הבוחר בשירי זמרה

בן של רב

משתמש ותיק
בוא נוסיף את הרקע ההיסטורי לדבריו.

הוא כתב את הנפה"ח כדי שישמש ככלי התגוננות של התורה מפני החשש שהציבור יתחיל לחשוב שהתורה לא חשובה כמו היראה והאהבה.

יש כיו"ב הרבה דברים שבאים בזמן מסויים להדגיש דבר מסויים רק כדי לאפוקי מטעות מסויימת.
והמבין יבין שגם הוא לא התכוין שיום אחד אנחנו ניסחף לסטות לכיוון ההפוך.
 

מחשבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
יוסף יצחק אמר:
אמונת אומן אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
למה הולהו​​​​​סיף שדוד ביקש שיחשב תהילים כנגעים ואהלות ולא נענה
זהו חידוש גדול של הנפה''ח שכיון שלא מצינו שנענה אפשר שלא נענה. 
ברור שזהו חידוש היפך מהפשט הפשוט.
בפשטות אם הגמרא מביאה את בקשתו  המיוחדת והחריגה של דהע''ה ולא מציינת שלא נענה, ודאי שנענה. 
מילים מזעזעות
מי מחליט מה הפשט הפשוט אם לא הנפש החיים ושאר גדולי עולם?!
​​​​​​
נראה פשוט שיש בכוחנו לומר מה הפשט ומה חידוש אחרת כל לימודנו זה רק לצטט את חכמי הדורות שלפננו.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
יוסף יצחק אמר:
אמונת אומן אמר:
זהו חידוש גדול של הנפה''ח שכיון שלא מצינו שנענה אפשר שלא נענה. 
ברור שזהו חידוש היפך מהפשט הפשוט.
בפשטות אם הגמרא מביאה את בקשתו  המיוחדת והחריגה של דהע''ה ולא מציינת שלא נענה, ודאי שנענה. 
מילים מזעזעות
מי מחליט מה הפשט הפשוט אם לא הנפש החיים ושאר גדולי עולם?!
נראה פשוט שיש בכוחנו לומר מה הפשט ומה חידוש אחרת כל לימודנו זה רק לצטט את חכמי הדורות שלפננו.
אתה צודק באופן כללי, דברתי על הדברים שנכתבו ספציפית כאן, שהחידוש כאן הוא הסבר הפשט, זה לא שהנפש החיים הסביר באופן אחר אלא זה מאמר חז"ל שיש אחריו (כאילו) שלש נקודות ומי אנחנו שנדע להגיד מה פשוט שההמשך...
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
ברור שעיסוק בנגעים ואהלות מצריך עסק גדול ולפום צערא אגרא, ודהע''ה ביקש שלמרות שזו שירה ובקשה יהיה שכרו כנגעים ואהלות.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
מחשבות אמר:
יוסף יצחק אמר:
מילים מזעזעות
מי מחליט מה הפשט הפשוט אם לא הנפש החיים ושאר גדולי עולם?!
נראה פשוט שיש בכוחנו לומר מה הפשט ומה חידוש אחרת כל לימודנו זה רק לצטט את חכמי הדורות שלפננו.
אתה צודק באופן כללי, דברתי על הדברים שנכתבו ספציפית כאן, שהחידוש כאן הוא הסבר הפשט, זה לא שהנפש החיים הסביר באופן אחר אלא זה מאמר חז"ל שיש אחריו (כאילו) שלש נקודות ומי אנחנו שנדע להגיד מה פשוט שההמשך...

הפשט הפשוט הוא איך פירשוהו עד שכתב הנפה''ח את חידושו
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
ולהוסיף שדוד ביקש שיחשב תהילים כנגעים ואהלות ולא נענה

אגב
קראתי פעם באחד מספרי החסידים שמביאים מדרש שדוד המלך כן נענה
אשמח אם מישהו מכיר
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
אם יש למישהו תהלים המפורש כדאי שיבדוק שם במבוא או בספר החדש על דוד המלך

אם כי לדידי פשיטא לי וכמש''כ לעיל, אך לשבר את האוזן ת''ח שכאן, עיינתי בתהלים הנ''ל, ואכן להלן רשימת הסוברים במפורש שנתקבלה תפלתו של דהע''ה: 

חוות דעת בצוואתו, 
של''ה
פלא יועץ
ר''י בר יקר רבו של הרמב''ן
אשכול
אור השנים לבעל הפרדס, עם הסכמת הגר"א! 
מדרש חכמים לתלמיד הגר"א 
 

בן של רב

משתמש ותיק
אמנם ודאי דוד לא דיבר על דקלום אלא על השתפכות הנפש.

כי מהיכי תיתי שאמירת מילים קדושות אלו - זה יהיה יותר מהחומש עצמו שעם כל קדושתו איננו תחליף ללימוד נגעים ואהלות בעיון...

