שם רשעים ירקב

תולדות גדולי ישראל ודברי ימי עמינו

חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1297
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 156 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 18 יוני 2019, 21:28

יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:22
כלפי ליא כתב:
18 יוני 2019, 21:18
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 21:10
הרב יעקב ב. פרידמן סיפר שפעם בשיחה עם מרן בעל הדרכי שמואל זיע"א, רצה מרן זצוק"ל להזכיר את מקום מגוריו של הרב פרידמן רחוב בן גוריון, והתבטא כך: אתה גר ברחוב של זה שנפגש עם החזו"א...



אם יש טעם לשנות, זה לשנות לגנאי ולא לשבח.

מן הסתם אוסישקין לא היה פחות רשע מבן גוריון

ומן הסתם יעקב ב' הוא האויבערחכם


יש טעם לא להזכיר את שמו. אכן מסתבר יותר לשנות לגנאי, אבל גם לשבח עדיף מלהזכירו בפירוש. וגם לומר "זה שנפגש" לא מתכוונים לשבחו על שנפגש אלא שהוא אותו שידוע עליו כן.


ברור שההגר"ש זצ"ל גם יכל ׳להשמיץ׳ אותו ׳על הדרך׳ ולומר אתה גר ברחוב של מי שעשה כך וכך אבל לא חייבים לדבר רק שלילי כל היום (ואולי גם את זה הוא רצה ללמד את י. ב. פרידמן...)
 

ערכים:


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1297
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 156 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 18 יוני 2019, 21:29

יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:25
מאן דהו כתב:
18 יוני 2019, 21:21
יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:19
הגמרא אומרת כך. אני לא יודע מה ההסבר, חשבתי שהזכרת השם בתורה מוכיחה שהיצתה מילה כזו בלה"ק ורק נשתכחה, והגויים השתמשו בה על ידי גלגול סיבות מלמעלה. ולכן אין זה באמת "שם ע"ז" וכמו שאנו קוראים לחודש "תמוז" אבל לא חושבים כלל שיש ע"ז כזו.
ראיתי גם מובא טעם אחר שע"ז שנכתבה בתורה מסתמא בטלה כבר קודם לכן ולכן היתירו לכותבה. דבר זה קשה מחודש תמוז שבא מבבל ובספר יחזקאל מתואר שהיו עובדים אותו ודוחק לומר שלא השתמשו בשם זה עד שבטלה הע"ז.

חידוש גדול. כל חודשי השנה העברית לקוחים מהשפה האכדית או החתית ובדיוק המילה תמוז שלא נזכרה בתורה רק בנביא יחזקאל היתה בלשון הקודש עדין דרוש בירור


שמות החדשים עלו מבבל. אבל יש כן חודשים שמזכרים בתנ"ך חוץ מתמוז.
ניסן סיוון אלול טבת שבט אדר

מהשמות שמוזכרים במגילת אסתר אין ראי׳ כי גם זה הגיע מבבל


פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי מאן דהו » 18 יוני 2019, 21:30

יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:27
מה אפשר לעשות, יש דברים מוזרים. אולי יש לך הסבר טוב יותר למה מותר שם ע"ז שמוזכרת בתורה.

לי אין הסבר. אולי לאחד הכותבים יש הסבר המניח את הדעת


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי כלפי ליא » 18 יוני 2019, 21:32

יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:22
כלפי ליא כתב:
18 יוני 2019, 21:18
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 21:10
הרב יעקב ב. פרידמן סיפר שפעם בשיחה עם מרן בעל הדרכי שמואל זיע"א, רצה מרן זצוק"ל להזכיר את מקום מגוריו של הרב פרידמן רחוב בן גוריון, והתבטא כך: אתה גר ברחוב של זה שנפגש עם החזו"א...



אם יש טעם לשנות, זה לשנות לגנאי ולא לשבח.

מן הסתם אוסישקין לא היה פחות רשע מבן גוריון

ומן הסתם יעקב ב' הוא האויבערחכם


יש טעם לא להזכיר את שמו. אכן מסתבר יותר לשנות לגנאי, אבל גם לשבח עדיף מלהזכירו בפירוש. וגם לומר "זה שנפגש" לא מתכוונים לשבחו על שנפגש אלא שהוא אותו שידוע עליו כן.


