חרדי מיהו?

[מאן דהו]

מיהו חרדי?
"וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
האנשים האלה (לאחת הדעות היו נושאי ארונו של יוסף) פונים למשה ואהרן ומבקשים מהם: "גם אנחנו רוצים לקיים את מצוות הפסח! תאפשרו גם לנו לקיים את המצווה!"
מבחינה הלכתית הם היו פטורים מקיום המצווה, משני טעמים: האחד, שהרי העוסק במצווה פטור מן המצווה. השני, הם היו טמאים בזמן הפסח הראשון ופטורים ממנו. אבל הם לא הסתפקו בכך, הם לא רצו להיות פטורים מהמצווה, הם דרשו לקיימה בכל זאת...

מבאר הספרי: "ויאמרו האנשים ההמה אליו" - מגיד שהיו בני אדם כשרים וחרדים על המצות
איך שאדם מגיב לפטור ממצווה תדע עד כמה הוא חרדי...
לא פעם שאומרים שאין תחנון בבית הכנסת ניתן לראות על פניהם של האנשים אנחת רווחה... הצילו אותם...

סיפר פעם הרב רוזנבלום שהוא נכנס פעם לבית הכנסת בצפון הארץ.
לאחר שסיים החזן את תפילת החזרה, הגבאי דפק על השולחן וצעק: "קדיש"...
במבט לאחור לא היה נראה לרב שיש מוהל בבית הכנסת או אבא צעיר והוא חשב אולי יש סנדק.
הוא ניגש לגבאי ושאל: "נו... למי מגיע מזל טוב?!" הגבאי ענה מיד: "לא מזל טוב זה יום הפטירה של האדמו"ר.." תוך שהוא נקב בשמו...
הרב התפלא ושאל: "היום יום שני וכמה שזכור לי יום פטירתו של האדמו"ר הוא ביום רביעי?!" הגבאי לא איבד את העשתונות ואמר לרב תוך שהוא מניח את כף ידו על הלב: "תאמין לי הרב... הוא היה כבר חולה יומיים קודם"...
"מי נקרא חרדי?" אחד שפטור ממצווה ומחפש דרך איך לקיים אותה...מתוך דבר תורה.

[מאן דהו]

בהקשר לזה מצאתי פוסט מענין. מה אומרים?

אני רוצה לשתף אתכם בתובנה די פשוטה שהגעתי אליה לא מזמן בעקבות אירועים כאלה ואחרים. הציבור החרדי גדל וגם השוליים מתרחבים. ועל כן כיום יותר מתמיד דרושה הפרדה [בהגדרה] בין ציבור חרדי אותנטי ובין ציבור חרדי מסוג אחר. לא בהכרח לכאלה המוגדרים חרדים מודרנים או חרדקי"ם.. וכיוצא בזה. אלא הגדרה עניינית שתעשה אבחנה בין חרדי ממושמע לדעת גדולים ובין חרדי שבחר לו דרך משלו.
נתפוס דוגמא שתמחיש זאת. מועמד חרדי מטעם מפלגה חילונית במוצהר. להגדירו כחלוני או חרדי מודרני זה לא מדוייק. מצד שני הוא גם לא נכלל בהגדרה חרדי, שפירושה: מי שנשמע וכפוף לגדולי ישראל וההלכה.
ועל כן נציע הגדרה שתהלום אותו ורבים שכמותו. לא חרדי אלא 'אורתודוכסי'. לא גילנו את אמריקה.. וזה תואר ידוע רק שבארץ פחות משתמשים בו. אבל אם נתבונן זו הגדרה הולמת לרבים מבין הציבור החרדי, שלא עונים להגדרה חרדי ומאידך לא משתייכים לציבור הדל"י חילוני וכדומה.
ההגדרה הזו חשובה לא בשביל להוקיע לגנות או לזלזל [בשונה מקוראי החרדקי"ם למיניהם] רק לעשות סדר לנו הציבור החרדי ולהם לציבור החילוני שיש הפרדה גם בהגדרה וממילא במעשים בין חרדי הכפוף למסגרות התורניות ובין חרדי שסלל דרך משלו בניגוד לדעת רבים וגדולים.
הבהרה: מי שחושב שגם אדם שהבאנו בדוגמה, נמצא על רצף החרדיות..אין בינינו הסכמה. אני יוצא מנקודת הנחה שאחד כזה איננו חרדי. ומכאן באה שאלתי ועצתי האם לא יותר נכון להגדירו 'אורתדוכסי'?
דרך אגב, חרדי מודרני איננה הגדרה נכונה. וכשנפשפש מה הופך אותו למודרני, פעמים רבות נאלץ להשמיט ממנו את התואר חרדי. אבל זה ענין אחר.

[זקן ויושב בישיבה]

מיהו חרדי?
"וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
האנשים האלה (לאחת הדעות היו נושאי ארונו של יוסף) פונים למשה ואהרן ומבקשים מהם: "גם אנחנו רוצים לקיים את מצוות הפסח! תאפשרו גם לנו לקיים את המצווה!"
מבחינה הלכתית הם היו פטורים מקיום המצווה, משני טעמים: האחד, שהרי העוסק במצווה פטור מן המצווה. השני, הם היו טמאים בזמן הפסח הראשון ופטורים ממנו. אבל הם לא הסתפקו בכך, הם לא רצו להיות פטורים מהמצווה, הם דרשו לקיימה בכל זאת...

מבאר הספרי: "ויאמרו האנשים ההמה אליו" - מגיד שהיו בני אדם כשרים וחרדים על המצות
איך שאדם מגיב לפטור ממצווה תדע עד כמה הוא חרדי...
לא פעם שאומרים שאין תחנון בבית הכנסת ניתן לראות על פניהם של האנשים אנחת רווחה... הצילו אותם...

סיפר פעם הרב רוזנבלום שהוא נכנס פעם לבית הכנסת בצפון הארץ.
לאחר שסיים החזן את תפילת החזרה, הגבאי דפק על השולחן וצעק: "קדיש"...
במבט לאחור לא היה נראה לרב שיש מוהל בבית הכנסת או אבא צעיר והוא חשב אולי יש סנדק.
הוא ניגש לגבאי ושאל: "נו... למי מגיע מזל טוב?!" הגבאי ענה מיד: "לא מזל טוב זה יום הפטירה של האדמו"ר.." תוך שהוא נקב בשמו...
הרב התפלא ושאל: "היום יום שני וכמה שזכור לי יום פטירתו של האדמו"ר הוא ביום רביעי?!" הגבאי לא איבד את העשתונות ואמר לרב תוך שהוא מניח את כף ידו על הלב: "תאמין לי הרב... הוא היה כבר חולה יומיים קודם"...
"מי נקרא חרדי?" אחד שפטור ממצווה ומחפש דרך איך לקיים אותה...מתוך דבר תורה.

חרדי לשון חרדה, 'וחרד על דברי'
 

[במבי]

חלק מהמפרשים מפרשים שזה לשון מהירות וזריזות.

[נושא למחשבה]

ועל כן נציע הגדרה שתהלום אותו ורבים שכמותו. לא חרדי אלא 'אורתודוכסי'. לא גילנו את אמריקה..

חשבתי להציע הצעה שנתגלתה עוד לפני שגילו את אמריקה...
הייתי קורא להם 'קראים'. לכל אותם שיותר "חכמים" (בעיניהם) מגדולי הדור.
הרי למעשה כולם מגיעים מאותו שורש פורע ראש ולענה, לייחס וללכת שולל אחר דעתנותם העקומה בכל מישורי חייהם,
במקרא במשנה בהלכה ובהנהגה, וכי הצדוקים והבייתוסים לא לקו באותה מדה.

מענין לענין, ראיתי לאחרונה התבטאות של גדול אחד זצ"ל כלפי אותם שלומדים גמרא
כפי הבנתם בה מבלי לצעוד ע"פ פירושי רש"י תוס' ויתר הראשונים שפירשוהו.
דיש לכנותו בשם 'גמראי', דמה בינו לבין ה'קראי'?...
(כמובן שהערתו באה כנגד אותם המהרסים ומחריבים, אשר מנסים להוכיח
את "גאון עוזם" מבלי להסס ולחלוק על רבותינו הראשונים, ולא כנגד מי שמנסה
ללמוד ולהבין)

[מסיח לפי תומו]

האם אלו שלומדים גמרא על פי הבנתם - גם פוסקים הלכה ע"פ הבנה זו? וחולקים על מסורת ישראל?

או שרק הם אומרים מה הם מבינים כשהם קוראים את הגמרא?

אם הם פוסקים הלכה ע"פ הבנתם בגמרא - הם אכן לא כל כך חלק מהציבור החרדי?

אבל מה אפשר לומר לאדם שהוא מבין בגמרא אחרת מרש"י.

אתה יכול להגיד לאדם מה לעשות. אתה יכול גם להגיד לו שרש"י לא מבין כמוהו? אבל אתה לא יכול להגיד לו שהוא אפיקורוס בעצם זה שהוא לא מבין אחרת! 

קורה לי המון פעמים שאני קורא את הגמרא ואני מבין אחרת מרש"י. אולי אני שוטה. אלי אני לא מספיק למדן. אבל למה אני אפיקורס?

כמו שאם אני מבין אחרת מפוסק הדור אני לא אפיקורס אלא אם כן אני עושה אחרת ממה שהוא אומר להלכה. כך זה גם בכל חלק בתורה.

יש להבין את מה שכתוב. ויש לעשות לפי מה שאתה מבין.

לימוד התורה ניתן לכל אחד ואחד מישראל במעמד הר סיני. גם לאדם עקום מותר  ללמוד. אסור לו לפסוק!



