חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

יוספזון

משתמש ותיק
היכן מצאנו הגדרה על אדם שאינו יודע דברים פשוטים בסוגיא מסויימת, ובכל זאת נקרא 'תלמיד חכם' על אותה סוגיא?
אנו דנים על סוגיא בדיני טהרות, והגמ' קראו תלמיד חכם. למרות שחסר לו ידע בסיסי באותה סוגיא בדיני כרת החמורים.
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
היכן מצאנו הגדרה על אדם שאינו יודע דברים פשוטים בסוגיא מסויימת, ובכל זאת נקרא 'תלמיד חכם' על אותה סוגיא?
אנו דנים על סוגיא בדיני טהרות, והגמ' קראו תלמיד חכם. למרות שחסר לו ידע בסיסי באותה סוגיא בדיני כרת החמורים.

 שבועות דף יח עמוד א 
אמר רבא: לעולם בסמוך לוסתה, ובתלמיד חכם, ותלמיד חכם לזו ואין תלמיד חכם לזו 
לשון רש"י 
בתלמיד חכם לזו - כלומר יודע שישראל מוזהרין לפרוש מנשותיהן סמוך לווסתן כדאמר לקמן מוהזרתם את בני ישראל מטומאתם ואין יודע שהמשמש עם הטהורה ואמרה נטמאתי צריך לפרוש באבר מת  
 

יוספזון

משתמש ותיק
באיזה שבעים שנה היה ישן חוני המעגל? והאם זה אותו חוני המעגל שעג עיגול בקרקע? לפי הבבלי ולפי הירושלמי.
 

יוספזון

משתמש ותיק
(בדרך הלצה) משיעורו של הבריסקער רב, איפה מצאנו דאמרינן מיגוי להוציא?
 

יוספזון

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
(בדרך הלצה) משיעורו של הבריסקער רב, איפה מצאנו דאמרינן מיגוי להוציא?
לא אלאה אתכם, שיהיה לכם המילתא דבדיחותא לפני הלימוד.
פעם בשיעורו של הבריסקער רב שהיה מוסר בפני בעלי בתים, הציג בפניהם את הדין לגבי שבת בחג הסוכות, דאמרינן לגבי דופן מסויים 'מיגוי דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת' שאל אחד מהבע"ב קושיא עצומה. והרי לא אמרינן מיגוי להוציא? דהיינו לגבי דיני הוצאה בשבת. ובדחי רבנן.
 
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
יוספזון אמר:
(בדרך הלצה) משיעורו של הבריסקער רב, איפה מצאנו דאמרינן מיגוי להוציא?
לא אלאה אתכם, שיהיה לכם המילתא דבדיחותא לפני הלימוד.
פעם בשיעורו של הבריסקער רב שהיה מוסר בפני בעלי בתים, הציג בפניהם את הדין לגבי שבת בחג הסוכות, דאמרינן לגבי דופן מסויים 'מיגוי דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת' שאל אחד מהבע"ב קושיא עצומה. והרי לא אמרינן מיגוי להוציא? דהיינו לגבי דיני הוצאה בשבת. ובדחי רבנן.
כמדומה שזה מעשה עם הגר"ש רוזבסקי  
אבל אם כבר הזכרת מיגו להוציא ...
היכן מצאנו שמתפללים שיהיה מיגו להוציא ...??
 
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
מה באמת הפשט ?
איך מבקשים מיגו להוציא... ?
אינני זוכר אם חשבתי על זה לבד או שמעתי פעם ...
אבל ההסבר הוא שגם כשעמ"י בגלות - הם נמצאים תחת ידי הקב"ה . כך שאין כאן הוצאה לרשות אחרת .
 

יאיר

משתמש ותיק
האחד בא לגור אמר:
מה באמת הפשט ?
איך מבקשים מיגו להוציא... ?
אינני זוכר אם חשבתי על זה לבד או שמעתי פעם ...
אבל ההסבר הוא שגם כשעמ"י בגלות - הם נמצאים תחת ידי הקב"ה . כך שאין כאן הוצאה לרשות אחרת .
"...עמך די בחרת מכל אומיא" (מוחזק)
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
2 חידות של ראש ישיבת מיר שקראתי

לפני שלוש שנים במהלך שיעור שמסר ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל בימים האחרונים, הוא שלף לפתע שטר של 200 ש"ח ואמר לתלמידים ש"מי שעונה על שאלתו יקבל את הכסף במקום". לאחר כמה דקות של דממה, שאל הגרא"י פינקל שאלה נוספת ושלף שטר של 100 דולר אותם הבטיח למי שיענה תשובה.

השאלה הראשונה הייתה "כיצד ייתכן מקרה ובו יהודי הלך לעיר העתיקה בפסח לחנות של אינם יהודים וקנה חמץ והגיע לליל הסדר כיצד יכול להיות שהוא לא עבר על איסור חמץ". הוא תיאר בפרוטרוט כיצד היהודי קנה פיתה פלאפל והגיע הביתה עם הפיתה ביד ושאל את בנו מה נשתנה מכל הלילות עם הפיתה ביד "ובכל אופן לא עבר על איסור".

שאלתו השנייה היתה "איפה כתוב שמותר לאכול חמץ כל השנה? משמע שצריך היתר מסויים"
א. חברו הערבי ביקש ממנו שיקנה עבורו בּיתה היות ואין לו זמן. או שחולה במחלה המחייבתו לאכול חמץ ויש בה פיקוח נפש.
ב. אם הפסוק "שבעת ימים מצות תאכלו" ותו לא, לא מספיק לו, אולי הוא התכוון לפסוק "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם", ואם צריך בכל שנה להשבית שאור הרי שלפני כן מותר שיהיה שאור. אבל תקשה לי, אולי מותר שיהיה אך לא לאכול.
 
 

יהודה1

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
מאן דהו אמר:
2 חידות של ראש ישיבת מיר שקראתי

לפני שלוש שנים במהלך שיעור שמסר ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל בימים האחרונים, הוא שלף לפתע שטר של 200 ש"ח ואמר לתלמידים ש"מי שעונה על שאלתו יקבל את הכסף במקום". לאחר כמה דקות של דממה, שאל הגרא"י פינקל שאלה נוספת ושלף שטר של 100 דולר אותם הבטיח למי שיענה תשובה.

השאלה הראשונה הייתה "כיצד ייתכן מקרה ובו יהודי הלך לעיר העתיקה בפסח לחנות של אינם יהודים וקנה חמץ והגיע לליל הסדר כיצד יכול להיות שהוא לא עבר על איסור חמץ". הוא תיאר בפרוטרוט כיצד היהודי קנה פיתה פלאפל והגיע הביתה עם הפיתה ביד ושאל את בנו מה נשתנה מכל הלילות עם הפיתה ביד "ובכל אופן לא עבר על איסור".

שאלתו השנייה היתה "איפה כתוב שמותר לאכול חמץ כל השנה? משמע שצריך היתר מסויים"
א. חברו הערבי ביקש ממנו שיקנה עבורו בּיתה היות ואין לו זמן. או שחולה במחלה המחייבתו לאכול חמץ ויש בה פיקוח נפש.
ב. אם הפסוק "שבעת ימים מצות תאכלו" ותו לא, לא מספיק לו, אולי הוא התכוון לפסוק "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם", ואם צריך בכל שנה להשבית שאור הרי שלפני כן מותר שיהיה שאור. אבל תקשה לי, אולי מותר שיהיה אך לא לאכול.

מותר לקנות חמץ בשביל גוי? ומ"מ לא יכניסו לביתו ועל שולחנו! 
 
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
חגי פאהן אמר:
מאן דהו אמר:
2 חידות של ראש ישיבת מיר שקראתי

לפני שלוש שנים במהלך שיעור שמסר ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל בימים האחרונים, הוא שלף לפתע שטר של 200 ש"ח ואמר לתלמידים ש"מי שעונה על שאלתו יקבל את הכסף במקום". לאחר כמה דקות של דממה, שאל הגרא"י פינקל שאלה נוספת ושלף שטר של 100 דולר אותם הבטיח למי שיענה תשובה.

השאלה הראשונה הייתה "כיצד ייתכן מקרה ובו יהודי הלך לעיר העתיקה בפסח לחנות של אינם יהודים וקנה חמץ והגיע לליל הסדר כיצד יכול להיות שהוא לא עבר על איסור חמץ". הוא תיאר בפרוטרוט כיצד היהודי קנה פיתה פלאפל והגיע הביתה עם הפיתה ביד ושאל את בנו מה נשתנה מכל הלילות עם הפיתה ביד "ובכל אופן לא עבר על איסור".

שאלתו השנייה היתה "איפה כתוב שמותר לאכול חמץ כל השנה? משמע שצריך היתר מסויים"
א. חברו הערבי ביקש ממנו שיקנה עבורו בּיתה היות ואין לו זמן. או שחולה במחלה המחייבתו לאכול חמץ ויש בה פיקוח נפש.
ב. אם הפסוק "שבעת ימים מצות תאכלו" ותו לא, לא מספיק לו, אולי הוא התכוון לפסוק "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם", ואם צריך בכל שנה להשבית שאור הרי שלפני כן מותר שיהיה שאור. אבל תקשה לי, אולי מותר שיהיה אך לא לאכול.

מותר לקנות חמץ בשביל גוי? ומ"מ לא יכניסו לביתו ועל שולחנו! 
טוב, מצאתי משהו אחר: ידוע ליהודי שהמוכר הקדיש פיתה לבית אל מקדס של היהודים, ואם כן כעת היא הקדש, והערבי עלול לאכול אותה. אם כן, הוא הלך וקנה אותה על מנת שלא יבוא המוכר לידי תקלה, ואחר הסדר כשיהיה לו זמן ישים אותה במקום שמור.
היא לא שלו אלא של ההקדש, ולכן הוא לא עובר עליה. ומותר לו להחזיקה, משום שהגמרא (פסחים ו.) אומרת: "אמר רב יהודה אמר רב: חמצו של נכרי עושה לו מחיצה עשרה טפחים משום היכר. ואם של הקדש הוא - אינו צריך. מאי טעמא? מיבדל בדילי אינשי מיניה". (אם הבנתי נכון משמעות הקדש)
 

מאן דהו

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
יהודה1 אמר:
חגי פאהן אמר:
א. חברו הערבי ביקש ממנו שיקנה עבורו בּיתה היות ואין לו זמן. או שחולה במחלה המחייבתו לאכול חמץ ויש בה פיקוח נפש.
ב. אם הפסוק "שבעת ימים מצות תאכלו" ותו לא, לא מספיק לו, אולי הוא התכוון לפסוק "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם", ואם צריך בכל שנה להשבית שאור הרי שלפני כן מותר שיהיה שאור. אבל תקשה לי, אולי מותר שיהיה אך לא לאכול.

מותר לקנות חמץ בשביל גוי? ומ"מ לא יכניסו לביתו ועל שולחנו! 
טוב, מצאתי משהו אחר: ידוע ליהודי שהמוכר הקדיש פיתה לבית אל מקדס של היהודים, ואם כן כעת היא הקדש, והערבי עלול לאכול אותה. אם כן, הוא הלך וקנה אותה על מנת שלא יבוא המוכר לידי תקלה, ואחר הסדר כשיהיה לו זמן ישים אותה במקום שמור.
היא לא שלו אלא של ההקדש, ולכן הוא לא עובר עליה. ומותר לו להחזיקה, משום שהגמרא (פסחים ו.) אומרת: "אמר רב יהודה אמר רב: חמצו של נכרי עושה לו מחיצה עשרה טפחים משום היכר. ואם של הקדש הוא - אינו צריך. מאי טעמא? מיבדל בדילי אינשי מיניה". (אם הבנתי נכון משמעות הקדש)
נראה לי דחוק מאד ועוד שאמר קנה ואם הקדיש לא קנה בדין
 

יוספזון

משתמש ותיק
בעלבוס אמר:
נדיב לב אמר:
שני אנשים עושים אותו מעשה בדיוק לאחד נחשב עבירה ולשני מצוה

פתרו את החידה?
גמ' מפורשת. שניים שאכלו את פסחיהם... על אחד נאמר צדיקים ילכו בם, ועל השני נאמר ופושעים יכשלו בם.
אמנם לכאורה אין כאן ענין של עבירה. 
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
איזה ניגון משותף לט"ב ולג׳ רגלים?
(חידה ששאל מרן הגר"ח את תלמידו מרן הגרב"ב, זי"ע)
 

שומע כעונה

משתמש רגיל
חלק א׳ ממעל אמר:
איזה ניגון משותף לט"ב ולג׳ רגלים?
(חידה ששאל מרן הגר"ח את תלמידו מרן הגרב"ב, זי"ע)
אלי ציון ועריה, בת"ב,
ובג' רגלים - בנה ביתך כבתחילה, שהוא באותו ניגון, וכן ההמשך - והראנו בבנינו כו'.
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
וכן והשיאנו בניגון הארוך (רק המילה הראשונה)
זה הי׳ שהגרב"ב ניגש לשחרית ואח"כ שאלו הגר"ח מה זה הניגון של והשיאנו
 

קריינא דאיגרתא

משתמש רשום
האחד בא לגור אמר:
יוספזון אמר:
יוספזון אמר:
(בדרך הלצה) משיעורו של הבריסקער רב, איפה מצאנו דאמרינן מיגוי להוציא?
לא אלאה אתכם, שיהיה לכם המילתא דבדיחותא לפני הלימוד.
פעם בשיעורו של הבריסקער רב שהיה מוסר בפני בעלי בתים, הציג בפניהם את הדין לגבי שבת בחג הסוכות, דאמרינן לגבי דופן מסויים 'מיגוי דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת' שאל אחד מהבע"ב קושיא עצומה. והרי לא אמרינן מיגוי להוציא? דהיינו לגבי דיני הוצאה בשבת. ובדחי רבנן.
כמדומה שזה מעשה עם הגר"ש רוזבסקי  
אבל אם כבר הזכרת מיגו להוציא ...
היכן מצאנו שמתפללים שיהיה מיגו להוציא ...??

"ואפיק ית עמך מגו גלותא" והטעם שאומרים הוא משום דאי בעי שתיק אומרים גם מגו להוציא.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מצוה מתוך תרי"ג מצוות שנחלקו בזה ראשונים מפורסמים מאוד. דעה אחת סוברת שהיא מצוה גמורה ודעה שניה סוברת שהיא עבירה גמורה


[הפתרון כולל מראה מקום לשאלה ולתשובה...]
 

מחשבות

משתמש ותיק
לנכרי תשיך: לרמב"ם סה"מ מצוה
ובראשונים מבואר (באיזהו נשך כמדו') עבירה דרבנן.
יש גם ובשמו תשבע שלרמב"ם מצוה ולראשונים גם אם אינה עבירה
הרי שזה נאמר רק לראוי לזה ואין בה מצוה כלל
ודרך צדיקים להימנע מזה מאוד.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
לנכרי תשיך: לרמב"ם סה"מ מצוה
ובראשונים מבואר (באיזהו נשך כמדו') עבירה דרבנן.
יש גם ובשמו תשבע שלרמב"ם מצוה ולראשונים גם אם אינה עבירה
הרי שזה נאמר רק לראוי לזה ואין בה מצוה כלל
ודרך צדיקים להימנע מזה מאוד.

לא פלפולים של דרבנן דאורייתא מצוה או רשות...
 
חלק עליון תַחתִית