עצה לבחור במשבר

זו העצה שנתן הקהלות יעקב לבחור במשבר:
העתקה 08;34;39.png
וצ"ב הרי "לעולם ילמד אדם תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה" אז מה רע שבחור צעיר לומד לשם כבוד?
 
 

יהודה1

משתמש ותיק
אם זה מה שגורם למשבר. אז זה רע. מה אפשר לעשות. בגמרא לא מדובר על כך שזה יביא אותו למשבר. ומשום ששלא לשמה הכוונה שייתכון לזה אבל לא שבלי זה אינו שווה לו כלום.
 

ayedavid

משתמש ותיק
נראה לי שכוונתו היא לבחור ב'לא לשמה' שלא מתרסק. אם ילמד בשביל כבוד ויראה שאחרים מקבלים יותר, אז הלא לשמה יאבד ערך וייפול למשבר, ולכן יעדיף ללמוד בשביל העוה"ב וכדו', שזה לא לשמה שאף אחד לא יפריע בו. ומסתמא זיהה שהדברים מתאימים לאותו בחור..
 

yosf

משתמש ותיק
יש הבדל בין לומד שלא לשמה לשם לקבל כבוד שזה בסדר, ואולי אף חובה בהתחלה שהרי אמרו מתוך...
לבין לומד לשם כבוד "שלא יהא משהו יותר ממנו והכל בגלל קנאה", דאז הרי זה בכלל לומד לקנטר ח"ו
ובמילים פשוטות לקבל כבוד על מה שאני לומד- בסדר
לקבל כבוד על מה שאני לומד יותר ממנו וכדו'- ה"י
 

שי גולד

משתמש רגיל
אני חושב שהכיוון לתשובה הוא - שיש הבדל אם האדם לומד רק לשם כבוד שזה כל מה שמדריך אותו ומכוון אותו בלימוד, או שהוא משתמש בכבוד רק כמסייע ע"מ שהוא ירגיש טוב עם עצמו ויחד עם זה הוא מכיר בערך האמיתי של התורה מצד עצמה.
 

מחשבות

משתמש ותיק
בלא להיכנס להוראה של הקה"י שהיא פרטית וצריך לדעת מה היה שם.
לדעתי הטעות הנפוצה ביותר אצלנו זה החינוך לקיום מצוות ותורה לשמה
טעות זאת משתווה רק לטעות לחנך ללמוד כדי להיות מספר אחד.
אין כמעט מי שיכול ללמוד לשמה וברגעי משבר "לשמה" קורס לגמרי.
צריך להציב מטרות של הספק ומטרטת של הצלחה (משיב, רב, יודע כך וכך)
המטרות צריכות להיות ניתנות למדידה והשאיפה גבוהה אך ראלית.
מי שמחנך בחורים (כמו היום) שילמדו כדי שיזכו ללמוד כל חייהם
בלא שנותן להם מטרה ברורה ומדידה של הצלחה, ואף עתיד של תפקיד ומעמד
מבטיח את כשלונם, וגורם לזה שר כאלה שמראש לא מחפשים מעצמם כלום
הם אלה שישבו ויילמדו, כך שהרבה פעמים אלה שיושבים ולומדים הם לא אלה
שאישיותם היא החזקה והמוצלחת ביותר, וחבל.
לא ראיתי בשום תחום בעולם שיציעו למישהו שפוי שילמד בשביל ללמוד
ובדבר החשוב ביותר בעולם - לימוד תורה- זה הנורמה.
כמה מהמחנכים ללשמה מסוגלים בעצמם ללשמה, ואף אם כן האם כך התחילו?
ולו יהי שזה ירידת הדורות וכל מה שרוצים, ברור שהחינוך צריך להיות שלא לשמה
רק לתת ערך ללשמה שירצו בסוף להגיע לזה.
 

אסף

משתמש ותיק
הביאור בדברי הקה"י פשוט עד מאד - מי שלומד רק בשביל כבוד - נאכל ונהרס כמתואר במכתב, ובאמת אין סיבה שהתורה תיתן טעם למי שאינו רוצה ללמדה אלא להשתמש בה לצרכיו.
מי שבתוך המטרות שלא לשמה יש גם נקודת לשמה ויודע ערך התורה וכו' ולומד שלא לשמה כדי לשתף את הכוחות שבו ולהגיע לחיות בתורה בכל חלקי הנפש והרצון - מקיים את דברי הגמ' כפשוטם.
וזה הפשט הפשוט בדברי התוס' בכמה מקומות (פסחים נ כמדומני וברכות ועוד) בחילוק בין ההוראה ללמוד שלא לשמה לכתחילה לבין מי הדברים החמורים שנאמרו בגמ' על הלומד שלא לשמה (נהפכה שלייתו על פניו(.
 

מחשבות

משתמש ותיק
אסף אמר:
הביאור בדברי הקה"י פשוט עד מאד - מי שלומד רק בשביל כבוד - נאכל ונהרס כמתואר במכתב, ובאמת אין סיבה שהתורה תיתן טעם למי שאינו רוצה ללמדה אלא להשתמש בה לצרכיו.
מי שבתוך המטרות שלא לשמה יש גם נקודת לשמה ויודע ערך התורה וכו' ולומד שלא לשמה כדי לשתף את הכוחות שבו ולהגיע לחיות בתורה בכל חלקי הנפש והרצון - מקיים את דברי הגמ' כפשוטם.
וזה הפשט הפשוט בדברי התוס' בכמה מקומות (פסחים נ כמדומני וברכות ועוד) בחילוק בין ההוראה ללמוד שלא לשמה לכתחילה לבין מי הדברים החמורים שנאמרו בגמ' על הלומד שלא לשמה (נהפכה שלייתו על פניו(.
התוס' הקשו וחילקו חילוק אחר בין שלא לשמה לשם כבוד ובין שלא לשמה לשם לקנטר
ואם החילוק שלך כ"כ טוב ובכל זאת לא תרצו אותו כנראה שלא סברו אותו.
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
עיקר הכח והחיבור ללימוד זה אהבת הנלמד
ויש לזה אינסוף מקורות

