האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?

שליחה על ידי גל גל » 15 יוני 2019, 21:56

בס''ד               

שלח: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל 

פתיחה

בפרשת השבוע, מספרים המרגלים לעם ישראל מדוע אין להם סיכוי לכבוש את ארץ ישראל, דבר שהוביל לבכייה של העם כל הלילה. הגמרא במסכת תענית (כט ע''א) כותבת, שהלילה שבו בכו בני ישראל במדבר, הוא ליל ט' באב, ובעקבות כך שבני ישראל בכו לחינם, הקב''ה קבע שבלילה הזה תהיה בכיה לדורות, לילה שבו יחרבו שני בתי המקדש בעתיד:

''כתיב ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא. אמר רבה אמר רבי יוחנן: אותה לילה תשעה באב היה. אמר להם הקדוש ברוך הוא: אתם בכיתם בכיה של חנם - ואני קובע לכם בכייה לדורות.''

בעקבות כך נעסוק השבוע בשאלה, האם כאשר רואים את מקום בית המקדש והכותל חרבים צריך לקרוע, ואם כן, כיצד יש לקרוע. 

1. קריעה על החורבן

הגמרא במסכת מועד קטן (כו ע''א) עוסקת בדיני קריעה על מת, ומונה מספר קרעים אותם לא מאחים לעולם. כלומר, במידה ונפטר לאדם אח, אז הוא קורע את בגדו, ולאחר השבעה הוא יכול לתפור את הקרע. לעומת זאת, במידה ונפטרו לו אבא או אמא, אז הוא לא מאחה לעולם. כמו כן, במידה ואדם רואה את בית המקדש, ירושלים (שבין החומות) או הערים שהיו בממלכת יהודה (חברון, יריחו וכו') חרבות, הוא צריך לקרוע את בגדיו ולא לאחות לעולם. 

כפי שכותבת הגמרא, המקור לחובת הקריעה הם פסוקים בספר ירמיהו שמספרים, שלאחר הירצחו של גדליה בן אחיקם, עלו אנשים מאזור אפרים ושכם לבית המקדש להביא ביכורים. הם עדיין לא ידעו שערי יהודה נחרבו, וכאשר הם ראו אותם חרבות, הם קרעו את בגדיהם. הגמרא מוסיפה, שכאשר קורעים את הבגד צריך להגיד פסוק מיוחד: 

''ערי יהודה מנלן (=מניין)? דכתיב ויבאו אנשים משכם משילו ומשומרון מגולחי זקן וקרועי בגדים ומתגודדים להביא בית ה'. אמר רבי חלבו: הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר: 'ערי קודשך וכו', וקורע. ירושלים בחורבנה אומר: 'ציון מדבר וכו', וקורע. בית המקדש בחורבנו אומר 'בית קדשנו ותפארתנו וכו', וקורע. קורע על מקדש ומוסיף על ירושלים.''

הגמרא לא אומרת מה מטרת הקריעה על החורבן, אבל נאמרו במפרשים מספר הסברים (חלק מההסברים נלקחו מעניינים אחרים),  וכפי שנראה בהמשך, יש גם השלכות לטעם הקריעה:

א.. הגמרא במועד קטן (יד ע''ב) כותבת, שקורעים לקטן שנפטרו הוריו, כדי לעורר צער, ייתכן שקורעים על הערים החרבות כדי לעורר צער. ב. הרדב''ז (ב, תרמו) כתב, שהראיה של החורבן גורמת לצער, והקריעה היא ביטוי לצער. כלומר, בניגוד לנימוק הראשון שסובר, שהקריעה היא יוזמת את הצער, הנימוק השני טוען, שזה רק ביטוי לעובדה שהאדם שרואה את המקום חרב מצטער.  

ערי יהודה

מובן מאוד, למה קורעים על בית המקדש וירושלים, שניהם מהווים את המרכז הרוחני והשלטוני, וחורבן שלהם מסמל את חורבנם של עם ישראל. לא ברור לעומת זאת, למה הגמרא אומרת (וכך נפסק בשולחן ערוך) שקורעים דווקא על ערי יהודה, ואם זה בגלל שרואים את הארץ חרבה, אז גם היה מקום לקרוע על כל עיר חרבה שרואים בארץ ישראל ולא דווקא עליהם! 

א. הב''ח (תקסא) כתב, שבאמת אין עניין מיוחד לקרוע דווקא על ערי יהודה, ויש מקום לקרוע על כל הערים החרבות בארץ בשווה. הסיבה שבכל זאת קורעים דווקא עליהם היא, שהפסוקים בירמיהו שמהם למדים את חובת הקריעה עוסקים בערי יהודה, אז נקבע שצריך לקרוע על ערי יהודה, אבל אין בהם שום דבר מיוחד.

ב. הלבוש (שם) כתב, שקורעים על ערי יהודה דווקא ''שהם קרובים לירושלים''. כלומר, בגלל שירושלים שוכנת בין ערי יהודה, אז גם הם מקבלים מקדושתה ומעמדה, ובלשון היד רמ''ה: ''מאחר דהוי בית מקדש בגוה (בתוכה)''. בדומה לכך כתב פאת השולחן (ג, א) אם כי בהתייחסות לצד הגשמי, שבזכות ירושלים ערי יהודה היוו מרכז שלטוני חשוב, לכן במידה והם נחרבו יש לבצע קריעה.

ג.שיטה שלישית סוברת, שבאמת לא קורעים דווקא על ערי יהודה החרבות, אלא גם על שאר ערים שחרבו בארץ, וכך פסקו להלכה הטור (שם) והמהרש''א (מועד קטן כו ע''א). אם כן, מדוע הגמרא כתבה ערי יהודה? במור וקציעה (הגהות שם) הסביר, שהתנא ששנה את הברייתא בגמרא היה מעולי בבל, שרובם היו משבט בנימין ויהודה, לכן כל עיר שהם התיישבו בה בארץ ישראל הם קראו לה על שם אזור יהודה (ועיין במהרש''א שם), ובלשונו:

''ולדידי חזי (= ולי נראה) דערי יהודה וערי ישראל חד מילתא להך ענינא (אותו דבר לעניין זה), ומשום דתנא בבית שני היה שנתיישבו עולי הגולה שמיהודה ובנימין גם בערי שאר שבטים שבארץ ישראל, משום כך הכל אחד. והא ודאי לא מסתבר שהרואה שילה שנקראת מנוחה, שלא יקרע, וכן שכם, שהיה שם ביתו של יעקב אבינו עליו השלום ויהושע בן נון.''

חורבן
א. כפי שמציינת הגמרא, רק מי שרואה ערי יהודה בחורבנם מברך, מה הכוונה בחורבנם? הבית יוסף (תקסא) מעלה שתי אפשרויות, דוחה את הראשונה ומקבל את השנייה. 
אפשרות ראשונה: חורבן תלוי בשאלה, האם יש יהודים שיושבים במקום. במידה ויהודים יושבים במקום, אז גם אם הגויים אוחזים בשלטון, עדיין יש לקרוע. תירוץ זה קשה, שהרי הפסוק שממנו למדים שיש לקרוע הוא מירמיהו, ושם הם ראו את העיר חרבה מרחוק, והם לא היו יכולים לדעת אם עדיין יש יהודים שמתגוררים במקום. אכן הבית יוסף דוחה תירוץ זה.

אפשרות שנייה: הכל תלוי בשלטון. במידה והשלטון הוא בידי היהודים, אז אין לקרוע גם אם אין יהודים שמתגוררים במקום. לעומת זאת אם הגויים שולטים במקום, אז יש לקרוע גם אם יש יישוב יהודי: ''דכל שהן בידי גויים, אף על פי שיש בהן ישוב בחורבנן מיקרי (= נקראים), וכן עיקר''.

ב. נחלקו הפוסקים מה דינם של הבית המקדש וירושלים, האם השליטה בו נחשבת כבניין, או שיש לו הגדרות מיוחדות: 

לעניין בית המקדש: בבית מרדכי (או''ח לג) טען שהדינים שווים, ובמידה ויש שלטון יהודי בהר הבית לא צריך לקרוע. אמנם דעת רוב הפוסקים לא כך, והם מחלקים בין הדינים. לשיטתם כל עוד בית המקדש חרב מבחינה רוחנית, אז גם אם יש שם שלטון יהודי צריך לקרוע. כך פסק הרב הדאיה (ישכיל עבדי או''ח כה, ד), הרב שפירא (פניני הלכה העם והארץ עמ' 198) והרב אויערבך (שם בשם הרב נבנצל). 
 
לעניין ירושלים (שבין החומות): הגרש''ז אויערבך כתב (מנחת שלמה סי' עג), שהקריעה על ירושלים תלויה בשליטה הרוחנית עליה (כמו בית המקדש), ולכן בזמן הזה שעדיין יש בירושלים כנסיות ומסגדים ואי אפשר לעקור אותם, ירושלים נקראת חרבה ויש לקרוע עליה, וכן נראה מדבריו של הרב וואזנר (שבט הלוי ז, עח). 

סיוע לדבריו אפשר להביא מדברי היד רמ''ה שראינו לעיל שכתב, שקורעים על ערי יהודה בגלל המקדש שבתוכם, ומשמע שהסיבה היא רוחנית, ובלשונו של הגרש''ז:

''חושבני, דכל זמן שרואים עדיין בעיר הקדש והמקדש כנסיות של נכרים וגם קברי עכו"ם, ואין אנו יכולים למעקר פולחנא נוכראה (= את פולחן הנכרים), עדיין היא בחרבנה, ועתה עינינו נשואות לשמים לראותה מהרה בפולחנא דשמיא''

יש חלקו על דבריהם וסברו, שהקריעה על ירושלים תלויה בשאלה אם עם ישראל שולט עליה, ורק בית המקדש התייחד בכך שהיחס אליו הוא רוחני, ולכן אין לקרוע. כך פסקו האגרות משה (ד, ע), הרב הדאיה (ישכיל עבדי או''ח ח, כח), והילקוט יוסף (או''ח תקסא) 

2. הקריעה בזמנינו

כפי שכבר העיר הרדב''ז (ב, תרמו) לפני חמש מאות שנה, רבים לא נוהגים לקרוע כאשר הם רואים את המקומות החרבים, האם יש להם על מה לסמוך? כאשר מדובר בערים בשלטון יהודי, אז בוודאי שאין צורך לקרוע, שהרי כפי שראינו בבית יוסף הם לא נחשבות חרבות, אבל עדיין על בית המקדש וערי יהודה שבשלטון הערבים צריך לקרוע, אז למה לא קורעים? 

א. הרב משה פיינשטיין (ה, לז) טען, שבאמת המנהג לא לקרוע יסודו בטעות, וצריך לקרוע גם בזמן הזה. בכל זאת הוא מציע למי שחס על בגדיו מספר אפשרויות, כדי להיפטר מחובת הקריעה: 

1. כפי שפסק השולחן ערוך (תקסא, ה), במידה ואדם רואה את המקומות החרבים בתדירות גבוהה משלושים יום, לא צריך לקרוע כל פעם מחדש. 2. אפשר להשאיל בגד מחבר, בצורה כזאת אסור לקרוע את הבגד, מכיוון שהוא לא שייך ללובש. 3. בשבתות, ימים טובים וחול המועד שנחשבים ימים שמחים לא מבצעים קריעה, אדם שרוצה להיפטר מקריעה יכול לבוא במועדים הללו.

ב. כפי שראינו לעיל בדברי הרדב''ז, אחת מהסיבות להסביר את הקריעה היא, שיש עוגמת נפש על החורבן. בעקבות כך טען המשנה הלכות (ו, קי), שאריכות הגלות גרמה לכך שכבר לא מצטערים על החרבן, ואם אנשים יקרעו הם יצטערו על הבגד שנקרע יותר מהחרבן, לכן במצב כזה אין טעם לקרוע וכך כתב הגרש''ז אויערבך (הליכות שלמה תפילה כג, הערה 116),  ובלשונו של המשנה הלכות: 

''ועלה בדעתי ללמד זכות קצת שלא זהירים העולם, דהרדב"ז כתב שם דטעמא דקריעה הוי משום עגמת נפש... ובעוונות הרבים אריכות הגלות גרמה שכבר הורגלו יום יום, ואפילו רואים ירושלים ומקום המקדש לא מתרגשים יותר ואין להם עגמת נפש, ואם כן למה יקרעו?! ואדרבה, אם יקרעו הבגד יש להם עגמת נפש על הבגד שנקרע ולא על המקדש וירושלים''.

כיוון אחר לומר, שלא בגלל הגלות לא מתרגשים על חורבן, אלא אדרבה, בגלל שמבחינה חומרית המצב טוב, וגם אין מנהיג או גזרות שמונעות מלקיים מצוות ולחיות בנחת, אז לא מספיק מרגישים שחסר שלטון רוחני אמיתי, ואין צער משמעותי על החורבן.  

ג. טעם נוסף הביא בפניני הלכה (שם, עמ' 199) בשם האדר''ת. כפי שראינו נפסק בשולחן ערוך, שבמידה ואדם רואה את בית המקדש חרב פחות משלושים יום מהפעם האחרונה שהוא ראה אותו, הוא לא צריך לקרוע. טעם הדבר הוא, שההתרגשות וההשפעה של הראיה לא מספיק חזקה, אם לא עבר זמן משמעותי.

האדר''ת חידש, שבזמן הזה שבמידה ורוצים יש אפשרות להגיע תמיד לאזור הר הבית ולראות את בית המקדש, ובכל זאת לא עושים כך, מוכח שהצפייה למקום היא לא מספיק גבוהה. לכן גם אם בסופו של דבר כן הגיעו למקום המקדש וראו אותו אחרי שלושים יום, עדיין זה לא נחשב ראייה שיש בה התרגשות, ולכן אין לקרוע (והדברים מחודשים מאוד).
 
אמנם, כפי שציינו כל הפוסקים בדבריהם, כל הטעמים הנ''ל נאמרו רק כדי ללמד זכות על כך שלא קורעים, לכתחילה במידה ואדם רואה את הכותל  או את מקום בית המקדש עליו לקרוע, ואין בכך יוהרה, אלא אם כן כפי שראינו אצל הרב פיינשטיין מתקיים אחד מהתנאים: הבגד לא שייך ללובש, מדובר בשבתות וחגים, הראיה הקודמת התרחשה פחות משלושים יום קודם מהראייה הקודמת.

3. כיצד קורעים

לאחר שביררנו שיש חובה לקרוע כאשר רואים את מקום הכותל, יש לברר את דיני הקריעה. בפתיחה ראינו את דברי הגמרא במועד קטן (כו ע''א), שהשוותה את הקריעה על אביו ואמו לקריעה על המקומות החרבים, נחלקו הראשונים האם ההשוואה בין הדינים היא מוחלטת, או שיש הבדלים בין סוגי הקריעה: 

א. הרמב''ם (תעניות ה, יז) הבין, שההשוואה היא מוחלטת, לכן כמו שנפטרים אביו ואמו צריך לקרוע את כל הבגדים שעליו (דהיינו הבגדים העליונים, חולצה, הסוודר, החליפה וכו') עד מקום הלב, כך כאשר רואים את מקום המקדש חרב, צריך לקרוע את כל הבגדים, וכך פסקו להלכה הטור והשולחן ערוך (תקסא, ד):

''כל הקרעים האלו קורע בידו ומעומד, וקורע כל כסותו שעליו עד שיגלה את לבו, ואינו מאחה קרעים אלו לעולם.''