ו

[כרם]

מי שמוצא את עצמו יותר מדי פעמים יוצא מהמסלול של רש"י ותוס' והראשונים, צריך קודם כל לדעת שהוא עקום, וצריך ליישר את עצמו.
רק מי שחכם בעיניו, אומר ככה אני מבין וככה אני מקיים את מצות תלמוד תורה שלי.

[מסיח לפי תומו]

יש מי שרוב פעמים מבין כמו רש"י לפני שקרא את רש"י.

ויש מי שרוב פעמים לא הבין כמו רש"י ורק אחרי שקרא את רש"י הוא יודע שהוא טעה בהבנתו הראשונה.

למי מביניהם אתה קורא - יותר מדי פעמים יוצא מהמסלול?

הרי האדם הראשון - יכול ללמוד בלי רש"י שהרי אינו מוצא את עצמו יוצא מסלולו של רש"י.
והאדם השני - לא יעזור ללמוד רש"י - שהרי הבנתו היא עקומה בסופו של דבר.

ואל תאמר לי שאחרי שקרא את רש"י הבין כמו רש"י. אלא אחרי שקרא את רש"י הוא יודע מה הבין רש"י.

[נושא למחשבה]

הרב שך זצ"ל התבטא פעם על הירידת הדורות שקיים בנושא הזה של דרך הלימוד,
בדורות שעברו, רק מי שהצליח לפענח ולבין את עומק דברי הראשונים וליישבם על נכון, הוא היה נקרא ה'למדן'.
ואם היו נתקלים בתוס' אשר נשאר בצ"ע על מה שלדבריהם מתיישב,
היו יושבים עוד שבעה נקיים בכדי להבין מדוע בכל זאת היה קשה לתוס'.
אך כהיום אדרבה ואדרבה, מי שמחדש פשט בסוגיא ולפי דבריו אין מקום לקושיית התוס',
הרי שמזה הוא לוקח חיזוק למהלך שלו, שהרי לדבריו לא קשה את קושיית התוס'...
והוא כפי שהעיר לנכון הרב כרם.

עכ"פ לאחר שצועדים אחר גישה זו, ישנה הצדקה מלאה שלא לתקוע את הראש בקיר,
ואסור להשלות את עצמינו שאנו מבינים את הראשונים במקום שאין אנו מבינים. מה לעשות לא זכינו.
תורה היא וצריכים אנו ללומדה.
הערה המדוברת כאן, היא אך ורק כנגד ה'מתריסים', וכפי הבחנתך הנכונה - אלו שפוסקים הלכה ע"פ הבנת כריסם.
ועליהם הוזכר הענין שאמר אותו גדול 'גמראי'!

[yosf]

כהמשך לכל דברי הרבנים שליט"א...
אמר לי פעם מרן הדרכי שמואל זלה"ה כי "הלואי והיה בכוחי ליהות כמו החזו"א וליצור ציבור חדש - במקום חרדים לקרותו ציבור היראים..."
אני חושב שאין חולק על הצורך בזה ועל הזילות שנוצרה במושג חרדיות (ח"כ אישה במפלגה חילונית- ואברך פשוט שבלי שום מעמד ומשרה... רק ממית עצמו באוהלה באמת- שניהם בשם אחד יכונה???? כיוצ"ב העמל לפרנסתו בהיתר ובירא"ש וקובע עיתים וכו'- וצעיר חרדי הלומד במכללות וכדו' לממן חופשות טיסות וכו' שניהם בחדא מחתא????)

[מסיח לפי תומו]

אפשר דוגמא של פסק הלכה של אותם גמראים?

[מאן דהו]

@מסיח לפי תומו @נושא למחשבה היקרים. האשכול עוסק בהגדרת החרדי על פי דברי חז"ל וגדולי הדורות. הנושא של דרך הלימוד מכובד בפני עצמו והמלצתי לפתוח אשכול מיוחד שיעסוק בו

[בר נש]

צייתנות לגדולי הדור או שביעת רצון מקיום מצווה הם נושאים חשובים שאולי צריכים תלמוד אבל לדון בגבולות של קבוצה מסוימת או בהגדרתה לא מביא לשום תועלת.

[מאן דהו]

כהמשך לכל דברי הרבנים שליט"א...
אמר לי פעם מרן הדרכי שמואל זלה"ה כי "הלואי והיה בכוחי ליהות כמו החזו"א וליצור ציבור חדש - במקום חרדים לקרותו ציבור היראים..."
אני חושב שאין חולק על הצורך בזה ועל הזילות שנוצרה במושג חרדיות (ח"כ אישה במפלגה חילונית- ואברך פשוט שבלי שום מעמד ומשרה... רק ממית עצמו באוהלה באמת- שניהם בשם אחד יכונה???? כיוצ"ב העמל לפרנסתו בהיתר ובירא"ש וקובע עיתים וכו'- וצעיר חרדי הלומד במכללות וכדו' לממן חופשות טיסות וכו' שניהם בחדא מחתא????)

