האם לדעת הרמב"ם אבל איסטניס מותר לרחוץ ביום ראשון?

כללי הפורום
  • פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לפתוח את הנושא בפורום של המסכת, ולציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון. במידה ומדובר בנושא כללי יש לפתחו כאן.
  • אשמח לעזרה בקטלוג נושאים ישנים לפי מסכתות. הקִטלוג יתבצע בצורה פשוטה: דווחו על ההודעה הראשונה בנושא > בחרו ב"האשכול שייך לקטגוריה אחרת, נא ציין בשדה המידע את הקטגוריה הנכונה" > הזינו בשדה המידע את שם המסכת, ואני כבר אדאג להעביר את הנושא למסכת המבוקשת.
  • עקב ריבוי המדורים (=מסכתות) בפורום ש"ס ודף היומי, הוספתי אפשרות כללית בפורום "לקפל" מדורים לקטגוריה אחת (ע"י לחיצה על המינוס בצד השמאלי בראש כל קטגוריה), בכדי לאפשר גלילה מהירה במידת הצורך. הקיפול/הפתיחה יישארו כך גם בכניסות הבאות לפורום עד ללחיצה הבאה.

פותח הנושא
בנציון
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 788
הצטרף: 15 מרץ 2018, 23:56
נתן תודה: 319 פעמים
קיבל תודה: 349 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם לדעת הרמב"ם אבל איסטניס מותר לרחוץ ביום ראשון?

שליחה על ידי בנציון » 19 יוני 2019, 00:58

המשנה (ברכות טז, ב) מספרת על רבן גמליאל שרחץ לילה הראשון שמתה אשתו כיון שהיה איסטניס, וביארו הראשונים שאין זה רחיצה של תענוג, ומבארת הגמרא שרבן גמליאל סובר שאנינות לילה דרבנן ובמקום איסטניס לא גזרו רבנן.
והקשה הגאון הנצי"ב שכיון שאין זה רחיצה של תענוג אם כן אפילו באנינות דאורייתא יהיה מותר, כמו שמותר ביום כיפור רחיצה להעביר הזוהמא. ועי"ש מה שתירץ שיש חילוק בין איסטניס להעביר זוהמא, ואיסטניס אסור באנינות דאורייתא. ובאמת כבר עמד על קושיא זו הרא"ה וכתב שלא התירו לאיסטניס במקום דאורייתא כיון שאין זה ניכר שהוא איסטניס.
והנה הרמב"ם לא הביא כלל דין איסטניס ורק הביא (פ"ה מאבל ה"ד) היתר להעביר הזוהמא, ולא חילק בין יום ראשון לשאר ימים.
וכתב בהגהות מיימוניות שהרמב"ם לא גורס באיסטניס לא גזרו רבנן. ומשמע שהוא מתכוין לומר שלדעת הרמב"ם באמת לאיסטניס מותר לרחוץ אפילו ביום ראשון, כיון שאין זה רחיצה של תענוג, וכקושיית הנצי"ב.
וכן בשולחן ערוך (יו"ד שפא, ג) הביא את ההיתר של איסטניס ולא כתב חילוק בין יום ראשון לשאר ימים. ומשמע לכאורה כמו ההגהות מיימוניות.
אמנם דברי ההגהות מיימוניות הם חידוש גדול, שלא מצאנו אחד מהראשונים שלא גורס, ומבואר להדיא ברש"י ובתוספות וברי"ף והרא"ש שגרסו את זה. 
וכן לא מצאתי עוד מי שעומד על דברי הרמב"ם ומביא את חידושו הגדול של ההגהות מיימוניות לדינא, וכן על השולחן ערוך לא מצאתי לאף אחד מנושאי כליו שעמד על זה שדברי השו"ע הם לכאורה נגד הגירסא שלפנינו ושעכ"פ רוב הראשונים גרסו כך.
והדבר פלא גדול בעיני, ומי שיוכל לבאר לי הדברים אודה לו מאד.

ערכים:

  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • ברכות דף ה. מה אשם לדעת אף יסורין לדעת
    על ידי יושב אוהלים » 08 ינואר 2020, 16:39 » ב ברכות
    9 תגובות
    46 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי HaimL
    08 ינואר 2020, 18:53
  • לדעת הרמב"ן שברכות קריאת שמע הוא ברכת המצוות מדוע מותר להפסיק כדין בין הפרקים
    על ידי זאת תורת » 05 יוני 2019, 20:23 » ב בית המדרש
    4 תגובות
    232 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי בנציון
    06 יוני 2019, 21:25
  • לדעת ריש לקיש שחצי שיעור מותר מן התורה
    על ידי זקן ויושב בישיבה » 08 אוגוסט 2019, 21:39 » ב בית המדרש
    8 תגובות
    207 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי שניאור
    09 אוגוסט 2019, 09:20
  • למה תיקנו את פורים ביום המנוחה ולא ביום המלחמה
    על ידי מלמד להועיל » 12 מרץ 2019, 23:45 » ב פורים
    28 תגובות
    880 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי האחד בא לגור
    17 מרץ 2019, 03:04
  • ברכות יז. "אבל לא על ידי יסורין וחלאים רעים"
    על ידי אוריאל » 06 מאי 2019, 11:33 » ב ברכות
    0 תגובות
    165 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי אוריאל
    06 מאי 2019, 11:33

חזור אל “ש"ס ודף היומי”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים