האם באמת אסור לאכול דג ובשר?


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 233
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם באמת אסור לאכול דג ובשר?

שליחה על ידי גל גל » 10 יוני 2019, 15:35

בס''ד

בהעלותך: האם באמת אסור לאכול בשר ודג יחד

פתיחה

בפרשת השבוע פונים בני ישראל אל הקב''ה, בדרישה לקבל בשר במקום המן שהם אכלו עד כה. מה היו מברכים לפני שאכלו המן?

א. הבני יששכר (מאמרי השבתות מאמר ג) הביא בשם הרמ''ע מפאנו, שלעתיד לבוא בסעודה שיעשו לצדיקים, במקום לאכול לחם יוציאו את צנצנת המן שהחביא משה רבינו, יאכלו אותו, ויברכו עליו 'המוציא לחם מן השמים', מכיוון שהוא לחם כפי שכותבת הגמרא ביומא (עה ע''ב), אבל שיורד מהשמים.

ב. הבני יששכר חלק על דברי הרמ''ע מפאנו וכתב, שעל פי הקבלה מטרת הברכה היא לברר את הניצוצות מתוך המאכל. הגמרא ביומא (שם) כותבת, שהמן היה נבלע באיברים. בפשט משמעות הגמרא היא, שלבני ישראל לא היה צואה בעקבות אכילת המן. על פי הסוד הגמרא אומרת (לפי פירושו של הבני יששכר), שהמן היה נקי מפסולת רוחנית, ולא היה צריך לברר את הניצוצות מתוכו. משום כך הוא כתב, שעל המן לא היה מברכים:
'
'נענה אחד מן החברים, כמדומה לא בירכו ברכה על המן כל עיקר כיוון שהוא לחם שנבלע באיברים (יומא עה ב) שלא היה בו בירור, כי כל עיקר הברכה לברר ניצוצין ולהפרידם מן הפסולת, ובמן לא היה פסולת, ונהניתי מאד כי לדעתי הדברים קרובים אל האמת, והייתי מתמיה לפי זה על הקדוש מהרמ"ע שכתב שנצטרך לברך עליו לעתיד.''

בעקבות הדרישה לבשר של בני ישראל, נעסוק השבוע בשתי שאלות: א. האם מותר לאכול דג ובשר. ב. האם מותר לאכול דג וחלב.

1. אכילת דג ובשר

האם מותר לאכול דג עם בשר? הגמרא במסכת פסחים (עו ע''ב) כותבת, שבמידה ודג נצלה עם בשר אסור לאכול אותו. בטעם הדבר מביאה הגמרא שני טעמים: כאשר אוכלים דג ובשר זה גורם 'לריחא' - בעיה שלא נתברר בראשונים מה טיבה, וצרעת. למרות שבגמרא האיסור מובא כדבר פשוט, למעשה נחלקו בכך הפוסקים:

א. דעת רוב הפוסקים, שגם בזמן הזה יש איסור לאכול דג עם בשר מחשש לצרעת. כך פסקו להלכה השבות יעקב (ב, קד), הפרי חדש (יו''ד פז, ג) הרמ''א (שם), הש''ך (שם), הילקוט יוסף (קצושו''ע קטז) כף החיים (קעג, ט) ועוד.

גם השולחן ערוך (שם), למרות שהוא כתב שצריך להיזהר שלא לאכול בשר ודג, כתבו הפוסקים (עיין למשל ציץ אליעזר כא, ח) שהוא מתכוון לאיסור ממש. ראיה לדבריהם יש מכך, שהשולחן ערוך פסק כדעת הרא''ש, שיש חובה לשטוף ידיים ולאכול משהו בין אכילת בשר ודג, ואם היה מדובר רק בזהירות בלבד, הוא לא היה מחייב לשטוף ידיים (הרמ''א כתב, שמספיק לאכול משהו).

ב. לעומת הפוסקים הנ''ל שאסרו, הרמב''ם לא הביא את האיסור בהלכותיו. מה טעם הדבר? החתם סופר (יו''ד קא) הסביר, שלדעת הרמב''ם השתנו הטבעיים, וגם אם פעם היה סכנה לאכול בשר ודג, בזמן הזה אין בכך סכנה, ולכן אין בכך איסור. וכך כתב גם המלבי''ם (ארצות החיים הל' נטילת ידים):

''ולכשתבדוק בספר היד החזקה להרמב"ם תראה, שבכל ספרו לא הזכיר אף גם דבר מכל האזהרות הסגוליות המוזכרות בש"ס, מפני שלדעתו נשתנו הטבעיים לפי טבע המדינות והאקלימים והמזגים והזמנים המשתנים.''

כדברי הרמב''ם פסקו להלכה גם הרב ליאור (תשובה באתר ישיבה), וכך הוא טען (ויש שחלקו עליו) שפסקו המגן אברהם והמשנה ברורה (או''ח קעג). כך שלפי שיטתו, אין בעיה לאכול דג ובשר יחד, וקל וחומר שאין צורך לאכול בשר ודגים בכלים נפרדים וכדומה. כדבריו מסתבר להלכה, שהרי רואים שאוכלים דג ובשר ולא קורה כלום, אז מה שייך לפסוק לאסור בגלל שיש צרעת?!

משל הבגדים

למה הרמב''ם לא פסק להחמיר, מכיוון שהגמרא פסקה לאסור ואין לסטות מדבריה? נראה משל כדי להסביר את העניין:

מעשה בקבוצה של אנשים, שהלכו במדבר עם בגדים קצרים בגלל החום. כעבור כמה דורות הגיעו צאצאיהם לאנטרקטיקה, מקום שמזג האוויר קר, והתלבטו כיצד יש לנהוג ביחס לבגדים הקצרים שהם לובשים. לבסוף הם התפלגו לשלוש קבוצות:

א. קבוצה ראשונה אמרה, לא אכפת לנו מה נהגו אבותינו, לנו היום קר, לכן אנחנו נלבש בגדים קרים. הקבוצה הזאת נקראת 'רפורמים', מכיוון שלא משנה להם מה אבותיהם עשו, הם עושים מה שהם רואים לנכון בהתאם לתקופה ולרצונם. אם נשווה את זה לענייננו, הקבוצה הזאת תאמר, לא אכפת לנו שאסרו לאכול דג עם בשר בזמן הגמרא, אנחנו עושים מה שאנחנו רואים לנכון.

ב. קבוצה שניה אמרה, מכיוון שאבותינו הלכו במדבר עם בגדים קצרים, אז גם אנחנו נלך עם בגדים קצרים למרות שהגענו למקום קר, כדי לא לסטות ממה שעשו אבותינו. בעניינו, הקבוצה הזאת כוללת את דעת השולחן ערוך ודעימיה שפסקו, שמכיוון שבזמן הגמרא אסרו לאכול דג עם בשר, גם היום אסור לאכול דג עם בשר (עיין בפסקי תשובות או''ח קעג, להדגמה טובה לשיטה זו).

ג. קבוצה שלישית אמרה, נכון שאבותינו הלכו עם בגדים קצרים, אבל זה רק בגלל שהם היו במדבר. בזמן הזה, רצון אבותינו שנלך עם בגדים ארוכים, מכיוון שהגענו למקום קר. הקבוצה הזאת טוענת כלפי הקבוצה השניה, שלמרות שהם ממשיכים את מעשי אבותיהם - הם טועים, ורצון אבותינו שבזמן הזה ננהג אחרת. בענייננו, הקבוצה הזאת היא קבוצת הרמב''ם, שמכיוון שכבר אין סכנה לאכול דג עם בשר, אין בכך בעיה הלכתית וכך רצון הגמרא.

המשל ממחיש שלא כל שמרנות היא נכונה, לפעמים הדבר הנכון הוא דווקא לשנות, ומי שנשאר עם מה שעשו אבותינו - הוא הטועה. כמובן שצריך להתנהל בזהירות, ולבדוק מה מטרת התקנה המקורית של חז''ל, ורק אז להחליט שמשנים

דוגמא

דוגמא לדבר: הרמב''ם פסק בהלכות אישות (יג, יא), שגנאי לאשה לצאת לרחוב, ובעלה צריך למנוע ממנה לצאת. אמנם, הוא יכול לאפשר לה לצאת החוצה פעם או פעמיים בחודש וללכת גם לבית אביה, מכיוון שהיא לא בבית כלא, ובלשונו:

''גנאי הוא לאישה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמיים בחודש כפי הצורך, שאין יופי לאשה אלא לישב בזווית ביתה, שכך כתוב כל כבודה בת מלך פנימה.''

הרמב''ם במקרה הזה, אמנם מציג עיקרון שמבוסס במקרא (בראשית יח, ט. תהילים מה) ובגמרא (יבמות עז), האשה צריכה להיות צנועה בהתנהלותה, אבל ברור שהקביעה שמותר לאשה לצאת מביתה רק פעמיים בחודש, היא קביעה שהרמב''ם קבע אותה לפי מנהג מקומו. בזמן הזה, שגדרי הצניעות השתנו, אשה יוצאת יותר פעמים החוצה לצורך עבודה וכדומה, וברור שאין בכך בעיה הלכתית.

לעומת זאת, תמיד הגבר יקדש את האשה, דין זה לא ישתנה ולא משנה מה יקרה, מכיוון שהוא מבוסס על עיקרון בגמרא, ולא על מנהג או תקנה שנהג בזמן הגמרא בגלל המעמד החברתי שהיה לנשים. לכן גם אם לא מובן מדוע דווקא הגבר מקדש, עדיין זה לא מאפשר לעשות שינוי, וצריך לשנות את דעתנו בהתאם להלכה (ועיין בספר גשר בנות יעקב).

2. אכילת דג וחלב

האם אסור לאכול דג בחלב? הגמרא במסכת חולין (קג ע''ב) כותבת, שאסור לבשל בשר וחלב יחד, ויש בכך איסור דאורייתא. לעומת בשר בהמה שנאסר בבישול, בשר דגים וחגבים מותר לבשל עם חלב. מה טעם הדבר? הסיבה לכך היא, שדגים וחגבים לא נחשבים ממש בשר, לכן האיסור לא נאמר עליהם .

מכך שהגמרא התירה לבשל אותם יחדיו, הסיק הר''ן (לז ע''א בדה''ר), שגם מותר לאכול אותם יחד, מכיוון שבמהלך הבישול זיעה ואדים נפלטים מהתבשילים ונותנים טעם. כדברי הר''ן פסקו להלכה גם הרמב''ם (מאכלות אסורות ט, ה) והרשב''א (תורת הבית ג, ד).

פסק השולחן ערוך

לכאורה, השולחן ערוך היה אמור לפסוק שמותר לאכול דג בחלב בעקבות דברי הראשונים, אך בבית יוסף (יו''ד פז) הוא כתב, שאסור לאכול דג בחלב ביחד משום הסכנה ''כמו שנתבאר באורח חיים בסימן קעג''.
מה כתוב בסימן קע''ג? כפי שראינו לעיל, בסימן קעג השולחן ערוך אמנם מתייחס לדיני סכנה, אבל שם לא כתוב שאסור לאכול דג בחלב מפני הסכנה, אלא שאסור לאכול בשר ודג מפני הסכנה: ''בין בשר לדגים, חובה ליטול משום דקשה לדבר אחר''! נמצא שיש טעות כתיב בבית יוסף, וכך כותב הש''ך (ס''ק ה):

''אבל הוא טעות, כי לא נזכר שם אלא דדגים עם בשר אסור משום סכנה, אבל בחלב לא שמענו ולא ראינו, וכל יומא ויומא נהגינן הכי לבשל דגים בחלב ולאכול גם בדרכי משה השיג על הבית יוסף בזה וכן בספר באר שבע דף ק' ושאר אחרונים השיגו עליו בזה וגם בש"ס משמע בהדיא (= בפירוש) דלית ביה אפילו משום סכנה והוא פשוט.''

בעקבות הטעות בבית יוסף, התחלקו הפוסקים לשתי קבוצות:

א. קבוצה אחת שכללה את הרמ''א (דרכי משה ד), הש''ך (שם), הט''ז (שם ס''ק ג), הפרי חדש (שם ס''ק ו), החיד''א (מחזיק ברכה ס''ק ד) ועוד פוסקים שטענו, שמכיוון שמדובר בטעות בבית יוסף, ובגמרא בראשונים מוכח שאין בעיה לאכול דג בחלב - אכן אין בעיה לאכול דג בחלב, וכך מנהג האשכנזים.

ב. קבוצה שניה שכוללת את הלבוש (יו''ד שם), הבן איש חי (בהעלותך שנה שנייה), הרב עובדיה (יחווה דעת ו, מח) טענו, שגם אם מדובר בטעות כתיב: ''כיוון שהדבר יצא מפי המלך הוא מרן הבית יוסף'' - אין להקל בדבר, ואסור לאכול דג בחלב, וכך נוהגים קהילות הספרדים. אמנם, במידה ובישלו בטעות חלב עם דג, אז בדיעבד מותר לאכולו (וחמאה בדג יש מקילים לכתחילה ).

3. יחס הרמב''ם לדברי סכנה

הרמב''ם באופן עקבי, לא פסק את דברי הגמרא ביחס לסכנות. יש שפירשו שהסיבה לכך היא, שהרמב''ם סובר שהשתנו הטבעים מזמן הגמרא, ודברים שהיו בעבר סכנה כיום לא מהווים סכנה, ולכן אין טעם לפסוק דינים אלה (עיין למשל חזו''א יו''ד ה, חת''ס יו''ד קא ועוד רבים). כיוון שונה לפירוש, מופיע בדברי בנו רבי אברהם בן הרמב''ם (מספיק לעובדי ה') בשם הרמב''ם עצמו.

א. הגמרא במסכת פסחים (קט ע''ב) מקשה, כיצד תיקנו חכמים לשתות בליל הסדר ארבע כוסות? והרי כל דבר שבא בזוג (2, 4, 6, 8 וכו') יש בו סכנה! מתרצת הגמרא, שמכיוון שליל הסדר הוא ליל שימורים, דהיינו לילה ששמור מהמזיקים, אין בכך חשש.

אומר רבי אברהם בן הרמב''ם, חכמים לא באמת חשבו שכאשר עושים דבר פעמיים יש בו סכנה, שהרי אין בכך הגיון. הסיבה לכך היא, שבבית המקדש היו נוהגים לעשות את הכל בכפולות של שתיים. חכמים ידעו שאם יגידו לאנשים לא לעשות הכל בזוג זכר לבית המקדש, הם יזלזלו באיסור, לכן הם אמרו שאסור לעשות כך בגלל החשש מהמזיקים, וכך כולם הקשיבו לאיסור.

ב. הוא הדין הוא אומר, לגבי נטילת ידיים למים אחרונים. בעיקרון המטרה של הנטילה היא, שאדם יכין את עצמו לברכת המזון, כמו נטילת ידיים לתפילה. חכמים ידעו, שאם יגידו שזה הטעם אף אחד לא יקשיב להם, לכן הם כתבו (חולין קה ע''א) שצריך ליטול ידיים מחשש למלח סדומית - סוג מלח שמעוור את העיניים במידה והיד שנגעה בהם נוגעת בעיניים, ובלשונו:

''ועל פי הצורה החיצונית של ההלכה, סיבת חיוב מים אחרונים מפני סכנת מלח סדומית. והנראה לי שסיבת חיובם היא משום ההכנה לברכת המזון שהיא מצווה דאורייתא, וקשרו את החיוב עם סכנה כדי שהאנשים יזהרו בה משום פחדם מהסכנה. אני מעתיק מאבא זצ"ל (= הרמב''ם) מה שדומה לזה לגבי דבריהם לא יאכל אדם תרי (= שתיים), שסיבת איסורם - להרחיק מהמנהג להכפיל בבית המקדש, ובבארם להם ובקשרם בסכנה כדי שיהא בטוח בהרחקת האנשים מזה...''

יש גם נפקא מינה לדין זה. לדעת התוספות (חולין שם, ד''ה מים) למשל, מים אחרונים לא נוהגים היום, מכיוון שבזמן הזה מלח סדומית לא מצויה ביננו. לדעת הרמב''ם לעומת זאת, גם היום יש עניין להתכונן לברכת המזון, ולכן גם בזמן הזה צריך ליטול ידיים במים אחרונים, וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך (קפא, א), בגר''א (שם), במגן אברהם, במשנה ברורה (שם, ס''ק כב) ובילקוט יוסף (שם, א).

שבת שלום! מוזמנים להגיב, מצורף גם כקובץ וורד. למאמר נוסף בפרשה 'מה מברכים על בורקס בשר' כנס:

https://sites.google.com/view/tora2338/ ... authuser=1
3. בהעלותך - בשר ודג.docx
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

ערכים:


יעבץ
משתמש ותיק
הודעות: 1040
הצטרף: 09 ינואר 2016, 20:50
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 400 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת אסור לאכול דג ובשר?

