yosf אמר:
לגוף העניין, שמעתי מסבי ע"ה שהיה מקורב מאוד לבבא סאלי {עיקר תפקידו היה להיות מוציא ומביא גדו"י אל ביתו ולהיפך אבל במסתרים} שכמעט תמיד היה הספה"ק הנ"ל מונח על שולחנו {והוסיף וגם אצל בנו (בבא מאיר) ראיתי כן} ואולי משום כך (דהיינו החביבות הגדולה )נהג כן וכדברי המעירים לעיל
שבוע טוב.
עשיתי קצת בירור, וכן במהלך השבת הואלתי לקרוא את הספר המדובר. (אין לי אותו, אבל יש בבית הכנסת)
יש שם מאות סיפורים, רובם עם מקור ברור.
אני בעצמי הייתי יכול להוסיף לו סיפורים מכמה רבנים, ובפרט מאחד מגדולי ישראל הליטאים חבר מועצג"ת וראש אחת הישיבות הגדולות שנפטר לא מזמן, שזכיתי להיות מקורב אליו, ואמר שלמד את כל הליקוטי מוהר"ן מכריכה לכריכה.
שאלתי קצת אנשים, ומסתבר שכמעט כל ברסלבר שהיה ליטאי או אבא שלו היה (וזה רוב הברסלברס החרדים) - עבר שלב שבו ענין ההתקרבות שלו נודע לרב הליטאי שלו, והיה אפשר לפרנס מזה ספר נוסף של סיפורים. כבר עכשיו יש לי עוד כמה סיפורים לתת למחבר למהדורה הבאה.
הנקודה שלי היא, שאף אחד לא טוען שהגרש"ז אוירבך היה ברסלבר, לא בסתר ולא בגלוי.
הספר בא בסך הכל להפריך את המוסכמה המקובלת והלא נכונה - כאילו ברסלב זה היה בעיני גדולי ישראל מאד שלילי, וכאילו חלילה התנגדו למוהר"ן זי"ע עצמו.
המוסכמה הזאת, מקשה על מי שמתחבר לעניין של רבינו ורוצה להתקרב.
בא הספר ואומר: לא נכון. רבים מאד מגדולי ישראל, אף על פי שלא היו ברסלברס כלל, בכל זאת העריכו את ברסלב ואחזו שזו דרך לגיטימית וטובה, ושלא התנגדו למוהר"ן זי"ע וידעו שהיה צדיק גדול וכו'. וכשראו שתלמידים שלהם מתחברים לזה וזה מחזק אותם - עודדו אותם להמשיך.
זה הכל.
אין צורך לראות בספר איום, ואין צורך לעשות כל טצדקי לנסות להכחיש את הסיפורים.
החזו"א אחז שרבינו היה גדול מאד, והיה גדול יותר מאלה שחלקו עליו.
נו, אז מה? במה זה סותר את השקפת עולמו?
אז הגרש"ז היה מחותן עם ברסלבר, והוא גם אחז שמי שנמשך לברסלב צריך להיות ברסלב, ואין לא לשמוע בקול אביו שאומר לו אחרת. אבל הרי הוא עצמו נשאר ליטאי! הוא לא הסתבך מזה שיש ברסלב...
גם בנו רבי שמואל אוירבך למד הרבה ברסלב בצעירותו, אבל בסוף בחר להיות ליטאי. (ויש לי סיפור טרי בקשר אליו שעכשיו ממש שמעתי מבעל המעשה, בבית הכנסת.)
ראשי הישיבות ובעלי המוסר הנוספים שהוזכרו: (לא זוכר עכשיו, רבים הם) התפעלו פעם מעבודת השם של ברסלב, והמשיכו בדרכם, לא חרב עולמם.
וגם ממני לא צריך להתרגש. זה שאני "ברסלבר ליטאי לשעבר" זה לא בשביל לחתור תחת אושיות ההשקפה הליטאית. אני לא חושב שהדרך הליטאית לא טובה, ואני לא בקטע של לזרוק אבנים לבור ששתיתי ממנו כ"כ הרבה.
רק במטותא, נא הזהרו בכבודם של קדושי עליון, גם אם הם לא הרבי שלכם.
(ואם לצערי אתם ח"ו מאלה שחושבים רעות על אותם צדיקים, גם עדיף לפחות למען השלום לשמור את זה בבטן. מה העניין לתקוע לשני אצבע בעין?)
נ.ב. לא כתבתי פה את הסיפורים עצמם מצד הפרטיות שלי. מי שרוצה אפשר בפרטי.