הנני מצרף כאן ליקוט מהשיטות בנושא זה (נשלב"ע!):
בס"ד
סיכומון בענין קו התאריך:
בספר תאריך ישראל עמוד נ"ה בהערה ג' כתב בשם הגרשז"א שחכמי ירושלים אינם מ"ד נגד החזו"א שהוא התעסק בנושא זה והגרא"ז מלצר לא וגם הבני ציון לא היה מומחה מספיק כדי לחלוק על החזו"א, אולם האמת עמם משום שכך ראה שפסק הגר"מ פיינשטיין[font][1]#_ftn1.ושם בעמוד נ"ה הביא ששמע מהגר"ד פיינשטיין שאביו רצה לפסוק כהחזו"א [לגבי צ' מעלות] כדמשמע בראשונים אבל מנהג חרבין מוכח כהגרי"מ טוקצינסקי [ולא הסכים הגרמ"פ לסברת גרירה של החזו"א שעל ידה היתה נדחית הראיה הזו, וכן הביא בעמוד כ"ב פ"א הערה מ"ג ששמע מעוד גדולים בשם הגרמ"פ שלא סבר סברא דגרירה].[/font]
שם הערה ב' הביא שהגר"א פאם אמר לו כהחזו"א אבל גם ביום שבת שלהם ימנע מדאורייתא.
ושם בשם הגר"ח קרייזווירט שיש לנהוג כהחזו"א שהרי הוא היה הבקי מכולם בענין זה.
בעמוד פ"ג מביא מהגר"מ סולוויצ'יק בן הגרי"ז שלא ללכת למקומות המסופקים מחמת הספק. ובעמוד נ"ז שהגר"מ סולוויצ'יק אמר לו שאביו נטה יותר באביו אבל משום שהג"ר יצחק אלחנן לא הכריע בזה אין היום מי שיכריע ונשאר ספק [וע"ש בהערה מה שסיפר לו הגר"מ שהגרי"ז אמר להגרימ"ט שלא יכתוב ספר פירכות על החזו"א ודי במה שידועות ב' השיטות ואילו יוציא ספר כזה יצא הגרי"ז נגדו (א"ה ז"א שחשש הגרי"ז שיהיה משמע לציבור יותר כהגרימ"ט מאשר כהחזו"א והגרי"ז רצה שישאר בספק ואל"כ ויהיה מוכרח להכריע עדיף היה לו להכריע כהחזו"א)], וכן הביא שם עדות מהגרמ"ד שליט"א שהגרי"ז אמר שא"א לו (א"ה ולא ולאף אחד כנ"ל) להכריע בזה שהוא מחלו' ראשונים. וכשהיה צריך הגרמ"ד להיות ביפן גם לא הכריע לו הגרי"ז אלא שלח שאילה להגרש"ז ריגר שהכריע כהחזו"א (וע"ש בהערה שתמה שבמכתב הגרשז"ר מבואר דלא כהחזו"א), וכן אמר הגרי"ז לרא"י פינקל שאף שנראה יותר כדברי הבעה"מ וסיעתו שהם ספרי הלכה מ"מ א"א להכריע (ולחזו"א יש ביאור גם ביסוד עולם כדבריו אבל אי"ז הפשטות). וע"ש עוד.
הגר"ד קראנגלאס (שם עמוד נ"ד הערה ב') גם סבר [בבחרותו עכ"פ] כהחזו"א.
שם עמוד כ"ד הביא ששמע מהגרח"פ שיינברג והגריש"א שחלקו [עכ"פ בספק] על סברת הגרירה של החזו"א ואמרו [לגבי אוסטרליה] שמאחרי ו' שעות (צ' מעלות) למזרח יש להחמיר על מלאכה דאורייתא גם ביום ראשון שלהם [וכן הביא בפ"א הערה מ"ג עמוד כ"א שדיבר עם הגריש"א ולא חש לדברי הגרירה של החזו"א כלל]. ושם עמוד כ"ז בהערה נ"ג הביא ד' עדויות מהגריש"א שהעיקר דלא כהחזו"א אלא כגדולי ירושלים ומ"מ יש להחמיר כוותיה בדאורייתא.
שם עמוד כ"א פ"א הערה מ"ג הביא ממועדים וזמנים בשם הגרי"ז והגר"א קוטלר שחששו ולא סמכו על סברת הגרירה להקל.
שם עמוד פ"ב הערה ע"ג מר' שלום קמינצקי בשם זקנו ר' יעקב שכשדיברו על נסיעה לאוסטרליא אמר שיהיה שם שאילה מתי לשבות.
באור לציון ח"א סי"ד שהוא ספק ואין להכריע דלא כהחזו"א למרות שהרבה אחרונים סוברים כן.
בשו"ת שבט הלוי ח"ג סי' כ"ח, וח"ה סל"ד מבואר שהעיקר דלא כהחזו"א לגבי תפילות וכדו' אולם מספק יש להחמיר על ב' הימים יעוי"ש.
הר"ז קורן הורה לא כהחזו"א (למרות קרבתו לחזו"א, ומשום שכך הורה אביו) ומ"מ החמיר במלאכות (והוא הוראה נדירה שהורה דלא כהחזו"א כמבואר שם), כך מובא במוריה שנה י' גליון ה - ו (קיג - קיד) עמוד קט"ו בהערה 9 וע"ש עוד.
עי' שו"ת וישב משה ח"א סי' קכ"א בשם כמה רבנים שחלקו על החזו"א.
ע"ע תשובות והנהגות ח"א סי' רס"ט וח"ה סי' פ"א ובעוד מקומות, ובספר עלה יונה להגרימ"ר עמוד ל"ז ואילך, ובספר הזכרון אהל שרה לאה עמוד רמ"ו במאמר הגרד"צ הילמן ז"ל שבז לדברי הרמ"מ כשר, ושם עמוד תתקמ"ב תגובת צאצא הרמ"מ להשגות אלו.
יש לבדוק בקובץ בית אהרון וישראל גליון 143 עדויות בשם הגריש"א האגרות משה הגר"מ שטרנבוך והשבט הלוי.
כמדומני שכשדיבר הגר"מ שפירא על נושאים קרובים השייכים למי שעובר את קו התאריך בספירת העומר וכדו' היה נראה מריהטת דבריו שפשיטא ליה כהחזו"א.
[font][1][/font] [font]בהליכות שלמה הלכות יום כיפור פ"ה הערה 48 ג"כ כתב שהעיקר דלא כהחזו"א אלא שבדאו' יש להחמיר כהחזו"א [וע"ש שבאסיפה שהייתה בירושלים תשרי תש"ב לא רצה הגרא"ז מלצר לדון בזה משום שאינו בקי בטיב הענין ורק אחרי שהגר"י מרצבך בירר הענין כשמלה לכל המשתתפים המשיכו בדיון]. וע"ש עוד.[/font]