מה ללמוד בליל שבועות?

ברל

משתמש ותיק
מה ללמוד בליל שבועות? 
ההגיון אומר ללמוד את הסדר הרגיל אולם למוד לילה שלם סדר זה קשה. מצד שני לא לבוא מתוכנן מה ללמוד זה שריפת זמן. 
אשמח לשמוע את חוות דעת חברי הפורום היקרים
 

בן של רב

משתמש ותיק
אור העולם הגר"א אמר להגיד תיקון ליל שבועות כהוראת אורות העולם שלפניו.
מי שיותר חכם ממנו ומהם או שמתבייש מחבריו - יערב ויבושם לו ויזכה במהרה להיות גם גדול וגם אמיץ.

ביתר הזמן יש בזוהר שאחרי השלמת ז' נקיים (שבעה שבועות)
נהגו חסידים הראשונים ללמוד תושבע"פ "לייחדא עם בעלה".

ובעיקר - לזכור שהכלה לא תהפוך את החתונה מליל טבילה לליל מצוקה... ונהניתי מאוד מההמחשה המשעשעת שהביאו כאן על זה. הצג קובץ מצורף 28 חג השבועות צרכי רבים.pdf
 
  • תודה
Reactions: zxc

מאן דהו

משתמש ותיק
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=35&t=2285&p=24983#p24987
אברך אמר:
של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה
ו. ולהראות גדולת מעלת זה הלילה, איך שחביב לפני הקדוש ברוך הוא לבלתי נדום רגע אחת מדביקות התורה, גם יש רשות להפסיק בין ענין לענין לדבר דברי התעוררות מוסר ופשפוש מעשים ולתקן תקנות ליראת ה', אכתוב לכם מעשה שאירע קרוב לזמנינו, והועתק מכתב המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ, שהיה מתחבר בבית של רבינו בית יוסף, והופיע עליו רוח הקודש. וזה נוסח הכתב:
ז. דעו לכם, כי הסכמנו החסיד נר"ו ואני עבדו, ועבדיכם מהחברים, לעמוד על נפשינו ליל שבועות ולנדד שינה מעינינו ותהלה לאל כן עלה בידינו כי לא הפסקנו רגע, רק אשר תשמעו ותחי נפשכם. וזהו הסדר שתקנתי וסדרתי בלילה ההוא. ראשונה תורה, קרינן מפרשת בראשית עד 'ויכלו' (בראשית ב, א - ג) בנעימה בקול גדול. אחר כך 'בחדש השלישי' (שמות יט, א) עד סוף סידרא. עוד מפרשת משפטים 'ואל משה אמר' (שם כד, א) עד סוף סידרא. עוד מפרשת ואתחנן 'ויקרא משה אל כל ישראל' (דברים ה, א) עד סוף פרשת 'שמע ישראל' (שם ו, ט). עוד מפרשת וזאת הברכה 'ויעל משה' עד 'לעיני כל ישראל' (שם לד, א - יב). עוד ההפטרה (דשבועות) 'ויהי בשלשים שנה' (יחזקאל א, א), והפטרה 'תפלה לחבקוק הנביא' (חבקוק ג, א). אחר כך מזמור 'השמים מספרים' (תהלים יט), ומזמור 'יקום אלהים' (שם סח), אחר כך ה'אלפא ביתא' (שם קיט), בלא השירות (שם מפרק קכ). אחר כך כל מגילת שיר השירים, וכל מגילת רות, ואחר כך פסוקים אחרונים של דברי הימים. וכל זה באימה ביראה בניגון ובטעם, לא יאומן כי יסופר. ואחר כך למדנו משנה כל סדר זרעים. ואחר כך למדנו על דרך האמת.
ח. ובעת שהתחלנו ללמוד המשנה, ולמדנו שתי מסכתות, זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו, קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו, ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא. והדיבור ההוא מדבר עמנו, והתחיל ואמר, שמעו ידידי המהדרים מן המהדרים, ידידי אהובי. שלום לכם, אשריכם ואשרי יולדתכם, אשריכם בעולם הזה, אשריכם בעולם הבא, אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה, אשר זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה ליושנה. התחזקו ידידי, התאמצו אהובי, שמחו ועלצו ודעו כי אתם מבני עליה, וזכיתם להיות מהיכלא דמלכא, וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקדוש ברוך הוא, ובקע כמה אוירים וכמה רקיעים עד שעלה, ומלאכים שתקו, ושרפים דממו, והחיות עמדו, וכל צבא מעלה (להקדוש) [והקדוש] ברוך הוא שומעים את קולכם.
והנני המשנה האחת המייסרת את האדם, באתי לדבר אליכם, ואם הייתם עשרה הייתם (מתעלה) [מתעלים] יותר ויותר, אבל עם כל זה נתעליתם ואשריכם ואשרי יולדתכם ידידי אשר נדדתם שינה מעיניכם, ועל ידיכם נתעליתי הלילה הזה, ועל ידי החברים אשר בעיר הגדולה, עיר ואם בישראל, ואין אתם כאותם השוכבים על 'מטות שן', שינה שהוא אחד מששים במיתה (ברכות נז ב), 'וסרוחים על ערסותם'. ואתם נדבקתם בידו"ד, והוא שמח בכם. לכן בניי התחזקו ואמצו ועלצו באהבתי בתורתי ביראתי. ואילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות מהצער אשר אני שרויה בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבכם, ולא שחוק בפיכם, בזוכרכם כי בסיבתכם אני מושלכת בעפר. לכן חזקו ואמצו ועלצו בניי ידידי המהדרים, ואל תפסיקו הלימוד, כי חוט של חסד משוך עליכם, ותורתכם עריבה לפני הקדוש ברוך הוא. לכן עמדו בניי ידידי על רגליכם והעלוני, ואמרו בקול רם כיום הכיפורים 'ברוך שם כבוד' כו'.
