יעבץ אמר:מה עם מה דסני עלך?! היית רוצה ח"ו שתמונות שלך (וכ"ש באשה) יסתובבו לעין כל?
מדובר במעמד לא נעים כלל, אמנם מבואר בשו"ע שקובעים אותו ברוב עם לפרסם הדבר, אבל לצפות בזה אח"כ נראה לי מגונה.
ולראות זאת במציאות, תפילת הדיינים לאחר החליצה היא "יהי רצון שלא תבאנה בנות ישראל לא לידי חליצה ולא לידי יבום", ע"כ אני אשמח יותר שלעולם לא תראה מעמד זה.
ישי בן ישראל אמר:ב'קובץ גליונות מגדולי הדור' בפרשה של חליצה כמדומה התפרסם סדרה של תמונות ממעמד חליצה בבי"ד של הגר"מ גרוס, כמובן בלי לראות את בעלי הדבר
על מה יצא הקצף ודאי שאין כאן יצר מציצנות הרי תורה היא וללמוד אנחנו צריכים ואולי יש בזה בחינה של שימוש שרואים למעשה אחרי שהחומר נלמד, אחרי שלמדתי יבמות מאד רציתי לראות נעל של חליצה ולא יצא לייעבץ אמר:מה עם מה דסני עלך?! היית רוצה ח"ו שתמונות שלך (וכ"ש באשה) יסתובבו לעין כל?
מדובר במעמד לא נעים כלל, אמנם מבואר בשו"ע שקובעים אותו ברוב עם לפרסם הדבר, אבל לצפות בזה אח"כ נראה לי מגונה.
ולראות זאת במציאות, תפילת הדיינים לאחר החליצה היא "יהי רצון שלא תבאנה בנות ישראל לא לידי חליצה ולא לידי יבום", ע"כ אני אשמח יותר שלעולם לא תראה מעמד זה.
החולץ שעשה 'מחלוקה גדולה' כלשונך- לשיטתו שעשה ברוב עם, לא איכפת לו מצער האלמנה רק מעצמואמלתרא אמר:אני הייתי פעם במעמד חליצה, כשהחולץ רצה דייקא שיהיה ברוב עם, ריבוי עם היותר גדול!, וערך החליצה באולם במעמד קהל רב על גבי בימה, למען ישמעו כל העם ויראו!!
[בחליצה ההיא הייתי שכן להאשה האלמנה החלוצה, היא היתה אשה גלמודה בלי קרובים, והחולץ לא רצה ליתן חליצה רק עד אחר שימלאו לו תביעותיו על ירושת הנפטר, היה מחלוקה גדולה ב"ה שנמשכה כמה שנים עד שהסתדרו הענינים...., ובכן הייתי איזה 'מחותן' שמה....]
זה תפקיד של הב''ד לעשות ברוב עם, ולא של החולץ.הפקדתי שומרים אמר:הביאו בהודעה למעלה בזה"ל -"אמנם מבואר בשו"ע שקובעים אותו ברוב עם לפרסם הדבר".
האם עבר האיש הנ"ל על דבר הלכה, או שמא להיפך?
הרגש של כולם כפי שנראה כאן מהתגובות, מסרב לקבל שיעשו מצוה בפרסום גדול על חשבונה של האישה. ואילו בשו"ע (לפי מה שהוזכר כאן לא ראיתי בפנים) כ' שייעשו ברוב עם לפרסם את המצוה, בלי שום התיחסות לרגשות האישה.
האם השתנו הטבעיים בדורינו? או שמא הפתיחות והפמיניזם גורם לנו לראות במעמד הזה קלון?
אני באמת שואל.
אכן מחמת זה לא באתי לדון על מעשה החליצה עצמו (ויש מה לדון כמש"כ), אלא על פרסומו על ידי הסרטה העומדת לדורי דורות ולא ימחה שמה מישראל. שזה דבר לא נצרך כלל, ובחינם גורם צער למופיעים בו שלא בטובתם רח"ל.הפקדתי שומרים אמר:הביאו בהודעה למעלה בזה"ל -"אמנם מבואר בשו"ע שקובעים אותו ברוב עם לפרסם הדבר".
האם אותו 'חולץ' שרצה לעשות את טקס החליצה ברוב עם עבר על דבר הלכה, או שמא להיפך?