אין טעם בלא להזכיר את שמו, אם מזכירים את שם הרחוב. הרב שך אמר צא לרחוב אלנבי דיזינגוף. 
ולדבר על מפגשו עם החזו"א שברור שהיה לו זכות שנפגש עמו, זה יותר איזכור נכבד מאשר לומר את שם משפחתו.
ורחוב אוסישקין שמאחוריו גר מרן הגרש"ז, אביו, היה מוזכר בפיו תמיד [לא היה לו לידו איזה הרב יעקב ב...]
 


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 18 יוני 2019, 21:33

כלפי ליא כתב:
18 יוני 2019, 21:32
יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:22
כלפי ליא כתב:
18 יוני 2019, 21:18




אם יש טעם לשנות, זה לשנות לגנאי ולא לשבח.

מן הסתם אוסישקין לא היה פחות רשע מבן גוריון

ומן הסתם יעקב ב' הוא האויבערחכם


יש טעם לא להזכיר את שמו. אכן מסתבר יותר לשנות לגנאי, אבל גם לשבח עדיף מלהזכירו בפירוש. וגם לומר "זה שנפגש" לא מתכוונים לשבחו על שנפגש אלא שהוא אותו שידוע עליו כן.


אין טעם בלא להזכיר את שמו, אם מזכירים את שם הרחוב. הרב שך אמר צא לרחוב אלנבי דיזינגוף. 
ולדבר על מפגשו עם החזו"א שברור שהיה לו זכות שנפגש עמו, זה יותר איזכור נכבד מאשר לומר את שם משפחתו.
ורחוב אוסישקין שמאחוריו גר מרן הגרש"ז, אביו, היה מוזכר בפיו תמיד [לא היה לו לידו איזה הרב יעקב ב...]

אתה שמעת את מרן הגר"ש אומר אוסישקין?
 


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1297
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 156 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 18 יוני 2019, 21:35

פשוט מאד, הגרש"א הי׳ טוב לב גדול והי׳ נותן הרבה יחס לאנשים כאלו ולכן הוא א"ל בצורה הזאת, אבל לא מוכרח שזה באמת הפריע לו לומר רחוב הרצל


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי כלפי ליא » 18 יוני 2019, 21:36

זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 21:33
כלפי ליא כתב:
18 יוני 2019, 21:32
יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:22



יש טעם לא להזכיר את שמו. אכן מסתבר יותר לשנות לגנאי, אבל גם לשבח עדיף מלהזכירו בפירוש. וגם לומר "זה שנפגש" לא מתכוונים לשבחו על שנפגש אלא שהוא אותו שידוע עליו כן.


אין טעם בלא להזכיר את שמו, אם מזכירים את שם הרחוב. הרב שך אמר צא לרחוב אלנבי דיזינגוף. 
ולדבר על מפגשו עם החזו"א שברור שהיה לו זכות שנפגש עמו, זה יותר איזכור נכבד מאשר לומר את שם משפחתו.
ורחוב אוסישקין שמאחוריו גר מרן הגרש"ז, אביו, היה מוזכר בפיו תמיד [לא היה לו לידו איזה הרב יעקב ב...]
אתה שמעת את מרן הגר"ש אומר אוסישקין?



כן. את מרן הגרש"ז כמובן.

וגם רחוב הרצל כשנסע במונית מהישיבה בצהריים, ואמר לנהג ש"יקח בדרך הכי קצרה, ואם אפשר שיעקוף את רחוב הרצל".


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1547
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי יהודה1 » 18 יוני 2019, 21:36

מאן דהו כתב:
18 יוני 2019, 21:30
יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:27
מה אפשר לעשות, יש דברים מוזרים. אולי יש לך הסבר טוב יותר למה מותר שם ע"ז שמוזכרת בתורה.

לי אין הסבר. אולי לאחד הכותבים יש הסבר המניח את הדעת

פתחתי אשכול חדש viewtopic.php?f=8&t=5871#p72158


פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי מאן דהו » 18 יוני 2019, 21:37

תחסכו מאיתנו את הויכוחים היפים האלה..מה אמר הרב שך ומה אמר הרב אוירבך ותחזרו לדון בגוף הדברים. ולא נצטרך לאשכול מקביל


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 18 יוני 2019, 21:37

דרך אגב, בזמנו כששינו את שם רחוב הרצל להרב שך, גר שם יהודי אחד מ'שונאי' הרב שך, שלא יכל לעמוד בזה, ועד היום הוא ממשיך להשתמש בשם הרצל...


פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי מאן דהו » 18 יוני 2019, 21:38

די!


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1297
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 156 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 18 יוני 2019, 21:40

(הזכרת לי את הבדיחה שרב א׳ רצה לקנות אז דירה במס׳ 2 כדי שיכתבו לו במכתבים הרב פלוני הרב שך 2 אבל בסוף הוא התחרט שמא יכתבו הרצל 2...)


פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי מאן דהו » 18 יוני 2019, 21:41

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"מנא הא מילתא"
יומא לח ע"ב


אמר ליה רבינא לההוא מרבנן דהוה מסדר אגדתא קמיה: מנא הא מילתא דאמור רבנן זכר צדיק לברכה? - אמר ליה: דהא כתיב זכר צדיק לברכה - מדאורייתא מנא לן? - דכתיב +בראשית יח+ וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה, וכתיב +בראשית יח+ ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום. מנא הא מילתא דאמור רבנן שם רשעים ירקב? - אמר ליה: דהא כתיב ושם רשעים ירקב. - מדאורייתא מנא לן? - דכתיב +בראשית יג+ ויאהל עד סדם, וכתיב ואנשי סדם רעים וחטאים לה' מאד.

הגמרא מחפשת מקור במקרא לדין המשנה - "זכר צדיק לברכה". אבל קשה, שהרי מדובר בפסוק מפורש בספר משלי! וכן קשה בהמשך לגבי "ושם רשעים ירקב" [שמוזכר באותו פסוק בספר משלי] והגמרא מביאה את המקורות לכך מהתורה.

ראה ב"מתיבתא", הערות כו ואילך, ובעיקר בהערה לב. ושם מסביר שגם לדברים שמפורשים בנביאים יש צורך לחפש מקור בתורה שבכתב. וכך משמע בתוספות ישנים:
תוספות ישנים מסכת יומא דף לח עמוד ב:

מדאורייתא מנלן. דליכא מידי דלא רמזה משה באורייתא כדאמרינן בתענית (דף ט א):

וראה שם בהערות שיש אומרים שעניין "זכר צדיק לברכה" אינו עניין של "רעיון" בלבד אלא מדובר בדין לביצוע.

ונראה לי שכך משמע גם:

טור אורח חיים הלכות תפלה סימן קכד:

ושמעתי מאבא מורי שהיה אומר על כל ברכה וברכה שהיה שומע בכל מקום ברוך הוא וברוך שמו וזהו שאמר משה רבינו כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו ועוד אפי' כשמזכירין צדיק בשר ודם צריך לברכו שנאמר זכר צדיק לברכה

הוא לא אומר מהי הברכה שיש לברך את הצדיק.

ונראה לי להוכיח מסוגייתנו שמדובר בדין לביצוע.
רבינא משתמש בביטוי "מנא הא מילתא דאמור רבנן" [=מהיכן המקור לדברי חכמים]. מדוע הוא לא השתמש במונח הנפוץ" מנלן"?

הביטוי "אמרו חכמים" או "אמור רבנן" מתייחס , בדרך כלל, לדברי תנאים במשניות. ויש אומרים יותר מכך, שמדובר דווקא במשניות "עתיקות" ו"פסוקות" "ופשוטות" [בספר "בית אהרן", כרך י, עמוד רמט]

כלומר הביטויים הנ"ל מתייחסים למשניות שיש בהם כל 3 המרכיבים: ישן+ברור ופשוט+פסוק להלכה.

לפי הנ"ל ניתן להסביר שהביטוי "מנא הא מילתא דאמור רבנן" נאמר במיוחד על "דאמור רבנן", כמו שהסברנו את משמעותו כמשנה עתיקה ברורה ופסוקה, בניגוד לכל מקרה "רגיל" אחר במשנה, שהגמרא שואלת עליו "מנלן?" אפילו שמדובר בפסוק מספר משלי. שאלת רבינא היא מניין שפסוק זה מחייב הלכה למעשה בביצוע, ולכן שאל בעזרת הניסוח המיוחד "מנא הא מילתא דאמור רבנן" ולא בביטוי "מנלן". ביטוי זה מוזכר בש"ס 16 פעמים על ידי חכמים מדורות שונים. [על מימרות של אמוראים, או על משנה או על פסוק - כבסוגייתנו].


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 18 יוני 2019, 21:41

כלפי ליא כתב:
18 יוני 2019, 21:36
זקן ויושב בישיבה כתב:
18 יוני 2019, 21:33
כלפי ליא כתב:
18 יוני 2019, 21:32



אין טעם בלא להזכיר את שמו, אם מזכירים את שם הרחוב. הרב שך אמר צא לרחוב אלנבי דיזינגוף. 
ולדבר על מפגשו עם החזו"א שברור שהיה לו זכות שנפגש עמו, זה יותר איזכור נכבד מאשר לומר את שם משפחתו.
ורחוב אוסישקין שמאחוריו גר מרן הגרש"ז, אביו, היה מוזכר בפיו תמיד [לא היה לו לידו איזה הרב יעקב ב...]
אתה שמעת את מרן הגר"ש אומר אוסישקין?



כן. את מרן הגרש"ז כמובן.

וגם רחוב הרצל כשנסע במונית מהישיבה בצהריים, ואמר לנהג ש"יקח בדרך הכי קצרה, ואם אפשר שיעקוף את רחוב הרצל".
לא היו לו קריזות אף פעם.

מרן הגר"ש התייחד בנקיות הלשון שלו עד לאחת, כל פעם שהיה צריך לומר איזשהו דבר של ביקורת, אמר את זה בלשון הכי נקייה.
בשנים האחרונים כשדיבר על שונאי הדת ידוע שהיה מכנה אותם בשם 'אחים תועים' וכיוצא בזה.
 


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1547
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי יהודה1 » 18 יוני 2019, 21:43

מאן דהו כתב:
18 יוני 2019, 21:37
תחסכו מאיתנו את הויכוחים היפים האלה..מה אמר הרב שך ומה אמר הרב אוירבך ותחזרו לדון בגוף הדברים. ולא נצטרך לאשכול מקביל



האשכול שפתחתי לא קשור לנושא. הויכוח עלול לגלוש לפסים לא רצויים אבל סך הכל כן קשור לנושא האשכול. האם יש טעם בכינוי שם במקום הזכרת שם הרחוב שנקרא על שמו. 


פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי מאן דהו » 18 יוני 2019, 21:44

יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:25
מאן דהו כתב:
18 יוני 2019, 21:21
יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:19
הגמרא אומרת כך. אני לא יודע מה ההסבר, חשבתי שהזכרת השם בתורה מוכיחה שהיצתה מילה כזו בלה"ק ורק נשתכחה, והגויים השתמשו בה על ידי גלגול סיבות מלמעלה. ולכן אין זה באמת "שם ע"ז" וכמו שאנו קוראים לחודש "תמוז" אבל לא חושבים כלל שיש ע"ז כזו.
ראיתי גם מובא טעם אחר שע"ז שנכתבה בתורה מסתמא בטלה כבר קודם לכן ולכן היתירו לכותבה. דבר זה קשה מחודש תמוז שבא מבבל ובספר יחזקאל מתואר שהיו עובדים אותו ודוחק לומר שלא השתמשו בשם זה עד שבטלה הע"ז.

חידוש גדול. כל חודשי השנה העברית לקוחים מהשפה האכדית או החתית ובדיוק המילה תמוז שלא נזכרה בתורה רק בנביא יחזקאל היתה בלשון הקודש עדין דרוש בירור


שמות החדשים עלו מבבל. אבל יש כן חודשים שמזכרים בתנ"ך חוץ מתמוז.
ניסן סיוון אלול טבת שבט אדר
 
בחודש אדר מרבים בשמחה. אהממה..