ט. ועמדנו על רגלינו וקטרי חרצינו משתרין, ואמרנו בקול כאשר נצטוינו. וחזר ואמר, אשריכם בני, שובו אל לימודכם ואל תפסיקו רגע, ועלו לארץ ישראל, כי לא כל העתים שוות ואין מעצור להושיע ברב או במעט, 'ועיניכם אל תחוס על כליכם', כי טוב הארץ העליונה תאכלו, 'ואם תאבו ושמעתם, טוב הארץ ההיא תאכלו'. לכן מהרו ועלו, כי אני המפרנסת לכם ואני אפרנסכם, ואתם שלום ובתיכם שלום, וכל אשר לכם שלום, 'ה' עוז לעמו יתן' כו'.
את כל הדברים האלה דבר אלינו, ושמעה אזנינו, ורבות כהנה וכהנה מענייני החכמה, כמה וכמה הבטחות גדולות. וכולנו געינו בבכיה מרוב השמחה, וגם בשמענו צרת השכינה בעונותינו, וקולה כחולה המתחננת אלינו, ואז נתחזקנו עד אור הבוקר ולא פסק גירסא מפומנא בגילה ורעדה.
י. ויהי בבקר, הלכנו וטבלנו, כאשר עשינו שני ימים קודם, ושם מצאנו לשלשה החברים אשר לא נמצאו שמה בלילה ההוא, וגערנו בהם ונספר להם את כל הטובה אשר עשה ה' עמנו, וימת לבם בקרבם וסטרו פניהם וגעו בבכיה, וגם אנחנו התחזקנו כנגדם, יען בסבתם לא זכינו עוד והפסדנו, כאשר אמר למעלה. ויאמרו, מי יתן והלילה הזאת השניה נתחבר ביחד ונהיה עשרה, והסכמנו לעשות כן. ועם שבלילה הראשון שינה בעינינו לא ראינו אפילו רגע כמימריה, וגם ביום לא הונח לישן, כי דרוש דרש החסיד נר"ו אחר המנחה, וישבנו שם. ועם כל זה שנסנו בעוז מתנינו ועשינו בלילה השניה כסדר הראשון, ומרוב השמחה שהיינו עשרה, לא המתינה עד עת קרוא המשנה, ולא עד חצות כמו בלילה הראשון שהיה ממש בחצות הלילה, רק תיכף שהיינו קוראים דברות של משנה תורה, בהגיענו אל פרשת 'שמע', קול דודנו דופק. והתחיל, 'שמעו ידידים המהדרים מן המהדרים, הקיצו ורננו שוכני עפר, בסוד עפר העליון שני ההי"ן' כו', ודברים רבים של חכמה אמר הנה. אחר כך אמר, 'אשריכם ידידי אשריכם המעלים אותי, כמה וכמה נתעליתם שאתם עשרה לכל דבר שבקדושה, אשריכם בעולם הזה אשריכם ואשרי יולדתכם, אל תיראו חרפת אנוש, ומגדופם אל תחתו, כי אתם המעלים לכנסת ישראל, ודעו כי אתם מבני עליה' כו', כדלעיל, 'ואתם מתדבקים בי, והכבוד חופף על ראשיכם, וחוט של חסד משוך עליכם, ואלמלי ניתן רשות לעין הייתם רואים האש הסובבת הבית הזה, לכן חזקו ואמצו ואל תפסיקו הקשר, והעלוני בקול רם, שמע ישראל, וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, כיום הכיפורים', ודברים אחרים כמו חצי שעה. וחזרנו לסוד הלימוד.
יא. ואחר כך כחצות הלילה, חזר הדיבור פעם שנית, ודיבר שיעור שעה ויותר, וחזר לשבח ענין הלימוד ההוא. ואמר, 'ראו, השמע עם קול מדבר ככם' 'שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך', אם זה כמה מאות שנה שמעו או ראו כדבר הזה, ואתם זכיתם. ולכן מכאן והלאה תהיינה עיניכם פקוחות על דרככם, 'ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק', 'והחלש יאמר גבור אני', והחזיקו עצמכם לגדולים, כי אתם מבני היכלא דמלכא, וזכיתם לפרוזדור, השתדלו ליכנס לטרקלין, ולא תצאו מהפרוזדור, כי אשר יצא מפתח שער הפרוזדור דמו בראשו. הקיצו בניי וראו כי אני מסברת אתכם, הקיצו ידידי, התאמצו והיו לבני חיל, ועתה אל תתלוצצו, חזקו ועלצו, וחוט של חסד (ה)משוך עליכם מידי יום ביומו.
זרו הלאה ומעכו אותה וראו כי אתם שכורים מחמדת העולם, הקיצו שכורים, כי הנה יום בא, ויסיר האדם את אלילי כספו ומאודיו בהנאת העולם, ואת אלילי זהבו חמדת הממון, ועלו לארץ ישראל, כי יש לאל ידכם, רק שאתם מוטבעים בטיט חמדת תבל והבליו, והיוצא מכם ונזור אחור דמו בראשו, וראו את אשר זכיתם אתם מה שלא זכו אחרים מכמה דורות'. והאריך הרבה בענין הזה.
 

כרם

משתמש ותיק
מסופר על המגיד מדובנא, שראה את הגר"א אומר תיקון, והוא לקח גמרא וישב ללמוד. שאלוהו על כך והשיב כדרכו במשל, חנות גדולה מלאה בסחורה מינים ממינים שונים, מציגה בחלון הראוה דוגמיות מהסחורה, אחת מכאן ואחת מכאן. אולם חנות קטנה שאין בה מגוון של סחורות מסתפקת בחלון זכוכית שרואים את כל הסחורה. והנמשל: הגר"א מלא מכל חדרי תורה, ובליל שבועות אומר תיקון שהוא דוגמיות מכל התורה כולה, אולם הוא לומד מהמעט שיש לו.
לעומת זאת, שמעתי, טענה הפוכה.
אדם בריא יושב לסעודה מנה שלמה עם קצת תוספות, ואוכל לשובע נפשו. לעומת זאת, מי שלקה בחוסר תאבון, מגישים לו מגוון של מאכלים בצבעים שונים ובטעמים שונים, הוא טועם מעט מכאן ומעט משם, ובסך הכל אכל משהו. כך מי שכוחו טוב בתורה פותח את הגמרא ושוקע בה כמה שעות, לעומת זאת מי שאינו שקדן, הרי הוא לומד קצת מכאן וקצת מכאן עד שסוף סוף למד כמה שעות.
חג שמח.
 

בן של רב

משתמש ותיק
כרם אמר:
מסופר על המגיד מדובנא, שראה את הגר"א אומר תיקון, והוא לקח גמרא וישב ללמוד. שאלוהו על כך והשיב כדרכו במשל, חנות גדולה מלאה בסחורה מינים ממינים שונים, מציגה בחלון הראוה דוגמיות מהסחורה, אחת מכאן ואחת מכאן. אולם חנות קטנה שאין בה מגוון של סחורות מסתפקת בחלון זכוכית שרואים את כל הסחורה. והנמשל: הגר"א מלא מכל חדרי תורה, ובליל שבועות אומר תיקון שהוא דוגמיות מכל התורה כולה, אולם הוא לומד מהמעט שיש לו.
לעומת זאת, שמעתי, טענה הפוכה.
אדם בריא יושב לסעודה מנה שלמה עם קצת תוספות, ואוכל לשובע נפשו. לעומת זאת, מי שלקה בחוסר תאבון, מגישים לו מגוון של מאכלים בצבעים שונים ובטעמים שונים, הוא טועם מעט מכאן ומעט משם, ובסך הכל אכל משהו. כך מי שכוחו טוב בתורה פותח את הגמרא ושוקע בה כמה שעות, לעומת זאת מי שאינו שקדן, הרי הוא לומד קצת מכאן וקצת מכאן עד שסוף סוף למד כמה שעות.
חג שמח.
משל כלדהו הוא תשובה הולמת להערה/הארה מרבנו הגר"א? 
בסיפור לא כתוב שהגר"א הסכים. 
וחוצמזה הגר"א הכיר אותו מראש ואעפ"כ העיר לו...! 
 
 

יצחק

משתמש ותיק
ההגיון אומר ללכת אחרי הענין של החג, מי שהוא בקי בתורה ויש לו זיקה (לא ידיעה ברורה רק יש לו מושגים) לכל התורה מברכות עד זרעים ובכל הנ"ך , אחד כזה ודאי ישמח לומר תיקון לעבור על התורה הקדושה ולשמוח בה
מי שלא, ימצא לעצמו את המסכת שהוא אוהב ומכיר יעבור עליה במהירות כך הוא יתחבר למרחבים של התורה ובזה הוא ג"כ ישתייך לרעיון של ה"תיקון"
ללמוד בעומק סוגיא מסוימת זה לא הענין של ליל שבועות.
 

יהודה1

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
אור העולם הגר"א אמר להגיד תיקון ליל שבועות כהוראת אורות העולם שלפניו.
מי שיותר חכם ממנו ומהם או שמתבייש מחבריו - יערב ויבושם לו ויזכה במהרה להיות גם גדול וגם אמיץ.
אמנם הישיבות בימינו ממשיכות במנהג שהונהג על ידי הגר"ח מוולוז'ין תלמיד הגר"א ויש לסמוך עליו.
 

יהודה1

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
כרם אמר:
מסופר על המגיד מדובנא, שראה את הגר"א אומר תיקון, והוא לקח גמרא וישב ללמוד. שאלוהו על כך והשיב כדרכו במשל, חנות גדולה מלאה בסחורה מינים ממינים שונים, מציגה בחלון הראוה דוגמיות מהסחורה, אחת מכאן ואחת מכאן. אולם חנות קטנה שאין בה מגוון של סחורות מסתפקת בחלון זכוכית שרואים את כל הסחורה. והנמשל: הגר"א מלא מכל חדרי תורה, ובליל שבועות אומר תיקון שהוא דוגמיות מכל התורה כולה, אולם הוא לומד מהמעט שיש לו.
לעומת זאת, שמעתי, טענה הפוכה.
אדם בריא יושב לסעודה מנה שלמה עם קצת תוספות, ואוכל לשובע נפשו. לעומת זאת, מי שלקה בחוסר תאבון, מגישים לו מגוון של מאכלים בצבעים שונים ובטעמים שונים, הוא טועם מעט מכאן ומעט משם, ובסך הכל אכל משהו. כך מי שכוחו טוב בתורה פותח את הגמרא ושוקע בה כמה שעות, לעומת זאת מי שאינו שקדן, הרי הוא לומד קצת מכאן וקצת מכאן עד שסוף סוף למד כמה שעות.
חג שמח.
משל כלדהו הוא תשובה הולמת להערה/הארה מרבנו הגר"א? 
בסיפור לא כתוב שהגר"א הסכים. 
וחוצמזה הגר"א הכיר אותו מראש ואעפ"כ העיר לו...! 
א. לא כתוב בסיפור שגר"א העיר לו. אדם אחר שאלו. ב. הגר"א לא אמר לכולם לעשות אלא נהג כן בעצמו. 
 

בנציון

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
בן של רב אמר:
כרם אמר:
מסופר על המגיד מדובנא, שראה את הגר"א אומר תיקון, והוא לקח גמרא וישב ללמוד. שאלוהו על כך והשיב כדרכו במשל, חנות גדולה מלאה בסחורה מינים ממינים שונים, מציגה בחלון הראוה דוגמיות מהסחורה, אחת מכאן ואחת מכאן. אולם חנות קטנה שאין בה מגוון של סחורות מסתפקת בחלון זכוכית שרואים את כל הסחורה. והנמשל: הגר"א מלא מכל חדרי תורה, ובליל שבועות אומר תיקון שהוא דוגמיות מכל התורה כולה, אולם הוא לומד מהמעט שיש לו.
לעומת זאת, שמעתי, טענה הפוכה.
אדם בריא יושב לסעודה מנה שלמה עם קצת תוספות, ואוכל לשובע נפשו. לעומת זאת, מי שלקה בחוסר תאבון, מגישים לו מגוון של מאכלים בצבעים שונים ובטעמים שונים, הוא טועם מעט מכאן ומעט משם, ובסך הכל אכל משהו. כך מי שכוחו טוב בתורה פותח את הגמרא ושוקע בה כמה שעות, לעומת זאת מי שאינו שקדן, הרי הוא לומד קצת מכאן וקצת מכאן עד שסוף סוף למד כמה שעות.
חג שמח.
משל כלדהו הוא תשובה הולמת להערה/הארה מרבנו הגר"א? 
בסיפור לא כתוב שהגר"א הסכים. 
וחוצמזה הגר"א הכיר אותו מראש ואעפ"כ העיר לו...! 
א. לא כתוב בסיפור שגר"א העיר לו. אדם אחר שאלו. ב. הגר"א לא אמר לכולם לעשות אלא נהג כן בעצמו. 

לפי איך שמובא הסיפור, הגר"א שאל את המגיד מדובנא מדוע הוא לא אומר תיקון, וממילא גם מבואר שהוא סבר שצריך [או טוב] כל אחד לומר.
 

יהודה1

משתמש ותיק
אני לא מכיר את הסיפור במקור אבל לפי איך שהובא פה כתוב "מסופר על המגיד מדובנא, שראה את הגר"א אומר תיקון, והוא לקח גמרא וישב ללמוד. שאלוהו על כך" כלומר שמישהו אחר שאלו. אמנם ידוע שהוא היה ה"מוכיח" של הגר"א וייתכן שהגר"א דיבר עימו על זה. מ"מ לא כתוב שהגר"א לא הסכים איתו. וכי הוא היה הולך לכולם ומוכיח אותם?
 
A

Anonymous

Guest
בן של רב אמר:
אור העולם הגר"א אמר להגיד תיקון ליל שבועות כהוראת אורות העולם שלפניו.
מי שיותר חכם ממנו ומהם או שמתבייש מחבריו - יערב ויבושם לו ויזכה במהרה להיות גם גדול וגם אמיץ.

ביתר הזמן יש בזוהר שאחרי השלמת ז' נקיים (שבעה שבועות)
נהגו חסידים הראשונים ללמוד תושבע"פ "לייחדא עם בעלה".

ובעיקר - לזכור שהכלה לא תהפוך את החתונה מליל טבילה לליל מצוקה... ונהניתי מאוד מההמחשה המשעשעת שהביאו כאן על זה. 28 חג השבועות צרכי רבים.pdf
כבר יצאו רבים וטובים כנגד הספר המצוטט.
אחד הראה לי מכתב חריף מאוד של ר' יעקב סטפנסקי על הספר הבעייתי הנ"ל.
וכן הרב דוב יפה חזר בו מהסכמתו לספר.
 
 

בנציון

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
אני לא מכיר את הסיפור במקור אבל לפי איך שהובא פה כתוב "מסופר על המגיד מדובנא, שראה את הגר"א אומר תיקון, והוא לקח גמרא וישב ללמוד. שאלוהו על כך" כלומר שמישהו אחר שאלו. אמנם ידוע שהוא היה ה"מוכיח" של הגר"א וייתכן שהגר"א דיבר עימו על זה. מ"מ לא כתוב שהגר"א לא הסכים איתו. וכי הוא היה הולך לכולם ומוכיח אותם?

בהרבה מקומות מובא הסיפור שהגר"א שאל אותו.
 

אליהו52

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
בן של רב אמר:
אור העולם הגר"א אמר להגיד תיקון ליל שבועות כהוראת אורות העולם שלפניו.
מי שיותר חכם ממנו ומהם או שמתבייש מחבריו - יערב ויבושם לו ויזכה במהרה להיות גם גדול וגם אמיץ.

ביתר הזמן יש בזוהר שאחרי השלמת ז' נקיים (שבעה שבועות)
נהגו חסידים הראשונים ללמוד תושבע"פ "לייחדא עם בעלה".

ובעיקר - לזכור שהכלה לא תהפוך את החתונה מליל טבילה לליל מצוקה... ונהניתי מאוד מההמחשה המשעשעת שהביאו כאן על זה. 28 חג השבועות צרכי רבים.pdf
כבר יצאו רבים וטובים כנגד הספר המצוטט.
אחד הראה לי מכתב חריף מאוד של ר' יעקב סטפנסקי על הספר הבעייתי הנ"ל.
וכן הרב דוב יפה חזר בו מהסכמתו לספר.

מי הם הרבים וטובים שיצאו נגד הספר?
הספר הזה הוא ספר עצום לכל מי שיש לו קצת התמודדויות (כל העולם) ולא מצא תשובה אצל המשגיח שאמר לו שהלחץ הוא חלק מעולה מקבלת התורה ומי אנחנו בכלל שנקבל את התורה..........................................
הספר הזה מאיר עינים במובן הרוחני והרבה אנשים ניצלו בזכותו והתחדשו בעבודת ה' שלהם.
נכון שמי שמקבל את ההשקפה שלו משבת קודש ביתד לא מזדהה עם הסגנון אבל אין זה אומר כלום.

מעניין אותי לראות איזשהו מכתב של ר' דב יפה שחזר בו ולא שמועה של תלמיד...

נ.ב. אני לא מסכים עם כל מה שכתוב בספר הנ"ל אבל סתם לזרוק רבים וטובים יצאו נגד נו נו
 

מאן דהו

משתמש ותיק
קראתי בשבועות מעשה עם הגר"א שקרא את התיקון והמגיד מדובנא לא קרא וכששאלו הגר"א ענה במשל נאה. בשורה תחתונה הגר"א ידוע שהיה קורא

שוב ראיתי שכרם גם הביא את המשל
 
A

Anonymous

Guest
אליהו52 אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
בן של רב אמר:
אור העולם הגר"א אמר להגיד תיקון ליל שבועות כהוראת אורות העולם שלפניו.
מי שיותר חכם ממנו ומהם או שמתבייש מחבריו - יערב ויבושם לו ויזכה במהרה להיות גם גדול וגם אמיץ.

ביתר הזמן יש בזוהר שאחרי השלמת ז' נקיים (שבעה שבועות)
נהגו חסידים הראשונים ללמוד תושבע"פ "לייחדא עם בעלה".

ובעיקר - לזכור שהכלה לא תהפוך את החתונה מליל טבילה לליל מצוקה... ונהניתי מאוד מההמחשה המשעשעת שהביאו כאן על זה. 28 חג השבועות צרכי רבים.pdf
כבר יצאו רבים וטובים כנגד הספר המצוטט.
אחד הראה לי מכתב חריף מאוד של ר' יעקב סטפנסקי על הספר הבעייתי הנ"ל.
וכן הרב דוב יפה חזר בו מהסכמתו לספר.

מי הם הרבים וטובים שיצאו נגד הספר?
הספר הזה הוא ספר עצום לכל מי שיש לו קצת התמודדויות (כל העולם) ולא מצא תשובה אצל המשגיח שאמר לו שהלחץ הוא חלק מעולה מקבלת התורה ומי אנחנו בכלל שנקבל את התורה..........................................
הספר הזה מאיר עינים במובן הרוחני והרבה אנשים ניצלו בזכותו והתחדשו בעבודת ה' שלהם.
נכון שמי שמקבל את ההשקפה שלו משבת קודש ביתד לא מזדהה עם הסגנון אבל אין זה אומר כלום.

מעניין אותי לראות איזשהו מכתב של ר' דב יפה שחזר בו ולא שמועה של תלמיד...

נ.ב. אני לא מסכים עם כל מה שכתוב בספר הנ"ל אבל סתם לזרוק רבים וטובים יצאו נגד נו נו
הרב דב יפה חזר בו במכתב שהתפרסם בזמנו ברבים.
 
 

בן של רב

משתמש ותיק
אליהו52 אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
בן של רב אמר:
אור העולם הגר"א אמר להגיד תיקון ליל שבועות כהוראת אורות העולם שלפניו.
מי שיותר חכם ממנו ומהם או שמתבייש מחבריו - יערב ויבושם לו ויזכה במהרה להיות גם גדול וגם אמיץ.

ביתר הזמן יש בזוהר שאחרי השלמת ז' נקיים (שבעה שבועות)
נהגו חסידים הראשונים ללמוד תושבע"פ "לייחדא עם בעלה".

ובעיקר - לזכור שהכלה לא תהפוך את החתונה מליל טבילה לליל מצוקה... ונהניתי מאוד מההמחשה המשעשעת שהביאו כאן על זה. 28 חג השבועות צרכי רבים.pdf
כבר יצאו רבים וטובים כנגד הספר המצוטט.
אחד הראה לי מכתב חריף מאוד של ר' יעקב סטפנסקי על הספר הבעייתי הנ"ל.
וכן הרב דוב יפה חזר בו מהסכמתו לספר.

מי הם הרבים וטובים שיצאו נגד הספר?
הספר הזה הוא ספר עצום לכל מי שיש לו קצת התמודדויות (כל העולם) ולא מצא תשובה אצל המשגיח שאמר לו שהלחץ הוא חלק מעולה מקבלת התורה ומי אנחנו בכלל שנקבל את התורה..........................................
הספר הזה מאיר עינים במובן הרוחני והרבה אנשים ניצלו בזכותו והתחדשו בעבודת ה' שלהם.
נכון שמי שמקבל את ההשקפה שלו משבת קודש ביתד לא מזדהה עם הסגנון אבל אין זה אומר כלום.

מעניין אותי לראות איזשהו מכתב של ר' דב יפה שחזר בו ולא שמועה של תלמיד...

נ.ב. אני לא מסכים עם כל מה שכתוב בספר הנ"ל אבל סתם לזרוק רבים וטובים יצאו נגד נו נו


הוא התכוין לרבו הגר"ש אויערבך (ומסתמא גם עוד מרבני עדה זו). 

וכן שמעתי מהמחבר לפני כמה שנים כמסיח לפי תומו שהגר"ש היה נגד הספר. 

למעשה הנידון מיותר.
כי מסתבר שעדיין יש כאלו שזה לא מוסיף להם = כל אלו שהלחץ טוב להם ומחזק אותם ביראה ומתח בריא וחיובי בלי תופעות לוואי
(>יחד עם זה שלא נחלשה בתוכם האהבה והקשר החיובי לתורה ולעבודה),
ואכן אין ויכוח שהספר מיועד רק למי שזה מחזק אותו, ופשוט.

הויכוח אם >רוב< האנשים הם כאלו או כאלו - זה רלוונטי רק לרבנים ורמי"ם שדנים על הרבים מתוקף אחריותם על הרבים, ולכן הם צריכים תמיד לבחור בהנהגת הרבים בין "מידי דמעלי להאי וקשי להאי" לבין הנהגה שבדיוק להיפך "קשי להאי ומעלי להאי". 

ולכן זה >מגוחך במגוחך< שהיחיד ידון כלפי עצמו באותה שפה של הרבים.
כי הרי הוא יודע היטב מהנסיון שלו עם עצמו - האם זה מחזק ומעצים אותו או שלא. 

 
 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
אינני מאמין.
ובכל מקרה יש לו הסכמות רבות נוספות מגדולי ישראל, גם על הספרים הבאים שכתב.
והם גם שולחים אליו לייעוץ.

אגב: גם אז נדברו חטף ביקורת רבה בתחילה, ויש לי תלמידים שספרו לי בגילוי לב שהם מאוד מתחזקים ממנו.
 
A

Anonymous

Guest
ייעוץ תורני אמר:
אינני מאמין.
ובכל מקרה יש לו הסכמות רבות נוספות מגדולי ישראל, גם על הספרים הבאים שכתב.
והם גם שולחים אליו לייעוץ.

אגב: גם אז נדברו חטף ביקורת רבה בתחילה, ויש לי תלמידים שספרו לי בגילוי לב שהם מאוד מתחזקים ממנו.
כמדומה שמכתבו התפרסם ביתד במדור המכתבים.
 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
ייעוץ תורני אמר:
אינני מאמין.
ובכל מקרה יש לו הסכמות רבות נוספות מגדולי ישראל, גם על הספרים הבאים שכתב.
והם גם שולחים אליו לייעוץ.

אגב: גם אז נדברו חטף ביקורת רבה בתחילה, ויש לי תלמידים שספרו לי בגילוי לב שהם מאוד מתחזקים ממנו.
כמדומה שמכתבו התפרסם ביתד במדור המכתבים.
אין היתר להשמיץ על פי "כמדומה", ובפרט כשיש לו הסכמות נוספות. 

מרן הגר"ד יפה זצ"ל כתב לו "העברתי מיד את הספר לכמה ממכרי". 
הוי אומר שהוא לא רק מאשר עקרונית, אלא גם הפיץ בעצמו את הספר. 
 
 
A

Anonymous

Guest
ייעוץ תורני אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
ייעוץ תורני אמר:
אינני מאמין.
ובכל מקרה יש לו הסכמות רבות נוספות מגדולי ישראל, גם על הספרים הבאים שכתב.
והם גם שולחים אליו לייעוץ.

אגב: גם אז נדברו חטף ביקורת רבה בתחילה, ויש לי תלמידים שספרו לי בגילוי לב שהם מאוד מתחזקים ממנו.
כמדומה שמכתבו התפרסם ביתד במדור המכתבים.
אין היתר להשמיץ על פי "כמדומה", ובפרט כשיש לו הסכמות נוספות. 

מרן הגר"ד יפה זצ"ל כתב לו "העברתי מיד את הספר לכמה ממכרי". 
הוי אומר שהוא לא רק מאשר עקרונית, אלא גם הפיץ בעצמו את הספר. 
לא כמדומה אלא ודאי כתב מכתב לפרסם ברבים שהוא חוזר בו מהסכמתו,
כמדומה שנתפרסם שם.
 
 

דורדיא

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
אור העולם הגר"א אמר להגיד תיקון ליל שבועות כהוראת אורות העולם שלפניו.
מי שיותר חכם ממנו ומהם או שמתבייש מחבריו - יערב ויבושם לו ויזכה במהרה להיות גם גדול וגם אמיץ.

ביתר הזמן יש בזוהר שאחרי השלמת ז' נקיים (שבעה שבועות)
נהגו חסידים הראשונים ללמוד תושבע"פ "לייחדא עם בעלה".

ובעיקר - לזכור שהכלה לא תהפוך את החתונה מליל טבילה לליל מצוקה... ונהניתי מאוד מההמחשה המשעשעת שהביאו כאן על זה. 28 חג השבועות צרכי רבים.pdf

מה זה העלון הזה..?
איפה הוא יוצא?
עלון שלך?
 

ברל

משתמש ותיק
פותח הנושא
אשתף אותכם במה שעשיתי בסוף על אף לאחר שראיתי שרבותי לא הקפידו לומר תיקון ליל שבועות.
לקחתי על עצמי לססיים מסכת חגיגה ג"מ רש"י וב"ה היה לי גישמאק גדול מזה
 

מאן דהו

משתמש ותיק
דעה שונה ממה שהביאו
https://www.jdn.co.il/breakingnews/1157829/

במהלך שיחה שנשא נשיא מועצת חכמי התורה מרן חכם שלום כהן שליט"א בהיכל ישיבתו "פורת יוסף" הרחיב במעלת היום הגדול חג השבועות ובחשיבותו של אמירת התיקון בלילה זה.
"אני חונכתי מילדותי, וכך גם הרגלתי את עצמי לעשות מה שצריך ומה שנהגו גם אם אינני מבין. כשהיינו לומדים בישיבה בבחרותנו, שאל אותי בחור על אמירת התיקון בלילה האם אני מבין הכל. אמרתי לו אני לא מבין אבל אני אומר כי כך נהגנו וכך נהגו אבותינו. אם אני ימתין לעשות כל דבר עד שיבין אני לא יעשה כלום". התבטא מרן שליט"א.

"חלק גדול מהתיקון זה הזוהר האורות הגדולים שנתגלו במתן תורה ואם רבותינו תקנו לנו לומר את זה אז זה מה שצריך לעשות". אמר נשיא המועצת והוסיף לספר: "ראיתי בחור שיושב לומד גמרא. שאלתי אותו למה לא אומר את התיקון והשיב לי שלא מבין והוא נמשך יותר ללימוד הגמרא. לאחר כמה זמן ראיתי אותו יושב בלילה וגורס את פרק חזקת הבתים. שאלתי אותו למה אתה גורס את זה. אמר לי שהתווכח עם חבירו אם אפשר להספיק בלילה אחד לגרוס את כל הפרק ואם הוא יצליח חבירו ייתן לו חמשה גרוש. אמרתי לו חבל שלא נתתי לך בליל שבועות חמשה גרוש היית גורס את התיקון. בשביל חמשה גרוש אתה מוכן לגרוס וכשגדולי עולם אומרים לך שיש תועלת גדולה ועצומה באמירת התיקון לא תקרא". אמר מרן ועורר את הציבור להקפיד על אמירת התיקון בלילה הזה.





מנהג האר"י השל"ה והגר"א לומר תיקון. האם מה שאנו ורבים נוהגים ללמוד במקום אמירת תיקון, הוא מנהג הישיבות או מנהג קדום כבר אז?
[כמו הסיפור עם המגיד מדובנא]
 

מאן דהו

משתמש ותיק
אותי מענין לדעת האם מרן שר התורה שליט"א נוהג לומר תיקון או לומד את חובותיו?
 

