הגעלת כלים בזמנינו

מאן דהו

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
מאן דהו אמר:
מחשבות אמר:
ואז גילו שבהבדלי טמפרטורה קלים
יש הבדלים קלים במשקל המדוייק...
ובקיצור הדבר נבדק ע"י חוקרים
אך מה הם מבינים
אבל בדיקה אחת של אדם חסר כל נסיון בתחום
וראינו שיש בליעה...

שוב פעם בסגנון בוטה אתה מעמיד אחד מגדולי ישראל באור מגוחך
על פי מה החלטת שהוא חסר כל נסיון?
האם על הגר"א או על הרב אלישיב הייתה כותב בנוסח הזה

תשתדל לעדן את כתיבתך שלא פעם גסה מידי לפורום
כן! אדם חסר כל ניסיון בתחום המדעי
וזה לא קשור בכלל לגדלות תורנית.
על הגר"א לא הייתי אומר זאת
כי הוא לא היה מביא טיעון שלא נכון למדע שבימיו.
על הגרי"ש וכל גדולי דורנו הייתי טוען אותו דבר.
אני מעדיף לא להגיב ל"חכם" מ"צריך בדיקה"
רק אומר שללא ספק טעימת קפילא (ישראל)
עדיפה מטעימת חכם, וה"ה לדומה ודומה לדומה.

אדם חסר כל רקע בהיסטוריה של אותו גדול מחליט שהוא חסר כל נסיון בתחם המדעי......
 

מחשבות

משתמש ותיק
לא.
הוא היה מדען בכימיה ובעל דוקטורט בתחום
די, קצת יושר אינטלקטואלי.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
לא.
הוא היה מדען בכימיה ובעל דוקטורט בתחום
די, קצת יושר אינטלקטואלי.

החזון איש לא היה לו רקע מקצועי גם לא תואר ראשון במדעים
ומצד שני היתה לו בקיאות מרשימה בתורת האנטומיה...
היושר האנטלקטואלי שלך לא מתכתב יפה עם המציאות כאן..
 

מחשבות

משתמש ותיק
החזו"א הוא היוצא מן הכלל שאינו מלמד על הכלל
רוב הרבנים ובכללם האול"צ לא ידועים בהבנתם בטבע
וגם לגבי החזו"א רבו הגוזמאות בעניין.
 

יהושע

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
יהושע אמר:
מבקש אמת אמר:
באו"ז (ע"ז סי' רצז) כתב וז"ל:
אני המחבר יצחק ב"ר משה נראה בעיני שכלי עצם אין צריכין הגעלה, ואם תחב כף של עצם חולבת לתוך קדירה של בשר אפילו בת יומה אפילו אין בה ששים אינה אוסרת, שלא בלעה מן החלב כלום ולא פלטה לתוך קדירה של בשר... ושאלתי להרב ר' יחיאל ב"ר יוסף זצ"ל, וכתב לי כלי עצם לא מצינו לו בליעה ואיסור. וגם אל הרב ר' שמואל ב"ר שלמה זצ"ל שלחתי, והיה דוחה את ראיותיי, ולא הבנתי את דבריו. וכאשר כתבתי כן נראה בעיני. ועל זה אני סומך לעשות מעשה.

 גם בספר כנסת הגדולה (יו"ד סי' קכא בהגהות הטור אות כו) כתב שמנהג העולם להשתמש בפרפורי"ש [פורצליין] כשהם שלמים, שאפילו נשתמשו בהם לגבינה אוכלים בהם בשר וכן בהיפך, וכן אם נשתמשו בהן בדבר האיסור אין מקפידים ואוכלים בהן דבר היתר, מפני שמחזיקין אותן ככלי זכוכית שחלק ואינו בולע.
אמנם הרמ"א באו"ח סי' תנא כתב שבאשכנז נוהגים להחמיר בכלי זכוכית וכיו"ב, וכנראה משום שחששו שאין בקיאין.
יפה, אז מאותו טעם שנהגו להחמיר בכלי זכוכית נהגו להחמיר בכלים בזמנינו
הבעיה שהיום יש דרך הרבה יותר מדוייקת לברר את הענין, משא"כ באשכנז שבימי הביניים.
לא צריך בדיקה מדעית, דבר שכל העולם משתמש בו תמיד ולא נשמע מעולם מי שהרגיש איזה טעם כל שהוא, הרי זה יותר חזק מכל בדיקה מדעית, אלא מאי שמאיזה טעם החליטו לנהוג לחומרא בזה יהיה הטעם מה שיהיה, אז כלים שבזמנינו בכלל המנהג וזה לא גרע משאר מנהגים, והפלא על כל הפלפולים וסברות שאמרו הרבנים לכאן ולכאן, כי זה צריך להיות תלוי בשאלה של כלי זכוכית ופורצלן, ולפי המתירים גם כלים שלנו יהיו מותרים, וכיון שנהגו לאסור גם כלים שלנו בכלל המנהג.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יהושע אמר:
מבקש אמת אמר:
יהושע אמר:
יפה, אז מאותו טעם שנהגו להחמיר בכלי זכוכית נהגו להחמיר בכלים בזמנינו
הבעיה שהיום יש דרך הרבה יותר מדוייקת לברר את הענין, משא"כ באשכנז שבימי הביניים.
לא צריך בדיקה מדעית, דבר שכל העולם משתמש בו תמיד ולא נשמע מעולם מי שהרגיש איזה טעם כל שהוא, הרי זה יותר חזק מכל בדיקה מדעית, אלא מאי שמאיזה טעם החליטו לנהוג לחומרא בזה יהיה הטעם מה שיהיה, אז כלים שבזמנינו בכלל המנהג וזה לא גרע משאר מנהגים, והפלא על כל הפלפולים וסברות שאמרו הרבנים לכאן ולכאן, כי זה צריך להיות תלוי בשאלה של כלי זכוכית ופורצלן, ולפי המתירים גם כלים שלנו יהיו מותרים, וכיון שנהגו לאסור גם כלים שלנו בכלל המנהג.

מי אומר שכלי זכוכית הוא מטעם מנהג לאסור. בקדמונים שאסרו משמע שאסרוהו מדינא. ועוד לדבריך האם לא יעזור טעימה. 
 

יהושע

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יהושע אמר:
מבקש אמת אמר:
הבעיה שהיום יש דרך הרבה יותר מדוייקת לברר את הענין, משא"כ באשכנז שבימי הביניים.
לא צריך בדיקה מדעית, דבר שכל העולם משתמש בו תמיד ולא נשמע מעולם מי שהרגיש איזה טעם כל שהוא, הרי זה יותר חזק מכל בדיקה מדעית, אלא מאי שמאיזה טעם החליטו לנהוג לחומרא בזה יהיה הטעם מה שיהיה, אז כלים שבזמנינו בכלל המנהג וזה לא גרע משאר מנהגים, והפלא על כל הפלפולים וסברות שאמרו הרבנים לכאן ולכאן, כי זה צריך להיות תלוי בשאלה של כלי זכוכית ופורצלן, ולפי המתירים גם כלים שלנו יהיו מותרים, וכיון שנהגו לאסור גם כלים שלנו בכלל המנהג.

מי אומר שכלי זכוכית הוא מטעם מנהג לאסור. בקדמונים שאסרו משמע שאסרוהו מדינא. ועוד לדבריך האם לא יעזור טעימה. 

ומאיזה טעם אסרוהו? עכ״פ עיקר הפלפול צריך להיות מאיזה טעם נהגו לאסור זכוכית ופורצלן ולא אם יש לאסור כלים בזמנינו.
וטעימה וודאי יעזור, מדובר בלי טעימה, הרי המנהג לאסור כלי זכוכית הוא רק כמו שאר כלים ולא יותר.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יהושע אמר:
איש ווילנא אמר:
יהושע אמר:
לא צריך בדיקה מדעית, דבר שכל העולם משתמש בו תמיד ולא נשמע מעולם מי שהרגיש איזה טעם כל שהוא, הרי זה יותר חזק מכל בדיקה מדעית, אלא מאי שמאיזה טעם החליטו לנהוג לחומרא בזה יהיה הטעם מה שיהיה, אז כלים שבזמנינו בכלל המנהג וזה לא גרע משאר מנהגים, והפלא על כל הפלפולים וסברות שאמרו הרבנים לכאן ולכאן, כי זה צריך להיות תלוי בשאלה של כלי זכוכית ופורצלן, ולפי המתירים גם כלים שלנו יהיו מותרים, וכיון שנהגו לאסור גם כלים שלנו בכלל המנהג.

