סוטה יד. "ככה חסה תורה על עוברי רצונו"

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1332
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 634 פעמים
קיבל תודה: 439 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

סוטה יד. "ככה חסה תורה על עוברי רצונו"

שליחה על ידי אוריאל » 17 יוני 2019, 01:23

סוטה יד. "היה מביא את מנחתה בתוך כפיפה מצרית ונותנה על ידיה כדי ליגעה... תניא אבא חנין אומר משום רבי אליעזר (וכל כך למה) כדי ליגעה כדי שתחזור בה אם ככה חסה תורה על עוברי רצונו קל וחומר על עושי רצונו".

והנה יש לעיין, שהרי אמרו חז"ל לעיל אע"פ שבטלו ארבע מיתות בית דין, דין ארבע מיתות לא בטלו. ומבואר דמי שנתחייב מיתה אלא שאין עדים או שאין בי"ד שיכולים לדונו, הקב"ה נפרע ממנו ומזמן לו את אותה המיתה בה היה אמור לההרג.

ואם כן, הלא איירינן באשת איש שזינתה ברצון, שדינה חנק (דרק בכה"ג נאסרת לבעלה. ודוחק להעמיד באשת כהן). ומעתה יש להבין, הרי בעצם אנו מונעים אותה משתייתה שמא היא באמת טמאה ותמות, ומעדיפים אנו שלא תשתה ותמות כי "התורה חסה על עוברי רצונו", ולמה הוא כן, והלא אדרבה, מתבאר דמי שחייב מיתה הקב"ה מזמן לו אותה בהיכי תמצי כל שהיא, ואין אומרים בזה "התורה חסה עליו"?


****

וחשבתי לבאר בדוחק, כי באמת יש לנו להבין מהו שאמרו "התורה חסה על עוברי רצונו", הרי ידוע שהמיתה מכפרת על החטא, ולכאורה אם את טובתה אנו מבקשים היה מן הראוי להביא אותה לידי מיתה. ואז ממה נפשך, אם יצתה טהורה מה טוב, ואם יצאה טמאה תבוא מיתתה ותכפר עליה.

ונראה, דבאמת הנה ידוע מה שכתב הנוב"י או"ח סי' לה, דבאמת כל מי שנתחייב מיתה בבי"ד מן הראוי היה שאם שב בתשובה לא יהרגוהו, אלא שא"א לעולם להתקיים באופן כזה, שאיננו יודעים אם שב ואם לא שב. אבל כלפי שמיא גליא, שאם שב באמת אין סיבה להמיתו. ולפ"ז מי שנתחייב מיתה בידי שמים על איזה חטא ושב בתשובה, פשוט שלא ימות.

והנה יש לחקור בהא דמבואר דדין ד' מיתות לא בטל, מה הדין במי שדרך משל רצח את חבירו, ולאחר מכן ניחם על מעשהו ושב בתשובה שלימה. האם מכיון שדין ד' מיתות מקיים את דין הבית דין, תפגע בו מידת הדין בכל מקרה, או דלמא ס"ס כיון שהפגיעה בו נעשית בידי שמים, אם שב בתשובה וכלפי שמיא גליא הא, לא יקבל עונש ע"ז. ומסתבר כהצד השני.

וא"כ י"ל, דמה שאומרים כאן שהתורה חסה עליה, היינו משום שחוששים אנו שמא שבה בתשובה על החטא שחטאה, ושותה רק מפני שמתביישת שלא לשתות או שאינה מאמינה בזה וכד', ומכיון שאם שבה בתשובה אין דינה למות, ממילא התורה חסה עליה. ואה"נ גם כל מי שנתחיייב בדין ד' מיתות אם שב בתשובה, התורה חסה עליו ואינו נהרג (ולפ"ז נקראת "עוברי רצונו" ע"ש עצם החטא, אם כי היום שבה בתשובה ממנו. ומ"מ עדיין זה בגדר חטא, שמסתמא שבה מיראה. גם י"ל דעוברי רצונו היינו מפני שלא חששה לשתות כדי להתיר עצמה לבעלה והיא יודעת האמת שטמאה].

אלא שיש מקום לשאול ע"ז, דא"כ דמי ששב בתשובה אין דין שמים פוגע בו, מה החשש שתשתה, הלא אם שבה בתשובה לא תמות. אך באמת מכמה מקומות נראה, דעיקר ענין שתיית הסוטה היא לברר הדין לבעלה, ולכן המים יבררו כדרכם את הדין, והבן.
[ועיין מנחת סוטה].

ערכים:

  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים