יוספזון אמר:היכן מצאנו הגדרה על אדם שאינו יודע דברים פשוטים בסוגיא מסויימת, ובכל זאת נקרא 'תלמיד חכם' על אותה סוגיא?
אנו דנים על סוגיא בדיני טהרות, והגמ' קראו תלמיד חכם. למרות שחסר לו ידע בסיסי באותה סוגיא בדיני כרת החמורים.
לשון רש"יאמר רבא: לעולם בסמוך לוסתה, ובתלמיד חכם, ותלמיד חכם לזו ואין תלמיד חכם לזו
בתלמיד חכם לזו - כלומר יודע שישראל מוזהרין לפרוש מנשותיהן סמוך לווסתן כדאמר לקמן מוהזרתם את בני ישראל מטומאתם ואין יודע שהמשמש עם הטהורה ואמרה נטמאתי צריך לפרוש באבר מת
לא אלאה אתכם, שיהיה לכם המילתא דבדיחותא לפני הלימוד.יוספזון אמר:(בדרך הלצה) משיעורו של הבריסקער רב, איפה מצאנו דאמרינן מיגוי להוציא?
כמדומה שזה מעשה עם הגר"ש רוזבסקייוספזון אמר:לא אלאה אתכם, שיהיה לכם המילתא דבדיחותא לפני הלימוד.יוספזון אמר:(בדרך הלצה) משיעורו של הבריסקער רב, איפה מצאנו דאמרינן מיגוי להוציא?
פעם בשיעורו של הבריסקער רב שהיה מוסר בפני בעלי בתים, הציג בפניהם את הדין לגבי שבת בחג הסוכות, דאמרינן לגבי דופן מסויים 'מיגוי דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת' שאל אחד מהבע"ב קושיא עצומה. והרי לא אמרינן מיגוי להוציא? דהיינו לגבי דיני הוצאה בשבת. ובדחי רבנן.
פרוק ית ענך מגו גלותאהאחד בא לגור אמר:היכן מצאנו שמתפללים שיהיה מיגו להוציא ...??
תיקון קל, פרוק ית ענך מפום ארייוותא ואפק ית עמך מגו גלותא...איש מזרע אהרן אמר:פרוק ית ענך מגו גלותאהאחד בא לגור אמר:היכן מצאנו שמתפללים שיהיה מיגו להוציא ...??
איש מזרע אהרן אמר:פרוק ית ענך מגו גלותאהאחד בא לגור אמר:היכן מצאנו שמתפללים שיהיה מיגו להוציא ...??
מאן דהו אמר:חזק פי כמה אם תפרגן לו לייק
"...עמך די בחרת מכל אומיא" (מוחזק)האחד בא לגור אמר:מה באמת הפשט ?
איך מבקשים מיגו להוציא... ?
אינני זוכר אם חשבתי על זה לבד או שמעתי פעם ...
אבל ההסבר הוא שגם כשעמ"י בגלות - הם נמצאים תחת ידי הקב"ה . כך שאין כאן הוצאה לרשות אחרת .
א. חברו הערבי ביקש ממנו שיקנה עבורו בּיתה היות ואין לו זמן. או שחולה במחלה המחייבתו לאכול חמץ ויש בה פיקוח נפש.מאן דהו אמר:2 חידות של ראש ישיבת מיר שקראתי
לפני שלוש שנים במהלך שיעור שמסר ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל בימים האחרונים, הוא שלף לפתע שטר של 200 ש"ח ואמר לתלמידים ש"מי שעונה על שאלתו יקבל את הכסף במקום". לאחר כמה דקות של דממה, שאל הגרא"י פינקל שאלה נוספת ושלף שטר של 100 דולר אותם הבטיח למי שיענה תשובה.
השאלה הראשונה הייתה "כיצד ייתכן מקרה ובו יהודי הלך לעיר העתיקה בפסח לחנות של אינם יהודים וקנה חמץ והגיע לליל הסדר כיצד יכול להיות שהוא לא עבר על איסור חמץ". הוא תיאר בפרוטרוט כיצד היהודי קנה פיתה פלאפל והגיע הביתה עם הפיתה ביד ושאל את בנו מה נשתנה מכל הלילות עם הפיתה ביד "ובכל אופן לא עבר על איסור".
שאלתו השנייה היתה "איפה כתוב שמותר לאכול חמץ כל השנה? משמע שצריך היתר מסויים"
חגי פאהן אמר:א. חברו הערבי ביקש ממנו שיקנה עבורו בּיתה היות ואין לו זמן. או שחולה במחלה המחייבתו לאכול חמץ ויש בה פיקוח נפש.מאן דהו אמר:2 חידות של ראש ישיבת מיר שקראתי
לפני שלוש שנים במהלך שיעור שמסר ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל בימים האחרונים, הוא שלף לפתע שטר של 200 ש"ח ואמר לתלמידים ש"מי שעונה על שאלתו יקבל את הכסף במקום". לאחר כמה דקות של דממה, שאל הגרא"י פינקל שאלה נוספת ושלף שטר של 100 דולר אותם הבטיח למי שיענה תשובה.
השאלה הראשונה הייתה "כיצד ייתכן מקרה ובו יהודי הלך לעיר העתיקה בפסח לחנות של אינם יהודים וקנה חמץ והגיע לליל הסדר כיצד יכול להיות שהוא לא עבר על איסור חמץ". הוא תיאר בפרוטרוט כיצד היהודי קנה פיתה פלאפל והגיע הביתה עם הפיתה ביד ושאל את בנו מה נשתנה מכל הלילות עם הפיתה ביד "ובכל אופן לא עבר על איסור".
שאלתו השנייה היתה "איפה כתוב שמותר לאכול חמץ כל השנה? משמע שצריך היתר מסויים"
ב. אם הפסוק "שבעת ימים מצות תאכלו" ותו לא, לא מספיק לו, אולי הוא התכוון לפסוק "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם", ואם צריך בכל שנה להשבית שאור הרי שלפני כן מותר שיהיה שאור. אבל תקשה לי, אולי מותר שיהיה אך לא לאכול.
טוב, מצאתי משהו אחר: ידוע ליהודי שהמוכר הקדיש פיתה לבית אל מקדס של היהודים, ואם כן כעת היא הקדש, והערבי עלול לאכול אותה. אם כן, הוא הלך וקנה אותה על מנת שלא יבוא המוכר לידי תקלה, ואחר הסדר כשיהיה לו זמן ישים אותה במקום שמור.יהודה1 אמר:חגי פאהן אמר:א. חברו הערבי ביקש ממנו שיקנה עבורו בּיתה היות ואין לו זמן. או שחולה במחלה המחייבתו לאכול חמץ ויש בה פיקוח נפש.מאן דהו אמר:2 חידות של ראש ישיבת מיר שקראתי
לפני שלוש שנים במהלך שיעור שמסר ראש ישיבת מיר הגרא"י פינקל בימים האחרונים, הוא שלף לפתע שטר של 200 ש"ח ואמר לתלמידים ש"מי שעונה על שאלתו יקבל את הכסף במקום". לאחר כמה דקות של דממה, שאל הגרא"י פינקל שאלה נוספת ושלף שטר של 100 דולר אותם הבטיח למי שיענה תשובה.
השאלה הראשונה הייתה "כיצד ייתכן מקרה ובו יהודי הלך לעיר העתיקה בפסח לחנות של אינם יהודים וקנה חמץ והגיע לליל הסדר כיצד יכול להיות שהוא לא עבר על איסור חמץ". הוא תיאר בפרוטרוט כיצד היהודי קנה פיתה פלאפל והגיע הביתה עם הפיתה ביד ושאל את בנו מה נשתנה מכל הלילות עם הפיתה ביד "ובכל אופן לא עבר על איסור".
שאלתו השנייה היתה "איפה כתוב שמותר לאכול חמץ כל השנה? משמע שצריך היתר מסויים"
ב. אם הפסוק "שבעת ימים מצות תאכלו" ותו לא, לא מספיק לו, אולי הוא התכוון לפסוק "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם", ואם צריך בכל שנה להשבית שאור הרי שלפני כן מותר שיהיה שאור. אבל תקשה לי, אולי מותר שיהיה אך לא לאכול.
מותר לקנות חמץ בשביל גוי? ומ"מ לא יכניסו לביתו ועל שולחנו!
נראה לי דחוק מאד ועוד שאמר קנה ואם הקדיש לא קנה בדיןחגי פאהן אמר:טוב, מצאתי משהו אחר: ידוע ליהודי שהמוכר הקדיש פיתה לבית אל מקדס של היהודים, ואם כן כעת היא הקדש, והערבי עלול לאכול אותה. אם כן, הוא הלך וקנה אותה על מנת שלא יבוא המוכר לידי תקלה, ואחר הסדר כשיהיה לו זמן ישים אותה במקום שמור.יהודה1 אמר:חגי פאהן אמר:א. חברו הערבי ביקש ממנו שיקנה עבורו בּיתה היות ואין לו זמן. או שחולה במחלה המחייבתו לאכול חמץ ויש בה פיקוח נפש.
ב. אם הפסוק "שבעת ימים מצות תאכלו" ותו לא, לא מספיק לו, אולי הוא התכוון לפסוק "אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם", ואם צריך בכל שנה להשבית שאור הרי שלפני כן מותר שיהיה שאור. אבל תקשה לי, אולי מותר שיהיה אך לא לאכול.
מותר לקנות חמץ בשביל גוי? ומ"מ לא יכניסו לביתו ועל שולחנו!
היא לא שלו אלא של ההקדש, ולכן הוא לא עובר עליה. ומותר לו להחזיקה, משום שהגמרא (פסחים ו.) אומרת: "אמר רב יהודה אמר רב: חמצו של נכרי עושה לו מחיצה עשרה טפחים משום היכר. ואם של הקדש הוא - אינו צריך. מאי טעמא? מיבדל בדילי אינשי מיניה". (אם הבנתי נכון משמעות הקדש)
נדיב לב אמר:שני אנשים עושים אותו מעשה בדיוק לאחד נחשב עבירה ולשני מצוה
גמ' מפורשת. שניים שאכלו את פסחיהם... על אחד נאמר צדיקים ילכו בם, ועל השני נאמר ופושעים יכשלו בם.בעלבוס אמר:נדיב לב אמר:שני אנשים עושים אותו מעשה בדיוק לאחד נחשב עבירה ולשני מצוה
פתרו את החידה?
אלי ציון ועריה, בת"ב,חלק א׳ ממעל אמר:איזה ניגון משותף לט"ב ולג׳ רגלים?
(חידה ששאל מרן הגר"ח את תלמידו מרן הגרב"ב, זי"ע)
האחד בא לגור אמר:כמדומה שזה מעשה עם הגר"ש רוזבסקייוספזון אמר:לא אלאה אתכם, שיהיה לכם המילתא דבדיחותא לפני הלימוד.יוספזון אמר:(בדרך הלצה) משיעורו של הבריסקער רב, איפה מצאנו דאמרינן מיגוי להוציא?
פעם בשיעורו של הבריסקער רב שהיה מוסר בפני בעלי בתים, הציג בפניהם את הדין לגבי שבת בחג הסוכות, דאמרינן לגבי דופן מסויים 'מיגוי דהוי דופן לענין סוכה הוי דופן לענין שבת' שאל אחד מהבע"ב קושיא עצומה. והרי לא אמרינן מיגוי להוציא? דהיינו לגבי דיני הוצאה בשבת. ובדחי רבנן.
אבל אם כבר הזכרת מיגו להוציא ...
היכן מצאנו שמתפללים שיהיה מיגו להוציא ...??
רמז: יצחק אבינומחשבות אמר:חידה 116
היכן מצינו אחד מהאבות צעיר (לכאורה..) בגילו מנכדו
מחשבות אמר:לנכרי תשיך: לרמב"ם סה"מ מצוה
ובראשונים מבואר (באיזהו נשך כמדו') עבירה דרבנן.
יש גם ובשמו תשבע שלרמב"ם מצוה ולראשונים גם אם אינה עבירה
הרי שזה נאמר רק לראוי לזה ואין בה מצוה כלל
ודרך צדיקים להימנע מזה מאוד.