וגם מי שקורא בחומש שוב ושוב את פרשת נגעים/אהלות איננו מתקדם כמו מי שמעיין היטב בפרטי הלכותיה המעשיות... 
 

חדא

משתמש ותיק
רוב הראשונים מסבירים ש'זמרה' הכוונה שבח, כמו מזמרת הארץ, והכוונה בשירי שבחו, שהקב"ה חפץ בקילוסם של ישראל.
 

מחשבות

משתמש ותיק
פותח הנושא
ומניין שהקב"ה חפץ בשבחם של ישראל
כמו שכבר כתבתי בשביל ברכה צריך ודאות מעבר לכל ספק ומקור בפסוק.
 

חדא

משתמש ותיק
לזה יש מאות מקורות
והנה אחד מהם
תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ה
ולקילוסן הוא צריך. והכתיב [דניאל ז י] אלף אלפין ישמשוניה וריבות ריבויין קדמוהי יקומון. כד הוה חמין לון עבדין בכושר הוה אמר די לא נן הכא מאן הכא שאף על פי שיש לפניו כמה קילוסין חביב הוא קילוסן של ישראל יותר מכל. מה טעמא [שמואל ב כג א] ונעים זמירות ישראל [תהילים כב ד] יושב תהלות ישראל.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
אמנם ודאי דוד לא דיבר על דקלום אלא על השתפכות הנפש.

כי מהיכי תיתי שאמירת מילים קדושות אלו - זה יהיה יותר מהחומש עצמו שעם כל קדושתו איננו תחליף ללימוד נגעים ואהלות בעיון...

וגם מי שקורא בחומש שוב ושוב את פרשת נגעים/אהלות איננו מתקדם כמו מי שמעיין היטב בפרטי הלכותיה המעשיות... 
בכמה מהמקורות הנ"ל מפורש שאין צריך כוונה, ואינו כעת לפני. 
 
 

בן של רב

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
בן של רב אמר:
אמנם ודאי דוד לא דיבר על דקלום אלא על השתפכות הנפש.

כי מהיכי תיתי שאמירת מילים קדושות אלו - זה יהיה יותר מהחומש עצמו שעם כל קדושתו איננו תחליף ללימוד נגעים ואהלות בעיון...

וגם מי שקורא בחומש שוב ושוב את פרשת נגעים/אהלות איננו מתקדם כמו מי שמעיין היטב בפרטי הלכותיה המעשיות... 
בכמה מהמקורות הנ"ל מפורש שאין צריך כוונה, ואינו כעת לפני. 
כמו בחומש. 
וזה ממש לא סותר שמי שיושב בכולל ואומר כל היום פסוקי תנ"ך בלי לחשוב כלום = הוא בטלן... 
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
אם יש למישהו תהלים המפורש כדאי שיבדוק שם במבוא או בספר החדש על דוד המלך

אם כי לדידי פשיטא לי וכמש''כ לעיל, אך לשבר את האוזן ת''ח שכאן, עיינתי בתהלים הנ''ל, ואכן להלן רשימת הסוברים במפורש שנתקבלה תפלתו של דהע''ה: 

חוות דעת בצוואתו, 
של''ה
פלא יועץ
ר''י בר יקר רבו של הרמב''ן
אשכול
אור השנים לבעל הפרדס, עם הסכמת הגר"א! 
מדרש חכמים לתלמיד הגר"א 
אפשר ציון מקום לר"י בר יקר ואור השנים?
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
אמונת אומן אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
ולהו​​​​​סיף שדוד ביקש שיחשב תהילים כנגעים ואהלות ולא נענה
זהו חידוש גדול של הנפה''ח שכיון שלא מצינו שנענה אפשר שלא נענה. 
ברור שזהו חידוש היפך מהפשט הפשוט.
בפשטות אם הגמרא מביאה את בקשתו  המיוחדת והחריגה של דהע''ה ולא מציינת שלא נענה, ודאי שנענה. 
מילים מזעזעות
מי מחליט מה הפשט הפשוט אם לא הנפש החיים ושאר גדולי עולם?!
​​​​​​
המלצה מאד שימושית:
מי שקיבל כל תורתו ממקור אחד, נהיה איזה שיהיה [ישיבה ליטאית, חסידית, חבדי'ת, ספרדית וכדומה] ולא נחשף הרבה לסגנונות שונים, מוטב יבדוק היטב לפני שהוא 'מזדעזע' כאשר הוא שומע פשט אחר ממה שהורגל.
 
 

אליהו52

משתמש ותיק
דרך ה' חלק ד פרק ו
פסוקי דזמרה - הכוונה בהם בכלל לגלות אור פניו, יתברך, על ידי התהילות שאנו מתהללים בו ומספרים בשבחו, שזה ענין תלאו הבורא, יתברך, במעשה הזה, דהיינו בהילול לפניו, והוא ענין "הבוחר בשירי זמרה".

היינו ה' בחר לגלות את אור פניו ע"י שירי זמרה
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
אמונת אומן אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
אם יש למישהו תהלים המפורש כדאי שיבדוק שם במבוא או בספר החדש על דוד המלך

אם כי לדידי פשיטא לי וכמש''כ לעיל, אך לשבר את האוזן ת''ח שכאן, עיינתי בתהלים הנ''ל, ואכן להלן רשימת הסוברים במפורש שנתקבלה תפלתו של דהע''ה: 

חוות דעת בצוואתו, 
של''ה
פלא יועץ
ר''י בר יקר רבו של הרמב''ן
אשכול
אור השנים לבעל הפרדס, עם הסכמת הגר"א! 
מדרש חכמים לתלמיד הגר"א 
אפשר ציון מקום לר"י בר יקר ואור השנים?
ר'י בר יקר בברכת ברוך שאמר, עמ' י'ג, עמ' טו, עמ' עד.
אור השנים מובא שם ללא ציון מדויק. 
 
 

פיניפיני

משתמש ותיק
יוסף יצחק אמר:
מי מחליט מה הפשט הפשוט אם לא הנפש החיים ושאר גדולי עולם?!
אכן, אך פשט זה שלא נענה סבר ה'נפש החיים' אך ודאי וידוע שגדולי עולם החסידיים חלקו עליו באופן מוחלט וסברו שנענה.
 

יוסף יצחק

משתמש ותיק
פיניפיני אמר:
יוסף יצחק אמר:
מי מחליט מה הפשט הפשוט אם לא הנפש החיים ושאר גדולי עולם?!
אכן, אך פשט זה שלא נענה סבר ה'נפש החיים' אך ודאי וידוע שגדולי עולם החסידיים חלקו עליו באופן מוחלט וסברו שנענה.

וכ"כ רבו של הרמב"ן - רבינו יהודה בר יקר בפירוש התפלות והברכות בברכת "ברוך שאמר" ז"ל: ואמר בסוף ובשירי דוד עבדך נהללך, שאותם המזמורים הנהדרים רומזים המאמרות, ואף כל המזמורים חשובים כדברי תורה. כדאמרינן במדרש תהלים(פרק עח) אל יאמר אדם שאין המזמורים תורה, אלא תורה הם ואף הנביאים תורה, וכן אסף אמר, הואיל והמזמורות תורה, האזינה עמי תורתי, וכן במקום אחר, וקורין בהם והוגים ונוטלים שכר עליהם כנגעים ואהלות"
(ויש שפירשו דווקא בהוגים, שמעיינים בהם ולא דרך קריאה בעלמא ואכמ"ל).
וכ"א בשל"ה הקדוש (יומא עמוד התשובה)
ומה שהערתי היה על הניסוח ואחר שראיתי את דברי רבו של הרמב"ן הבנתי שטעיתי
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
היכן מצינו שהקב"ה בוחר בשירי זמרה??
אמנם מצאנו בכמה מקומות בחירה בדוד אבל בשירי זמרה או בשירי דוד היכן מצאנו שהקב"ה בוחר???
הבוחר בנביאים טובים ורצה בדברייהם הנאמרים באמת 
נראה שהכוונה שבאים לברך על ספרי הנבאים כמו שמברכים על התורה ומברכים על כך שבחר בנביאים להיות כתבייהם כתבי הקודש כך גם מה שנבחרו שירי זמרה של דוד להיות מכתבי הקודש זהו בחירתם 
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
מחשבות אמר:
היכן מצינו שהקב"ה בוחר בשירי זמרה??
אמנם מצאנו בכמה מקומות בחירה בדוד אבל בשירי זמרה או בשירי דוד היכן מצאנו שהקב"ה בוחר???
הבוחר בנביאים טובים ורצה בדברייהם הנאמרים באמת 
נראה שהכוונה שבאים לברך על ספרי הנבאים כמו שמברכים על התורה ומברכים על כך שבחר בנביאים להיות כתבייהם כתבי הקודש כך גם מה שנבחרו שירי זמרה של דוד להיות מכתבי הקודש זהו בחירתם 

מצאתי מקום לפרש אחרת על פי מה שמצאתי ברש"י שמואל כג א על הפסוק נאום הגבר הוקם על משיח אלוקי יעקב ונעים זמירות ישראל 
ומפרש רש"י נעים זמירות ישראל אין ישראל משוררים במקדש אלא שירותיו וזמירותיו. ואולי זהו הבחירה ונכלל בפסוק זה ואולי זה כוונת האבודרהם שהזכיר אחד הכותבים למעלה [לא עיינתי] 
 

חכם באשי

משתמש ותיק
כמדומה אני, שהדברים בנפש החיים לא נפקי מקולמוס הגר"ח, אלא בנו ר' איצל'ה. כך זכור לי במעומעם. אודה מאד אם יש מי שיוכל לבדוק זאת בדפו"ר וכיו"ב.
 
חלק עליון תַחתִית