תורתו לבלעדית, ולא לומדים שום דבר אחר. אגב יש לי מקור ברור רק רציתי לדעת מהיכן המקורות שלך.

אם אתה מחפש מקורות על יחסו של החזון איש לרב קוק יש כמה וכמה גירסאות
העדפתי לנקוט את המפורסם והמקובל שהחזון איש ראה בו אדם גדול עם טעויות בנושאי מחשבה ועל כן אסר להסתכל בספריו אלו
יש גירסה ועדות שהחזון איש התבטא חבל שמסתכלים עליו כאדם גדול וזה המעשה עם מרן החזו"א: פעם אחת הגיע רבי חיים יוסף דינקליס לבית החזו"א וראה על השולחן שמונח הביטאון "קול ישראל", היה שם מאמרו הידוע של רבי משה בלוי זצ"ל שכותרתו "בהירות". במאמר זה הסביר רבי משה בלוי את כל השתלשלות הענינים בארוכה ושפך אור עלכל פרשית הרבנות בירושלים. היתה זו סדרה בהמשכים בו כתש אותם כהוגן, והם הקוק'ניקעס רתחו עליו מזעם. אלא שבפתח המאמר כתב ר' משה בלוי על רב קוק את המלים: אף על פי שהוא אישיות גדולה! רבי חיים יוסף דינקליס היה מחקה את קולו ותנועותיו של מרן החזו"א שאחז את המאמר ואמר: וואס פאר א אישיות גדולה האט מען גיזעהן אין אים? איזה אישיות גדולה הם ראו בו?

טוב אבל האמרי אמת ועמו רוב גדולי הדור לא אחזו כך.
אחזו שאכן אדם גדול הוא עם בעיות מסויימות.
 

[דורדיא]

לא אמנע גם מלהביע את דעתי שהדיון באשכול זה הוא משעמם, 
לא מחדש כלום, קטנוני ומיותר..

ציפיתי לקצת יותר רמה ועניין.

עצם פתיחת הדיון ואופן הצגתו נולד בחטא ובבורות,
כפי שכבר כתבתי בתחילת האשכול,

(אתמצת בקצרה - לדון על אדם בלי לדעת מיהו ומה היתה דרכו ורק לנסות להוציא קצת פרטים צהובים ולחפש
מי התנגד לו ולמה, זה אידיוטי.

אפילו עיתון משפחה ושאר אתרי הביבין לא נוהגים כך...)

גם המשך הדיון (אם אפשר לקרוא לזה דיון..) היה צפוי מראש..
בו כל אחד אומר את דעתו הידועה מראש.. 

קצת חבל לדעתי..


 

[מאן דהו]

לא אמנע גם מלהביע את דעתי שהדיון באשכול זה הוא משעמם, 
לא מחדש כלום, קטנוני ומיותר..

ציפיתי לקצת יותר רמה ועניין.

עצם פתיחת הדיון ואופן הצגתו נולד בחטא ובבורות,
כפי שכבר כתבתי בתחילת האשכול,

(אתמצת בקצרה - לדון על אדם בלי לדעת מיהו ומה היתה דרכו ורק לנסות להוציא קצת פרטים צהובים ולחפש
מי התנגד לו ולמה, זה אידיוטי.

אפילו עיתון משפחה ושאר אתרי הביבין לא נוהגים כך...)

גם המשך הדיון (אם אפשר לקרוא לזה דיון..) היה צפוי מראש..
בו כל אחד אומר את דעתו הידועה מראש.. 

קצת חבל לדעתי..


 

תגובה משעממת...
אדיוטי זה כאשר מנסים בארבע חמש הודעות לנסות להשתיק את הדיון המכובד.
דודריא לא פעם אחת העברת בקורת כנגד כאלו שאינם רבותיך. גם כנגד שיטת רבך מותר להביא את הדעות האחרות
בפרטי שלחתי למי שביקש מה טענו כנגד שיטתו

[מאן דהו]

לקצרי הדעת אחדד את מטרת האשכול
א. רבי משה שפירא היה אדם גדול
ב. דרכו ושיטתו היו מחודשים

1. האם דרכו מתאימה לכל אחד?
2. האם תמליצו לילדכם כשיגדלו? [השאלה לא מיועדת לחסידים שוטים אלא לתלמידיו הנבונים]

[מאן דהו]

וידוע גם הביטוי של החזו"א: מי יהיה הגיהנום שלו? יקחו אותו ויאמרו לו: קוק, תראה מה עשית ["קוק" באידיש - תראה]

מהיכן לקוח?

[בן של רב]

לקצרי הדעת אחדד את מטרת האשכול
א. רבי משה שפירא היה אדם גדול
ב. דרכו ושיטתו היו מחודשים

1. האם דרכו מתאימה לכל אחד?
2. האם תמליצו לילדכם כשיגדלו? [השאלה לא מיועדת לחסידים שוטים אלא לתלמידיו הנבונים]

בל"נ לעולם לא אמליץ לילדי משהו שאינני יודע להגיד מראש אם זה יתאים להם >אישית< ויתפוס את ליבם לעבודת ה' באהבה ויראה. 


מאידך נשמטה כאן נקודה חשובה שכקטן שבקטני תלמידיו אני מעיד שמבחינתו לא היה זה ויכוח אמיתי עם ברי פלוגתא שחולקים. 

הוא פשוט ראה מתוך עמקותו את אמיתתה של תורה בבהירות המעידה על עצמה. 
וממילא מבטו על ההבנה הפשוטה והפשטנית - היה בדיוק כפי המבט של מי שלמד סוגיא בעיון שקשה לו להתווכח עם אלו שלמדו בבקיאות.

[יורשה לי לומר שהוא אפילו הרגיש כאב לב חזק ומתמשך בנושא זה, כי הוא הרגיש שאנשים יקרים וצדיקים פשוט לא זוכים להתעלות יותר ויותר באמיתת התורה בהירותה ומתיקותה - רק בגלל שהם מאמינים שזה לא קיים בה.
ולכן הם בעצם חוסמים את עצמם בלי משים מעומק התורה שהיה ביכלתם לגלות] . 

 

[יעקב שלם]

בעבר שמעתי משפט בשם החזו"א אשמח אם תקנו אותי

בכל אופן העיקרון ודאי נכון

שהישיבות הם בנין הכלל אך חורבן הפרט

בתורתו של ר' משה שפירא היה אפשר לזכות לדרך להגיע לבנין הפרט

[מתחזק]

בעבר שמעתי משפט בשם החזו"א אשמח אם תקנו אותי

בכל אופן העיקרון ודאי נכון

שהישיבות הם בנין הכלל אך חורבן הפרט

בתורתו של ר' משה שפירא היה אפשר לזכות לדרך להגיע לבנין הפרט

כמובן שהוא לא אמר חורבן לפרט ח"ו, הוא אמר שזה יכול לגרום לבינונים להישאר בינונים.
 

[דורדיא]

בעבר שמעתי משפט בשם החזו"א אשמח אם תקנו אותי

בכל אופן העיקרון ודאי נכון

שהישיבות הם בנין הכלל אך חורבן הפרט

בתורתו של ר' משה שפירא היה אפשר לזכות לדרך להגיע לבנין הפרט

כמובן שהוא לא אמר חורבן לפרט ח"ו, הוא אמר שזה יכול לגרום לבינונים להישאר בינונים.

זה בדיוק החורבן...
להישאר בינוני..

יש חורבן גדול מזה לחשוב שהתורה מסתכמת בפלפולי נשים נזיקין..?

[מתחזק]

בעבר שמעתי משפט בשם החזו"א אשמח אם תקנו אותי

בכל אופן העיקרון ודאי נכון

שהישיבות הם בנין הכלל אך חורבן הפרט

בתורתו של ר' משה שפירא היה אפשר לזכות לדרך להגיע לבנין הפרט

כמובן שהוא לא אמר חורבן לפרט ח"ו, הוא אמר שזה יכול לגרום לבינונים להישאר בינונים.

זה בדיוק החורבן...
להישאר בינוני..

יש חורבן גדול מזה לחשוב שהתורה מסתכמת בפלפולי נשים נזיקין..?

החזו"א ממש לא התכוון לזה, הוא התכוון מבחינת העליה של הכללית של אדם אם הוא בתוך מסגרת אז הוא מסתפק בדרישות של אותה מסגרת. 
 

