נפתולי אמר:
פלא הוא שרש"י בפירושו לתהילים מפרש בפשטות יתמו חטאים - חוטאים.
ולכאו' זה ממש להיפך מדברי ברוריא המובא בגמ'.
וראיתי בספר דברי תורה להרה"ק ממונקאטש (מהדו"ת מ"ו) שמאריך לסתור את דברי ברוריא מטעם שאין חכמה לנשים אלא בפלך, וכן מביא סייעתא לדבריו מפירוש רש"י.
האומנם? כי לכאורה מרגלא בפומיה דאינשי כאילו הלכה למשה מסיני שיתמו חטאים ולא חוטאים.
שאין חכמה לנשים אלא בפלך?
לכאורה אשתמיטיה לגאון הנ"ל דברי השל"ה הק'- תורה שבעל פה - (כב) כללי יחוסי החכמים (ט)
שהיתה ברוריה גדולה כאחד התנאים וחולקת עמהם עיי"ש. וראה מש"כ הרמ"ע מפאנו - ספר גלגולי נשמות - אות ב שהיתה מלמדת את שלמה עיי"ש.
ב. לא זכתי לענ"ד להבין את המנחת אליעזר שהעדיף להסיק מכח דיוק בד' רש"י, בעוד הוא מתעלם מד' חז"ל שנותנים משקל לדבריה. ובעצם הדיוק מד' רש"י יתכן לומר שפירש את הפסוק כפשוטו וכך היא דרכו של רש"י כל עוד אין קושי בדבר כמו שמעיד רש"י על פירושו (רש"י בראשית פ"ג פסוק ח) ז"ל -"יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות, ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו" ע"כ.
....
ראה עוד מש"כ צל"ח ברכות הנ"ל בזה"ל- מי כתיב חוטאים וכו'. הנה אף שברוריא הביאה הוכחה לדבריה ור' מאיר שמע וקיבל דבריה,
אעפ"כ אנו רואים שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, שהרי ר' יהודה בריה דר' שמעון בן פזי לעיל [ט' ע"ב] ור' יוחנן לקמן משום רשב"י בהני חמשה ברכי נפשי, מוקמי להאי קרא במפלתן של רשעים. ולקמן בדברי ר' יוחנן משום רשב"י יתבאר בדברינו: עכ"ל. ודוק.
ומי שיעיין בפנ"י שם ועוד מפרשים, ימצא כמה תירוצים לקו' הנ"ל (וככה"נ גם לקושיה המובאת בראש האשכול) ונלאתי למנותם.
וכל דברי המנחת אלעזר לענ"ד צריכים עיון גדול. אחרי שהגמ' נתנה משקל לדבריה, וכל גדולי האחרונים דנים בטענתה, לומר עליה "אין חכמה לנשים אלא בפלך" אתמהה. אם תוכל לעלות את דבריו.
וראה עוד במסכת אבות דרבי נתן פרק לו מ"א בשם רבי נחמיה.