שם רשעים ירקב

מאן דהו

משתמש ותיק
האם הקדשתם אי-פעם מחשבה לשמו של הרחוב בו אתם מתגוררים? רחובות הערים החרדיות קרויות בדרך כלל על שמם של גדולי ישראל זצ"ל, האם יש לכך משמעות עבורנו, התושבים? לאחרונה באחת משיחותיו התייחס הגר"י זילברשטיין שליט"א לנושא זה, בהקשר לרחובותיה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק, אבל הדברים שייכים כמובן לכל מקום אחר שרחובותיו מתהדרים בשמם של צדיקים וגדולי ישראל:

"כל רחובותיה של רמת אלחנן קרויים על שמם של קדושי עליון, ונציין גם את הגאונים רבי עזרא עטיה ורבי יוסף חיים זוננפלד. ועכשיו כדאי לזכור מה שאומר רבי נחמן מברסלב, שכאשר יהודי מתעייף קמעה מלימודו, ואינו יכול לעסוק בתורה, יכול הוא להזכיר שמות של צדיקים, וגם בכך יהיה לו שכר רב. והוסיף לי גיסי מרן שר התורה רבי חיים קניבסקי את הנאמר במסכת תמיד (ל' א') וביומא (כ"ח ב') 'מתיא בן שמואל הממונה על הפייסות אומר, האיר פני כל המזרח עד שבחברון', וכו', כדי לעורר את זכותם של ישני חברון. הרי לנו, אמר הגר"ח קניבסקי, שעצם אזכור שמה של חברון ושל הצדיקים הקבורים בה, מביא תועלת וברכה.

"תושבי שכונתנו יכולים לעשות זאת בקלות. כאשר אומר אדם לחברו שהוא מתגורר, למשל, ברחוב הרב יוסף חיים זוננפלד יש להציב את הדמות המופלאה הזו מול פנינו ולהיזכר כיצד נראה עובד ה' באמת. וכך גם את רבי אלחנן הי"ד שהיה כידוע אחד ממעמידי התורה בדורנו, ויתר גדולי הדורות שרחובותינו התעטרו בשמם המקודש. כך יוצא שגם בעת הזכרת שמו של הצדיק אפשר לקבל חיזוק, וזו היתה אולי כוונתו של רבי נחמן מברסלב זצ"ל.

"ובאותו עניין: רבניה של רמת אלחנן העלו כמה פעמים את הדרישה להשתמש בשמות רחובותיה של רמת אלחנן בצורה מכובדת, דהיינו שלא יאמר אדם לחברו: 'אני מתגורר ברחוב זוננפלד' או 'ברחוב עטיה', וכו', אלא 'ברחוב הרב זוננפלד, רחוב הרב עטיה, רחוב הרב זמבא, רחוב הרב שלמה כהן', וזאת כדי לכבד את הצדיקים והגאונים הללו גם לאחר צאתם את העולם.

"סיפר לנו אחד התושבים שכאשר היה במשרד הפנים ואמר לפקיד שהוא מתגורר ברחוב הרב זוננפלד, התפלא הלה לשמוע את המילה 'הרב' נלווית לשמו של הרחוב, ופלט מפיו משפט בסגנון 'דבר כזה יכול לקרות רק אצל יהודים חרדים, המזכירים את גדולי ישראל בצורה מכובדת'. קידוש השם גדול היה באותה שעה.

"למעשה, אם עומדת בפני אדם ברירה האם לרכוש דירה ברחוב הקרוי על שמו של צדיק, או דירה אחרת הממוקמת ברחוב שאזכור שמו לא יביא את הדייר לידי יראת שמים, יש לדעת שקיימת עדיפות להתגורר ברחוב הקרוי על שמו של צדיק. ויתירה מכך: נראה שהמעלֶה על שפתיו שמו של צדיק בהזכירו את הרחוב שעל שמו – הוא נקרא מקיים בזה מצווה – דאורייתא של 'זכר צדיק לברכה', וכמבואר ביומא (ל"ח ב').

"מרן הסטייפלער זצ"ל היה נזהר שלא להוציא מפה קדשו שמו של רחוב הקרוי על שם רשע, וכאשר היה צריך לומר לפלוני שיילך לרחוב ההוא, היה מנסה להיזכר בשמו של גאון או צדיק המתגורר ברחוב זה ואומר לו 'לך לרחוב בו גר צדיק פלוני'…

"במושבה פרדס חנה יש כמה רחובות הנושאים שמות של פירות, כמו 'התפוח', 'הזית', 'הדקל', ואחרים. היתה זו יוזמתו ועצתו של המרא דאתרא הגאון רבי יהושע זליג דיסקין זצ"ל, ואחת ממטרותיו בכך היתה כדי שלא יכתירו לבסוף את הרחובות בשמותיהם של רשעים".

(קול ברמה – בטאונה של רמת אלחנן, סיוון תשע"ט)
 

תיובתא

משתמש ותיק
אולי לכן חז"ל במקום אחד (מגילה ו.) אמרו ששמה של טבריה היא ע"ש שטובה ראייתה, ומבחינה הסטורית ע"פ חז"ל (ולא רק) היא קרויה ע"ש טיבריוס (ילקוט שמעוני, תהילים, פרק מט רמז תשנ"ח; בראשית רבה כג, א - לא בדקתי בפנים).
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
לא, לא בנוגע ל"קון רובי" או קוביוסטוסים למיניהם...

הגמרא במגילה ו. כותבת שטבריה נקראת כך מפני שהיא בטבורה של א"י או מכיוון שטובה ראייתה.

היעב"ץ במקום מקשה שהרי מקור השם הוא "טיבריוס" ע"ש הקיסר הנ"ל הידוע לשמצה (ועד היום שמה כך באנגלית)
וכן במדרש ב"ר איתא טבריה ע"ש טיבריוס (פרשת קראו בשמותם עלי אדמות)

היעב"ץ במקום מתרץ שחז"ל נתכוונו להסב שמה לדבר אחר שלא לתלותו בשם נכרי עובד אלילים
אך מוסף הערוך כותב בערך "טבריה" "וכן האמת שהיה קיסר שלישי ברומי, ומה שאמרו עוד בטיבורה של ארץ או שטובה ראייתה זכר לדבר"


וא"כ לכ' יש כאן מחלוקת שלדברי היעב"ץ חז"ל קראו בשם טבריה "לגייר" את השם, ולהפוך אותו למושג קדוש עם צליל שמזכיר קצת את השם הגוי של המקום
ולכ' לפי מוסף הערוך עדיין השם נשאר על אותו שקץ וזכר לדבר רק הוסיפו משמעות נוספת


(אגב בספרי דברי הימים מוזכר סיפור על אותו אכזר, שהגיע אליו אדם פשוט עם כלי ממתכת קלה, והודיע לו שמצא דרך להכין סוג חדש של מתכת שתהיה
מאד שימושית ונוח לעבוד איתה. במקום הקיסר טיבריוס הלז ציווה להרגו, מכיוון שפחד שירד ערך הזהב שבאוצרותיו לאחר גילוי המתכת הזאת...)
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=7&t=3999
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
פעם נסעתי במונית בתוך בני ברק ושמעתי בקשר שאמרו שיש נוסע ב"עקיבא".
וזה ממש חרה לי.
אחרי כמה רגעים הנהג שאל היכן אני צריך לרדת והשבתי לו "עזרא פינת כהנמן"
ואז תפסתי את עצמי ותיקנתי "פינת הרב כהנמן"...
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
@מכל מלמדי השכלתי אם כי יש הבדל בין שם פרטי למשפחה



אבות דרבי נתן פרק ו' הלכה ב'
בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים, חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה. עמדו עליו שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו בעשן מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר, אמר להם הרבה סיפוקים אני מסתפק בהן, אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן, ואחד שאני יכול לישן עליהם.
אמר לו רבי טרפון: עקיבא עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) 'מִבְּכִי נְהָרוֹת חִבֵּשׁ וְתַעֲלֻמָהּ יֹצִא אוֹר', דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה.

ברור ששיחת תנאים איננה לשיחה של נהגי מוניות
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
ממש חם מהתנור..
https://www.jdn.co.il/breakingnews/1161732/
שינוי השם: מחר תתקיים משאל האם 'נצרת עילית' תשתנה ל'נוף הגליל'
לאחר שוועדת השמות במשרד ראש הממשלה החליטה לשנות את שם העיר 'נצרת עילית' ל'נוף הגליל'. כפי שנחשף ב'חדשות JDN' - החליט ראש העיר רונן פלוט לקיים על ההחלטה משאל עם. מרן שר התורה התבטא בעבר כי יש לשנות את שם העיר
בעבר התבטאו בעניין גדולי ישראל בראשות מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי כי יש לשנות את שם העיר שמבוסס על "נצרות", במיוחד שבעיר החלה לקום קהילה חרדית בשכונת "הר יונה". מאז פעלו הנציגים החרדים בעניין, ומאז שפלוט נבחר לראשות העיר הוא הצטרף ליוזמה.

הרב גרשון ברלין נציג 'דגל התורה' בעיר מספר: "שר התורה הורה במפורש לכולל בעיר שלהישאר במקום רק בתנאי שיחליפו את שם העיר, ממש בצורה ברורה אמר את זה", לדבריו: "אנחנו בטוחים שאחרי קיום הציווי של ר' חיים ברור שנראה התפתחות מאסיבית בכל נצרת עילית ובהר יונה ג' בפרט", הרב ברלין מוסיף כי "כל פעם שהיינו נכנסים למרן שליט"א והיינו מזכירים את השם נצרת עילית, הרגשנו שלמרן ממש לא נוח עם זה".
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
ויקפדיה: מקור השם "נצרת" אינו ידוע בוודאות, אך בהיות היישוב העתיק במקום יהודי, סביר שהשורש הוא עברי, או למצער שמי. ייתכן שמדובר בשם שמקורו במילה "נצר" (במשמעות של חוטר, ענף), והנוצרים רואים בכך רמז לכך שישו הוא נצר לבית דוד. אפשרות אחרת היא שמדובר בשורש "נ.צ.ר." במשמעות שמירה, שכן ההר שעליו נמצאת העיר משקיף על עמק יזרעאל, ויכול לשמש עמדת הגנה מפני צבאות זרים. שמה של העיר העניק לנצרות ולנוצרים את שמם בעברית.
 

יושב אהל

משתמש רגיל
בעיר בית שמש ברמה ה' איפה שיש כעת מריבות אם השכונה תאוכלס בחרדים או חילונים, וראש העיריה הנוכחית מעונינת שתאוכלס בחילונים, ובפועל רוב אלו שזכו בדירות למשתכן שם הם חרדים,
הראש העיר הקודם הרב אבוטבול כבר דאג לכך כאשר ראה כי לא יוכל לתת שמות על שמות רבנים, אז מצא פיתרון יצירתי לתת את השמות על שמות חודשי השנה, כדי שלא לתת על שמות אישים חילונים
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
"מרן הסטייפלער זצ"ל היה נזהר שלא להוציא מפה קדשו שמו של רחוב הקרוי על שם רשע, וכאשר היה צריך לומר לפלוני שיילך לרחוב ההוא, היה מנסה להיזכר בשמו של גאון או צדיק המתגורר ברחוב זה ואומר לו 'לך לרחוב בו גר צדיק פלוני'…
אפשר גם לומר: "קח אותי לרחוב נורדאו ימח שמו"
 

yosf

משתמש ותיק
מסופר על אחד מחכמי פורת יוסף {איני יודע מיהו} שפעם היה צריך ללכת לרחוב אחד העם ימ"ש ולא רצה לומר את השם (אפי' שלא זה היה שמו) ולכן אמר לנהג מונית "קח אותי לרחוב שאחרי כמעט שכב..."
 

יהודה1

משתמש ותיק
yosf אמר:
מסופר על אחד מחכמי פורת יוסף {איני יודע מיהו} שפעם היה צריך ללכת לרחוב אחד העם ימ"ש ולא רצה לומר את השם (אפי' שלא זה היה שמו) ולכן אמר לנהג מונית "קח אותי לרחוב שאחרי כמעט שכב..."

לא מסתבר שנהג המונית הבין את זה. אני שמעתי את הסיפור בלי "נהג מונית"
 

yosf

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
yosf אמר:
מסופר על אחד מחכמי פורת יוסף {איני יודע מיהו} שפעם היה צריך ללכת לרחוב אחד העם ימ"ש ולא רצה לומר את השם (אפי' שלא זה היה שמו) ולכן אמר לנהג מונית "קח אותי לרחוב שאחרי כמעט שכב..."

לא מסתבר שנהג המונית הבין את זה. אני שמעתי את הסיפור בלי "נהג מונית"
כך בזכרוני...
עכ"פ אין נפק"מ מה היה למעשה , רק ללמוד מה היחס של גדו"י להזכרת שמות שונאי ה' 
וגם קצת להנות מאמרות מחכימות מרבותינו
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אהל אמר:
בעיר בית שמש ברמה ה' איפה שיש כעת מריבות אם השכונה תאוכלס בחרדים או חילונים, וראש העיריה הנוכחית מעונינת שתאוכלס בחילונים, ובפועל רוב אלו שזכו בדירות למשתכן שם הם חרדים,
הראש העיר הקודם הרב אבוטבול כבר דאג לכך כאשר ראה כי לא יוכל לתת שמות על שמות רבנים, אז מצא פיתרון יצירתי לתת את השמות על שמות חודשי השנה, כדי שלא לתת על שמות אישים חילונים

חודש תמוז קרוי על שם עבודת אלילים

שם החודש הרביעי בלוח השנה הבבלי (du'ūzu). שם החודש כשמו של אל הפריון הבבלי (בשומרית דֻמֻזִ "הבן הנאמן"), הנזכר גם בספר יחזקאל: "וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז" (ח, יד). על פי המסורת המסופוטמית עם קמילת הצומח יורד תמוז אל השאול, והוא שב ועולה אל הארץ בבוא הגשמים. החודש נזכר במקרא במספרו בלבד, כגון "בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר" (ירמיהו לט, ב).
 

תנא-קמא

משתמש ותיק
image.png
האדמור מביאלא הר יונה מצביע כעת עבור שינוי השם של נצרת עילית, ובמכתב לחסידיו הוא קורא להצביע כהוראתו של הגר״ח קנייבסקי

האדמו"ר מביאלה קורא לשנות את שם העיר
 

קבצים מצורפים

  • image.png
    image.png
    91.1 KB · צפיות: 216
A

Anonymous

Guest
הרב יעקב ב. פרידמן סיפר שפעם בשיחה עם מרן בעל הדרכי שמואל זיע"א, רצה מרן זצוק"ל להזכיר את מקום מגוריו של הרב פרידמן רחוב בן גוריון, והתבטא כך: אתה גר ברחוב של זה שנפגש עם החזו"א...
 

יהודה1

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
יושב אהל אמר:
בעיר בית שמש ברמה ה' איפה שיש כעת מריבות אם השכונה תאוכלס בחרדים או חילונים, וראש העיריה הנוכחית מעונינת שתאוכלס בחילונים, ובפועל רוב אלו שזכו בדירות למשתכן שם הם חרדים,
הראש העיר הקודם הרב אבוטבול כבר דאג לכך כאשר ראה כי לא יוכל לתת שמות על שמות רבנים, אז מצא פיתרון יצירתי לתת את השמות על שמות חודשי השנה, כדי שלא לתת על שמות אישים חילונים

חודש תמוז קרוי על שם עבודת אלילים

שם החודש הרביעי בלוח השנה הבבלי (du'ūzu). שם החודש כשמו של אל הפריון הבבלי (בשומרית דֻמֻזִ "הבן הנאמן"), הנזכר גם בספר יחזקאל: "וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז" (ח, יד). על פי המסורת המסופוטמית עם קמילת הצומח יורד תמוז אל השאול, והוא שב ועולה אל הארץ בבוא הגשמים. החודש נזכר במקרא במספרו בלבד, כגון "בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר" (ירמיהו לט, ב).



תמוז הוא ע"ז שהוזכרה במקרא ומותר להזכיר שמה. עיין http://din.org.il/2017/12/09/הזכרת-שם-עבודה-זרה-3/
 

יהודה1

משתמש ותיק
תנא-קמא אמר:
image.png
האדמור מביאלא הר יונה מצביע כעת עבור שינוי השם של נצרת עילית, ובמכתב לחסידיו הוא קורא להצביע כהוראתו של הגר״ח קנייבסקי

האדמו"ר מביאלה קורא לשנות את שם העיר

לא הבנתי למה השם שהרשע נקרא על שמו גם הוא ירקב. הרי נצרת היתה קיימת עוד לפני ישו ואין זה "שם רשעים"
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה1 אמר:
מאן דהו אמר:
יושב אהל אמר:
בעיר בית שמש ברמה ה' איפה שיש כעת מריבות אם השכונה תאוכלס בחרדים או חילונים, וראש העיריה הנוכחית מעונינת שתאוכלס בחילונים, ובפועל רוב אלו שזכו בדירות למשתכן שם הם חרדים,
הראש העיר הקודם הרב אבוטבול כבר דאג לכך כאשר ראה כי לא יוכל לתת שמות על שמות רבנים, אז מצא פיתרון יצירתי לתת את השמות על שמות חודשי השנה, כדי שלא לתת על שמות אישים חילונים

חודש תמוז קרוי על שם עבודת אלילים

שם החודש הרביעי בלוח השנה הבבלי (du'ūzu). שם החודש כשמו של אל הפריון הבבלי (בשומרית דֻמֻזִ "הבן הנאמן"), הנזכר גם בספר יחזקאל: "וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז" (ח, יד). על פי המסורת המסופוטמית עם קמילת הצומח יורד תמוז אל השאול, והוא שב ועולה אל הארץ בבוא הגשמים. החודש נזכר במקרא במספרו בלבד, כגון "בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר" (ירמיהו לט, ב).



תמוז הוא ע"ז שהוזכרה במקרא ומותר להזכיר שמה. עיין http://din.org.il/2017/12/09/הזכרת-שם-עבודה-זרה-3/

הפסוק צוטט ראה מודגש ויש לדעת מה עם 'שם אלקים אחרים לא ישמע על פיך'.
ובלינק מוכח כך אז מה ההסבר?

בפסוק נאמר שם אלהים אחרים לא ישמע על פיך. ובגמרא בסנהדרין סג ב אמרו, שדין זה אמור לגבי כל עבודה זרה שאינה מוזכרת בפירוש בתורה. ברמב”ן פרשת משפטים (כג יג) כתב, שאין להזכיר שם עבודה זרה, אלא רק תואר של גנאי.
 

יהודה1

משתמש ותיק
הגמרא אומרת כך. אני לא יודע מה ההסבר, חשבתי שהזכרת השם בתורה מוכיחה שהיצתה מילה כזו בלה"ק ורק נשתכחה, והגויים השתמשו בה על ידי גלגול סיבות מלמעלה. ולכן אין זה באמת "שם ע"ז" וכמו שאנו קוראים לחודש "תמוז" אבל לא חושבים כלל שיש ע"ז כזו.
ראיתי גם מובא טעם אחר שע"ז שנכתבה בתורה מסתמא בטלה כבר קודם לכן ולכן היתירו לכותבה. דבר זה קשה מחודש תמוז שבא מבבל ובספר יחזקאל מתואר שהיו עובדים אותו ודוחק לומר שלא השתמשו בשם זה עד שבטלה הע"ז.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה1 אמר:
הגמרא אומרת כך. אני לא יודע מה ההסבר, חשבתי שהזכרת השם בתורה מוכיחה שהיצתה מילה כזו בלה"ק ורק נשתכחה, והגויים השתמשו בה על ידי גלגול סיבות מלמעלה. ולכן אין זה באמת "שם ע"ז" וכמו שאנו קוראים לחודש "תמוז" אבל לא חושבים כלל שיש ע"ז כזו.
ראיתי גם מובא טעם אחר שע"ז שנכתבה בתורה מסתמא בטלה כבר קודם לכן ולכן היתירו לכותבה. דבר זה קשה מחודש תמוז שבא מבבל ובספר יחזקאל מתואר שהיו עובדים אותו ודוחק לומר שלא השתמשו בשם זה עד שבטלה הע"ז.