[יעקב שלם]

החזו"א ממש לא התכוון לזה

זה נחמד להגיד סברות
עד שיובא המקור המדוייק של דבריו הפרשנויות פתוחות להצעות

בגוגל לא מצאתי משהו כזה
אשמח אם מישהו מכיר מדוייק
 

[דורדיא]

כמובן שהוא לא אמר חורבן לפרט ח"ו, הוא אמר שזה יכול לגרום לבינונים להישאר בינונים.

זה בדיוק החורבן...
להישאר בינוני..

יש חורבן גדול מזה לחשוב שהתורה מסתכמת בפלפולי נשים נזיקין..?

החזו"א ממש לא התכוון לזה, הוא התכוון מבחינת העליה של הכללית של אדם אם הוא בתוך מסגרת אז הוא מסתפק בדרישות של אותה מסגרת. 

הוא אשר אמרתי..

הדרישות של אותה מסגרת (הישיבות) = נשים נזיקין ותו לא = חורבן...

[מתחזק]

זה בדיוק החורבן...
להישאר בינוני..

יש חורבן גדול מזה לחשוב שהתורה מסתכמת בפלפולי נשים נזיקין..?

החזו"א ממש לא התכוון לזה, הוא התכוון מבחינת העליה של הכללית של אדם אם הוא בתוך מסגרת אז הוא מסתפק בדרישות של אותה מסגרת. 

הוא אשר אמרתי..

הדרישות של אותה מסגרת (הישיבות) = נשים נזיקין ותו לא = חורבן...

על מה המרמור הלזה?
 

[נדיב לב]

בעבר שמעתי משפט בשם החזו"א אשמח אם תקנו אותי

בכל אופן העיקרון ודאי נכון

שהישיבות הם בנין הכלל אך חורבן הפרט

בתורתו של ר' משה שפירא היה אפשר לזכות לדרך להגיע לבנין הפרט

כמובן שהוא לא אמר חורבן לפרט ח"ו, הוא אמר שזה יכול לגרום לבינונים להישאר בינונים.

זה בדיוק החורבן...
להישאר בינוני..

יש חורבן גדול מזה לחשוב שהתורה מסתכמת בפלפולי נשים נזיקין..?

אתה חוזר בתשובה?

[דורדיא]

לא..
למה..?

[נדיב לב]

משום שמי שמעיר: יש חורבן גדול מזה לחשוב שהתורה מסתכמת בפלפולי נשים נזיקין..?
חסרה לו הבנה בסיסית של מה עיקר ומה טפל. מה פלפולים באמת ומה הם דמיונות. לא כל מערכה מחשבתית הופכת בהכרח להיות 'מהות התורה'. ולא כל לימוד עיוני נחשב לפלפול עקר. הנפש החיים במלחמתו הגדולה כבר עמד על חלק מטענותיך.. המלצה חברית לשוב ולשנן דבריו

[זקן ויושב בישיבה]

זה בדיוק החורבן...
להישאר בינוני..

יש חורבן גדול מזה לחשוב שהתורה מסתכמת בפלפולי נשים נזיקין..?

החזו"א ממש לא התכוון לזה, הוא התכוון מבחינת העליה של הכללית של אדם אם הוא בתוך מסגרת אז הוא מסתפק בדרישות של אותה מסגרת. 

הוא אשר אמרתי..

הדרישות של אותה מסגרת (הישיבות) = נשים נזיקין ותו לא = חורבן...

הוא אשר אתה אמרת, אבל לא החזו"א.
 

[זקן ויושב בישיבה]

החזו"א ממש לא התכוון לזה

זה נחמד להגיד סברות
עד שיובא המקור המדוייק של דבריו הפרשנויות פתוחות להצעות

בגוגל לא מצאתי משהו כזה
אשמח אם מישהו מכיר מדוייק

אתה אמרת שכך הוא אמר, תביא ראיה.
 

[זקן ויושב בישיבה]

בעבר שמעתי משפט בשם החזו"א אשמח אם תקנו אותי

בכל אופן העיקרון ודאי נכון

שהישיבות הם בנין הכלל אך חורבן הפרט

בתורתו של ר' משה שפירא היה אפשר לזכות לדרך להגיע לבנין הפרט

כמובן שהוא לא אמר חורבן לפרט ח"ו, הוא אמר שזה יכול לגרום לבינונים להישאר בינונים.

זה בדיוק החורבן...
להישאר בינוני..

יש חורבן גדול מזה לחשוב שהתורה מסתכמת בפלפולי נשים נזיקין..?

היא כנראה מסתכמת בפלפולים של ר' משה שפירא.
נראה לי שפלפולי נשים נזיקין עדיין יותר מחוברים למציאות, מפלפולי ר' משה שפירא.
 

[חלק א׳ ממעל]

גם אם לא נמצא כרגע את המקור אבל זה ידוע ומפורסם כתשובה שהשיב לשואל 

[זקן ויושב בישיבה]

גם אם לא נמצא כרגע את המקור אבל זה ידוע ומפורסם כתשובה שהשיב לשואל 

שמה? שהישיבות הם חורבן לפרט?
 

[חלק א׳ ממעל]

כן

[זקן ויושב בישיבה]

כן

נעבאך, אתה מרגיש שנחרבת בגלל הישיבה?
 

[דורדיא]

משום שמי שמעיר: יש חורבן גדול מזה לחשוב שהתורה מסתכמת בפלפולי נשים נזיקין..?
חסרה לו הבנה בסיסית של מה עיקר ומה טפל. מה פלפולים באמת ומה הם דמיונות. לא כל מערכה מחשבתית הופכת בהכרח להיות 'מהות התורה'. ולא כל לימוד עיוני נחשב לפלפול עקר. הנפש החיים במלחמתו הגדולה כבר עמד על חלק מטענותיך.. המלצה חברית לשוב ולשנן דבריו

יישר כח על הדברים.
אתנצל בפני מי שהבין איזשהו בדל זלזול ב"פלפולי נשים נזיקין"

כוונתי הייתה שמי שהוא בר דעת לא יוכל להסתפק ב"איך לומדים" (שזה כידוע עיקר הסיבה למה בישיבות עיקר הדגש הוא על עיון)
אלא חייב גם "להתחיל ללמוד"... (מבלי לפגוע במסגרת הישיבתית או אחר צאתו משם)

ו"להתחיל ללמוד"
פירוש: ללמוד את כל התורה. את הש"ס, הלכה, קבלה. פשט, דרש, רמז וסוד.

ולהתחיל ללמוד את ד'.
מה זה יציאת מצריים, 
מה זה נקרא "לקבל תורה"? ומה הבדל בין "לקבל תורה" לבין קבלת עול מצוות או עול מלכות שמיים?
מה עושים בשבועות??
לקבל תורה? אהה. ומה עשינו אתמול? היינו בלי תורה? 
ושנה שעברה גם קיבלנו תורה, למה שוב פעם,
וכן הלאה..

ואגב,
הנפש החיים לא כתב בספרו רק את שער ד' כפי שרבים חושבים.. אלא עוד ג' שערים...
 

[יהודי]

אני מאמין שחלק גדול מהויכוחים פה הם ענין של טרמינולוגיה, ולא שבאמת מתווכחים.

[דורדיא]

אני מאמין שחלק גדול מהויכוחים פה הם ענין של טרמינולוגיה, ולא שבאמת מתווכחים.

הלוואי...

[חלק א׳ ממעל]

מה זה?

[יעקב שלם]

אם זה עוזר
 טרמינולוגיה היא תחום מחקר תאורטי שעניינו מונחים ושימושיהם. 'מונחים', במסגרת הטרמינולוגיה, הם מילים או מילים-מורכבות המשמשות בהקשר מסוים, להבדיל מן השימוש הצר המצוי במילה (קיצור ל'מונחים טכניים'), המציין אוסף הגדרות ייחודיות המשמשות במסגרת פרקטיקה מסוימת. מחקרים בטרמינולוגיה עוסקים בין היתר בשאלת היווצרותם של מונחים ויחסי הגומלין שלהם עם התרבות בה הם משמשים. טרמינולגיה מציינת על כן דיסציפלינה רשמית, הלומדת באופן שיטתי את השיום והייעוד של מושגים במסגרת שדה פעילות אנושית, או תחום עניין אנושי, באמצעות מחקר וניתוח של מונחים בתוך הקשר, ולשם תיעוד וקידום השימוש הנכון בהם. מחקר טרמינולוגי עשוי לעסוק בשפה אחת, לכסות מספר שפות (טרמינולוגיה רב שפתית, טרמינולוגיה דו-שפתית, וכו'), או עשוי להתמקד בחקר מונחים במסגרת בין-תחומית.