במקום ליצור ציבור חדש שיקרא בשם חדש אפשר פשוט להגדיר את הציבור הישן [חכי"ת..] בשם אורתודקסי ולא חרדי..כפי שהציעו בפוסט

[מאן דהו]

צייתנות לגדולי הדור או שביעת רצון מקיום מצווה הם נושאים חשובים שאולי צריכים תלמוד אבל לדון בגבולות של קבוצה מסוימת או בהגדרתה לא מביא לשום תועלת.

הם נושאים חשובים שגם מגדירים אחרת את האנשים החושבים אחרת מגדולי הדור

[שמעיה]

מיהו חרדי?
"וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
האנשים האלה (לאחת הדעות היו נושאי ארונו של יוסף) פונים למשה ואהרן ומבקשים מהם: "גם אנחנו רוצים לקיים את מצוות הפסח! תאפשרו גם לנו לקיים את המצווה!"
מבחינה הלכתית הם היו פטורים מקיום המצווה, משני טעמים: האחד, שהרי העוסק במצווה פטור מן המצווה. השני, הם היו טמאים בזמן הפסח הראשון ופטורים ממנו. אבל הם לא הסתפקו בכך, הם לא רצו להיות פטורים מהמצווה, הם דרשו לקיימה בכל זאת...

מבאר הספרי: "ויאמרו האנשים ההמה אליו" - מגיד שהיו בני אדם כשרים וחרדים על המצות
איך שאדם מגיב לפטור ממצווה תדע עד כמה הוא חרדי...
לא פעם שאומרים שאין תחנון בבית הכנסת ניתן לראות על פניהם של האנשים אנחת רווחה... הצילו אותם...

סיפר פעם הרב רוזנבלום שהוא נכנס פעם לבית הכנסת בצפון הארץ.
לאחר שסיים החזן את תפילת החזרה, הגבאי דפק על השולחן וצעק: "קדיש"...
במבט לאחור לא היה נראה לרב שיש מוהל בבית הכנסת או אבא צעיר והוא חשב אולי יש סנדק.
הוא ניגש לגבאי ושאל: "נו... למי מגיע מזל טוב?!" הגבאי ענה מיד: "לא מזל טוב זה יום הפטירה של האדמו"ר.." תוך שהוא נקב בשמו...
הרב התפלא ושאל: "היום יום שני וכמה שזכור לי יום פטירתו של האדמו"ר הוא ביום רביעי?!" הגבאי לא איבד את העשתונות ואמר לרב תוך שהוא מניח את כף ידו על הלב: "תאמין לי הרב... הוא היה כבר חולה יומיים קודם"...
"מי נקרא חרדי?" אחד שפטור ממצווה ומחפש דרך איך לקיים אותה...מתוך דבר תורה.

ברור לכל אחד, שהגדרת 'חרדי' כפי שהיא כיום, אינה מבוססת על לשון כזו או אחרת שאנו מוצאים בספרי. בימי התנאים, חרדים שימש כביטוי ליראה, או לנתינת נחיצות לדבר מה. ( השווה: על מי חרדת את כל החרדה הזאת, או משהו דומה).
ואילו כיום, חרדי הוא הגדרה סוציולוגית, ויתכן לומר שדווקא אלו הנושמים לרווחה מחמת אי אמירת תחנון, הם הזכאים להגדרה זו.
וכבר אמר מי שאמר, שלגוי וחילוני אין את ההנאה העילאית אותה חווה חרדי כאשר מדלגים על תחנון, וכדו'.
 

[yosf]

כהמשך לכל דברי הרבנים שליט"א...
אמר לי פעם מרן הדרכי שמואל זלה"ה כי "הלואי והיה בכוחי ליהות כמו החזו"א וליצור ציבור חדש - במקום חרדים לקרותו ציבור היראים..."
אני חושב שאין חולק על הצורך בזה ועל הזילות שנוצרה במושג חרדיות (ח"כ אישה במפלגה חילונית- ואברך פשוט שבלי שום מעמד ומשרה... רק ממית עצמו באוהלה באמת- שניהם בשם אחד יכונה???? כיוצ"ב העמל לפרנסתו בהיתר ובירא"ש וקובע עיתים וכו'- וצעיר חרדי הלומד במכללות וכדו' לממן חופשות טיסות וכו' שניהם בחדא מחתא????)

במקום ליצור ציבור חדש שיקרא בשם חדש אפשר פשוט להגדיר את הציבור הישן [חכי"ת..] בשם אורתודקסי ולא חרדי..כפי שהציעו בפוסט

היינו הך הך היינו ותנא תנא מילתא דמסייעא לך
 

[בר נש]

איזה חשיבות יש להגדרת האנשים החושבים אחרת?