אֲדָר
adarשם החודש השנים־עשר בלוח השנה הבבלי (addaru). ככל הנראה משמעות השם להיות קודר, חשוך (adāru, ḫadāru). החודש נזכר בשמו ובמספרו כמה פעמים במגילת אסתר, למשל: "וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר" (ט, א).


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1547
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי יהודה1 » 18 יוני 2019, 21:44

מאיפה העתקת את זה. הכוונה כנראה משום שהוא סוף החורף ומצויים בו ימים מעוננים וחשוכים.


פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי מאן דהו » 18 יוני 2019, 21:45

יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:43
מאן דהו כתב:
18 יוני 2019, 21:37
תחסכו מאיתנו את הויכוחים היפים האלה..מה אמר הרב שך ומה אמר הרב אוירבך ותחזרו לדון בגוף הדברים. ולא נצטרך לאשכול מקביל



האשכול שפתחתי לא קשור לנושא. הויכוח עלול לגלוש לפסים לא רצויים אבל סך הכל כן קשור לנושא האשכול. האם יש טעם בכינוי שם במקום הזכרת שם הרחוב שנקרא על שמו. 

דברים בטלים והתנצחויות ריקות אין להם קשר לא לאשכול ולא לפורום!



פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי מאן דהו » 18 יוני 2019, 21:47

יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:44
מאיפה העתקת את זה. הכוונה כנראה משום שהוא סוף החורף ומצויים בו ימים מעוננים וחשוכים.
כאן מציעים פירוש אחר

אדר - הוא חודש הַדַּיִשׁ (באכדית: adaru): התהליך שבו היו מפרידים את הגרגרים מן השיבולים באמצעות חבטות במקל או במורג - לוח עץ ועליו אבנים חדות. בחודש אדר חל חג פורים - והוא נזכר בשמו (ובמספרו) כמה פעמים במגילת אסתר, לדוגמה (פרק ט פס' 1): "וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ (=בחודש ה-12) הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר..."


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1547
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי יהודה1 » 18 יוני 2019, 21:49

מאן דהו כתב:
18 יוני 2019, 21:45
יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:43
מאן דהו כתב:
18 יוני 2019, 21:37
תחסכו מאיתנו את הויכוחים היפים האלה..מה אמר הרב שך ומה אמר הרב אוירבך ותחזרו לדון בגוף הדברים. ולא נצטרך לאשכול מקביל



האשכול שפתחתי לא קשור לנושא. הויכוח עלול לגלוש לפסים לא רצויים אבל סך הכל כן קשור לנושא האשכול. האם יש טעם בכינוי שם במקום הזכרת שם הרחוב שנקרא על שמו. 

דברים בטלים והתנצחויות ריקות אין להם קשר לא לאשכול ולא לפורום!

נכון. אבל זה התחיל מדבר כן רציני. בכל אופן אני פתחתי אשכול על השאלה למה שם ע"ז המוזכר בתורה מותר להזכיר.


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1547
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי יהודה1 » 18 יוני 2019, 21:50

מאן דהו כתב:
18 יוני 2019, 21:47
יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:44
מאיפה העתקת את זה. הכוונה כנראה משום שהוא סוף החורף ומצויים בו ימים מעוננים וחשוכים.
כאן מציעים פירוש אחר

אדר - הוא חודש הַדַּיִשׁ (באכדית: adaru): התהליך שבו היו מפרידים את הגרגרים מן השיבולים באמצעות חבטות במקל או במורג - לוח עץ ועליו אבנים חדות. בחודש אדר חל חג פורים - והוא נזכר בשמו (ובמספרו) כמה פעמים במגילת אסתר, לדוגמה (פרק ט פס' 1): "וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ (=בחודש ה-12) הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר..."

למה בלי קישור https://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7730?
בכל אופן זה לא קשור לנושא האשכול שככל הנראה מיצה את עצמו.
אגב מה התשובה על שאלתי למה לשנות את שם העיר נצרת?



פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי מאן דהו » 18 יוני 2019, 21:51



יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1547
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי יהודה1 » 18 יוני 2019, 21:53



פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי מאן דהו » 18 יוני 2019, 21:54

יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:50

אגב מה התשובה על שאלתי למה לשנות את שם העיר נצרת?
שאלה שהועלתה כבר באשכול
viewtopic.php?f=45&t=5854#p71716
viewtopic.php?f=45&t=5854#p71719


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1547
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי יהודה1 » 18 יוני 2019, 22:02

נראה לי שאין לזה קשר עם שם רשעים ירקב. אולי עם שם אלהים אחרים לא תזכירו.
העיר היתה נקראת כך עוד קודם, אמנם אין הכרח שכל שטח השיפוט של העיר הוא אותו מקום. לכן לא ראוי לתת בארץ שם למקום שמזכיר את הדת הנוצרית וכאילו כל שומעו אומר מכאן יצא הנוצרי, וכך באים להזכרתו.
אמנם אם היה המקום קיים בשם זה כל השנים לכאורה אין טעם לשנותו שהרי תמיד יזכרו שזהו המקום.


פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי מאן דהו » 18 יוני 2019, 22:33

אחד ממקורבי מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, אמר לפניו היום, יום ראשון של ראש חודש תמוז, את הראשי תיבות הידועים על חודש זה בשם גדולי ישראל, כי ז'מני ת'שובה מ'משמשים ו'באים.

הגר"ח נענה ואמר לו בדרך צחות: "אם תרצה אומר לך גם ראשי תיבות – ת'זדרז מ'הר ו'תלמד ז' (כאשר כוונתו היא ללמוד במשך כל שבעת ימי השבוע) וזה נכון גם לכל השנה".

בגליון "דברי שיח" מובא כי ברשימות שרשם שר התורה ביאורים על עניני בין המצרים כותב מרן כי "'תמוז' הוא שם של עבודה זרה, כדכתיב ביחזקאל פ"ח 'והנה שם הנשים מבכות את התמוז' והטעם לשם החודש, כי בי"ז בתמוז הועמד צלם בהיכל כדתנן בתענית כ"ו ב', אבל אב הוא לשון תנחומים כדכתיב 'יתומים היינו ואין אב' וכתיב 'כאיש אשר אמו תנחמנו' ואומר 'נחמו נחמו עמי' המקום ינחמנו במהרה".

ובמקום אחר כותב מרן הגר"ח קנייבסקי: "הנה, בתרגום שני איתא דהמן לא עשה הגורל על תמוז ואב משום שכבר היה בו החורבן ונאמר לא תקום פעמים צרה, וקשה דהא בגמרא מבואר להיפך, מגלגלין חובה ליום חייב וה׳ דברים אירעו בי"ז בתמוז והחמישי בט"ב ונראה שיתבאר על פי הגמ' בסוטה ט' א' 'לא הכיתי לאומה ושניתי לה ואתם בני יעקב לא כליתם' והיינו דלגוים אין הקב"ה מכה ושונה אלא בפעם אחת מכלה אותם כשמגיע הזמן אבל בישראל אינו כן, והאי קרא 'לא תקום פעמים צרה' בגוים מיירי כדמוכחי קראי.

"והנה המן שחשב שהיום גורם וביום רע יוכל לכלות ישראל ח"ו לא היה יכול לעשות בתמוז ואב דאם היום הזה מסוגל לכלותם ח"ו כבר היו כלים בפעם אחת ועל כרחך אין היום הזה ראוי וחיפש יום אחר".


פותח הנושא
מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי מאן דהו » 18 יוני 2019, 22:36

מאן דהו כתב:
18 יוני 2019, 21:30
יהודה1 כתב:
18 יוני 2019, 21:27
מה אפשר לעשות, יש דברים מוזרים. אולי יש לך הסבר טוב יותר למה מותר שם ע"ז שמוזכרת בתורה.