הרגש של כולם כפי שנראה כאן מהתגובות, מסרב לקבל שיעשו מצוה בפרסום גדול על חשבונה של האישה. ואילו בשו"ע (לפי מה שהוזכר כאן לא ראיתי בפנים) כ' שייעשו ברוב עם לפרסם את המצוה, בלי שום התיחסות לרגשות האישה.
האם השתנו הטבעיים בדורינו? או שמא הפתיחות והפמיניזם גורם לנו לראות במעמד הזה קלון?
אני באמת שואל.
נכון. ולעצם הנידון האם השתנו הטבעיים?דרומאי אמר:זה תפקיד של הב''ד לעשות ברוב עם, ולא של החולץ.הפקדתי שומרים אמר:הביאו בהודעה למעלה בזה"ל -"אמנם מבואר בשו"ע שקובעים אותו ברוב עם לפרסם הדבר".
האם עבר האיש הנ"ל על דבר הלכה, או שמא להיפך?
הרגש של כולם כפי שנראה כאן מהתגובות, מסרב לקבל שיעשו מצוה בפרסום גדול על חשבונה של האישה. ואילו בשו"ע (לפי מה שהוזכר כאן לא ראיתי בפנים) כ' שייעשו ברוב עם לפרסם את המצוה, בלי שום התיחסות לרגשות האישה.
האם השתנו הטבעיים בדורינו? או שמא הפתיחות והפמיניזם גורם לנו לראות במעמד הזה קלון?
אני באמת שואל.
הפקדתי שומרים אמר:הביאו בהודעה למעלה בזה"ל -"אמנם מבואר בשו"ע שקובעים אותו ברוב עם לפרסם הדבר".
האם אותו 'חולץ' שרצה לעשות את טקס החליצה ברוב עם עבר על דבר הלכה, או שמא להיפך?
הרגש של כולם כפי שנראה כאן מהתגובות, מסרב לקבל שיעשו מצוה בפרסום גדול על חשבונה של האישה. ואילו בשו"ע (לפי מה שהוזכר כאן לא ראיתי בפנים) כ' שייעשו ברוב עם לפרסם את המצוה, בלי שום התיחסות לרגשות האישה.
האם השתנו הטבעיים בדורינו? או שמא הפתיחות והפמיניזם גורם לנו לראות במעמד הזה קלון?
אני באמת שואל.
בשונה מהטיעון הנכון שאתה מעלה, אני בשאלתי מתייחס גם לאותם אלה בני תורה ויר"ש שנושא הצניעות קרוב ללבם, ועם זאת בענין הנ"ל על פניו נראה שהשתנה משהו בחשיבה של דורינו המתקדם...(לאחור) גם אצל חלק מאותם יראים ושלמים.עושה שלום אמר:הפקדתי שומרים אמר:הביאו בהודעה למעלה בזה"ל -"אמנם מבואר בשו"ע שקובעים אותו ברוב עם לפרסם הדבר".
האם אותו 'חולץ' שרצה לעשות את טקס החליצה ברוב עם עבר על דבר הלכה, או שמא להיפך?
הרגש של כולם כפי שנראה כאן מהתגובות, מסרב לקבל שיעשו מצוה בפרסום גדול על חשבונה של האישה. ואילו בשו"ע (לפי מה שהוזכר כאן לא ראיתי בפנים) כ' שייעשו ברוב עם לפרסם את המצוה, בלי שום התיחסות לרגשות האישה.
האם השתנו הטבעיים בדורינו? או שמא הפתיחות והפמיניזם גורם לנו לראות במעמד הזה קלון?
אני באמת שואל.
ללא שום ספק כמו להרבה מצוות אחרות ישנו בלבול גדול בעולם מה שהוא בושה וחרפה כגון נושא הצניעות וכדו' אינו מתביישים בזה כלל, ומה שהוא מצווה בושה גדולה היא
אולי תסביר לי מה בושה יש כאן? איזה עוולה עשו שצריכים להתבייש בזה?
אחד התלמידים אמר:זה תמונה יפה, אבל כנראה דמיונו של אחד שלא ראה חליצה מימיו.
19.10.2012...חכימא דיהודאי אמר:מJDN על מאות אברכים שבאו לחזות במעמד חליצה: https://www.jdn.co.il/breakingnews/130407/