קובי

משתמש חדש
מי שהמציא את התיקון זה הזוהר ולמקובלים יש סדר מפורט מה לעשות בשביל התיקון הזה כמו שרומז הזוהר. לעשות כל דבר אחר, ניתן לעשות בכל לילה אחר בשנה, ואין כל ענין דוקא בליל שבועות (אפשר למשל ללמוד גמרא כל היום בשבועות ולישון בלילה.. גם מחזיק את העולם בזה כי כולם יושנים...)
 

נבשר

משתמש ותיק
ראיתי חק יעקב בסי' תצד' זה לשונו: "עוד כתבו האחרונים שלא לישן בלילה רק לעסוק בתורה והשכר הוא גדול וכבר נתפשט המנהג הזה בעיני המון עם ללמוד יחד בעשרה ע"פ התקון ולומר קדיש וטובלין כשיאור היום ויש טובלין בערב הרגל ובבית מוח"ז הגאון לא נהגו כך ללמוד בעשרה רק כל אחד וא' לומד ביחידות כי עיקר תיקון לא תקנו רק בפני עמי הארץ שאינן יודעין ללמוד ע"כ אומרים התיקון ולענין ברכת התורה עיין במ"א וע"ל סימן מ"ו סעיף י"ב ועיין סימן רצ"ג ובכל בו סימן ע"ד כיצד עושין עם התינוק כשמחנכין אותו בחג השבועות ללמוד תורה והוא מנהג קדמונים ואל ישנה אדם מן המנהג כ"כ הרוקח וע"ש" .אם הבנתי דבריו הוא כותב שהתיקון נתקן לעמי הארץ שאינם יודעים ללמוד, וא"כ מי שיודע ללמוד ילמד ביחידות. או שכוונתו בדוחק של"צ לומר בעשרה אלא מי שיודע ללמוד לבד שילמד, רק שדחוק שבין כך לא לומדים את זה אלא קוראים את זה.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
נבשר אמר:
ראיתי חק יעקב בסי' תצד' זה לשונו: "עוד כתבו האחרונים שלא לישן בלילה רק לעסוק בתורה והשכר הוא גדול וכבר נתפשט המנהג הזה בעיני המון עם ללמוד יחד בעשרה ע"פ התקון ולומר קדיש וטובלין כשיאור היום ויש טובלין בערב הרגל ובבית מוח"ז הגאון לא נהגו כך ללמוד בעשרה רק כל אחד וא' לומד ביחידות כי עיקר תיקון לא תקנו רק בפני עמי הארץ שאינן יודעין ללמוד ע"כ אומרים התיקון ולענין ברכת התורה עיין במ"א וע"ל סימן מ"ו סעיף י"ב ועיין סימן רצ"ג ובכל בו סימן ע"ד כיצד עושין עם התינוק כשמחנכין אותו בחג השבועות ללמוד תורה והוא מנהג קדמונים ואל ישנה אדם מן המנהג כ"כ הרוקח וע"ש" .אם הבנתי דבריו הוא כותב שהתיקון נתקן לעמי הארץ שאינם יודעים ללמוד, וא"כ מי שיודע ללמוד ילמד ביחידות. או שכוונתו בדוחק של"צ לומר בעשרה אלא מי שיודע ללמוד לבד שילמד, רק שדחוק שבין כך לא לומדים את זה אלא קוראים את זה.
מקור מענין הפושט את שאלתי בהודעה קודמת. תודה.
אבל הלואי ונזכה להיות עמי ארץ...כהאר"י השל"ה והגר"א ובדורינו שר התורה
 

בן של רב

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
בן של רב אמר:
אור העולם הגר"א אמר להגיד תיקון ליל שבועות כהוראת אורות העולם שלפניו.
מי שיותר חכם ממנו ומהם או שמתבייש מחבריו - יערב ויבושם לו ויזכה במהרה להיות גם גדול וגם אמיץ.
אמנם הישיבות בימינו ממשיכות במנהג שהונהג על ידי הגר"ח מוולוז'ין תלמיד הגר"א ויש לסמוך עליו.
לצערי הרב לא הייתי בוולאז'ין בעת ההיא.
ולכן קל לי ולכולם לדמיין ולהאמין שכל מה שאנו עושים היום בישיבותינו הכל הכל מולואז'ין.

וכמובן שהכל נעשה רק על פי הכרעת רבי חיים כי לבחורים לא היתה שום דעה ושום הרגלים ושום רצונות.
אלא שזה לא מסתדר עם ההיסטוריה הידועה על המאבקים החריפים והמרים שהתחוללו בישיבה זו
[כשחמי המזג שבין הבחורים שם מוציאים את כל מרצם להציל את העולם דחוף דחוף...]
וזה גם לא עולה בקנה אחד עם מעט הסיפורים המצונזרים שהגיעו לידינו שגם מהם נראה שכל בחור עשה שם כמעט ככל העולה על רוחו.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
האמת שלפני שדנים מה למדו בוולאזין של הגר"ח מוולאזין בליל שבועות
יש לשאול האם למדו בוולאזין בליל שבועות
או שהיה זה ככל ליל יום טוב אחר
והלכו לישון וקיימו מצוות עונג יום טוב?
 
חלק עליון תַחתִית