[מאן דהו]

מיהו חרדי?
"וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
האנשים האלה (לאחת הדעות היו נושאי ארונו של יוסף) פונים למשה ואהרן ומבקשים מהם: "גם אנחנו רוצים לקיים את מצוות הפסח! תאפשרו גם לנו לקיים את המצווה!"
מבחינה הלכתית הם היו פטורים מקיום המצווה, משני טעמים: האחד, שהרי העוסק במצווה פטור מן המצווה. השני, הם היו טמאים בזמן הפסח הראשון ופטורים ממנו. אבל הם לא הסתפקו בכך, הם לא רצו להיות פטורים מהמצווה, הם דרשו לקיימה בכל זאת...

מבאר הספרי: "ויאמרו האנשים ההמה אליו" - מגיד שהיו בני אדם כשרים וחרדים על המצות
איך שאדם מגיב לפטור ממצווה תדע עד כמה הוא חרדי...
לא פעם שאומרים שאין תחנון בבית הכנסת ניתן לראות על פניהם של האנשים אנחת רווחה... הצילו אותם...

סיפר פעם הרב רוזנבלום שהוא נכנס פעם לבית הכנסת בצפון הארץ.
לאחר שסיים החזן את תפילת החזרה, הגבאי דפק על השולחן וצעק: "קדיש"...
במבט לאחור לא היה נראה לרב שיש מוהל בבית הכנסת או אבא צעיר והוא חשב אולי יש סנדק.
הוא ניגש לגבאי ושאל: "נו... למי מגיע מזל טוב?!" הגבאי ענה מיד: "לא מזל טוב זה יום הפטירה של האדמו"ר.." תוך שהוא נקב בשמו...
הרב התפלא ושאל: "היום יום שני וכמה שזכור לי יום פטירתו של האדמו"ר הוא ביום רביעי?!" הגבאי לא איבד את העשתונות ואמר לרב תוך שהוא מניח את כף ידו על הלב: "תאמין לי הרב... הוא היה כבר חולה יומיים קודם"...
"מי נקרא חרדי?" אחד שפטור ממצווה ומחפש דרך איך לקיים אותה...מתוך דבר תורה.

ברור לכל אחד, שהגדרת 'חרדי' כפי שהיא כיום, אינה מבוססת על לשון כזו או אחרת שאנו מוצאים בספרי. בימי התנאים, חרדים שימש כביטוי ליראה, או לנתינת נחיצות לדבר מה. ( השווה: על מי חרדת את כל החרדה הזאת, או משהו דומה).
ואילו כיום, חרדי הוא הגדרה סוציולוגית, ויתכן לומר שדווקא אלו הנושמים לרווחה מחמת אי אמירת תחנון, הם הזכאים להגדרה זו.
וכבר אמר מי שאמר, שלגוי וחילוני אין את ההנאה העילאית אותה חווה חרדי כאשר מדלגים על תחנון, וכדו'.
 

שמעיה דברים נכונים. אם כי עדין יש חילוק בין חרדי לחרדי כפי שהציע בפוסט מה דעתך?

[מאן דהו]

איזה חשיבות יש להגדרת האנשים החושבים אחרת?

1. להבדל מהם. קרי לא ללמוד ממעשיהם כשם שלא לומדים ממגזרים שאינם משתייכים לציבור החרדי
2. למנוע את החילול ה' שנגרם אצל החילונים הרואים בהם חרדים

[שמעיה]

ברור שיש חילוקים בין חרדי לחרדי, ואין ספק בכך. השאלה, אם מטרתנו לפלג את העם על ידי הגדרות כאלו ואחרות, או שמטרתנו לאגד את כל שומרי התורה ומצוות מתוך ניסיון למצוא את המכנה המשותף.
כאשר הקימו את אגודת ישראל, מצאו יהודי הונגריה הקנאים ויהודי פולין הלמדנים ויהודי גרמניה המעונבים את עצמם באגודה אחת, כאשר המכנה המשותף היה 'לעשות רצונך בלבב שלם'. הם לא בקשו להבדיל בין יהודים עובדי ה' ברתת, ולבין יהודים 'מהוקצעים'. המטרה הייתה התבדלות מנאולוגיה ורפורמה.
אכן, היו מנהיגים שהתנגדו לכך, ויעשה כל אחד כפי שלבו חפץ.

[זקן ויושב בישיבה]

ברור שיש חילוקים בין חרדי לחרדי, ואין ספק בכך. השאלה, אם מטרתנו לפלג את העם על ידי הגדרות כאלו ואחרות, או שמטרתנו לאגד את כל שומרי התורה ומצוות מתוך ניסיון למצוא את המכנה המשותף.
כאשר הקימו את אגודת ישראל, מצאו יהודי הונגריה הקנאים ויהודי פולין הלמדנים ויהודי גרמניה המעונבים את עצמם באגודה אחת, כאשר המכנה המשותף היה 'לעשות רצונך בלבב שלם'. הם לא בקשו להבדיל בין יהודים עובדי ה' ברתת, ולבין יהודים 'מהוקצעים'. המטרה הייתה התבדלות מנאולוגיה ורפורמה.
אכן, היו מנהיגים שהתנגדו לכך, ויעשה כל אחד כפי שלבו חפץ.

זו היתה גם התבדלות מהמזרחי.. על אף שהם גם שומרי תורה ומצוות.
תנועת אגוד"י נוסדה כדי 'לפתור ברוח התורה והמצווה את כל השאלות שתעלינה יום יום על הפרק בחיי עם ישראל'
אם תמצי לומר נתחדש כאן שיש רוח התורה והמצווה ולא רק שמירת התורה והמצוות עצמם. עוד נתחדש שכל השאלות שתעלינה יום יום יש להם פתרון על פי רוח התורה והמצווה.
 

[יוספזון]

מיהו חרדי?
"וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
האנשים האלה (לאחת הדעות היו נושאי ארונו של יוסף) פונים למשה ואהרן ומבקשים מהם: "גם אנחנו רוצים לקיים את מצוות הפסח! תאפשרו גם לנו לקיים את המצווה!"
מבחינה הלכתית הם היו פטורים מקיום המצווה, משני טעמים: האחד, שהרי העוסק במצווה פטור מן המצווה. השני, הם היו טמאים בזמן הפסח הראשון ופטורים ממנו. אבל הם לא הסתפקו בכך, הם לא רצו להיות פטורים מהמצווה, הם דרשו לקיימה בכל זאת...

מבאר הספרי: "ויאמרו האנשים ההמה אליו" - מגיד שהיו בני אדם כשרים וחרדים על המצות
איך שאדם מגיב לפטור ממצווה תדע עד כמה הוא חרדי...
לא פעם שאומרים שאין תחנון בבית הכנסת ניתן לראות על פניהם של האנשים אנחת רווחה... הצילו אותם...

סיפר פעם הרב רוזנבלום שהוא נכנס פעם לבית הכנסת בצפון הארץ.
לאחר שסיים החזן את תפילת החזרה, הגבאי דפק על השולחן וצעק: "קדיש"...
במבט לאחור לא היה נראה לרב שיש מוהל בבית הכנסת או אבא צעיר והוא חשב אולי יש סנדק.
הוא ניגש לגבאי ושאל: "נו... למי מגיע מזל טוב?!" הגבאי ענה מיד: "לא מזל טוב זה יום הפטירה של האדמו"ר.." תוך שהוא נקב בשמו...
הרב התפלא ושאל: "היום יום שני וכמה שזכור לי יום פטירתו של האדמו"ר הוא ביום רביעי?!" הגבאי לא איבד את העשתונות ואמר לרב תוך שהוא מניח את כף ידו על הלב: "תאמין לי הרב... הוא היה כבר חולה יומיים קודם"...
"מי נקרא חרדי?" אחד שפטור ממצווה ומחפש דרך איך לקיים אותה...מתוך דבר תורה.

אני מקוה שהדברים אמורים גם לגבי אלו שלא אומרים סדר הקרבנות במנחה... גם כשאין יאה"צ של אדמו"ר כלשהוא.
 

[מאן דהו]

מאן דהו טען לי בפרטי, שעצם ההגדרה מי חרדי או לא אולי תהווה כלי עזר חשוב לחוקרים במדעי החברה אבל לא תעזור לעבוד את הקב''ה. הווה אומר שחיפוש ההגדרה איננו עסק "חרדי". אבל לדעתי יש בזה משהו מתמם. הלבוש החרדי המראה החרדי ההתנהגות החרדית כל אלה מגדירים אותנו טוב יותר מאשר הגדרות לכשעצמם ועוזרים לנו לעבוד את הקב"ה כתוצאה מההבדלה בין חרדים באמת לכאלה שאינם.

ברשותכם אמקד את השאלה.
האם אדם המתנגד מסיבות כאלה ואחרות לכופף את ראשו בפני גדולי הדור ולקבל על עצמו את החלטותיהם נחשב לאדם חרדי?

[איש מזרע אהרן]

אני מקוה שהדברים אמורים גם לגבי אלו שלא אומרים סדר הקרבנות במנחה... גם כשאין יאה"צ של אדמו"ר כלשהוא.

סדר הקרבנות במנחה מוגדר בהלכה כ'מנהג יפה'. תחנון הוא מסדר התפילה.

[חלק א׳ ממעל]

מאן דהו טען לי בפרטי, שעצם ההגדרה מי חרדי או לא אולי תהווה כלי עזר חשוב לחוקרים במדעי החברה אבל לא תעזור לעבוד את הקב''ה. הווה אומר שחיפוש ההגדרה איננו עסק "חרדי". אבל לדעתי יש בזה משהו מתמם. הלבוש החרדי המראה החרדי ההתנהגות החרדית כל אלה מגדירים אותנו טוב יותר מאשר הגדרות לכשעצמם ועוזרים לנו לעבוד את הקב"ה כתוצאה מההבדלה בין חרדים באמת לכאלה שאינם.

ברשותכם אמקד את השאלה.
האם אדם המתנגד מסיבות כאלה ואחרות לכופף את ראשו בפני גדולי הדור ולקבל על עצמו את החלטותיהם נחשב לאדם חרדי?

אם השאלה על הגדרה ציבורית, אז ודאי שלא, אדם כזה הוא מחוץ למחנה.
אבל הוא עדיין נשאר חרדי [אמנם עם חסרון גדול בדבר (חשוב) זה] שבאופן כללי איכפת לו התורה והמצווות והוא אפילו יכול להיות מקפיד יותר מהממוצע

[יצחק]

מאן דהו טען לי בפרטי, שעצם ההגדרה מי חרדי או לא אולי תהווה כלי עזר חשוב לחוקרים במדעי החברה אבל לא תעזור לעבוד את הקב''ה. הווה אומר שחיפוש ההגדרה איננו עסק "חרדי". אבל לדעתי יש בזה משהו מתמם. הלבוש החרדי המראה החרדי ההתנהגות החרדית כל אלה מגדירים אותנו טוב יותר מאשר הגדרות לכשעצמם ועוזרים לנו לעבוד את הקב"ה כתוצאה מההבדלה בין חרדים באמת לכאלה שאינם.

ברשותכם אמקד את השאלה.
האם אדם המתנגד מסיבות כאלה ואחרות לכופף את ראשו בפני גדולי הדור ולקבל על עצמו את החלטותיהם נחשב לאדם חרדי?

אם השאלה על הגדרה ציבורית, אז ודאי שלא, אדם כזה הוא מחוץ למחנה.
אבל הוא עדיין נשאר חרדי [אמנם עם חסרון גדול בדבר (חשוב) זה] שבאופן כללי איכפת לו התורה והמצווות והוא אפילו יכול להיות מקפיד יותר מהממוצע

הנאמנות למנהיגות זו הגדרה היחידה שיש לציבור?! מי ששומר שבת וניגש למו"צ עם שאלות במזוזה ובנדה ובהלכות ברכות הוא לא "חרדי" אבל אם הוא "ממושמע לגדולי הדור" אז הוא כן חרדי?! מה בכלל "גדולי הדור" אומרים?! איזה דברים אפשר לצטט מהדבר הזה שנקרא "גדולי הדור"?!
להצביע בבחירות, יפה מאד!! מה עוד אפשר לצטט בשמם?!
תעצור תבדוק מה אומר המושג להיות "ממושמע לגדולי הדור", איזה משמעות יש לזה על הסדר יום שלך. 

עוד משהו, תחשוב כמה דברים הם אומרים וזה לא מענין את אף אחד, (כמה הם שונאים את הפאה הנכרית, מה הם חושבים על הלימוד האיטי בישיבות ובכוללים וכו' וכו' ועוד כהנה וכהנה נושאים שכולם יודעים מה כולם חושבים וזה לא מפריע לאף אחד, שים לב שגדולי הדור זה משהו ששולפים אותו במקרים מאד מיוחדים אבל ביום יום זה בכלל לא קיים, אז איך זה יכול להיות הגדרה של ציבור).

[מאן דהו]

מאן דהו טען לי בפרטי, שעצם ההגדרה מי חרדי או לא אולי תהווה כלי עזר חשוב לחוקרים במדעי החברה אבל לא תעזור לעבוד את הקב''ה. הווה אומר שחיפוש ההגדרה איננו עסק "חרדי". אבל לדעתי יש בזה משהו מתמם. הלבוש החרדי המראה החרדי ההתנהגות החרדית כל אלה מגדירים אותנו טוב יותר מאשר הגדרות לכשעצמם ועוזרים לנו לעבוד את הקב"ה כתוצאה מההבדלה בין חרדים באמת לכאלה שאינם.

ברשותכם אמקד את השאלה.
האם אדם המתנגד מסיבות כאלה ואחרות לכופף את ראשו בפני גדולי הדור ולקבל על עצמו את החלטותיהם נחשב לאדם חרדי?

אם השאלה על הגדרה ציבורית, אז ודאי שלא, אדם כזה הוא מחוץ למחנה.
אבל הוא עדיין נשאר חרדי [אמנם עם חסרון גדול בדבר (חשוב) זה] שבאופן כללי איכפת לו התורה והמצווות והוא אפילו יכול להיות מקפיד יותר מהממוצע

הנאמנות למנהיגות זו הגדרה היחידה שיש לציבור?! מי ששומר שבת וניגש למו"צ עם שאלות במזוזה ובנדה ובהלכות ברכות הוא לא "חרדי" אבל אם הוא "ממושמע לגדולי הדור" אז הוא כן חרדי?! מה בכלל "גדולי הדור" אומרים?! איזה דברים אפשר לצטט מהדבר הזה שנקרא "גדולי הדור"?!
להצביע בבחירות, יפה מאד!! מה עוד אפשר לצטט בשמם?!
תעצור תבדוק מה אומר המושג להיות "ממושמע לגדולי הדור", איזה משמעות יש לזה על הסדר יום שלך. 

עוד משהו, תחשוב כמה דברים הם אומרים וזה לא מענין את אף אחד, (כמה הם שונאים את הפאה הנכרית, מה הם חושבים על הלימוד האיטי בישיבות ובכוללים וכו' וכו' ועוד כהנה וכהנה נושאים שכולם יודעים מה כולם חושבים וזה לא מפריע לאף אחד, שים לב שגדולי הדור זה משהו ששולפים אותו במקרים מאד מיוחדים אבל ביום יום זה בכלל לא קיים, אז איך זה יכול להיות הגדרה של ציבור).

ידידי יש לך טעות חמורה. זה לא מסתכם בבחירות ותמונות של רבי חיים ביתד יום שלישי.
כל המסגרות החינוכיות מבוססות על הנהגתם. ליבה לא ליבה. צבא לא צבא. לצאת לכתחילה לעבוד או לא. וכהנה רבות..

[יצחק]

אם השאלה על הגדרה ציבורית, אז ודאי שלא, אדם כזה הוא מחוץ למחנה.
אבל הוא עדיין נשאר חרדי [אמנם עם חסרון גדול בדבר (חשוב) זה] שבאופן כללי איכפת לו התורה והמצווות והוא אפילו יכול להיות מקפיד יותר מהממוצע

הנאמנות למנהיגות זו הגדרה היחידה שיש לציבור?! מי ששומר שבת וניגש למו"צ עם שאלות במזוזה ובנדה ובהלכות ברכות הוא לא "חרדי" אבל אם הוא "ממושמע לגדולי הדור" אז הוא כן חרדי?! מה בכלל "גדולי הדור" אומרים?! איזה דברים אפשר לצטט מהדבר הזה שנקרא "גדולי הדור"?!
להצביע בבחירות, יפה מאד!! מה עוד אפשר לצטט בשמם?!
תעצור תבדוק מה אומר המושג להיות "ממושמע לגדולי הדור", איזה משמעות יש לזה על הסדר יום שלך. 

עוד משהו, תחשוב כמה דברים הם אומרים וזה לא מענין את אף אחד, (כמה הם שונאים את הפאה הנכרית, מה הם חושבים על הלימוד האיטי בישיבות ובכוללים וכו' וכו' ועוד כהנה וכהנה נושאים שכולם יודעים מה כולם חושבים וזה לא מפריע לאף אחד, שים לב שגדולי הדור זה משהו ששולפים אותו במקרים מאד מיוחדים אבל ביום יום זה בכלל לא קיים, אז איך זה יכול להיות הגדרה של ציבור).

ידידי יש לך טעות חמורה. זה לא מסתכם בבחירות ותמונות של רבי חיים ביתד יום שלישי.
כל המסגרות החינוכיות מבוססות על הנהגתם. ליבה לא ליבה. צבא לא צבא. לצאת לכתחילה לעבוד או לא. וכהנה רבות..

סליחה, לא ידעתי, לא שמתי לב
 

[מאן דהו]

ועל כן נציע הגדרה שתהלום אותו ורבים שכמותו. לא חרדי אלא 'אורתודוכסי'. לא גילנו את אמריקה..

חשבתי להציע הצעה שנתגלתה עוד לפני שגילו את אמריקה...
הייתי קורא להם 'קראים'. לכל אותם שיותר "חכמים" (בעיניהם) מגדולי הדור.
הרי למעשה כולם מגיעים מאותו שורש פורע ראש ולענה, לייחס וללכת שולל אחר דעתנותם העקומה בכל מישורי חייהם,
במקרא במשנה בהלכה ובהנהגה, וכי הצדוקים והבייתוסים לא לקו באותה מדה.

מענין לענין, ראיתי לאחרונה התבטאות של גדול אחד זצ"ל כלפי אותם שלומדים גמרא
כפי הבנתם בה מבלי לצעוד ע"פ פירושי רש"י תוס' ויתר הראשונים שפירשוהו.
דיש לכנותו בשם 'גמראי', דמה בינו לבין ה'קראי'?...
(כמובן שהערתו באה כנגד אותם המהרסים ומחריבים, אשר מנסים להוכיח
את "גאון עוזם" מבלי להסס ולחלוק על רבותינו הראשונים, ולא כנגד מי שמנסה
ללמוד ולהבין)

להגדיר אנשים כאלה קראים. לדעתי הפלגת רחוק.
אדם השומר קלה כבחמורה [כפי שהוצג בהודעה למעלה] אלא שאינו כפוף לגדולי הדור כמו החכי"ת וכיוצא בזה, לשם קראי לא נכנס יען ואינו מפרש אחרת את התורה ומאידך לשם חרדי גם לא נכנס כפי שהוסבר
מה שלמעשה הם שורש פורה ראש ולענה זה סיבה לבדל אותם מההגדרה החרדית אבל כשם שלא נכנה אותם ערב רב...גם לא נכנה אותם קראים