הזכרת שם עבודה זרה


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1259
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 364 פעמים
קיבל תודה: 238 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

הזכרת שם עבודה זרה

שליחה על ידי יהודה1 » 18 יוני 2019, 21:34

שו"ע יורה דעה קמ"ז ס"ד 
"מותר להזכיר שם אלילים הכתובים בתורה כמו "כרע בל קורס נבו" , "העורכים לגד שולחן" 
מה טעם דין זה. 

ערכים:


יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 448
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 152 פעמים
קיבל תודה: 120 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הזכרת שם עבודה זרה

שליחה על ידי יעקב שלם » 18 יוני 2019, 22:27

שאלה יפה

אולי אפשר לומר סברא
הרי בתוך פסוק מותר לומר ומקיימים מצוות ת"ת בהכרח שלא נאמר על שמות אלו האיסור של לא ישמע על פיך ולא יתכן לאסור לומר בפנ"ע


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1259
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 364 פעמים
קיבל תודה: 238 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הזכרת שם עבודה זרה

שליחה על ידי יהודה1 » 18 יוני 2019, 22:28

יעקב שלם כתב:
18 יוני 2019, 22:27
שאלה יפה

אולי אפשר לומר סברא
הרי בתוך פסוק מותר לומר ומקיימים מצוות ת"ת בהכרח שלא נאמר על שמות אלו האיסור של לא ישמע על פיך ולא יתכן לאסור לומר בפנ"ע
זה יכול להיות הוכחה לדין אבל עדיין צריך הסבר


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1169
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 81 פעמים
קיבל תודה: 309 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הזכרת שם עבודה זרה

שליחה על ידי אחד התלמידים » 18 יוני 2019, 22:32

יעקב שלם כתב:
18 יוני 2019, 22:27
שאלה יפה

אולי אפשר לומר סברא
הרי בתוך פסוק מותר לומר ומקיימים מצוות ת"ת בהכרח שלא נאמר על שמות אלו האיסור של לא ישמע על פיך ולא יתכן לאסור לומר בפנ"ע

 דומני שיש ראשונים שכתבו כן.


אליהו52
הודעות: 120
הצטרף: 10 פברואר 2019, 20:53
נתן תודה: 3 פעמים
קיבל תודה: 37 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הזכרת שם עבודה זרה

שליחה על ידי אליהו52 » 18 יוני 2019, 22:55

אני מקווה שטעמים אלו יספיקו

מראית העין (החיד"א) מסכת סנהדרין דף סג עמוד ב
ואפשר דהטעם דהכתוב גילה דיש לברר ממנה ניצוצי הקדושה ובהזכרת שמה אהניא לברר כדמוכח מדברי הינוקא גבי עמון ומואב וכמ"ש במקום אחר בס"ד:

שאילתות דרב אחאי פרשת יתרו שאילתא נב
אי נמי ברם צריך עבודה זרה הכתובה בתורה מהו להזכיר שמה מי אמרינן הואיל ואישתרי למיקרייה בתורה אישתרי או דילמא לא אמרינן הואיל ת"ש דכי אתא עולא בקל נבו אמר ליה רב נחמן היכא בת מר אמר ליה בקל נבו א"ל והא מדכר מר שמא דע"ז וכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו א"ל הכי א"ר יוחנן כל ע"ז הכתוב בתורה מותר להזכירה והא היכא כתיב כרע בל קורס נבו

שו"ת משנה הלכות חלק יט סימן שנז
אמר ליה הרי אמר רבי יוחנן כל עבודת כוכבים הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה. ועיין יראים (עמוד ששי סי' רמ"ה) שכתב הטעם, דכיון שהזכיר אותה בתורה ודאי נתבטלה. אמנם בשו"ת חוות יאיר (סי' א' השגה י"א וי"ב) הקשה עליו, הא הנביא הזכיר בל נבו וקיימת היתה אז ועוד לא נתבטלה ואפילו הכי הזכיר שמה. 

יערות דבש חלק ב דרוש ב
ואמרינן בגמרא [סנהדרין סג א] דאסור להזכיר שם עכו"ם, חוץ שם עבודה זרה הכתובה בתורה יש להזכירו, והטעם מבואר בזוהר כי יש להם צד קדושה, והם מסטרא דטוב ורע, ועץ הדעת אשר מתהפך מרע לטוב ומטוב לרע, והוא להט חרב המתהפכת, משא"כ שאר שמות עכו"ם, הם כולם רע אבות הטומאה, ולכך מטמאים הפה והלשון: 


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2412
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1478 פעמים
קיבל תודה: 316 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הזכרת שם עבודה זרה

שליחה על ידי מאן דהו » 23 יוני 2019, 16:35

בן של רב כתב:
23 יוני 2019, 15:52
כעת התקשר אלי למטרות ביזנ'ס ידיד ישן נושן שעבר זה מכבר לעיר שהיתה מכונה עד השבוע האחרון - הר יונה/נצרת עילית.

ומיד אמרתי לו: מזל טוב על החלפת השם ל"נוף הגליל". 
והוא משיב לי: מזל טוב למדינת ישראל על עקירת שם ע"ז. 
כי נצרת זה על שם הנוצרי ימח שמו.

(והוסיף שאף אם לצערינו המדינה עושה במקביל גם את ההיפך וקוראת במקומות אחרים על שם אלילים - אין קשר.
אלא כאן מגיע "מזל טוב" ושם זה עדיין "מזל רע" ) 

מתחילה קצת פקפקתי שאולי זה לא על שם ע"ז אלא על פעולת הנצירה [כמו "יש יום קראו נוצרים בהר אפרים קומו ונעלה אל ה' אלוקינו" וכן "נוצר תאנה יאכל פריה"]. 
אבל בהנחה שאני פשוט לא בקי במציאות שם, מה באמת הדין. 

1. האם נחשב ממש עקירת שם עבודה זרה או שזה רק על שם האיש
(דבר הגורם לישו - כישו דמי? שם אדם הגורם לע"ז - כשם ע"ז דמי?) 

2. במידה שכן, האם יש לברך בשם ומלכות "ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו" או רק שעקר >שם< עבודה זרה, ככתוב "ואבדתם את שמם". 

3. אולי על איבוד >שם< ע"ז הגם שהוא מ"ע דאורייתא - לא נתקנה ברכה כלל, אפילו בלי שם ומלכות, אלא רק על >חפצא<. 

4. אם נניח שכן, האם זה דוקא כשמגיעים לשם או אפילו כששומעים בחדשות וקוראים בעיתון. וכמו כל בשורות טובות/רעות שמברכים אפילו על השמיעה.
וא"כ אולי כל יהודי בכל העולם צריך לברך. 

​​​​​​ומה עוד שכחתי שיש לדון? תשלימו אתם.
תודה מראש. 


תנא-קמא
משתמש ותיק
הודעות: 223
הצטרף: 14 יוני 2019, 11:23
נתן תודה: 57 פעמים
קיבל תודה: 65 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הזכרת שם עבודה זרה

שליחה על ידי תנא-קמא » 16 יולי 2019, 17:19

השמות הכוללים "שמש", כמו "בית שמש", "גבעת שמש" ואחרים, המופיעים במפה המקומית, אינם קשורים לשמשון, אלא לפולחן אלת השמש הכנענית שהיה נהוג באזור (כפי שיריחו ובית ירח משמרים את פולחן אל הירח שהיה נפוץ לאורך בקעת הירדן).
ממכלול


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 566
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 175 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הזכרת שם עבודה זרה

שליחה על ידי במבי » אתמול, 14:35

מה הדין לגבי הבניאס?
שהרי הוא נקרא ע"ש האליל "פאן" והערבים שלא ידעו לבטא פ' אמרו ב'
(והבניאס מופיע פעמים מספר במקורותינו, ואף המילה "פאניקה" מקורה באליל זה)


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 598
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 175 פעמים
קיבל תודה: 191 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הזכרת שם עבודה זרה

שליחה על ידי הכהן » אתמול, 15:02

לכאורה (סברא דנפשאי) ע"ז שמזכירם שמה אחר שבטלה, ואין כאן שום כוונה לפאר שמה, אין איסור בדבר.


yosf
משתמש ותיק
הודעות: 205
הצטרף: 23 פברואר 2019, 21:48
נתן תודה: 37 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: הזכרת שם עבודה זרה

שליחה על ידי yosf » היום, 09:20

ידוע שיש הלכה בשו"ע להניח לחם וכו' אחר הסעודה וכו' ולהוציא וכו', והטעם מפני העורכים לגד שולחן
וכתב הרדב"ז בתשובה כי היום שכבר בטל ע"ז מן העולם אין לחוש וכו', והוסיף ועוד אני אומר כי החושש להם נראה כמודה להם ולטעותם, ע"כ לשונו בערך מהזיכרון.
לפי"ז י"ל ג"כ דכל הקפידא הוא להזכיר דבר שעדיין קיים אבל דבר שנכחד אדרבה עדיף לא לייחס חשיבות כלל אפי' ע"י אי הזכרתו.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 2 אורחים