ב. הראב''ד (שם) חלק על הרמב''ם וטען, שהגמרא השוותה בין קריעה על הכותל לקריעה על אביו ואמו, רק לעניין זה שבשניהם הקריעה בעמידה, ביד, ושאסור לאחות את הקרע לעולם, אבל לא לעניין זה שבשניהם צריך לקרוע את כל הבגדים, ומשום כך לשיטתו צריך לקרוע רק בגד אחד. כך פסקו גם הרמב''ן (שער הקריעה) והריטב''א (מו''ק כב ע''ב), וכך כתבו האחרונים שנהוג להלכה. 

שבת שלום! מוזמנים להגיב, מצורף גם כקובץ וורד. למאמר נוסף בפרשה: https://sites.google.com/view/tora2338/ ... authuser=0

4. שלח - קריעה על הכותל.docx
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

ערכים:


ייעוץ תורני
משתמש ותיק
הודעות: 216
הצטרף: 27 אפריל 2019, 23:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?

שליחה על ידי ייעוץ תורני » 15 יוני 2019, 22:16

לכאורה הגרש"ז חידש חידוש גדול במה שכתב שכל עוד יש כנסיות וקברי עכו"ם יש לקרוע, שהרי במקביל יש גם מקומות תורה ותפילה ולהבדיל גם קברי ישראל.
וא"כ זה מצב חדש שחצי ירושלים חרבה וחצי בנויה ומי יימר שתקנו קריעה על חצי חורבן.
ואולי היה מקום (לדון לפניו בקרקע) לתלות לפי המגמה במשך השנים, שאם מתרבה צד הקדושה אין לקרוע, ואם ח"ו צד הטומאה יש לקרוע.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1638
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 246 פעמים
קיבל תודה: 479 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?

שליחה על ידי שאר לעמו » 15 יוני 2019, 23:16

רובה של ירושלים המקדושת (הן מדאו' והן מדרבנן - ראה שבועות טז, גבי בצעים), עדיין בידי נכרים. מלבד שבית המקדש חרב, והוא העיקר.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2412
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1478 פעמים
קיבל תודה: 316 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?

שליחה על ידי מאן דהו » 16 יוני 2019, 00:20

viewtopic.php?f=8&t=3510#p46263
פוסק שגם בזמן הזה חייב בקריעה ומביא את המנחת שלמה ומעיר עליו מכמה אנפי


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?

שליחה על ידי גל גל » 16 יוני 2019, 10:56

ייעוץ תורני כתב:
15 יוני 2019, 22:16
לכאורה הגרש"ז חידש חידוש גדול במה שכתב שכל עוד יש כנסיות וקברי עכו"ם יש לקרוע, שהרי במקביל יש גם מקומות תורה ותפילה ולהבדיל גם קברי ישראל.
וא"כ זה מצב חדש שחצי ירושלים חרבה וחצי בנויה ומי יימר שתקנו קריעה על חצי חורבן.
ואולי היה מקום (לדון לפניו בקרקע) לתלות לפי המגמה במשך השנים, שאם מתרבה צד הקדושה אין לקרוע, ואם ח"ו צד הטומאה יש לקרוע.
תעמוד בעיר העתיקה על אחד מגגות הבתים של עטרת כהנים, אתה תהיה בהלם כמה כנסיות ומסגדים יש בעיר העתיקה, פשוט לא יאומן. רק שעליתי לגג הבנתי כמה, יש יותר מבתי כנסת. 


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1638
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 246 פעמים
קיבל תודה: 479 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?

שליחה על ידי שאר לעמו » 16 יוני 2019, 14:05

בירושלים המקודת כנראה שלו, אבל אם נקח בחשבון לפי שטח הר הבית אז הוא ענק


מחשבות
משתמש ותיק
הודעות: 341
הצטרף: 19 מאי 2019, 15:44
נתן תודה: 45 פעמים
קיבל תודה: 80 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?

שליחה על ידי מחשבות » 16 יוני 2019, 14:53

למה לקרוע על הכותל הוא חיצוני ואינו מקום המקדש??
לכאורה צריך לראות מקום המקדש שהיה בנוי ועכשיו חרב
ואפי' העזרה יש לדון אם ראייתה מחייבת קריעה
כיון שהייתה פתוחה ולא בנויה ולא כ"כ ניכר חורבנה
ואף אם קורעים על העזרה מאן יימר לן שעל הר הבית קורעים
ואף אם קורעים על הר הבית למה יקרעו על הכותל שהוא מחוץ השטח המקודש.
ועד שאנו מפלפלים ללמד זכות על שאין קורעים בדרכים דחוקות ומשונות
למה שלא נתרץ פשוט שכיון שלא רואים מקום המקדש עצמו הרי זה כי-ם בלבד.
ולמרות שמבואר בפוסקים רבים שקורעים על הכותל ועל ראיית השיקוץ הישמעאלי
ברור שזה חידוש גדול ואינני רואה קושיא למה המנהג לא כחידוש זה.


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1265
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 364 פעמים
קיבל תודה: 238 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?

שליחה על ידי יהודה1 » 16 יוני 2019, 15:02

גל גל כתב:
15 יוני 2019, 21:56
א. כפי שמציינת הגמרא, רק מי שרואה ערי יהודה בחורבנם מברך, מה הכוונה בחורבנם? הבית יוסף (תקסא) מעלה שתי אפשרויות, דוחה את הראשונה ומקבל את השנייה. 
אפשרות ראשונה: חורבן תלוי בשאלה, האם יש יהודים שיושבים במקום. במידה ויהודים יושבים במקום, אז גם אם הגויים אוחזים בשלטון, *עדיין יש לקרוע. תירוץ זה קשה, שהרי הפסוק שממנו למדים שיש לקרוע הוא מירמיהו, ושם הם ראו את העיר חרבה מרחוק, והם לא היו יכולים לדעת אם עדיין יש יהודים שמתגוררים במקום. אכן הבית יוסף דוחה תירוץ זה.

אפשרות שנייה: הכל תלוי בשלטון. במידה והשלטון הוא בידי היהודים, אז אין לקרוע גם אם אין יהודים שמתגוררים במקום. לעומת זאת אם הגויים שולטים במקום, אז יש לקרוע גם אם יש יישוב יהודי: ''דכל שהן בידי גויים, אף על פי שיש בהן ישוב בחורבנן מיקרי (= נקראים), וכן עיקר''.
כנראה צריך לתקן עדיין אין לקרוע.


ייעוץ תורני
משתמש ותיק
הודעות: 216
הצטרף: 27 אפריל 2019, 23:40
נתן תודה: 79 פעמים
קיבל תודה: 41 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?

שליחה על ידי ייעוץ תורני » 17 יוני 2019, 01:35

גל גל כתב:
16 יוני 2019, 10:56
ייעוץ תורני כתב:
15 יוני 2019, 22:16
לכאורה הגרש"ז חידש חידוש גדול במה שכתב שכל עוד יש כנסיות וקברי עכו"ם יש לקרוע, שהרי במקביל יש גם מקומות תורה ותפילה ולהבדיל גם קברי ישראל.
וא"כ זה מצב חדש שחצי ירושלים חרבה וחצי בנויה ומי יימר שתקנו קריעה על חצי חורבן.
ואולי היה מקום (לדון לפניו בקרקע) לתלות לפי המגמה במשך השנים, שאם מתרבה צד הקדושה אין לקרוע, ואם ח"ו צד הטומאה יש לקרוע.
תעמוד בעיר העתיקה על אחד מגגות הבתים של עטרת כהנים, אתה תהיה בהלם כמה כנסיות ומסגדים יש בעיר העתיקה, פשוט לא יאומן. רק שעליתי לגג הבנתי כמה, יש יותר מבתי כנסת. 
השאלה מה הפשט פרזות תשב ירושלים (זכריה ב ח)
אם זה כפשוטו בלי קידוש בקדושת ירושלים (ולאו בעתיקה תליא מילתא...) - אז הרוב כבר נבנה.

ואגב: המוסלמים זה לא החורבן של טיטוס כי הם רק נגד היאהוד ומאמינים בו ית' ולא כמו גלות טיטוס שממש היה להתריס נגד אחדותו ית' ולתת תהילתו לפסילים. 
וקצת משמע לי מהגמ' בב"ב עה: שגם זה כמו עוד כמה נבואות/רוה"ק המוזכרות שם - כבר התגשמו עכ"פ בחיצוניותם. 
 


אמת מארץ תצמח
הודעות: 143
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 17 יוני 2019, 19:16

מחשבות כתב:
16 יוני 2019, 14:53
למה שלא נתרץ פשוט שכיון שלא רואים מקום המקדש עצמו הרי זה כי-ם בלבד.
ולמרות שמבואר בפוסקים רבים שקורעים על הכותל ועל ראיית השיקוץ הישמעאלי
דין הקריעה על ראיית הכיפה הוא מהקדמונים
והובא בב"ח אורח חיים סימן תקסא
מצאתי בליקוטים כשאדם בא לירושלים ורואה את הקובה של בית המקדש שהיא עזרה אז חייב להשתחוות כנגדה ולקרוע את בגדיו.
וליקוטים אלו קדמונים שהרי הובאו בב"ח.
 


פותח הנושא
גל גל
הודעות: 185
הצטרף: 14 יוני 2018, 08:40
נתן תודה: 1 פעמים
קיבל תודה: 70 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?

שליחה על ידי גל גל » 17 יוני 2019, 22:19

אמת מארץ תצמח כתב:
17 יוני 2019, 19:16
מחשבות כתב:
16 יוני 2019, 14:53
למה שלא נתרץ פשוט שכיון שלא רואים מקום המקדש עצמו הרי זה כי-ם בלבד.
ולמרות שמבואר בפוסקים רבים שקורעים על הכותל ועל ראיית השיקוץ הישמעאלי
דין הקריעה על ראיית הכיפה הוא מהקדמונים
והובא בב"ח אורח חיים סימן תקסא
מצאתי בליקוטים כשאדם בא לירושלים ורואה את הקובה של בית המקדש שהיא עזרה אז חייב להשתחוות כנגדה ולקרוע את בגדיו.
וליקוטים אלו קדמונים שהרי הובאו בב"ח.

דווקא הב''ח עצמו כותב שצריך לקרוא על הכותל. בדף שצירפתי יש גם הערות, מובא שם המקור...
 

סמל אישי של משתמש

מכל מלמדי השכלתי
משתמש ותיק
הודעות: 984
הצטרף: 04 מאי 2018, 17:26
מיקום: בני ברק ישראל
נתן תודה: 176 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?

שליחה על ידי מכל מלמדי השכלתי » 17 יוני 2019, 23:29

באחד מעלוני כאיל תערוג הביאו שהגראי"ל שטיינמן לא קרע כי לא רואים את רצפת הר הבית


אמת מארץ תצמח
הודעות: 143
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 5 פעמים
קיבל תודה: 40 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם צריך לקרוע שרואים את הכותל?

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 17 יוני 2019, 23:35

אכן כך מוכח בב"ח סימן תקסא
וז"ל "ולדידי מאחר דהשתא בחורבנן קיימין אפשר דבתי ירושלים כל כך חרבין עד שלא יראה משהגיע לצופים כי אם כותל המערבי ובזה הוא פוגע במקדש תחלה"
הוא בא לענות על השאלה כיצד יתכן שראה את המקדש לפני ירושלים? ומציע שבתי ירושלים כ"כ חרבים שאדם הבא מרחוק, רואה קודם כל את כותל המערבי.
אולי סבר שהכותל חלקו חרב, ואולי סבר שהכותל הוא של המקדש כפשטות המדרש ואז רואה שהכותל נשאר ללא שאר הכתלים.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 4 אורחים