לי אין הסבר. אולי לאחד הכותבים יש הסבר המניח את הדעת

הזכרת שם ע"ז לצורך לימוד תורה: בסוגייתנו מבואר, כי אסור לאדם לומר לחבירו "שמור
לי בצד עבודה זרה פלונית". היינו, אסור לו לומר "המתן לי ליד עבודה זרה פלונית", שנאמר
(שמות כג/יג) "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך". ה"בית יוסף" (יו"ד סי' קמ"ז)
מבאר ופוסק, כי אין להזכיר שמות של עבודה זרה, הן לצורך והן שלא לצורך, מלבד שמות אלו
המוזכרים בתנ"ך, כמבואר בסוגייתנו (שו"ת הגרע"ה שם), וכן מותר להזכיר שמות של עבודה זרה
לצורך לימוד דיני התורה.

יש להבדיל בין שני שמותיו של יש"ו: מעתה, מאחר שהנוצרים מתייחסים ליש"ו כמי שמסייע
בהנהגת העולם, הרי זו עבודה זרה מוחלטת ואין להזכיר את שמו. אלא, שההגהות מימוניות
(רמב"ם הל' עבודת כוכבים פ"ה ס"ק ג') מציין, כי אין להזכיר שם של עבודה זרה, כאשר שמה הוא
שם אדנות ואלוקות. לפיכך, עלינו להבחין בין שמו הפרטי של אותו האיש - יש"ו, לבין כינויו
בפי מאמיניו, הנגזר מלשון משיח [לא מצאנו לנכון לציין בגליון את שמו, אף שלצורך לימוד תורה הדבר
מותר]. לכן, המזכיר את השם יש"ו אינו עובר על איסור תורה, שהרי שם זה אינו אלא שמו של
אדם, שהנוצרים בסכלותם האמינו בו. אולם, המזכיר כינויו כראש דת הנצרות ומייסדה, עובר
על איסור תורה, שהרי זה שם עבודה זרה.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל הוסיף וציין, כי אף שאין איסור מן התורה להזכיר את
שמו הפרטי של אותו האיש, "בכל תפוצות ישראל... היראים נמנעו להעלות שם זה על שפתם"
ואין להתיר מנהג זה.
כאמור, לגבי יש"ו הנוצרי מוסכם על הכל, כי מאמיניו נחשבים כעובדי עבודה זרה בשיתוף,
היינו, שהוא שותף להנהגת העולם (עיי' רמ"א או"ח סי' קנ"ו הנפק"מ בין ע"ז לע"ז בשיתוף). לעומת זאת,
לגבי מוחמד מייסד דת האיסלם, כתב הר"ן בגמרתנו (סא/ב): "גם המשוגע של הישמעאלים, אף
על פי שאינן טועין אחריהם לעשותן אלהות, הואיל ומשתחוים לפניהם השתחואה של אלהות, דין
עבודת אלילים יש להן". אולם, הרמב"ם (שו"ת הרמב"ם סי' תמ"ח) מציין, כי הישמעאלים הקדומים
אכן היו עובדי עבודה זרה, אך לא כן הישמעאלים שבדורות אחריהם, ש"כבר נכרתה אמונת הע"ז
מפיהם ומלבם, והם מיחדים לא-ל יתברך יחוד כראוי, יחוד שאין בו דופי". לפיכך, פסק הרמב"ם
(הל' מאכלות אסורות פרק י"א הל' ז'), כי יין הישמעאלים אסור בשתיה, אך מותר בהנאה.
https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles ... -sFile.pdf


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 674
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 192 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: שם רשעים ירקב

שליחה על ידי יעקב שלם » 18 יוני 2019, 22:53

מאן דהו כתב:
18 יוני 2019, 13:06
חודש תמוז קרוי על שם עבודת אלילים

שם החודש הרביעי בלוח השנה הבבלי (du'ūzu). שם החודש כשמו של אל הפריון הבבלי (בשומרית דֻמֻזִ "הבן הנאמן"), הנזכר גם בספר יחזקאל: "וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז" (ח, יד). על פי המסורת המסופוטמית עם קמילת הצומח יורד תמוז אל השאול, והוא שב ועולה אל הארץ בבוא הגשמים. החודש נזכר במקרא במספרו בלבד, כגון "בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר" (ירמיהו לט, ב).

דבר לא מדוייק
תמוז זה מלשון מזיא שזה חום בארמית
וממילא לא בהכרח שזה ע"ש העבודה זרה
יעויין גם במפרשי הנביא שם

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים