מאן דהו אמר:
יהודה1 אמר:
מה אפשר לעשות, יש דברים מוזרים. אולי יש לך הסבר טוב יותר למה מותר שם ע"ז שמוזכרת בתורה.
לי אין הסבר. אולי לאחד הכותבים יש הסבר המניח את הדעת
הזכרת שם ע"ז לצורך לימוד תורה: בסוגייתנו מבואר, כי אסור לאדם לומר לחבירו "שמור
לי בצד עבודה זרה פלונית". היינו, אסור לו לומר "המתן לי ליד עבודה זרה פלונית", שנאמר
(שמות כג/יג) "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך".
ה"בית יוסף" (יו"ד סי' קמ"ז)
מבאר ופוסק, כי אין להזכיר שמות של עבודה זרה, הן לצורך והן שלא לצורך, מלבד שמות אלו
המוזכרים בתנ"ך, כמבואר בסוגייתנו (שו"ת הגרע"ה שם), וכן מותר להזכיר שמות של עבודה זרה
לצורך לימוד דיני התורה.
יש להבדיל בין שני שמותיו של יש"ו: מעתה, מאחר שהנוצרים מתייחסים ליש"ו כמי שמסייע
בהנהגת העולם, הרי זו עבודה זרה מוחלטת ואין להזכיר את שמו. אלא, שההגהות מימוניות
(רמב"ם הל' עבודת כוכבים פ"ה ס"ק ג') מציין, כי אין להזכיר שם של עבודה זרה, כאשר שמה הוא
שם אדנות ואלוקות. לפיכך, עלינו להבחין בין שמו הפרטי של אותו האיש - יש"ו, לבין כינויו
בפי מאמיניו, הנגזר מלשון משיח [לא מצאנו לנכון לציין בגליון את שמו, אף שלצורך לימוד תורה הדבר
מותר]. לכן, המזכיר את השם יש"ו אינו עובר על איסור תורה, שהרי שם זה אינו אלא שמו של
אדם, שהנוצרים בסכלותם האמינו בו. אולם, המזכיר כינויו כראש דת הנצרות ומייסדה, עובר
על איסור תורה, שהרי זה שם עבודה זרה.
הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל הוסיף וציין, כי אף שאין איסור מן התורה להזכיר את
שמו הפרטי של אותו האיש, "בכל תפוצות ישראל... היראים נמנעו להעלות שם זה על שפתם"
ואין להתיר מנהג זה.
כאמור, לגבי יש"ו הנוצרי מוסכם על הכל, כי מאמיניו נחשבים כעובדי עבודה זרה בשיתוף,
היינו, שהוא שותף להנהגת העולם (עיי' רמ"א או"ח סי' קנ"ו הנפק"מ בין ע"ז לע"ז בשיתוף). לעומת זאת,
לגבי מוחמד מייסד דת האיסלם, כתב הר"ן בגמרתנו (סא/ב): "גם המשוגע של הישמעאלים, אף
על פי שאינן טועין אחריהם לעשותן אלהות, הואיל ומשתחוים לפניהם השתחואה של אלהות, דין
עבודת אלילים יש להן". אולם, הרמב"ם (שו"ת הרמב"ם סי' תמ"ח) מציין, כי הישמעאלים הקדומים
אכן היו עובדי עבודה זרה, אך לא כן הישמעאלים שבדורות אחריהם, ש"כבר נכרתה אמונת הע"ז
מפיהם ומלבם, והם מיחדים לא-ל יתברך יחוד כראוי, יחוד שאין בו דופי". לפיכך, פסק הרמב"ם
(הל' מאכלות אסורות פרק י"א הל' ז'), כי יין הישמעאלים אסור בשתיה, אך מותר בהנאה.
https://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/DY_Item/39967-sFile.pdf