חידוש גדול. כל חודשי השנה העברית לקוחים מהשפה האכדית או החתית ובדיוק המילה תמוז שלא נזכרה בתורה רק בנביא יחזקאל היתה בעברה מילה בלשון הקודש [ולא נמצא כזו בתורה או בכתובים] קצת מוזר. ועדין דרוש בירור
 

יהודה1

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
יהודה1 אמר:
הגמרא אומרת כך. אני לא יודע מה ההסבר, חשבתי שהזכרת השם בתורה מוכיחה שהיצתה מילה כזו בלה"ק ורק נשתכחה, והגויים השתמשו בה על ידי גלגול סיבות מלמעלה. ולכן אין זה באמת "שם ע"ז" וכמו שאנו קוראים לחודש "תמוז" אבל לא חושבים כלל שיש ע"ז כזו.
ראיתי גם מובא טעם אחר שע"ז שנכתבה בתורה מסתמא בטלה כבר קודם לכן ולכן היתירו לכותבה. דבר זה קשה מחודש תמוז שבא מבבל ובספר יחזקאל מתואר שהיו עובדים אותו ודוחק לומר שלא השתמשו בשם זה עד שבטלה הע"ז.

חידוש גדול. כל חודשי השנה העברית לקוחים מהשפה האכדית או החתית ובדיוק המילה תמוז שלא נזכרה בתורה רק בנביא יחזקאל היתה בלשון הקודש עדין דרוש בירור


שמות החדשים עלו מבבל. אבל יש כן חודשים שמזכרים בתנ"ך חוץ מתמוז.
ניסן סיוון אלול טבת שבט אדר
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
ודאי מוזכרים. אבל לומר שהמילה תמוז המתפרשת ביחזקאל על שם עבודה זרה היתה מילה עברית בעברה ונשכחה קצת מוזר
 
A

Anonymous

Guest
מכל מלמדי השכלתי אמר:
פעם נסעתי במונית בתוך בני ברק ושמעתי בקשר שאמרו שיש נוסע ב"עקיבא".
וזה ממש חרה לי.
הזכיר לי את הווארט איני זוכר מי אמרו, שבציונות הדתית תנועת הנוער היא 'בני עקיבא', ולא בני רבי עקיבא, כיון שהם מתייחסים אחר רבי עקיבא עוד בזמן שהיה עם הארץ..
 
 

יהודה1

משתמש ותיק
מה אפשר לעשות, יש דברים מוזרים. אולי יש לך הסבר טוב יותר למה מותר שם ע"ז שמוזכרת בתורה.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
מאן דהו אמר:
יהודה1 אמר:
הגמרא אומרת כך. אני לא יודע מה ההסבר, חשבתי שהזכרת השם בתורה מוכיחה שהיצתה מילה כזו בלה"ק ורק נשתכחה, והגויים השתמשו בה על ידי גלגול סיבות מלמעלה. ולכן אין זה באמת "שם ע"ז" וכמו שאנו קוראים לחודש "תמוז" אבל לא חושבים כלל שיש ע"ז כזו.
ראיתי גם מובא טעם אחר שע"ז שנכתבה בתורה מסתמא בטלה כבר קודם לכן ולכן היתירו לכותבה. דבר זה קשה מחודש תמוז שבא מבבל ובספר יחזקאל מתואר שהיו עובדים אותו ודוחק לומר שלא השתמשו בשם זה עד שבטלה הע"ז.

חידוש גדול. כל חודשי השנה העברית לקוחים מהשפה האכדית או החתית ובדיוק המילה תמוז שלא נזכרה בתורה רק בנביא יחזקאל היתה בלשון הקודש עדין דרוש בירור


שמות החדשים עלו מבבל. אבל יש כן חודשים שמזכרים בתנ"ך חוץ מתמוז.
ניסן סיוון אלול טבת שבט אדר

מהשמות שמוזכרים במגילת אסתר אין ראי׳ כי גם זה הגיע מבבל
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה1 אמר:
מה אפשר לעשות, יש דברים מוזרים. אולי יש לך הסבר טוב יותר למה מותר שם ע"ז שמוזכרת בתורה.

לי אין הסבר. אולי לאחד הכותבים יש הסבר המניח את הדעת
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"מנא הא מילתא"
יומא לח ע"ב


אמר ליה רבינא לההוא מרבנן דהוה מסדר אגדתא קמיה: מנא הא מילתא דאמור רבנן זכר צדיק לברכה? - אמר ליה: דהא כתיב זכר צדיק לברכה - מדאורייתא מנא לן? - דכתיב +בראשית יח+ וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה, וכתיב +בראשית יח+ ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום. מנא הא מילתא דאמור רבנן שם רשעים ירקב? - אמר ליה: דהא כתיב ושם רשעים ירקב. - מדאורייתא מנא לן? - דכתיב +בראשית יג+ ויאהל עד סדם, וכתיב ואנשי סדם רעים וחטאים לה' מאד.

הגמרא מחפשת מקור במקרא לדין המשנה - "זכר צדיק לברכה". אבל קשה, שהרי מדובר בפסוק מפורש בספר משלי! וכן קשה בהמשך לגבי "ושם רשעים ירקב" [שמוזכר באותו פסוק בספר משלי] והגמרא מביאה את המקורות לכך מהתורה.

ראה ב"מתיבתא", הערות כו ואילך, ובעיקר בהערה לב. ושם מסביר שגם לדברים שמפורשים בנביאים יש צורך לחפש מקור בתורה שבכתב. וכך משמע בתוספות ישנים:
תוספות ישנים מסכת יומא דף לח עמוד ב:

מדאורייתא מנלן. דליכא מידי דלא רמזה משה באורייתא כדאמרינן בתענית (דף ט א):

וראה שם בהערות שיש אומרים שעניין "זכר צדיק לברכה" אינו עניין של "רעיון" בלבד אלא מדובר בדין לביצוע.

ונראה לי שכך משמע גם:

טור אורח חיים הלכות תפלה סימן קכד:

ושמעתי מאבא מורי שהיה אומר על כל ברכה וברכה שהיה שומע בכל מקום ברוך הוא וברוך שמו וזהו שאמר משה רבינו כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו ועוד אפי' כשמזכירין צדיק בשר ודם צריך לברכו שנאמר זכר צדיק לברכה

הוא לא אומר מהי הברכה שיש לברך את הצדיק.

ונראה לי להוכיח מסוגייתנו שמדובר בדין לביצוע.
רבינא משתמש בביטוי "מנא הא מילתא דאמור רבנן" [=מהיכן המקור לדברי חכמים]. מדוע הוא לא השתמש במונח הנפוץ" מנלן"?

הביטוי "אמרו חכמים" או "אמור רבנן" מתייחס , בדרך כלל, לדברי תנאים במשניות. ויש אומרים יותר מכך, שמדובר דווקא במשניות "עתיקות" ו"פסוקות" "ופשוטות" [בספר "בית אהרן", כרך י, עמוד רמט]

כלומר הביטויים הנ"ל מתייחסים למשניות שיש בהם כל 3 המרכיבים: ישן+ברור ופשוט+פסוק להלכה.

לפי הנ"ל ניתן להסביר שהביטוי "מנא הא מילתא דאמור רבנן" נאמר במיוחד על "דאמור רבנן", כמו שהסברנו את משמעותו כמשנה עתיקה ברורה ופסוקה, בניגוד לכל מקרה "רגיל" אחר במשנה, שהגמרא שואלת עליו "מנלן?" אפילו שמדובר בפסוק מספר משלי. שאלת רבינא היא מניין שפסוק זה מחייב הלכה למעשה בביצוע, ולכן שאל בעזרת הניסוח המיוחד "מנא הא מילתא דאמור רבנן" ולא בביטוי "מנלן". ביטוי זה מוזכר בש"ס 16 פעמים על ידי חכמים מדורות שונים. [על מימרות של אמוראים, או על משנה או על פסוק - כבסוגייתנו].
 
חלק עליון תַחתִית