האם מותר לטייל בחוץ לארץ

יעקב שלם

משתמש ותיק
לא קראתי את כל האשכול

ראיתי פסק הלכה מהרב זילברשטיין
המסר הוא שכיון שא"א לנוח בארץ כמו בחו"ל במקום הצורך מותר לטוס לחופש!!

באתר הנפלא "עולמות" יש שיעור מסודר ומקיף לנושא זה מי שיכול להעלות..
בכל אופן שם מובאים גם הדברים הנ"ל
 

מאן דהו

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
לא קראתי את כל האשכול

ראיתי פסק הלכה מהרב זילברשטיין
המסר הוא שכיון שא"א לנוח בארץ כמו בחו"ל במקום הצורך מותר לטוס לחופש!!

באתר הנפלא "עולמות" יש שיעור מסודר ומקיף לנושא זה מי שיכול להעלות..
בכל אופן שם מובאים גם הדברים הנ"ל

כנראה דוקא לאנשים מפורסמים מאד שבארצנו הקטנה לא ימצאו מנוח
 

בנציון

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
לכשעצמי הייתי מחלק את האשכול לשנים.

1. האם מותר או אסור. ומתי ולמי מותר.

2. האם עצם האהבה לארץ ישראל היא היא עיקר הענין או לא.

ואסביר:
יכול אדם לחיות כל ימיו בארץ בגלל שאסור לצאת, אבל מצידו אין לו חיבה אליה, אלא שהוא ממושמע.
ומאידך יכול אדם לצאת מחמת כל ההיתרים והאילוצים, אבל עם דמעות בעיניים. ​​​​​​וכמו המתואר בגמ' בסוף כתובות.
וכשהוא חוזר הוא מנשק בהתלהבות (ג"ז שם. והביאו הרמב"ם) .

באמת אני נבוך מה העיקר במצוה זו, האם עצם הקשר הנפשי או להיות כאן בפועל ?
שתי הדברים חשובים.
 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
בהזדמנות זו אציין שבשנה שעברה בחודש אב נסעתי עם בני משפחתי לנפוש לראשונה מחוץ לגבולות ארצנו הקד'. וחזרתי כשכולי התפעלות ממה שהיה שם.

היינו במלון שהיה כל כולו עבור בני תורה חרדים. ללא חילונים וללא גויים כלל.
במלון היו 6 מנייני שחרית כל בורק הראשון בנץ ואחריו כל חצי שעה.
היו כמה שיעורי תורה מעניינים מאוד בכל יום.
לא היה שום פעילות של הופעות וכו' רק טיולים לראות את הנוף מסביב.
מזג האויר הצונן הביא לידי כך שגם הגויים בסביבה נראו יותר טוב מרוב היהודים בארץ.
בעונה זו של השנה כחמישים אחוז מהאנשים שראינו שם היו יהודים חרדים שנקבצו מכל רחבי העולם.

הלוואי שאוכל בכל שנה לנפוש בדרך כשרה ומהודרת כל כך. שבארץ לצערי אין זה בנמצא כלל (אלא אם כן להישאר בבית זה נקרא נופש).
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
@מאן דהו פלא עליך שכתבת כך.

א. השבט הלוי מתיר לכתחילה. וכותב כן בפשטות ולא כחידוש עצום שלא היה כמוהו
ב. איננו עוסקים בפושעי ישראל אלא ביראים הנופשים.
ג. מן הסתם לא נעלם ממנו הש"ע שהזכרת... יותר מסתבר שנעלם ממך פשטות הש"ע...

בנקודה הזו אתה לא מדייק כלל. השו"ע והמשנה ברורה צוטטו באשכול וכל מבקש דעת ואמת יסכים שבלא קישושי היתרים אין היתר
השבט הלוי לא ראיתי בפנים
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בהזדמנות זו אציין שבשנה שעברה בחודש אב נסעתי עם בני משפחתי לנפוש לראשונה מחוץ לגבולות ארצנו הקד'. וחזרתי כשכולי התפעלות ממה שהיה שם.

היינו במלון שהיה כל כולו עבור בני תורה חרדים. ללא חילונים וללא גויים כלל.
במלון היו 6 מנייני שחרית כל בורק הראשון בנץ ואחריו כל חצי שעה.
היו כמה שיעורי תורה מעניינים מאוד בכל יום.
לא היה שום פעילות של הופעות וכו' רק טיולים לראות את הנוף מסביב.
מזג האויר הצונן הביא לידי כך שגם הגויים בסביבה נראו יותר טוב מרוב היהודים בארץ.
בעונה זו של השנה כחמישים אחוז מהאנשים שראינו שם היו יהודים חרדים שנקבצו מכל רחבי העולם.

הלוואי שאוכל בכל שנה לנפוש בדרך כשרה ומהודרת כל כך. שבארץ לצערי אין זה בנמצא כלל (אלא אם כן להישאר בבית זה נקרא נופש).
אז השבט הלוי הוא המצפון שלך?
50 אחוז מהחרדים שראית שם לא באמת ענין אותם אם מותר או אסור..

מה שיש לדון אם טס לחול לנפוש במלון בגלל המחיר. בארץ המחיר כפלים ויותר מאשר מזרח אירופה
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
יעקב שלם אמר:
לא קראתי את כל האשכול

ראיתי פסק הלכה מהרב זילברשטיין
המסר הוא שכיון שא"א לנוח בארץ כמו בחו"ל במקום הצורך מותר לטוס לחופש!!

באתר הנפלא "עולמות" יש שיעור מסודר ומקיף לנושא זה מי שיכול להעלות..
בכל אופן שם מובאים גם הדברים הנ"ל

כנראה דוקא לאנשים מפורסמים מאד שבארצנו הקטנה לא ימצאו מנוח


ממש לא
http://olamot.net/shiur/יציאה-מארץ-ישראל
 

בנציון

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בהזדמנות זו אציין שבשנה שעברה בחודש אב נסעתי עם בני משפחתי לנפוש לראשונה מחוץ לגבולות ארצנו הקד'. וחזרתי כשכולי התפעלות ממה שהיה שם.

היינו במלון שהיה כל כולו עבור בני תורה חרדים. ללא חילונים וללא גויים כלל.
במלון היו 6 מנייני שחרית כל בורק הראשון בנץ ואחריו כל חצי שעה.
היו כמה שיעורי תורה מעניינים מאוד בכל יום.
לא היה שום פעילות של הופעות וכו' רק טיולים לראות את הנוף מסביב.
מזג האויר הצונן הביא לידי כך שגם הגויים בסביבה נראו יותר טוב מרוב היהודים בארץ.
בעונה זו של השנה כחמישים אחוז מהאנשים שראינו שם היו יהודים חרדים שנקבצו מכל רחבי העולם.

הלוואי שאוכל בכל שנה לנפוש בדרך כשרה ומהודרת כל כך. שבארץ לצערי אין זה בנמצא כלל (אלא אם כן להישאר בבית זה נקרא נופש).

אהבת ארץ העמים במיטבה.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
תקציר השיעור
א. האיסור לצאת מארץ ישראל מפורש בש"ס בכמה מקומות, ופירש הרשב"ם שהוא משום שמפקיע עצמו מחיוב המצוות התלויות בארץ.

ב. דעת רבינו חיים כהן המובא בתוספות, שבזמן הזה אין מצוה לדור בארץ ישראל, וביאור שיטתו בגדר איסור היציאה מארץ ישראל.

ג. שיטת הרמב"ן שיש מצות עשה לישב בארץ ישראל, וביאור טעם האיסור לצאת מארץ ישראל לפי דרכו.

ד. קדושת ארץ ישראל ומעלתה אינה תלויה בכיבוש הארץ, ולפי זה יש לדון אם מותר לצאת מארץ ישראל לעבר הירדן.

ה. עוד יש לברר האם האיסור לצאת מארץ ישראל הוא מהתורה או מדרבנן, והאם גם נשים בכלל איסור זה.

ו. יצא לחו"ל בהיתר, האם יכול להשתהות שם לטיול.

ז. מחלוקת הפוסקים האם מצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה חיובית או מצוה קיומית, ונפקא מינה אם יש חיוב על יושבי חו"ל לעלות לארץ ישראל בזמן הזה.

ח. האם מותר לצאת מארץ ישראל לזמן מועט כשדעתו לחזור, וכגון שרוצה לנסוע להשתטח על קברי צדיקים בחו"ל.

ט. האופנים שמותר לצאת מארץ ישראל לראות פני חברו ולצרכי הבראה.

א. האיסור לצאת מארץ ישראל מפורש בש"ס בכמה מקומות, בגמרא בגיטין [1] ובבא בתרא [1] וקידושין [2]. ונפסק להלכה במפורש ברמב"ם [1] [ובהבלעה בשו"ע בהלכות חול המועד [8] "ואלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים והוא שלא יצא מא"י לחו"ל לטייל". [נוסף לכך מצינו איסור מיוחד לכהן לצאת לחו"ל משום טומאת ארץ העמים, וכאן לא נעסוק באיסור זה].

ומצאנו בדברי חז"ל שבחים רבים בגודל מעלת הישיבה בא"י, באומרם במסכת כתובות [2] שלעולם ידור אדם בא"י "שכל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה, וכל הדר בחו"ל כאילו עובד עבודת כוכבים" [ופשר הדברים צ"ב כמובן, היתכן שהדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה, ולהלן יבואר].

ב. בטעמו של איסור יציאה מא"י נחלקו הראשונים אם הוא משום שעל ידי יציאתו הוא מבטל מצוות ישיבת א"י או שהוא משום שמפקיע את עצמו ממצוות התלויות בארץ.

הרשב"ם בבבא בתרא [1] כתב שטעם האיסור הוא כי "מפקיע עצמו מן המצוות" התלויות בארץ. וכדבריו מבואר במש"כ רבינו חיים כהן המובא בתוספות בכתובות [2] "דעכשיו אין מצוה לדור בא"י כי יש כמה מצוות התלויות בארץ וכמה עונשין דאין אנו יכולים להיזהר ולעמוד עליהם". ומבואר בדבריו שמצות ישיבת א"י תלויה בקיום המצוות התלויות בה, ולכן לדעת ר"ח כהן אין מצות ישוב א"י בזמן הזה, כי אי אפשר לקיים את כל המצוות התלויות בה. ולפי זה יוצא שגדר איסור היציאה מא"י הוא משום שמפקיע את עצמו ממצוות התלויות בארץ, כשיטת הרשב"ם.

ג. אולם לדעת הרמב"ן טעם האיסור הוא משום ביטול מצות ישוב א"י. וזהו לשיטתו שיש מצות עשה לישב בארץ ישראל, כפי שהוא מפרש פשוטו של מקרא "והורשתם את הארץ" [3] שזו מצות עשה של ישוב א"י גם בזמן הזה, וחזר על דבריו גם בספר המצות, במנין מצוות העשה ששכח הרמב"ם למנות לדעת הרמב"ן [3]. ומפורש בדברי הרמב"ן שם, שאיסור היציאה מא"י הוא מכלל מצות העשה לרשת את א"י ולשבת בה.

[ובפירוש הרי"ף המובא בעין יעקב, מפרש את מאמר חז"ל "כל הדר בא"י דומה כמי שיש לו אלוה", הן לפי דרכו של הרשב"ם, שהאיסור לצאת מא"י הוא משום שמפקיע עצמו ממצוות התלויות בארץ, והיינו שדומה כאילו אין לו אלוה לקבל עליו עול מלכותו כי מראה שרוצה לפרוק מעליו עול זה. ולדרכו של הרמב"ן, פירוש מאמר חז"ל הוא שהדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלוה כי הוא יושב תחת השפעת שרי מעלה ולא בהשפעה ישירה של השי"ת. וכמו שהרחיב הרמב"ן בביאור ענין זה בפירושו על התורה בחומש ויקרא פרק יח פסוק כה].

מתוך דברי הרמב"ן שיש מצות עשה לישב בא"י גם בזמן הזה, תמה המהרי"ט [4] על דברי הר"ח כהן, שהרי אין מצות ישוב א"י תלויה בקיום המצוות התלויות בארץ אלא משום קדושת הארץ, וקדושה זו קיימת אפילו בחורבנה כדברי הרמב"ן שיש מצות עשה של ישוב א"י. עד שבא למסקנא, שדברי הר"ח שאין מצוה לגור בא"י הם טעות מהגהת תלמיד ואין לסמוך עליהם.

ובספר פאת השלחן [4] פסק את דברי הרמב"ן, שמצות ישוב א"י היא מהתורה גם בזמן הזה, והסכימו עמו התשב"ץ והרשב"ש. [והאריך לדחות את כל דברי הרב בעל מגילת אסתר [3] שביאר בדעת הרמב"ם בספר המצוות, שמצות ישוב א"י נוהגת רק בזמן הבית, עי"ש בדבריו].

* * *

ד. נפקא מינה משני טעמים אלו - [א] יציאה מארץ ישראל לעבר הירדן.

רבי אשתורי הפרחי כתב בספרו כפתור ופרח [5] שמעלות הישיבה בארץ ישראל וסגולותיה אינן תלויות בכיבושה, ועוד מימי האבות היו כבר מעלותיה של א"י ידועות, ולכן גם בזמנים שהארץ היתה חרבה, אולם קדושתה לענין מעלותיה וסגולותיה נותרו על כנם, והוא מסכם: "ואם כן, כל מה שבתוך גבולות א"י הנזכרים בפרשת אלה מסעי, הכל לכל הפחות קדוש בקדושת א"י לכל התועלות המבוקש ממנה".

ולפי זה יוצא שיש נפק"מ בין הטעמים לאיסור היציאה מא"י, לענין היציאה מא"י לעבר הירדן. וכפי שביאר רבי יוסף ליברמן שליט"א בשו"ת משנת יוסף [6], שקדושת השכינה ומעלות א"י אינם בעבר הירדן, בעוד שהמצוות התלויות הארץ חייב גם בעבר הירדן מדרבנן. ונמצא איפוא, כי לשיטת הרמב"ן שאין לצאת מא"י בגלל ביטול מצות הישיבה בה בשל סגולותיה ומעלותיה, אסור לצאת לעבר הירדן, כי גם ביציאה זו מבטל את מצות הישיבה בא"י ומעלותיה. ברם לשיטת הרשב"ם שכל האיסור לצאת מא"י הוא בגלל הפקעתו מהמצוות התלויות בארץ, זה אינו כשיוצא לעבר הירדן, כי גם שם עדיין מחוייב במצוות התלויות בארץ. [וכן נפקא מינה כשיוצא ממקום שכבשו עולי בבל למקום שכבשו עולי מצרים, לטעם הרשב"ם שמפקיע עצמו מן המצוות, הרי בכיבוש עולי מצרים שהוא קדושה ראשונה שפסק הרמב"ם שקדשה לשעתה ולא לעתיד לבוא, מפקיע עצמו מהמצוות התלויות בארץ, ולכן אסור. משא"כ לטעם הרמב"ן שמבטל מצוות ישיבת א"י, לדברי הכפתור ופרח הנ"ל, ודאי יש מצות ישוב א"י גם במקומות שכבשו עולי מצרים, ולכן יהיה מותר לצאת ממקום שכבשו עולי בבל למקום שכבשו עולי מצרים].



ה. עוד נפקא מינה בין שני טעמים אלו כתב הרב גולדברג [6] - [ב] האם לאשה אסור לצאת מא"י.

לדעת הגר"א, דוקא האיש מצווה לטרוח ולקיים מצוות התלויות בארץ, ולא האשה [וכן מפורש בדברי המהרי"ט [4] שאם חיוב הישיבה בא"י הוא משום קיום המצוות התלויות בארץ, אשה אינה חייבת]. ומסתבר שכשם שאין עליה מצוה לעלות לא"י לקיים המצוות הנהוגות שם, כך אינה אסורה לצאת מא"י ולהפקיע עצמה מן המצוות. משא"כ לטעם שמבטל ממנו מצות ישיבת א"י, גם האשה אסורה בו כאיש.

וכן נפקא מינה - [ג] האם האיסור לצאת מארץ ישראל הוא מהתורה או מדרבנן.

לטעם הרשב"ם שמפקיע את עצמו ממצוות התלויות בארץ, מסתבר שעצם האיסור של הפקעה מן המצוות לא מציגו שהוא מן התורה ונראה שהוא רק מדרבנן. ולדעת הרמב"ן וסיעתו שיש גם בזמן הזה מ"ע מן התורה לדור בא"י, יש להסתפק אם הוא מן התורה כיון שמבטל מצות ישיבת א"י.

ו. עוד נפקא מינה בין שני טעמים אלו כתב הרב יהושע ארנברג, אב"ד ת"א, בשו"ת דבר יהושע [7] - [ד] האם כשיצא לחו"ל בהיתר [לצורך מצוה], רשאי להשתהות שם [כגון לטיול]. לפי הרמב"ן שאסור לצאת מא"י בגלל המצוה לשבת בה, מחוייב לחזור מיד ולא להתעכב. כי מאחר וישב בא"י ונתחייב לדור בה, אסור לו להתבטל שלא לצורך מחיוב מצוה זו אפילו רגע אחד.

ברם לפי הרשב"ם שהאיסור לצאת מא"י הוא בגלל ההפקעה מהמצוות התלויות בארץ, יש לומר שאם יצא בהיתר, מאחר שנפקע מחיוב המצוות שוב אינו מחוייב להכניס עצמו לחיוב המצוות. [ועי"ש שביאר לפי זה בטוב טעם את הסוגיא בקידושין [2] שרבי יוחנן התלבט בסברא זו].

[ובמאמר המוסגר, יעו' בשו"ת דבר יהושע שנקט כי מצות ישוב ארץ ישראל היא מצוה קיומית [כבגד ד' כנפות שאם יש לו, מחוייב בו בציצית] ולא מצוה חיובית, ומתוך כך לימד זכות על יושבי חו"ל שאינם מחוייבים לעלות לארץ ישראל בזמן הזה. וכתב בתוך דבריו "שלא מצא לסברא זו חבר". אמנם יעו' בשו"ת אגרות משה [7] שהוא "חבר" לסברא זו. ומכל מקום, הגר"ע יוסף [7] פקפק בדבריהם, יעו"ש במש"כ שיש חובה על יהודי הגולה לעלות לא"י].

ז. ונראה נפק"מ נוספת בין שני טעמים - [ה] האם מותר לצאת מארץ ישראל לזמן מועט כשדעתו לחזור.

בתוספות במסכת ע"ז [8] מפורש שהותר לצאת מא"י דווקא כשדעתו לחזור אליה, במצוות חשובות בלבד כגון ללמוד תורה ולישא אשה, ולא לצורך מצוות אחרות. אמנם הביאו התוספות את שיטת השאילתות, שגם לצורך מצוות אחרות יכול לצאת מא"י. ומבואר לפי תוספות בע"ז וכן משמע מהרמב"ם [1] שלדבר הרשות אין היתר כלל ואפילו כשדעתו לחזור. ורק לב' מצוות אלו או [תלמוד תורה ולישא אשה] וגם לסחורה [כמבואר ברמב"ם] מותר לצאת, ורק בתנאי שדעתו לחזור.

אולם בשלטי גיבורים [8] מפורש שבכל יציאה מא"י כשעתו לחזור אין כל איסור, ואפילו לדבר הרשות, כדבריו "דהיציאה על מנת לשוב אינה עבירה, דעיקר ההליכה והיציאה תלוי בדירה". וכן נקט השדי חמד [8] שביוצא על מנת לחזור אין כל איסור, ולכן התיר לצאת מא"י לצורך השתטחות על קברי צדיקים, כיון שדעתו לחזור [ומכל מקום התנה זאת, שלא יתבטל על ידי כך מלימוד התורה].

ונראה כי עיקר השאלה אם יש איסור ביציאה על מנת לחזור אפילו לדבר הרשות, תלויה בשני הטעמים של איסור יציאה מא"י. לטעם הרשב"ם שמפקיע עצמו ממצוות התלויות בארץ, יש לומר שכל שיוצא על מנת לחזור אינו אסור, שלזמן מועט שעוזב את הארץ נחשב כאילו אין לו מה לאכול באותו זמן, ואינו מפקיע עצמו מן המצוות אלא אם כן עוזב לצמיתות. משא"כ לטעם הרמב"ן שמבטל מעצמו מצות ישיבת א"י, ודאי שגם כשיוצא על מנת לחזור אסור לו לעזוב את הארץ שכן באותו רגע הרי הוא מבטל מצוות ישיבת א"י.

ח. והנה כלל גדול נקבע בדברי הפוסקים בהיתר היציאה לחו"ל, שעיקר האיסור הוא לצאת מארץ ישראל דווקא כשיוצא לטייל, אבל כשיוצא לצורך כגון לסחורה או לקבל פני חברו אין איסור בדבר [לענין מי שרשאי לגלח במועד כשיצא בהיתר לחו"ל וחזר ממדינת הים ברגל או בערב הרגל ולא היה לו שהות לגלח רשאי לגלח במועד, אבל ביצא באיסור דהיינו לטייל אינו רשאי לגלח במועד], כמפורש בשו"ע ובמשנה ברורה [8] בהלכות חול המועד. [ומקור לדברים במש"כ הרמ"א בהלכות שבת (או"ח סי' רמח) וז"ל: "יש אומרים שכל מקום שאדם הולך לסחורה או לראות פני חברו חשוב הכל דבר מצוה ואינו חשוב דבר הרשות רק כשהולך לטייל ועל כן נהגו בקצת מקומות להקל בענין הפלגת הספינות והליכת שיירא תוך שלשה ימים כי חושבים הכל לדבר מצוה ואין למחות בידן הואיל ויש להם על מי שיסמוכו"].

ולפי זה רצה הרב שמואל אלעזר שטרן [9] להתיר לצאת מא"י על דעת לחזור כדי להשתטח על קברי אבות או קברי צדיקי עולם הטמונים. אלא שהביא שהגר"ח קנייבסקי אסר זאת, עי"ש מה שדן בדבריו, ולדעת הרב שטרן למה יגרע יציאה לצורך תפילה ובקשת רחמים על קברי צדיקים מקבלת וראיית פני חברו. ועוד חידש שם, שנסיעה לצורך קברים אינה בגדר צרכי מצוה אלא כצרכי עצמו, שכן אין כוונת הנוסעים בדרך כלל לקיים מצות פקידה והשתטחות לשם מצוה אלא עיקר כוונתם היא לצורך עצמם לשפוך שיח תחנונים בכדי לפעול ישועות בכלל ובפרט.

ט. וראה במה שכתבו הגר"ש ואזנר והגר"י זילברשטיין [9] מה הם האופנים שמותר לצאת מארץ ישראל לצורך טיול לראות נפלאות הבריאה ולצרכי הבראה, להינפש במנוחה שלימה.

וראה עוד במה שהביא בשם הגרי"ש אלישיב עצה, שהיוצא לחו"ל לנופש והבראה יראה להשפיע על יהודי לשמור איזה מצוה, ואז תיחשב נסיעתו לחו"ל כדבר מצוה. וכעין זה מבואר גם בדברי שבט הלוי, שבכוחו להפוך כל טיול לדבר מצוה, והכל הולך אחר הכוונה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בנציון אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בהזדמנות זו אציין שבשנה שעברה בחודש אב נסעתי עם בני משפחתי לנפוש לראשונה מחוץ לגבולות ארצנו הקד'. וחזרתי כשכולי התפעלות ממה שהיה שם.

היינו במלון שהיה כל כולו עבור בני תורה חרדים. ללא חילונים וללא גויים כלל.
במלון היו 6 מנייני שחרית כל בורק הראשון בנץ ואחריו כל חצי שעה.
היו כמה שיעורי תורה מעניינים מאוד בכל יום.
לא היה שום פעילות של הופעות וכו' רק טיולים לראות את הנוף מסביב.
מזג האויר הצונן הביא לידי כך שגם הגויים בסביבה נראו יותר טוב מרוב היהודים בארץ.
בעונה זו של השנה כחמישים אחוז מהאנשים שראינו שם היו יהודים חרדים שנקבצו מכל רחבי העולם.

הלוואי שאוכל בכל שנה לנפוש בדרך כשרה ומהודרת כל כך. שבארץ לצערי אין זה בנמצא כלל (אלא אם כן להישאר בבית זה נקרא נופש).

אהבת ארץ העמים במיטבה.
אכן הצדק עמך 
אבל יש להוכיח כן גם את כל אלו שנוסעים מעבר לעכו ולאשקלון שבגמ' מפורש שאסור לצאת משם וכל ההתרים שנאמרו בזה מקורם בטעות ואם אינו ארץ העמים מכל מקום מצד האיסור אין חילוק בין זה לחוץ לארץ 
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
הבליינות החרדית מתחילה בקברי צדיקים במזרח אירופה ממשיכה לסתם בית מלון שם ובסוף תגמר באמסטרדם ברלין פריז ברצלונה ומדריד והכל יהיה על טהרת הקודש..רק תחכו בסבלנות..
 

בן של רב

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בהזדמנות זו אציין שבשנה שעברה בחודש אב נסעתי עם בני משפחתי לנפוש לראשונה מחוץ לגבולות ארצנו הקד'. וחזרתי כשכולי התפעלות ממה שהיה שם.

היינו במלון שהיה כל כולו עבור בני תורה חרדים. ללא חילונים וללא גויים כלל.
במלון היו 6 מנייני שחרית כל בורק הראשון בנץ ואחריו כל חצי שעה.
היו כמה שיעורי תורה מעניינים מאוד בכל יום.
לא היה שום פעילות של הופעות וכו' רק טיולים לראות את הנוף מסביב.
מזג האויר הצונן הביא לידי כך שגם הגויים בסביבה נראו יותר טוב מרוב היהודים בארץ.
בעונה זו של השנה כחמישים אחוז מהאנשים שראינו שם היו יהודים חרדים שנקבצו מכל רחבי העולם.

הלוואי שאוכל בכל שנה לנפוש בדרך כשרה ומהודרת כל כך. שבארץ לצערי אין זה בנמצא כלל (אלא אם כן להישאר בבית זה נקרא נופש).


זה יפה מאוד ביחס לשאר נופשים מבחילים שאכמ"ל.
[ומצוה לפרסם בקרב אלו שכבר נוסעים וחושבים שחייבים לחזור משם עם קרירות נסתרת  ביהדותם ודבקות ב'בפועל' של טומאת ארץ העמים] . 

אבל להרמב"ן שהביאו כאן על 'הציבי לך ציונים' - זה לא נחשב שבאותו זמן קיימתם ממש מצוות כמו ק"ש ותפילה וברהמ"ז - אלא 'ציוני דרך' (ושיהיה ברור! אני לא מזלזל בציוני דרך) . 

וכן להלכה שנפסקה ברמב"ם והשו"ע שישיבת עיר של גויים בא"י גוברת על עיר של יהודים בחו"ל.
מסתמא כ"ש וק"ו שעדיף להלכה לנפוש במלון של גויים ושקצים בארץ, כי עראי פחות מזיק מקבוע. 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
בנציון אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בהזדמנות זו אציין שבשנה שעברה בחודש אב נסעתי עם בני משפחתי לנפוש לראשונה מחוץ לגבולות ארצנו הקד'. וחזרתי כשכולי התפעלות ממה שהיה שם.

היינו במלון שהיה כל כולו עבור בני תורה חרדים. ללא חילונים וללא גויים כלל.
במלון היו 6 מנייני שחרית כל בורק הראשון בנץ ואחריו כל חצי שעה.
היו כמה שיעורי תורה מעניינים מאוד בכל יום.
לא היה שום פעילות של הופעות וכו' רק טיולים לראות את הנוף מסביב.
מזג האויר הצונן הביא לידי כך שגם הגויים בסביבה נראו יותר טוב מרוב היהודים בארץ.
בעונה זו של השנה כחמישים אחוז מהאנשים שראינו שם היו יהודים חרדים שנקבצו מכל רחבי העולם.

הלוואי שאוכל בכל שנה לנפוש בדרך כשרה ומהודרת כל כך. שבארץ לצערי אין זה בנמצא כלל (אלא אם כן להישאר בבית זה נקרא נופש).

אהבת ארץ העמים במיטבה.
קראתי את כל ההודעה שלי שוב. לא מצאתי שם אפילו לא מילה טובה אחת על "ארץ העמים" (אלא אם כן המילה נוף מבטאת אהבה).

כתבתי רק שאירגנו שם נופש אמיתי למהדרין מן המהדרין באמת
 
 

בנציון

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בנציון אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בהזדמנות זו אציין שבשנה שעברה בחודש אב נסעתי עם בני משפחתי לנפוש לראשונה מחוץ לגבולות ארצנו הקד'. וחזרתי כשכולי התפעלות ממה שהיה שם.

היינו במלון שהיה כל כולו עבור בני תורה חרדים. ללא חילונים וללא גויים כלל.
במלון היו 6 מנייני שחרית כל בורק הראשון בנץ ואחריו כל חצי שעה.
היו כמה שיעורי תורה מעניינים מאוד בכל יום.
לא היה שום פעילות של הופעות וכו' רק טיולים לראות את הנוף מסביב.
מזג האויר הצונן הביא לידי כך שגם הגויים בסביבה נראו יותר טוב מרוב היהודים בארץ.
בעונה זו של השנה כחמישים אחוז מהאנשים שראינו שם היו יהודים חרדים שנקבצו מכל רחבי העולם.

הלוואי שאוכל בכל שנה לנפוש בדרך כשרה ומהודרת כל כך. שבארץ לצערי אין זה בנמצא כלל (אלא אם כן להישאר בבית זה נקרא נופש).

אהבת ארץ העמים במיטבה.
קראתי את כל ההודעה שלי שוב. לא מצאתי שם אפילו לא מילה טובה אחת על "ארץ העמים" (אלא אם כן המילה נוף מבטאת אהבה).

כתבתי רק שאירגנו שם נופש אמיתי למהדרין מן המהדרין באמת
חוץ ממה שהדגשתי, כל ההודעה מבטאת אהבה. ואם עדיין לא הבנת תקרא שוב את הדברים של העלון אז נדברו שהבאתי לפני כמה הודעות.
אם למשל במהלך הנופש היית שומע פעם אחת את הזעקות של אלו שנמצאים בתאי הגזים, היית משאיר את אותה הודעה?
 
 

בן של רב

משתמש ותיק
רק אציין ששמעתי ממתנחל יר"ש בשומרון - שעיקר ההתמודדות שלהם היא עם אירופה!
כי הבדואים בורחים מכל מקום שהיהודים מגיעים כי הם מאמינים באמת שהארץ שלנו!
ולכן האירופאים [ששחטו אותנו בשמחה וטוב לבב, וגם היום הם מטפחים ומחבקים את איראן] - שופכים המון כסף ותורמים קרוואנים לבדואים כדי שלא יזוזו משם כל כך מהר.

(המאבק הוא על שטח מסויים שיכול ליצור רצף יישובים שאמור לבלום את הקמת מדינה פלסטינית כי זה יגרום לשתי מדינות פלסטיניות עם הפסק ביניהם, ותוצאה שכזו כנראה לא תקרה.
ולכן אירופה מתאמצים במיוחד שחלילה בני היהודים הנרצחים לא יצליחו לקיים לא תחנם וכיבוש ויישוב והשראת השכינה בנחלת ה'...)
 

בן של רב

משתמש ותיק
בנציון אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
אם למשל במהלך הנופש היית שומע פעם אחת את הזעקות של אלו שנמצאים בתאי הגזים, היית משאיר את אותה הודעה?
מדהים! מהמם! מבהיל! גיוואלדיק! מוייראדיק! זה ממש 'למות על זה' . 
הכל תרתי משמע... 
 
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
בנציון אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בנציון אמר:
אהבת ארץ העמים במיטבה.
קראתי את כל ההודעה שלי שוב. לא מצאתי שם אפילו לא מילה טובה אחת על "ארץ העמים" (אלא אם כן המילה נוף מבטאת אהבה).

כתבתי רק שאירגנו שם נופש אמיתי למהדרין מן המהדרין באמת
חוץ ממה שהדגשתי, כל ההודעה מבטאת אהבה. ואם עדיין לא הבנת תקרא שוב את הדברים של העלון אז נדברו שהבאתי לפני כמה הודעות.
אם למשל במהלך הנופש היית שומע פעם אחת את הזעקות של אלו שנמצאים בתאי הגזים, היית משאיר את אותה הודעה?
רדוד. ובכל זאת אשיב בקצרה.
א. יראה הציבור וישפוט כמה מילות אהבה פירגנתמ לארץ העמים.
ב. איך קשור תאי הגזים למדינות שלא השתתפו במלחמת העולם?
אגב האם כל פעם שאתה נופש בארץ אתה נזכר בחורבן הבית למשל?
 

בן של רב

משתמש ותיק
הנה מילה של נופש שאינו חשוד על רדידות.

מרן הגרי"ז זיע"א בהיותו בשווייץ לבריאותו, נשאל מה הוא אומר על הנוף המרהיב של האלפים.
והוא הגיב מיד: זה היופי של ארץ ישראל שנמצא כאן בגלות
לקח לי כמה שנים עד שהבנתי עומק כוונתו.
(כך אני מקוה).
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
לעומת זה מסופר שכאשר חד מבני ביתו סיפר לו שנסע ברכבת (בהיותם דרים בבריסק) והתפעל מההרים,
הפטיר לו כאן בבריסק מתפעלים מהדברים הפשוטים הישרים (בריסק בארץ מישור).

כך שכבר אינני יודע מה יותר מוסמך..
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אכן הצדק עמך 
אבל יש להוכיח כן גם את כל אלו שנוסעים מעבר לעכו ולאשקלון שבגמ' מפורש שאסור לצאת משם וכל ההתרים שנאמרו בזה מקורם בטעות ואם אינו ארץ העמים מכל מקום מצד האיסור אין חילוק בין זה לחוץ לארץ 
ההבדל רב, ושונה גם להלכה.

 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
איש ווילנא אמר:
אכן הצדק עמך 
אבל יש להוכיח כן גם את כל אלו שנוסעים מעבר לעכו ולאשקלון שבגמ' מפורש שאסור לצאת משם וכל ההתרים שנאמרו בזה מקורם בטעות ואם אינו ארץ העמים מכל מקום מצד האיסור אין חילוק בין זה לחוץ לארץ 
ההבדל רב, ושונה גם להלכה.
הבדל לגבי מה. אבל שנייהם שווים שאסור לצאת אלייהם.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
בארץ עולי מצרים (נניח מעכו ולהלן וכיו"ב) אף שאסור לצאת משום טומאת ארץ העמים, מי שגר שם מקיים מצוות ישוב ארץ ישראל מדאו'. והיציאה לשעה אין בה איסור מדינא, כי אם מידת חסידות. ולאו כו"ע חסידים.
לאשקלון ולגוש קטיף (דאז), בכלל אין איסור לצאת, כי לא גזרו בה טומאת ארץ העמים כלל.
לחו"ל ממש אסור לא רק בגלל טומאת ארץ העמים (שכולה גזירה כדי שלא ישתקעו בחו"ל), אלא בגלל שזה כמי שאין לו אלוקַ. (תשובות הרשב"א והובא בפנ"י שילהי כתובות, ודו"ק).
מתנצל שקצרתי וללא מקורות.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
@מאן דהו פלא עליך שכתבת כך.

א. השבט הלוי מתיר לכתחילה. וכותב כן בפשטות ולא כחידוש עצום שלא היה כמוהו
ב. איננו עוסקים בפושעי ישראל אלא ביראים הנופשים.
ג. מן הסתם לא נעלם ממנו הש"ע שהזכרת... יותר מסתבר שנעלם ממך פשטות הש"ע...

בהצטרף לכל נימוקי למעלה, גדולי הפוסקים פה בארץ הורו לאיסור, אפי' לילדי ת"ת.
הגרש"ז, הגריש"א הגרנ"ק, הגרח"ק.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
בהזדמנות זו אציין שבשנה שעברה בחודש אב נסעתי עם בני משפחתי לנפוש לראשונה מחוץ לגבולות ארצנו הקד'. וחזרתי כשכולי התפעלות ממה שהיה שם.

היינו במלון שהיה כל כולו עבור בני תורה חרדים. ללא חילונים וללא גויים כלל.
במלון היו 6 מנייני שחרית כל בורק הראשון בנץ ואחריו כל חצי שעה.
היו כמה שיעורי תורה מעניינים מאוד בכל יום.
לא היה שום פעילות של הופעות וכו' רק טיולים לראות את הנוף מסביב.
מזג האויר הצונן הביא לידי כך שגם הגויים בסביבה נראו יותר טוב מרוב היהודים בארץ.
בעונה זו של השנה כחמישים אחוז מהאנשים שראינו שם היו יהודים חרדים שנקבצו מכל רחבי העולם.

הלוואי שאוכל בכל שנה לנפוש בדרך כשרה ומהודרת כל כך. שבארץ לצערי אין זה בנמצא כלל (אלא אם כן להישאר בבית זה נקרא נופש).
סתם על דרך הלצה, כמו התגובה הזו בעצמה..
מי שנוח לו לנפוש עם עוד כמה מאות יהודים מוכרים סביבו.. בצפיפות ובאוטובוסים מאורגנים.. יכול לעשות זאת בקלות יותר בארץ..
אמנם לא הגעתי לידי מידה זו של בן תורה (רק אולי אם אצא לשוויץ), אבל ב"ה לפחות אני מוקף בחברה של בני תורה מופלגים כל ימי, ומעניין שמעולם אין אחד מהם שנוסע לנפוש בחו"ל. כנראה גם המושג 'בן תורה' רחב הוא מאוד, ומי שלא משתתף בהופעות אז הוא כבר קרוב לדרגתו של הגריש"א..
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
בארץ עולי מצרים (נניח מעכו ולהלן וכיו"ב) אף שאסור לצאת משום טומאת ארץ העמים, מי שגר שם מקיים מצוות ישוב ארץ ישראל מדאו'. והיציאה לשעה אין בה איסור מדינא, כי אם מידת חסידות. ולאו כו"ע חסידים.
לאשקלון ולגוש קטיף (דאז), בכלל אין איסור לצאת, כי לא גזרו בה טומאת ארץ העמים כלל.
לחו"ל ממש אסור לא רק בגלל טומאת ארץ העמים (שכולה גזירה כדי שלא ישתקעו בחו"ל), אלא בגלל שזה כמי שאין לו אלוקַ. (תשובות הרשב"א והובא בפנ"י שילהי כתובות, ודו"ק).
מתנצל שקצרתי וללא מקורות.
מנין לך שכל האיסור משום מידת חסידות הרי בגמ' כתוב שרבנן הוו מיפטרי אהדדי בעכו הוו מיפטרו משום שאסור לצאת מא"י לחו"ל. ואמנם המהרי"ט כותב שזהו רק משום מידת חסידות משום שהיא יציאה לשעה אמנם משמעות דבריו שכל יציאה לחו"ל לשעה מותרת מן הדין ואם כן אף לחו"ל מותר והוא לא מחלק כלל בין כיבוש עולי מצרים לכיבוש אחר. [אגב עצם ההנחה שמקום זה הוא כיבוש עולי מצרים הוא מחלוקת ראשונים אם כי לכולי עלמא הוא בכלל הארץ המובטחת] 
לאשקלון ולגוש קטיף בכלל אין איסור כי לא גזרו בה טומאת ארץ העמים. בעניותי איני יודע מקור הדברים אשמח אם תפרט 
ועל שאר הטענות אני דן מצד ההלכה שסוף סוף שנייהם אסורים ויכול להיות שמצד שורש הדברים יש חילוק בינייהם 
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=3723&p=72259#p72259

אשקלון: ירו' שביעית פ"ו ה"א.

איסור לחו"ל מצד שאין לו אלוקַ זה איסור חמור. ומצד טומ' אה"ע כבר אמרנו בהפניה דלעיל שנפסק להלכה שזו חסידות.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=3723&p=72259#p72259

אשקלון: ירו' שביעית פ"ו ה"א.

איסור לחו"ל מצד שאין לו אלוקַ זה איסור חמור. ומצד טומ' אה"ע כבר אמרנו בהפניה דלעיל שנפסק להלכה שזו חסידות.

אייזה הפנייה 
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=3723&p=72259#p72259





הוא אשר דברתי. המהרי"ט והריטב"א והמג"א שכתבו שהוא ממידת חסידות לא כתבו זאת משום שהוא כיבוש עולי מצרים אלא אפילו לחו"ל גם כן הוא ממידת חסידות או משום שהוא לצורך [וצריך לדון אם טיול ונופש בכלל זה] או משום שהוא לשעה ולא לעולם. ומכל מקום בין כך ובין כך ההתר הזה הוא גם בנוסע לחו"ל גמור שלא חילקו חילוק כזה

ודבריך תמוהים וודאי ראוי  שלא ליסוע לעכו ומעבר אליה וביחס לאשקלון צריך לעיין במה שהבאת מהירושלמי. 
 
 
 
חלק עליון תַחתִית