שליחה על ידי יעבץ » 10 יוני 2019, 16:32

למעשנים וודאי מותר, ודוק.


אמת מארץ תצמח
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת אסור לאכול דג ובשר?

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 10 יוני 2019, 16:40

גל גל כתב:
10 יוני 2019, 15:35
ב. הבני יששכר חלק על דברי הרמ''ע מפאנו וכתב, שעל פי הקבלה מטרת הברכה היא לברר את הניצוצות מתוך המאכל. הגמרא ביומא (שם) כותבת, שהמן היה נבלע באיברים. בפשט משמעות הגמרא היא, שלבני ישראל לא היה צואה בעקבות אכילת המן. על פי הסוד הגמרא אומרת (לפי פירושו של הבני יששכר), שהמן היה נקי מפסולת רוחנית, ולא היה צריך לברר את הניצוצות מתוכו. משום כך הוא כתב, שעל המן לא היה מברכים:
קצת תמוה מברכות מח: אמר ר"נ משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, וצ"ע לחלק בין ברכה ראשונה לאחרונה.
ובלא"ה דברי הבנ"י תמוהים שהרי ברכה ראשונה הוא משום שאסור ליהנות בלי ברכה, אלא שכתוצאה מכך שאדם עושה את רצון ה' בדברים גשמיים אז גם הגשמיות מתעלה (מתבררים הניצוצות), אבל שקיום המצוות יהיה תלוי בשיקולים של תיקונים וכדו'?
ואולי כוונתו שרק בברכה ראשונה שהיא דרבנן, וצ"ל שבאותו זמן היה קודם התקנה, והיה ס"ד לומר שלמרות שלא היה מצווה כזו בירכו בשביל העניינים, וע"ז קמ"ל שלא בירכו אז.
אם כי לפי"ז המשך דבריו קצ"ע


אמת מארץ תצמח
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת אסור לאכול דג ובשר?

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 10 יוני 2019, 16:45

גל גל כתב:
10 יוני 2019, 15:35
המשל ממחיש שלא כל שמרנות היא נכונה, לפעמים הדבר הנכון הוא דווקא לשנות, ומי שנשאר עם מה שעשו אבותינו - הוא הטועה. כמובן שצריך להתנהל בזהירות, ולבדוק מה מטרת התקנה המקורית של חז''ל, ורק אז להחליט שמשנים
בקבוצה הנ"ל במשל אין את הדין "דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו"


אמת מארץ תצמח
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת אסור לאכול דג ובשר?

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 10 יוני 2019, 16:55

גל גל כתב:
10 יוני 2019, 15:35
. קבוצה שניה שכוללת את הלבוש (יו''ד שם) ... טענו, שגם אם מדובר בטעות כתיב: ''כיוון שהדבר יצא מפי המלך הוא מרן הבית יוסף'' - אין להקל בדבר, ואסור לאכול דג בחלב, וכך נוהגים קהילות הספרדים. אמנם, במידה ובישלו בטעות חלב עם דג, אז בדיעבד מותר לאכולו (וחמאה בדג יש מקילים לכתחילה ).
הלבוש כנראה מדובר בהעתקה של הב"י שכותב כפי שכתבתי בלבוש תכל סי קעג ושם כתב רק על בשר דגים.
גם הבן איש חי שכן הביא שיש שחששו לאכול דגים עם חלב לא כתב "כיוון שהדבר יצא מפי המלך" וכיו"ב


אמת מארץ תצמח
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת אסור לאכול דג ובשר?

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 10 יוני 2019, 16:59

גל גל כתב:
10 יוני 2019, 15:35
ולכן אין טעם לפסוק דינים אלה (עיין למשל חזו''א יו''ד ה, חת''ס יו''ד קא ועוד רבים).
החזוו"א שם כותב שהטריפות נקבעו על פי זמן הגמ', איך אתה מוציא משם שאין טעם לפסוק דינים אלו?
החת"ס שם שציינת כותב שיש להימנע מדגים עם בשר ולא שאין טעם לפסוק דינים אלו.


אמת מארץ תצמח
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת אסור לאכול דג ובשר?

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 10 יוני 2019, 17:14

גל גל כתב:
10 יוני 2019, 15:35
וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך (קפא, א), בגר''א (שם), במגן אברהם, במשנה ברורה (שם, ס''ק כב) ובילקוט יוסף (שם, א).
וכן פסק בעלון יהודה ועוד לקרא (ע"פ ברכות לח:)


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2415
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 338 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת אסור לאכול דג ובשר?

שליחה על ידי מאן דהו » 10 יוני 2019, 17:39

יעבץ כתב:
10 יוני 2019, 16:32
למעשנים וודאי מותר, ודוק.
כל דבר שחז"ל הגדירו אותו כסכנה יש בו חומרה מטבעו של עולם וכמו שלא מצאנו אנשים נמנעים מסוכר


אמת מארץ תצמח
משתמש ותיק
הודעות: 246
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 10 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת אסור לאכול דג ובשר?

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 11 יוני 2019, 00:48

גל גל כתב:
10 יוני 2019, 15:35
מעשה בקבוצה של אנשים, שהלכו במדבר עם בגדים קצרים בגלל החום. כעבור כמה דורות הגיעו צאצאיהם לאנטרקטיקה, מקום שמזג האוויר קר, והתלבטו כיצד יש לנהוג ביחס לבגדים הקצרים שהם לובשים. לבסוף הם התפלגו לשלוש קבוצות:

ב"משל" מתאר מצב שידוע למה בעבר לבשו בגדים קצרים -בגלל החום, ולמה כעכת זה לא שייך - כי באנטרטיקה קר, ולכן בטל הטעם בטלה התקנה- להתלבש קצר.
המשל היה נכון אם היה ידוע מה הזיק פעם בבשר ודגים יחד ולמה כיום זה השתנה.
אמנם כל עת שעל פי הידע הרפואי גם בעבר לא מובן שיש נזק בבשר ודגים יחד, אז מנלן שהשתנו הטבעים.


ayedavid
משתמש ותיק
הודעות: 272
הצטרף: 14 אפריל 2019, 22:27
נתן תודה: 93 פעמים
קיבל תודה: 60 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת אסור לאכול דג ובשר?

שליחה על ידי ayedavid » 12 יוני 2019, 23:04

גל גל כתב:
10 יוני 2019, 15:35
כדבריו מסתבר להלכה, שהרי רואים שאוכלים דג ובשר ולא קורה כלום, אז מה שייך לפסוק לאסור בגלל שיש צרעת?!

השאלה היא האם הראשונים שאסרו לא ראו שלא קורה כלום, וכן הבית יוסף ועוד. ופשוט שכן ובכל זאת סברו שזה אסור.

אולי לשון האיסור והחומרות שסביבו מוכיחים שיש כאן משהו חזק יותר חשש פשוט [שלא כמו מים מגולים וכדו'].

הזוהר מכנה את הצרעת סגירותא דנהורא עלאה - סגירת האורות העליונים. ואולי בדברים שחז"ל אמרו שגורמים צרעת כוונתם שיש בהם נזק רוחני, שהגם שבדורות האחרונים לא רואים את תוצאותיו למטה הוא כן פועל למעלה.


פותח הנושא
גל גל
משתמש ותיק
הודעות: 233
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 87 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת אסור לאכול דג ובשר?

שליחה על ידי גל גל » 13 יוני 2019, 08:30

ayedavid כתב:
12 יוני 2019, 23:04
גל גל כתב:
10 יוני 2019, 15:35
כדבריו מסתבר להלכה, שהרי רואים שאוכלים דג ובשר ולא קורה כלום, אז מה שייך לפסוק לאסור בגלל שיש צרעת?!

השאלה היא האם הראשונים שאסרו לא ראו שלא קורה כלום, וכן הבית יוסף ועוד. ופשוט שכן ובכל זאת סברו שזה אסור.

אולי לשון האיסור והחומרות שסביבו מוכיחים שיש כאן משהו חזק יותר חשש פשוט [שלא כמו מים מגולים וכדו'].

הזוהר מכנה את הצרעת סגירותא דנהורא עלאה - סגירת האורות העליונים. ואולי בדברים שחז"ל אמרו שגורמים צרעת כוונתם שיש בהם נזק רוחני, שהגם שבדורות האחרונים לא רואים את תוצאותיו למטה הוא כן פועל למעלה.
נניח אם הפוסקים היו אומרים שיש טעם נסתר מעבר לטעמים הקיימים, הייתי מקבל את טענתך, אבל אם תסתכל בפוסקים, כולם נקטו את הטעם הפשוט של צרעת, כך שאי אפשר לטעון את מה שאתה טוען. מעבר לכך שיש לדון בכלל על עצם הטענה, מדוע לחשוש לטעמים נסתרים? צריך ללכת אחרי מה שחז''ל והראשונים כתבו בפירוש 


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1556
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 295 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת אסור לאכול דג ובשר?