מה שנקרא היום טעם בלימוד

וזה לא מחסר כלום מהלשמה

כבוד זה דרבון אבל אם מישהו ילמד רק בשביל זה הוא יקרוס ולדעתי זו כוונת הסטייפלער
 

דוידי חיים

משתמש רגיל
התמודדות עם משברים
ד׳ באייר ה׳תשע״ו (12 במאי 2016)
אברהם אבינו זכה בזכות הנפלאה שאף אדם קודם לכן לא זכה, והיא, שהוא יהיה אבי האומה הנבחרת.
והיה אהוב מאוד אצל הבורא יתברך, עד שאמר בתורה הקדושה "המכסה אני מאברהם".
וכל זה למה? בגלל שעבר בהצלחה נסיונות שניסה אותו הקב"ה. מהם נסיונות של עוני, נסיונות של גלות (לך לך מארצך), נסיון של איומים ברצח (נמרוד), נסיון של עקרות, ולסיום נסיון בשחיטת בנו אהובו.
תארו לעצמכם איזה משבר חמור זה לתפוס את המאכלת לשחוט את בנו, שהובטח לו מאת הבורא יתברך "כי ביצחק יקרא לך זרע", ואברהם עבר בהצלחה שלא הרהר אחר מידותיו של הקב"ה, וקיבל על עצמו את גזירותיו באהבה גמורה.
נשאלת השאלה מה היה קורא אם הבורא יתברך לא היה מנסה את אברהם בעשרה נסיונות, האם עדין היה זוכה למעלות הנפלאות שזכה בהם? והתשובה היא: לא. בלי קשיים ונסיונות אי אפשר להגיע לדרגות גבוהות. אז בואו ונלמד מאבינו אברהם, וגם אם קצת קשה נקבל את הנהגתו של מלך מלכי המלכים באהבה, ודווקא הקשיים הללו הם אלו שיעלו אותנו על דרך המלך.
דוד המלך מעיד על עצמו בתהילים "כל משברך וגליך עלי עברו", זאת אומרת כל המשברים שיש בעולם עברו על דוד המלך. ולכן על כל צרה שיש ליהודי מיד קורא תהילים, משום שבתהילים הכניס דוד מלכנו את כל הבקשות שיצטרך אדם בעולם, וכל זה משום שהוא עצמו עבר את כל המשברים בחיים.
בצעירותי חשבתי לעצמי – "משברים שאני עובר באים לכפר על עוונותי, וכשיעברו המשברים אחזור לשיגרת החיים".
תמיד הסתכלתי על גדולי הדור ותלמידי חכמים שמתמידים יום ולילה בתורה הקדושה, וכולם מלאים באמונה אמיתית בבורא עולם, ושמחה ניכרת על פניהם. ואמרתי לעצמי, כמה כיף להם שהם אינם עוברים משברים כמו שלי, וחייהם עוברים להם בנעימים, וכך גם בכל סיפורי הצדיקים שקראתי בצעירותי היה נראה כאילו עוד מרחם אימם נולדו עם חשק גדול לעבודת הבורא, בתפילה, בלימוד תורה, ובגמילות חסדים. ורב פלוני כבר מגיל שתיים עשרה ידע את כל התלמוד בעל פה, ואילו אני פעמים מרגיש שאין לי חשק להתפלל או ללמוד. טוב -ניחמתי את עצמי – כנראה שלא יצא ממני משהו מיוחד, הרי כל אותם צדיקים היו בעלי ענוה מושלמת ואילו אני עדיין רחוק מכך. וכן בשאר מידות רעות שהרגשתי כל כך רחוק משלמות, איפה אני ואיפה הם.
לימים קראתי סיפור על אחד מגדולי הדור הקודם, שהיה גאון עצום, וצדיק לא פחות, שהיו לו ימים שהיה קם בבוקר ולא היה לו חשק לפתוח את הגמרא. דווקא סיפור זה חיזק אותי מאוד. מה גם לו היו ימים כמו שקורים אצלי שאין בהם חשק לעבודת הבורא? אז כנראה שזה נורמלי, אמרתי לעצמי. ואם הוא עבר כאלו משברים ועבר אותם ודחף קדימה, אז גם אני בעזרת ה' יכול לעבור את המשברים.משברים וקשיים – רבותי היקרים – הם כלי חזק מאין כמוהו, לעליה רוחנית וכלכלית, כמו שאמר שלמה בחכמתו "שבע יפול צדיק וקם", והפרוש הפשוט לפסוק זה, קורה שצדיק נופל אפילו שבע פעמים, אבל בסופו של דבר הוא חוזר לעצמו.
אולם, שמעתי פרוש נוסף שנתן לי כח עצום, בכדי להגיע לדרגה של צדיק צריך ליפול שבע פעמים ולקום, דהיינו כדי להוכיח לבורא יתברך את נאמנותנו אליו לא ניתן להוכיח מתוך שפע גשמי ורוחני, שהרי זה דבר פשוט אם כל יום הבורא מחייך אליך, ונותן לך בריאות רעננות, ילדים מצוינים, ורעיה למופת, והכסף זורם בשפע, ודאי שתאהב אותו ותאמר כל היום ישתבח שמו, אבל מה יהיה אם פתאום הכסף כבר לא מגיע? והבריאות לא כל כך? והילדים פתאום לא מקשיבים? האם גם אז הוא יאמר ישתבח שמו של בורא עולם? בזמן המשבר והקושי שם נמדד האדם אצל הבורא יתברך, אם ישא עיניו למרום ויקבל בהכנעה את גזרתו, הרי שזוהי ההוכחה האמיתית לאמונתנו התמימה והפשוטה בבורא יתברך, ואין אנחנו מפקפקים בטובו אפילו לרגע, אזי המשבר עצמו יהיה סיבה לבורא עולם להרבות שכרנו בעולם הזה ובעולם הבא.
לנבוכדנצאר מלך בבל היה תחביב מוזר, היה אוהב לעושה מעצמות היהודים שהרג כלי אכילה,והנה כשהחיה הנביא יחזקאל את העצמות היבשות בעמק דורה התחילו להתעופף כלי האכילה ממטבחו של נבוכדנצאר לכיוון עמק דורה כדי להתאחד עם בעליהם,המלך התפלא מאוד למראה מוזר זה ושאל לפשר הדבר, ענו לו עבדיו "יחזקאל הנביא של היהודים מחיה מתים כעת בעמק דורה", המלך התפעל מאוד מכוחו של אלוקי ישראל עד שהתחיל לשורר לפאר ולשבח את הבורא יתברך עד שבא מלאך משמים וסטרו על פניו והפסיק את שירתו, ומלמדים אותנו חז"ל שאם לא היה מפסיקו המלאך היו זמירותיו עולים על זמירות דוד המלך ע"ה,
ושואלים המפרשים היכן הבחירה החופשית אם רצה נבוכדנצאר מלך בבל לשיר לכבוד ה' מדוע לסתור על פניו ?
-בתשובה יש מוסר השכל גדול מאוד, דוד המלך שר שיבח וקילס לבורא יתברך מתוך צרות עצומות, גם כשברח מאבשלום בנו אבל וחפוי ראש אמר "מזמור לדוד" עדיין שר וקילס לכבוד הבורא, ואילו נבוכדנצאר שר עד שקיבל סטירה, ברגע שקצת כאב לו מיד הפסיק את שירתו.
שבח כזה הוא לא אמיתי אם אתה משבח רק כשטוב לך זה לא באמת שבח, אבל אם השבח נותר בעינו גם כשקצת קשה אזי הרי הא שבח שיוצא מלב אמיתי.

הרב יגאל כהן
 

דוידי חיים

משתמש רגיל
ציטוטים מחזקים

משבר לעולם לא נמשך לנצח"

משבר זה משהו מאוד מחזק"

"משבר זה משהו מאוד מגבש"

"משבר מוביל להצלחה"

"משברים באים ללמד אותנו משהו"
 

איש קטן

משתמש ותיק
עוד ציטוט משלמה המלך
'לפני שבר גאון ולפני כבוד ענווה'
כמובן כפשוטו ..
אבל אפשר גם לומר שהכבוד הוא כמו מים מלוחים כמה שתשתה תהיה יותר צמא וזה גורם גם להזיות (מחקרים על אנשים ששתו בשיא הרצינות) אתה מתחיל לחשוב שההוא עשה לי וההוא אמר עלי.. ונשבר

ולפני כבוד ענווה אדם עניו פתאום שם לב שהעולם יפה ונחמד מאיר פנים ומאירים לו מדבר לאחרים בצורה יפה וכך אליו
אוהב ומקבל בחזרה
פשוט חי טוב
 

שמעיה

משתמש ותיק
דוידי חיים אמר:
ציטוטים מחזקים

משבר לעולם לא נמשך לנצח"

משבר זה משהו מאוד מחזק"

"משבר זה משהו מאוד מגבש"

"משבר מוביל להצלחה"

"משברים באים ללמד אותנו משהו"

מי אמר שזה אכן כן?
וכי אין משברים הנמשכים לנצח? (עד המוות כמובן)
וכי אין משברים מחלישים, שאינם מגבשים, שמובילים לכישלון, ושאי אפשר ללמוד מהם שום דבר?
 

איש קטן

משתמש ותיק
לשמעיה
נראה לי שמה שדוידי התכוון שמשברים שמחלישים ונמשכים וכו.. הם כאלה שלוקחים אותם קשה
ואדרבה אם מסתכלים תמיד על הטוב שבהם יוצאים מחוזקים
ככה שזה תלוי בראיה

ועוד משהו לגבי משברים הרבה פעמים אדם מייסר את עצמו יותר מידי ונופל למשבר
ברגע שברור לאדם שה' רוצה רק את טובתו וכל העולם נברא להיטיב וה' רוצה שגם בעולם הזה נשמח ונחיה טוב רק כמובן ע'פ התורה וזה לתועלתינו
המצוות הם לא עונשים הם דרכים להגיע לטוב
וגם העונשים אינם עונשים אלה הם תיקונים שהקב'ה מעדיף שכלל לא נצטרך
עוזר הרבה
 

יהודי אחד

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
דוידי חיים אמר:
ציטוטים מחזקים

משבר לעולם לא נמשך לנצח"

משבר זה משהו מאוד מחזק"

"משבר זה משהו מאוד מגבש"

"משבר מוביל להצלחה"

"משברים באים ללמד אותנו משהו"

מי אמר שזה אכן כן?
וכי אין משברים הנמשכים לנצח? (עד המוות כמובן)
וכי אין משברים מחלישים, שאינם מגבשים, שמובילים לכישלון, ושאי אפשר ללמוד מהם שום דבר?
לכל משפט מסוגנן.. של חיים דוידי יש מקור בחז"ל או בתהילים
 
חלק עליון תַחתִית