שם רשעים ירקב

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה1 אמר:
מאן דהו אמר:
יהודה1 אמר:
הגמרא אומרת כך. אני לא יודע מה ההסבר, חשבתי שהזכרת השם בתורה מוכיחה שהיצתה מילה כזו בלה"ק ורק נשתכחה, והגויים השתמשו בה על ידי גלגול סיבות מלמעלה. ולכן אין זה באמת "שם ע"ז" וכמו שאנו קוראים לחודש "תמוז" אבל לא חושבים כלל שיש ע"ז כזו.
ראיתי גם מובא טעם אחר שע"ז שנכתבה בתורה מסתמא בטלה כבר קודם לכן ולכן היתירו לכותבה. דבר זה קשה מחודש תמוז שבא מבבל ובספר יחזקאל מתואר שהיו עובדים אותו ודוחק לומר שלא השתמשו בשם זה עד שבטלה הע"ז.

חידוש גדול. כל חודשי השנה העברית לקוחים מהשפה האכדית או החתית ובדיוק המילה תמוז שלא נזכרה בתורה רק בנביא יחזקאל היתה בלשון הקודש עדין דרוש בירור


שמות החדשים עלו מבבל. אבל יש כן חודשים שמזכרים בתנ"ך חוץ מתמוז.
ניסן סיוון אלול טבת שבט אדר
 
בחודש אדר מרבים בשמחה. אהממה..

אֲדָר
adarשם החודש השנים־עשר בלוח השנה הבבלי (addaru). ככל הנראה משמעות השם להיות קודר, חשוך (adāru, ḫadāru). החודש נזכר בשמו ובמספרו כמה פעמים במגילת אסתר, למשל: "וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר" (ט, א).
 

יהודה1

משתמש ותיק
מאיפה העתקת את זה. הכוונה כנראה משום שהוא סוף החורף ומצויים בו ימים מעוננים וחשוכים.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יהודה1 אמר:
מאיפה העתקת את זה. הכוונה כנראה משום שהוא סוף החורף ומצויים בו ימים מעוננים וחשוכים.
כאן מציעים פירוש אחר

אדר - הוא חודש הַדַּיִשׁ (באכדית: adaru): התהליך שבו היו מפרידים את הגרגרים מן השיבולים באמצעות חבטות במקל או במורג - לוח עץ ועליו אבנים חדות. בחודש אדר חל חג פורים - והוא נזכר בשמו (ובמספרו) כמה פעמים במגילת אסתר, לדוגמה (פרק ט פס' 1): "וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ (=בחודש ה-12) הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר..."
 

יהודה1

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
יהודה1 אמר:
מאיפה העתקת את זה. הכוונה כנראה משום שהוא סוף החורף ומצויים בו ימים מעוננים וחשוכים.
כאן מציעים פירוש אחר

אדר - הוא חודש הַדַּיִשׁ (באכדית: adaru): התהליך שבו היו מפרידים את הגרגרים מן השיבולים באמצעות חבטות במקל או במורג - לוח עץ ועליו אבנים חדות. בחודש אדר חל חג פורים - והוא נזכר בשמו (ובמספרו) כמה פעמים במגילת אסתר, לדוגמה (פרק ט פס' 1): "וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ (=בחודש ה-12) הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר..."

למה בלי קישור https://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7730?
בכל אופן זה לא קשור לנושא האשכול שככל הנראה מיצה את עצמו.
אגב מה התשובה על שאלתי למה לשנות את שם העיר נצרת?
 

יהודה1

משתמש ותיק
נראה לי שאין לזה קשר עם שם רשעים ירקב. אולי עם שם אלהים אחרים לא תזכירו.
העיר היתה נקראת כך עוד קודם, אמנם אין הכרח שכל שטח השיפוט של העיר הוא אותו מקום. לכן לא ראוי לתת בארץ שם למקום שמזכיר את הדת הנוצרית וכאילו כל שומעו אומר מכאן יצא הנוצרי, וכך באים להזכרתו.
אמנם אם היה המקום קיים בשם זה כל השנים לכאורה אין טעם לשנותו שהרי תמיד יזכרו שזהו המקום.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד ממקורבי מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, אמר לפניו היום, יום ראשון של ראש חודש תמוז, את הראשי תיבות הידועים על חודש זה בשם גדולי ישראל, כי ז'מני ת'שובה מ'משמשים ו'באים.

הגר"ח נענה ואמר לו בדרך צחות: "אם תרצה אומר לך גם ראשי תיבות – ת'זדרז מ'הר ו'תלמד ז' (כאשר כוונתו היא ללמוד במשך כל שבעת ימי השבוע) וזה נכון גם לכל השנה".

בגליון "דברי שיח" מובא כי ברשימות שרשם שר התורה ביאורים על עניני בין המצרים כותב מרן כי "'תמוז' הוא שם של עבודה זרה, כדכתיב ביחזקאל פ"ח 'והנה שם הנשים מבכות את התמוז' והטעם לשם החודש, כי בי"ז בתמוז הועמד צלם בהיכל כדתנן בתענית כ"ו ב', אבל אב הוא לשון תנחומים כדכתיב 'יתומים היינו ואין אב' וכתיב 'כאיש אשר אמו תנחמנו' ואומר 'נחמו נחמו עמי' המקום ינחמנו במהרה".

ובמקום אחר כותב מרן הגר"ח קנייבסקי: "הנה, בתרגום שני איתא דהמן לא עשה הגורל על תמוז ואב משום שכבר היה בו החורבן ונאמר לא תקום פעמים צרה, וקשה דהא בגמרא מבואר להיפך, מגלגלין חובה ליום חייב וה׳ דברים אירעו בי"ז בתמוז והחמישי בט"ב ונראה שיתבאר על פי הגמ' בסוטה ט' א' 'לא הכיתי לאומה ושניתי לה ואתם בני יעקב לא כליתם' והיינו דלגוים אין הקב"ה מכה ושונה אלא בפעם אחת מכלה אותם כשמגיע הזמן אבל בישראל אינו כן, והאי קרא 'לא תקום פעמים צרה' בגוים מיירי כדמוכחי קראי.

"והנה המן שחשב שהיום גורם וביום רע יוכל לכלות ישראל ח"ו לא היה יכול לעשות בתמוז ואב דאם היום הזה מסוגל לכלותם ח"ו כבר היו כלים בפעם אחת ועל כרחך אין היום הזה ראוי וחיפש יום אחר".
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
מאן דהו אמר:
יהודה1 אמר:
מה אפשר לעשות, יש דברים מוזרים. אולי יש לך הסבר טוב יותר למה מותר שם ע"ז שמוזכרת בתורה.

לי אין הסבר. אולי לאחד הכותבים יש הסבר המניח את הדעת

הזכרת שם ע"ז לצורך לימוד תורה: בסוגייתנו מבואר, כי אסור לאדם לומר לחבירו "שמור
לי בצד עבודה זרה פלונית". היינו, אסור לו לומר "המתן לי ליד עבודה זרה פלונית", שנאמר
(שמות כג/יג) "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך". ה"בית יוסף" (יו"ד סי' קמ"ז)
מבאר ופוסק, כי אין להזכיר שמות של עבודה זרה, הן לצורך והן שלא לצורך, מלבד שמות אלו
המוזכרים בתנ"ך, כמבואר בסוגייתנו (שו"ת הגרע"ה שם), וכן מותר להזכיר שמות של עבודה זרה
לצורך לימוד דיני התורה.

יש להבדיל בין שני שמותיו של יש"ו: מעתה, מאחר שהנוצרים מתייחסים ליש"ו כמי שמסייע
בהנהגת העולם, הרי זו עבודה זרה מוחלטת ואין להזכיר את שמו. אלא, שההגהות מימוניות
(רמב"ם הל' עבודת כוכבים פ"ה ס"ק ג') מציין, כי אין להזכיר שם של עבודה זרה, כאשר שמה הוא
שם אדנות ואלוקות. לפיכך, עלינו להבחין בין שמו הפרטי של אותו האיש - יש"ו, לבין כינויו
בפי מאמיניו, הנגזר מלשון משיח [לא מצאנו לנכון לציין בגליון את שמו, אף שלצורך לימוד תורה הדבר
מותר]. לכן, המזכיר את השם יש"ו אינו עובר על איסור תורה, שהרי שם זה אינו אלא שמו של
אדם, שהנוצרים בסכלותם האמינו בו. אולם, המזכיר כינויו כראש דת הנצרות ומייסדה, עובר
על איסור תורה, שהרי זה שם עבודה זרה.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל הוסיף וציין, כי אף שאין איסור מן התורה להזכיר את
שמו הפרטי של אותו האיש, "בכל תפוצות ישראל... היראים נמנעו להעלות שם זה על שפתם"
ואין להתיר מנהג זה.
כאמור, לגבי יש"ו הנוצרי מוסכם על הכל, כי מאמיניו נחשבים כעובדי עבודה זרה בשיתוף,
היינו, שהוא שותף להנהגת העולם (עיי' רמ"א או"ח סי' קנ"ו הנפק"מ בין ע"ז לע"ז בשיתוף). לעומת זאת,
לגבי מוחמד מייסד דת האיסלם, כתב הר"ן בגמרתנו (סא/ב): "גם המשוגע של הישמעאלים, אף
על פי שאינן טועין אחריהם לעשותן אלהות, הואיל ומשתחוים לפניהם השתחואה של אלהות, דין
עבודת אלילים יש להן". אולם, הרמב"ם (שו"ת הרמב"ם סי' תמ"ח) מציין, כי הישמעאלים הקדומים
אכן היו עובדי עבודה זרה, אך לא כן הישמעאלים שבדורות אחריהם, ש"כבר נכרתה אמונת הע"ז
מפיהם ומלבם, והם מיחדים לא-ל יתברך יחוד כראוי, יחוד שאין בו דופי". לפיכך, פסק הרמב"ם
(הל' מאכלות אסורות פרק י"א הל' ז'), כי יין הישמעאלים אסור בשתיה, אך מותר בהנאה.
https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/39967-sFile.pdf
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
חודש תמוז קרוי על שם עבודת אלילים

שם החודש הרביעי בלוח השנה הבבלי (du'ūzu). שם החודש כשמו של אל הפריון הבבלי (בשומרית דֻמֻזִ "הבן הנאמן"), הנזכר גם בספר יחזקאל: "וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז" (ח, יד). על פי המסורת המסופוטמית עם קמילת הצומח יורד תמוז אל השאול, והוא שב ועולה אל הארץ בבוא הגשמים. החודש נזכר במקרא במספרו בלבד, כגון "בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר" (ירמיהו לט, ב).

דבר לא מדוייק
תמוז זה מלשון מזיא שזה חום בארמית
וממילא לא בהכרח שזה ע"ש העבודה זרה
יעויין גם במפרשי הנביא שם
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב שלם אמר:
מאן דהו אמר:
חודש תמוז קרוי על שם עבודת אלילים

שם החודש הרביעי בלוח השנה הבבלי (du'ūzu). שם החודש כשמו של אל הפריון הבבלי (בשומרית דֻמֻזִ "הבן הנאמן"), הנזכר גם בספר יחזקאל: "וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז" (ח, יד). על פי המסורת המסופוטמית עם קמילת הצומח יורד תמוז אל השאול, והוא שב ועולה אל הארץ בבוא הגשמים. החודש נזכר במקרא במספרו בלבד, כגון "בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר" (ירמיהו לט, ב).

דבר לא מדוייק
תמוז זה מלשון מזיא שזה חום בארמית
וממילא לא בהכרח שזה ע"ש העבודה זרה
יעויין גם במפרשי הנביא שם
כנראה שלא קראת את הנביא יחזקאל בפנים. זה לא דרש אלא פשט הכתוב!


רמב"ם הרד"ק המלבי"ם המצודות כולם פירשו כך
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
ראיתי גם מובא טעם אחר שע"ז שנכתבה בתורה מסתמא בטלה כבר קודם לכן ולכן היתירו לכותבה. דבר זה קשה מחודש תמוז שבא מבבל ובספר יחזקאל מתואר שהיו עובדים אותו ודוחק לומר שלא השתמשו בשם זה עד שבטלה הע"ז.

יחזקאל מתאר את הע"ז שהיתה בירושלים לפני החורבן, ולכן אפשר לומר שלא השתמשו בו לשם חודש עד שבטל.
 

יהודה1

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
יהודה1 אמר:
ראיתי גם מובא טעם אחר שע"ז שנכתבה בתורה מסתמא בטלה כבר קודם לכן ולכן היתירו לכותבה. דבר זה קשה מחודש תמוז שבא מבבל ובספר יחזקאל מתואר שהיו עובדים אותו ודוחק לומר שלא השתמשו בשם זה עד שבטלה הע"ז.

יחזקאל מתאר את הע"ז שהיתה בירושלים לפני החורבן, ולכן אפשר לומר שלא השתמשו בו לשם חודש עד שבטל.
עיין https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=72209#p72209
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
חגי פאהן אמר:
יהודה1 אמר:
ראיתי גם מובא טעם אחר שע"ז שנכתבה בתורה מסתמא בטלה כבר קודם לכן ולכן היתירו לכותבה. דבר זה קשה מחודש תמוז שבא מבבל ובספר יחזקאל מתואר שהיו עובדים אותו ודוחק לומר שלא השתמשו בשם זה עד שבטלה הע"ז.

יחזקאל מתאר את הע"ז שהיתה בירושלים לפני החורבן, ולכן אפשר לומר שלא השתמשו בו לשם חודש עד שבטל.
יפה כוונת ליראים
אליהו52 אמר:
אני מקווה שטעמים אלו יספיקו

מראית העין (החיד"א) מסכת סנהדרין דף סג עמוד ב
ואפשר דהטעם דהכתוב גילה דיש לברר ממנה ניצוצי הקדושה ובהזכרת שמה אהניא לברר כדמוכח מדברי הינוקא גבי עמון ומואב וכמ"ש במקום אחר בס"ד:

שאילתות דרב אחאי פרשת יתרו שאילתא נב
אי נמי ברם צריך עבודה זרה הכתובה בתורה מהו להזכיר שמה מי אמרינן הואיל ואישתרי למיקרייה בתורה אישתרי או דילמא לא אמרינן הואיל ת"ש דכי אתא עולא בקל נבו אמר ליה רב נחמן היכא בת מר אמר ליה בקל נבו א"ל והא מדכר מר שמא דע"ז וכתיב ושם אלהים אחרים לא תזכירו א"ל הכי א"ר יוחנן כל ע"ז הכתוב בתורה מותר להזכירה והא היכא כתיב כרע בל קורס נבו

שו"ת משנה הלכות חלק יט סימן שנז
אמר ליה הרי אמר רבי יוחנן כל עבודת כוכבים הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה. ועיין יראים (עמוד ששי סי' רמ"ה) שכתב הטעם, דכיון שהזכיר אותה בתורה ודאי נתבטלה. אמנם בשו"ת חוות יאיר (סי' א' השגה י"א וי"ב) הקשה עליו, הא הנביא הזכיר בל נבו וקיימת היתה אז ועוד לא נתבטלה ואפילו הכי הזכיר שמה. 

יערות דבש חלק ב דרוש ב
ואמרינן בגמרא [סנהדרין סג א] דאסור להזכיר שם עכו"ם, חוץ שם עבודה זרה הכתובה בתורה יש להזכירו, והטעם מבואר בזוהר כי יש להם צד קדושה, והם מסטרא דטוב ורע, ועץ הדעת אשר מתהפך מרע לטוב ומטוב לרע, והוא להט חרב המתהפכת, משא"כ שאר שמות עכו"ם, הם כולם רע אבות הטומאה, ולכך מטמאים הפה והלשון: 
 

פיניפיני

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
הרב יעקב ב. פרידמן סיפר שפעם בשיחה עם מרן בעל הדרכי שמואל זיע"א, רצה מרן זצוק"ל להזכיר את מקום מגוריו של הרב פרידמן רחוב בן גוריון, והתבטא כך: אתה גר ברחוב של זה שנפגש עם החזו"א...
אחד מהגדולים שילב פעם ב' דברים יחדיו ברצונו להזכיר את רחוב אחד העם ואמר את ב' המילים הקודמים בפסוק למילים 'אחד העם'..... [בראשית כו, י.]
כך הרוויח שלא הזכיר שם רשע וגם התלוצץ ממנו...
 

תנא-קמא

משתמש ותיק
yosf אמר:
יהודה1 אמר:
yosf אמר:
מסופר על אחד מחכמי פורת יוסף {איני יודע מיהו} שפעם היה צריך ללכת לרחוב אחד העם ימ"ש ולא רצה לומר את השם (אפי' שלא זה היה שמו) ולכן אמר לנהג מונית "קח אותי לרחוב שאחרי כמעט שכב..."

לא מסתבר שנהג המונית הבין את זה. אני שמעתי את הסיפור בלי "נהג מונית"
כך בזכרוני...
עכ"פ אין נפק"מ מה היה למעשה , רק ללמוד מה היחס של גדו"י להזכרת שמות שונאי ה' 
וגם קצת להנות מאמרות מחכימות מרבותינו

 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן של רב אמר:
כעת התקשר אלי למטרות ביזנ'ס ידיד ישן נושן שעבר זה מכבר לעיר שהיתה מכונה עד השבוע האחרון - הר יונה/נצרת עילית.

ומיד אמרתי לו: מזל טוב על החלפת השם ל"נוף הגליל". 
והוא משיב לי: מזל טוב למדינת ישראל על עקירת שם ע"ז. 
כי נצרת זה על שם הנוצרי ימח שמו.

(והוסיף שאף אם לצערינו המדינה עושה במקביל גם את ההיפך וקוראת במקומות אחרים על שם אלילים - אין קשר.
אלא כאן מגיע "מזל טוב" ושם זה עדיין "מזל רע" ) 

מתחילה קצת פקפקתי שאולי זה לא על שם ע"ז אלא על פעולת הנצירה [כמו "יש יום קראו נוצרים בהר אפרים קומו ונעלה אל ה' אלוקינו" וכן "נוצר תאנה יאכל פריה"]. 
אבל בהנחה שאני פשוט לא בקי במציאות שם, מה באמת הדין. 

1. האם נחשב ממש עקירת שם עבודה זרה או שזה רק על שם האיש
(דבר הגורם לישו - כישו דמי? שם אדם הגורם לע"ז - כשם ע"ז דמי?) 

2. במידה שכן, האם יש לברך בשם ומלכות "ברוך שעקר עבודה זרה מארצנו" או רק שעקר >שם< עבודה זרה, ככתוב "ואבדתם את שמם". 

3. אולי על איבוד >שם< ע"ז הגם שהוא מ"ע דאורייתא - לא נתקנה ברכה כלל, אפילו בלי שם ומלכות, אלא רק על >חפצא<. 

4. אם נניח שכן, האם זה דוקא כשמגיעים לשם או אפילו כששומעים בחדשות וקוראים בעיתון. וכמו כל בשורות טובות/רעות שמברכים אפילו על השמיעה.
וא"כ אולי כל יהודי בכל העולם צריך לברך. 

​​​​​​ומה עוד שכחתי שיש לדון? תשלימו אתם.
תודה מראש. 
 

תנא-קמא

משתמש ותיק
ויסברג ב'בחדרי': בחסידות תולדות אברהם יצחק החלו בקידום יוזמה יוצאת דופן לאכלוס 400 דירות לאנשי החסידות - בנוף הגליל (נצרת עילית). האדמו"ר אישר את היוזמה, וכל מס' שבועות ישבות בעיר ויחזק את החסידים.‎

בחדרי': בחסידות תולדות אברהם יצחק יוזמים בניית מוסדות החסידות באופן מיידי בהר יונה שבנוף הגליל והקמת 400 דירות לחסידים - המהלל קיבל את אישור האדמו"ר. ‎
 

בן של רב

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
מה אפשר לעשות, יש דברים מוזרים. אולי יש לך הסבר טוב יותר למה מותר שם ע"ז שמוזכרת בתורה.



כבר ביאר רבי ירוחם ממיר בטוב טעם ודעת - שהתורה היא לא סתם אורות וצחצחות בלבד.
אלא היא ממש תבלין ליצה"ר ולכל הרוע שבעולם כי באמת לזה נועדה. 
ולכן לא מתקלקלים בקריאת ולימוד אופני וסיפורי הרע המפוזרים בלי סוף בכל התורה שבכתב ושבע"פ. 

וכנראה זה סוד ע"ז שהוזכרה בתורה. 
 

יהודה1

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
כבר ביאר רבי ירוחם ממיר בטוב טעם ודעת - שהתורה היא לא סתם אורות וצחצחות בלבד.
אלא היא ממש תבלין ליצה"ר ולכל הרוע שבעולם כי באמת לזה נועדה. 
ולכן לא מתקלקלים בקריאת ולימוד אופני וסיפורי הרע המפוזרים בלי סוף בכל התורה שבכתב ושבע"פ. 

וכנראה זה סוד ע"ז שהוזכרה בתורה.
לא מספיק. הרי מותר להזכיר את שמה גם שלא לצורך לימוד.
בלכ אופן את מה שהזכרתי "יש דברים מוזרים" לא אמרתי על התורה ח"ו אלא כנגד המשפט הזה:
"ודאי מוזכרים. אבל לומר שהמילה תמוז המתפרשת ביחזקאל על שם עבודה זרה היתה מילה עברית בעברה ונשכחה קצת מוזר"
ואם זה ייתכן אז אני טוען שהיו הרבה דברים מוזרים בעולם וזה יהיה אחד מהם...
 
חלק עליון תַחתִית