נישואין עם גיורת

אוריאל

משתמש ותיק
אשמח לדעת מפי סופרים וספרים, היאך היה היחס של גדולי הדורות, בענין הנישואין של בן ישראל מיוחס לגיורת.
אכן, מצד אחד לכאורה הלא יש בזה מ"ע דואהבתם את הגר, וגם ידוע שדוד המלך ע"ה לא יצא אלא מרות המואביה, אך מאידך הן אמרו בפ"ק דברכות לא תשבו על מיטת ארמית, ולחד לישנא היינו דלא תנסבו גיורתא.
 

באמונתו יחיה

משתמש ותיק
כוונתו של עמרם בלוי להתחתן עם הגיורת רות בן-דוד (שמה הקודם: מדליין פיריי) עוררה בשנת 1963 סערה ציבורית בקרב אנשי נטורי קרתא והעדה החרדית, בשל היות הכלה המיועדת קתולית לשעבר וצעירה ממנו באופן ניכר (בת 45 אז). תלמידיו ובניו ראו במעשה זה פחיתות כבוד עבורו. רבני העדה החרדית התנגדו לנישואין בנימוק שלמנהיג במעמדו אסור לשאת גיורת[16] והטילו עליו חרם. בלוי נאלץ להעתיק את מגוריו לתקופה מסוימת לבני ברק, ובה נערכו נישואיו לרות בן-דוד ב-1965[17].
מויקפדיה
 

בן של רב

משתמש ותיק
באמונתו יחיה אמר:
כוונתו של עמרם בלוי להתחתן עם הגיורת רות בן-דוד (שמה הקודם: מדליין פיריי) עוררה בשנת 1963 סערה ציבורית בקרב אנשי נטורי קרתא והעדה החרדית, בשל היות הכלה המיועדת קתולית לשעבר וצעירה ממנו באופן ניכר (בת 45 אז). תלמידיו ובניו ראו במעשה זה פחיתות כבוד עבורו. רבני העדה החרדית התנגדו לנישואין בנימוק שלמנהיג במעמדו אסור לשאת גיורת[16] והטילו עליו חרם. בלוי נאלץ להעתיק את מגוריו לתקופה מסוימת לבני ברק, ובה נערכו נישואיו לרות בן-דוד ב-1965[17].
מויקפדיה
זכורני שכך גם היה עם משה רבינו. 
וכטענת ת"ח אחד מגדולי חשובי העדה "בת יתרו מי התירה לך".

אבל לצערנו או לשמחתנו - רבינו אכן סר מהדרך...
ותלמידיו אחריו סרו גם הם, ובראשם מרן רבינו יהושע בן נון זיע"א שנשא גיורת העונה לשם "רחב" כשמאחוריה עבר בזוי ומגונה במיוחד... 
 
 

אליהו52

משתמש ותיק
מכר שלי שהיה לו נערווועעעןןן בעניין יוחסין (לא על עצמו כמובן אלא על כל שאר ישראל) הלך לר' חיים קנייבסקי עם ספקותיו והוא המליץ לו להתחתן עם גיורת דהרי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואין בעיות יחוס.
וכך הוי.
כך הוא סיפר בזמנו
 

נושא למחשבה

משתמש רגיל
ספר חסידים (סי' שע"ז): כל שיש לו לב טוב ולוקח גיורת שיש לה לב טוב וצנועים וגומלי חסדים ונעימים במשא ומתן מוטב להתחתן בזרעם מלהתחתן בזרע ישראל שאין בהם אלה המדות לפי שהזרע של גר יהיו צדיקים וטובים.
 