שליחה על ידי יהודה1 » 13 יוני 2019, 08:50

גל גל כתב:
13 יוני 2019, 08:30
ayedavid כתב:
12 יוני 2019, 23:04
גל גל כתב:
10 יוני 2019, 15:35
כדבריו מסתבר להלכה, שהרי רואים שאוכלים דג ובשר ולא קורה כלום, אז מה שייך לפסוק לאסור בגלל שיש צרעת?!

השאלה היא האם הראשונים שאסרו לא ראו שלא קורה כלום, וכן הבית יוסף ועוד. ופשוט שכן ובכל זאת סברו שזה אסור.

אולי לשון האיסור והחומרות שסביבו מוכיחים שיש כאן משהו חזק יותר חשש פשוט [שלא כמו מים מגולים וכדו'].

הזוהר מכנה את הצרעת סגירותא דנהורא עלאה - סגירת האורות העליונים. ואולי בדברים שחז"ל אמרו שגורמים צרעת כוונתם שיש בהם נזק רוחני, שהגם שבדורות האחרונים לא רואים את תוצאותיו למטה הוא כן פועל למעלה.
נניח אם הפוסקים היו אומרים שיש טעם נסתר מעבר לטעמים הקיימים, הייתי מקבל את טענתך, אבל אם תסתכל בפוסקים, כולם נקטו את הטעם הפשוט של צרעת, כך שאי אפשר לטעון את מה שאתה טוען. מעבר לכך שיש לדון בכלל על עצם הטענה, מדוע לחשוש לטעמים נסתרים? צריך ללכת אחרי מה שחז''ל והראשונים כתבו בפירוש 
הוא מדבר על סברא. כשאנו באים לדון מה מסתבר לא מסתכלים על הטענה הרי הפוסקים שקדמונו ידעו זאת ולא אמרו כן. 
יש לחלק בין לדון מסברא, ללהכריע את ההלכה. כמובן אם כל הפוסקים דחו את הסברא וודאי שיש לפסוק להלכה נגד אותה סברא אבל זה לא מבטל אותה.
לפי מה שמקובל אצל רוב הפוסקים היום אין מכריעים בסברא נגד הכרעת המ"ב או החזו"א אבל אני לא בטוח שדעה זו מקובלת לכו"ע. צריך לבדוק את דרך ההוראה אצל הספרדים או התימנים. אמנם על פי מה שידוע לי גם דעת הגר"ע יוסף שאין להכריע נגד השו"ע מסברא גם אם יש הרבה פוסקים שחולקים עליו.
אמנם הסברא של אנו רואים שלא קורה כלום, אינה ברורה. שהרי ראוי לחוש לספק סכנה מלספק איסור, ולא ראינו אינה ראיה. 


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1556
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 295 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת אסור לאכול דג ובשר?

שליחה על ידי יהודה1 » 13 יוני 2019, 13:14

גל גל כתב:
10 יוני 2019, 15:35
וכך הוא טען (ויש שחלקו עליו) שפסקו המגן אברהם והמשנה ברורה (או''ח קעג).
פלא איך יכול לומר שכן פסק המ"ב ופוק חזי מה נוהגים ההולכים אחר פסקיו.
אחר העיון שם נראה שהמ"ב מביא את החילוק בשם המ"א לגבי חיוב מים אמצעיים, שאין חובה ליטול בין בשר לחלב אבל אסור לבשל יחד או לאכול יחד, ואם אוכל זה אחר זה פסק הרמ"א שצריך לשתות ולקנח את פיו ע"י מאכל.
לכאורה יש לומר שהמ"א התכוין לומר שאין להחמיר כל כך את השיטה שצריך דווקא נטילת מים משום שבלא"ה לדעת הרמב"ם אין לחוש כלל, ויש לצרף את דעתו במה שיש מחלוקת. אבל לא שהיתיר לאכול או לבשל יחד. לגבי כלים נפרדים לכאורה אפשר לסמוך על זה יותר.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: משה נפתלי | 2 אורחים