מחשבות

משתמש ותיק
אליהו52 אמר:
מכר שלי שהיה לו נערווועעעןןן בעניין יוחסין (לא על עצמו כמובן אלא על כל שאר ישראל) הלך לר' חיים קנייבסקי עם ספקותיו והוא המליץ לו להתחתן עם גיורת דהרי גר שנתגייר כקטן שנולד דמי ואין בעיות יחוס.
וכך הוי.
כך הוא סיפר בזמנו
ענה רבינו כסיל כאיוולתו וד"ל
ולס"ח שהביאו כדאי לשים לב שהס"ח מדבר כשיש שתיים אחת גיורת ואחת במידות פחות טובות.
ועדיין גם אם זה חיסרון לא נתבאר מידת החיסרון ובפרט בנושא גיורת שהיחוס ע"פ האב.
וכמו שהביאו מספר חסידים יש הרבה מאוד מיוחסים ומיוחסות שייחוס העצמי של הגר עדיף.
 
 

דורדיא

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
באמונתו יחיה אמר:
כוונתו של עמרם בלוי להתחתן עם הגיורת רות בן-דוד (שמה הקודם: מדליין פיריי) עוררה בשנת 1963 סערה ציבורית בקרב אנשי נטורי קרתא והעדה החרדית, בשל היות הכלה המיועדת קתולית לשעבר וצעירה ממנו באופן ניכר (בת 45 אז). תלמידיו ובניו ראו במעשה זה פחיתות כבוד עבורו. רבני העדה החרדית התנגדו לנישואין בנימוק שלמנהיג במעמדו אסור לשאת גיורת[16] והטילו עליו חרם. בלוי נאלץ להעתיק את מגוריו לתקופה מסוימת לבני ברק, ובה נערכו נישואיו לרות בן-דוד ב-1965[17].
מויקפדיה
זכורני שכך גם היה עם משה רבינו. 
וכטענת ת"ח אחד מגדולי חשובי העדה "בת יתרו מי התירה לך".

אבל לצערנו או לשמחתנו - רבינו אכן סר מהדרך...
ותלמידיו אחריו סרו גם הם, ובראשם מרן רבינו יהושע בן נון זיע"א שנשא גיורת העונה לשם "רחב" כשמאחוריה עבר בזוי ומגונה במיוחד... 

אפילו שלחלק מהדעות למכור מזונות ומגדנות לא הוי ביזיון..
אבל נהניתי כמו תמיד מתגובתך....
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן של רב אמר:
ותלמידיו אחריו סרו גם הם, ובראשם מרן רבינו יהושע בן נון זיע"א שנשא גיורת העונה לשם "רחב" כשמאחוריה עבר בזוי ומגונה במיוחד...
ראה בהגהת היעב"ץ ברכות ח: שמצדד אצודדי בכל ענין זה, ובתו"ד כתב שאין להביא ראיה מאבות העולם שנשאו גיורות שבודאי היה זה עפ"י רוה"ק, והושע עשה כן לפי שנצטוה ליקח אשת זנונים.
ועוד צידד שם דכל זה רק בגיורת שהתגיירה לאחר נישואיה, מה שבנידו"ד [עליו שאלתי] לא מדובר כך.

ובהוריות יג. שאלו תלמידיו את רבי צדוק מפני מה הכל רצין לישא גיורת, ופירש שם המהרש"א דרוצין לישא גיורת יותר מלישא בת ישראל מטעם דאמרינן נחית דרגא ונסיב איתתא.
 

בן של רב

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
בן של רב אמר:
ותלמידיו אחריו סרו גם הם, ובראשם מרן רבינו יהושע בן נון זיע"א שנשא גיורת העונה לשם "רחב" כשמאחוריה עבר בזוי ומגונה במיוחד...
ראה בהגהת היעב"ץ ברכות ח: שמצדד אצודדי בכל ענין זה, ובתו"ד כתב שאין להביא ראיה מאבות העולם שנשאו גיורות שבודאי היה זה עפ"י רוה"ק, והושע עשה כן לפי שנצטוה ליקח אשת זנונים.
ועוד צידד שם דכל זה רק בגיורת שהתגיירה לאחר נישואיה, מה שבנידו"ד [עליו שאלתי] לא מדובר כך.

ובהוריות יג. שאלו תלמידיו את רבי צדוק מפני מה הכל רצין לישא גיורת, ופירש שם המהרש"א דרוצין לישא גיורת יותר מלישא בת ישראל מטעם דאמרינן נחית דרגא ונסיב איתתא.
לענ"ד (כמו הכל) גם זה מתחיל ונגמר בשני המושגים הקבועים "פרישות" ו"קדושה". 
כשתמיד בשלב ראשון הפרישות היא מצוה, אבל אח"כ התכלית היא קדושה והאריך בזה המס"י בפרק הקדושה. 

לקדש גם את הגויים זה גם חלק מהתכלית לתקן עולם במלכות שדי. 

אבל כמו כל קדושה שיש בה סיכון שבמקום להעלות את העולם, אדרבה הוא עצמו ימשך למטה ח"ו - כך גם בזה, ואכן בדיוק בזה נכשל שלמה המלך באלף נשותיו. 
ואם היה מצליח הוא היה המשיח כידוע. 

ור"ע כידוע מהאר"י היה גלגול זמרי וכשראה את (גלגול כזבי) אשת טורנוסרופוס עמד באתגר הפרישות וירק... 
ולבסוף נשא אותה והשלים גם את דרגת הקדושה שהיא התכלית. 

(וצ"ע אם 24 אלף המתים במגיפה משבטו של זמרי תיקנו חלקית בגלגול הבא בהיותם תלמידי ר"ע ... )
 
 

יהודה1

משתמש ותיק
עיין רש"י ב"ק מ"ט ע"א ד"ה היתה שפחה ונשתחררה "דסתם שפחה משוחררת נשואה למשוחרר וסתם גיורת לגר"
ומשמע שם שלא דרך של בת ישראל להינשא לגר ואינו נושא אלא גיורת. ולכאורה הוא הדין להיפך. אמנם חיוב לא מצאנו שהרי רק כהן אסור בגיורת.
 

יהודה1

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
באמונתו יחיה אמר:

לא הבנתי מה בדיוק ראית בפשקוויל זה. אם תרצה, יש לי עוד עשרות כאלו. למאי נפק"מ לעניננו?
הוא רצה להוכיח את מה שהביאו מויקיפדיה. שהיו שטענו נגד ר' עמרם בלוי על שנשא גיורת. 
 

יהודה1

משתמש ותיק
ראיתי שבשוטנשטיין על ברכות ח: הביאו על הנושא מהיעב"ץ בהוריות. שהקשה מבועז ומיהושע בן נון וכתב שיש לחלק בין גיורת לגיורת. וכתבו עיין ביעב"ץ כאן.
בדקתי שם ושם כתב שאין ללמוד מנביאים וחכמים שהשתמשו ברוה"ק. ושם נתן גן טעמים למניעה מלשאת גיורת או משום שהיא היתה נשואה לגוי או אפילו בקטנה כמו שלכהן אסור שנקראת זונה. או טעם אחר שכיון שהיתה גויה אינה כשרה כבת ישראל יעויין שם.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
אשמח לדעת מפי סופרים וספרים, היאך היה היחס של גדולי הדורות, בענין הנישואין של בן ישראל מיוחס לגיורת.
אכן, מצד אחד לכאורה הלא יש בזה מ"ע דואהבתם את הגר, וגם ידוע שדוד המלך ע"ה לא יצא אלא מרות המואביה, אך מאידך הן אמרו בפ"ק דברכות לא תשבו על מיטת ארמית, ולחד לישנא היינו דלא תנסבו גיורתא.

את רות נשא בועז לאישה רק בכדי להקים שם ונחלה לבני אלימלך ואין ראיה לסתם נישואי גיורת. ויפה כתב לדייק מדוד שיצא ממנה
 

חדא

משתמש ותיק
בספר אהבת יהונתן [לר' יהונתן אייבשיץ] על הפטרת פרשת שלח [ד"ה ויאמרו] הביא קושית העולם, אהא דאמר רבינו הקדוש [פסחים קי"ב ע"ב]: "לא תנסבו גיורתא", שהרי יהושע נשא את רחב שהתגיירה, כמבואר במגילה יד, ב. ותירץ, דיש שני מיני גרים. יש גרים שנשמתם מישראל, אלא שנתערבה בין האומות. ויש גרים, שהם הטובים שבאומות העולם, אבל באמת נשמתם - נשמת עכו"ם היא. ורחב - נשמתה היתה מישראל, והיתה במעלה גבוהה, ולכך נסבה יהושע. ודבר זה נרמז במה שאמרו לה המרגלים [יהושע ב' י"ד]: "נפשנו תחתיכם למות", דהיינו, שהיא היתה במדרגה גבוהה מהם. עיין שם.
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
באמת התעוררתי, שהרי בעין יעקב כתב לבאר מה שרבא הזהיר בברכות ח: לבניו שלא ישאו גיורת, לפי שרבא היה כהן וגיורת אסורה עליהם. ותמהו רבים שהרי גם רבי הזהיר כן בפסחים כנ"ל, וע"כ שזה מטעם אחר [וגם תמהו דאם מצד שהיה כהן, א"כ מה לו להזהיר ע"ז הרי ודאי שלא יעברו על איסור תורה כזה].
וחשבתי שאולי גם ברבי היה טעם מיוחד בענין זה, לפי שהיה נשיא, ואין מכבוד הנשיאות שיתערבו בו גרים. וביותר, שהרי ידוע שאין ממנין גר לשררה כמו שכתוב שום תשים עליך מלך, מאחיך, והרי נמצא שזו סתירה לנשיאות.

עוד התעוררתי בהאי ענינא, דהנה בהוריות יג. איתא "שאלו תלמידיו את רבי אלעזר ברבי צדוק מפני מה הכל רצין לישא גיורת ואין הכל רצין לישא משוחררת אמר להם זו היתה בכלל ארור וזו לא היתה בכלל ארור דבר אחר זו היתה בחזקת שמור וזו לא היתה בחזקת שמור", ופירש רש"י "משוחררת לא היתה בחזקת שמור. דסתם שפחה מופקרת לשון אחר גיורת בעיא לאיגיורי ומשמרת עצמה לפי שבדעתה להתגייר אבל שפחה אין בידה לשחרר עצמה ואינה משמרת עצמה".

והעירו ע"ז שהרי בגמרא בכתובות יא. ועוד מבואר דגיורת היא בחזקת בעולה, ומהו זה שאמר רבי צדוק שהיא בחזקת שמור.

ונראה שרש"י במתק לשונו בא ליישב זה ואמר "משמרת עצמה לפי שבדעתה להתגייר". והיינו, דבאמת פשוט שגיורת בעודה בגיותה היתה פרוצה, אבל כיון שהיתה אז גויה, אין אנו משגיחים בזה, מאחר וגר שנגייר כקטן שנולד דמי. אלא שמשעה שנתנה דעתה להתגייר. מכאן ואילך יש עליה גדרי תביעה מיוחדים, כמו שמצינו שאמרו מפני מה גרים מעונין ששהו עצמן מליכנס תחת כנפי השכינה, וכן מבואר בת"י ביבמות שממתי שגר בדעתו להתגייר אינו בדין גוי ששבת, ולכן בזמן הזה יש צורך וחשיבות שתהיה גדורה וצנועה, וכלפי זמן זה אמר רבי צדוק שהיא בחזקת שמור די לנו בזה. אבל משוחררת שמאז ומעולם היתה מחוייבת בכמה מצוות, הרי היה עליה תביעה מסויימת [וגם אין אצלה הכלל דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי], ואפ"ה בהפקרא ניחא לה.
 

איש קטן

משתמש ותיק
אולי אפשר לחלק בין הגרים שאלו שהתגיירו לש'ש מתוך רצון כן להצטרף לעם ישראל ולעבוד את ה' אדרבה הם במדריגה גבוהה

והגרים שהתגיירו גיור אמיתי וגם מקימים מצוות אבל לא רק לש'ש הם במדרגא פחותה ועליהם נאמר קשים גרים לישראל כספחת

ויש את מהגרי העבודה הקוזאקים שהגיעו לארץ בשביל לרדוף את היהודים בארצם ולקחת לעצמם קיצבאות דירות חינם לסדר לעצמם מישרות רמות והקימיו לשם כך את 'ישראל כספנו'
אלא לא גרים כלל אלה הספחת עצמה ואפילו קורונה וחאראנה
וכל המחלות שיש ה' יצילנו
 

סאטמארער

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
בן של רב אמר:
ותלמידיו אחריו סרו גם הם, ובראשם מרן רבינו יהושע בן נון זיע"א שנשא גיורת העונה לשם "רחב" כשמאחוריה עבר בזוי ומגונה במיוחד...
ראה בהגהת היעב"ץ ברכות ח: שמצדד אצודדי בכל ענין זה, ובתו"ד כתב שאין להביא ראיה מאבות העולם שנשאו גיורות שבודאי היה זה עפ"י רוה"ק, והושע עשה כן לפי שנצטוה ליקח אשת זנונים.
ועוד צידד שם דכל זה רק בגיורת שהתגיירה לאחר נישואיה, מה שבנידו"ד [עליו שאלתי] לא מדובר כך.

ובהוריות יג. שאלו תלמידיו את רבי צדוק מפני מה הכל רצין לישא גיורת, ופירש שם המהרש"א דרוצין לישא גיורת יותר מלישא בת ישראל מטעם דאמרינן נחית דרגא ונסיב איתתא.
למה לא ציטטת את דברי הגמ' ברכות שם אשר עלי' סובבים דברי היעב"ץ ? 
 
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
אולי אפשר לחלק בין הגרים שאלו שהתגיירו לש'ש מתוך רצון כן להצטרף לעם ישראל ולעבוד את ה' אדרבה הם במדריגה גבוהה
ודאי שמדובר עליהם
וע"ז היה השאלה מה גדרם לגבי יוחסין

ואפשר להוסיף מ"ה כשרק צד אחד גר
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ח עמוד ב
אמר להו רבא לבניה: כשאתם חותכין בשר - אל תחתכו על גב היד. איכא דאמרי: משום סכנה; ואיכא דאמרי: משום קלקול סעודה. ואל תשבו על מטת ארמית, ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין. ואל תשבו על מטת ארמית - איכא דאמרי: לא תגנו בלא קריאת שמע; ואיכא דאמרי דלא תנסבו גיורתא; ....
 

במבי

משתמש ותיק
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ח עמוד ב
אמר להו רבא לבניה: כשאתם חותכין בשר - אל תחתכו על גב היד. איכא דאמרי: משום סכנה; ואיכא דאמרי: משום קלקול סעודה. ואל תשבו על מטת ארמית, ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין. ואל תשבו על מטת ארמית - איכא דאמרי: לא תגנו בלא קריאת שמע; ואיכא דאמרי דלא תנסבו גיורתא; ....

מי אמר ששם זה גיורת ???

גיורתא בארמית זה נואפת כדאיתא בויקרא כ י ביב"ע
 

במבי

משתמש ותיק
מי אמר ששם זה גיורת ???

גיורתא בארמית זה נואפת כדאיתא בויקרא כ י ביב"ע

ויעויין בעמוד האחרון של הרי"ף במגילה דהאי מאן דסאני שומעניה שרי לבזויי בג' וש' פי' בן שפחה בן גויה

וכותב שם רש"י

בגימל ושין - בר עובדת כוכבים וזונה וכו'

וכותב המגלה עמוקות

20231101_125239.jpg
 
חלק עליון תַחתִית