מי אומר שכלי זכוכית הוא מטעם מנהג לאסור. בקדמונים שאסרו משמע שאסרוהו מדינא. ועוד לדבריך האם לא יעזור טעימה. 

ומאיזה טעם אסרוהו? עכ״פ עיקר הפלפול צריך להיות מאיזה טעם נהגו לאסור זכוכית ופורצלן ולא אם יש לאסור כלים בזמנינו.
וטעימה וודאי יעזור, מדובר בלי טעימה, הרי המנהג לאסור כלי זכוכית הוא רק כמו שאר כלים ולא יותר.
עי' תרומת הדשן קלב שמביא דברי הפוסקים בזה שחלקו על הראבי"ה במה שאמר ששייע לא בולע והם כתבו ששיע בולע ומשמע שאם נדע שאינו בולע מותר 
אמנם צריך עיון אמאי לא בדקו בטעימה וצ"ע
 
 

יהושע

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יהושע אמר:
איש ווילנא אמר:
מי אומר שכלי זכוכית הוא מטעם מנהג לאסור. בקדמונים שאסרו משמע שאסרוהו מדינא. ועוד לדבריך האם לא יעזור טעימה. 

ומאיזה טעם אסרוהו? עכ״פ עיקר הפלפול צריך להיות מאיזה טעם נהגו לאסור זכוכית ופורצלן ולא אם יש לאסור כלים בזמנינו.
וטעימה וודאי יעזור, מדובר בלי טעימה, הרי המנהג לאסור כלי זכוכית הוא רק כמו שאר כלים ולא יותר.
עי' תרומת הדשן קלב שמביא דברי הפוסקים בזה שחלקו על הראבי"ה במה שאמר ששייע לא בולע והם כתבו ששיע בולע ומשמע שאם נדע שאינו בולע מותר 
אמנם צריך עיון אמאי לא בדקו בטעימה וצ"ע
מדובר בחמץ בפסח או בכל האיסורים?
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יהושע אמר:
איש ווילנא אמר:
יהושע אמר:
ומאיזה טעם אסרוהו? עכ״פ עיקר הפלפול צריך להיות מאיזה טעם נהגו לאסור זכוכית ופורצלן ולא אם יש לאסור כלים בזמנינו.
וטעימה וודאי יעזור, מדובר בלי טעימה, הרי המנהג לאסור כלי זכוכית הוא רק כמו שאר כלים ולא יותר.
עי' תרומת הדשן קלב שמביא דברי הפוסקים בזה שחלקו על הראבי"ה במה שאמר ששייע לא בולע והם כתבו ששיע בולע ומשמע שאם נדע שאינו בולע מותר 
אמנם צריך עיון אמאי לא בדקו בטעימה וצ"ע
מדובר בחמץ בפסח או בכל האיסורים?
מה שאני רואה בתרומה"ד שדברו על חמץ בפסח 
אני מבין שאתה בא ליישב שבפסח לא מהני טעימה כי נאסר במשהו 
ואם כן בשאר איסורים מותר 
 
 

יהושע

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יהושע אמר:
איש ווילנא אמר:
עי' תרומת הדשן קלב שמביא דברי הפוסקים בזה שחלקו על הראבי"ה במה שאמר ששייע לא בולע והם כתבו ששיע בולע ומשמע שאם נדע שאינו בולע מותר 
אמנם צריך עיון אמאי לא בדקו בטעימה וצ"ע
מדובר בחמץ בפסח או בכל האיסורים?
מה שאני רואה בתרומה"ד שדברו על חמץ בפסח 
אני מבין שאתה בא ליישב שבפסח לא מהני טעימה כי נאסר במשהו 
ואם כן בשאר איסורים מותר 
בדיוק, עכשיו באמת לא מובן למה לאסור כלים בזמנינו.
 
 

יהודה1

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
בדיקה מדעית של גדול בתורה שמעולם לא עסק במדע עדיפה מאדם שעוסק בכימיה עשרות שנים? מה זה קשור לגדלות התורה?
בלי להיכנס לגוף הנושא באשכול, אגיב על טענה זו שנשמעת פעמים רבות מדיי.
אכן אם הוא מודה שאינו מבין בזה, זה נכון. ויכול להיות שגדול הדור לא יידע כימיה ואין שום פחיתות כבוד.
אבל אם אומר שבדק ומצא וסומך על זה, אז השאלה היא אם אתה בר פלוגתא שלו לחלוק עליו בנושא הזה עצמו האם הוא יכול לסמוך על בדיקת עצמו או לא יכול. וכמובן הוא סובר שהוא יכול. וגם אם פרופסור מלומד יאמר שהוא לא יכול, כל זמן שלא דן איתו בנושא, אין בדבריו כלום.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
מבקש אמת אמר:
בדיקה מדעית של גדול בתורה שמעולם לא עסק במדע עדיפה מאדם שעוסק בכימיה עשרות שנים? מה זה קשור לגדלות התורה?
בלי להיכנס לגוף הנושא באשכול, אגיב על טענה זו שנשמעת פעמים רבות מדיי.
אכן אם הוא מודה שאינו מבין בזה, זה נכון. ויכול להיות שגדול הדור לא יידע כימיה ואין שום פחיתות כבוד.
אבל אם אומר שבדק ומצא וסומך על זה, אז השאלה היא אם אתה בר פלוגתא שלו לחלוק עליו בנושא הזה עצמו האם הוא יכול לסמוך על בדיקת עצמו או לא יכול. וכמובן הוא סובר שהוא יכול. וגם אם פרופסור מלומד יאמר שהוא לא יכול, כל זמן שלא דן איתו בנושא, אין בדבריו כלום.
אני לא מסכים לא בהכרח צריך להיות בר פלוגתא
אלא אפשר לומר אם היה רואה היה חוזר בו כמו שאומרים כשמוצאים דברים של ראשונים 
כך להבדיל אם יש מחקרים ברורים שמוכיחים נגד דבריו הרי ברור שאם היה מודע להם לא היה אומר מה שאמר 
 
 

יהודה1

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יהודה1 אמר:
מבקש אמת אמר:
בדיקה מדעית של גדול בתורה שמעולם לא עסק במדע עדיפה מאדם שעוסק בכימיה עשרות שנים? מה זה קשור לגדלות התורה?
בלי להיכנס לגוף הנושא באשכול, אגיב על טענה זו שנשמעת פעמים רבות מדיי.
אכן אם הוא מודה שאינו מבין בזה, זה נכון. ויכול להיות שגדול הדור לא יידע כימיה ואין שום פחיתות כבוד.
אבל אם אומר שבדק ומצא וסומך על זה, אז השאלה היא אם אתה בר פלוגתא שלו לחלוק עליו בנושא הזה עצמו האם הוא יכול לסמוך על בדיקת עצמו או לא יכול. וכמובן הוא סובר שהוא יכול. וגם אם פרופסור מלומד יאמר שהוא לא יכול, כל זמן שלא דן איתו בנושא, אין בדבריו כלום.
אני לא מסכים לא בהכרח צריך להיות בר פלוגתא
אלא אפשר לומר אם היה רואה היה חוזר בו כמו שאומרים כשמוצאים דברים של ראשונים 
כך להבדיל אם יש מחקרים ברורים שמוכיחים נגד דבריו הרי ברור שאם היה מודע להם לא היה אומר מה שאמר 

מטונך, אם היית מוצא ראשון מפורש נגד המ"ב היית גם אומר שאם היה יודע היה חוזר בו?
או שהיית אומר או שהכריע דלא כוותיה בגלל מקור שאיני יודע או שלא הבנתי אותו נכון.
אמנם יש גישה שאם מצאנו ראשון שלא היה מודפס עד היום והיה שמור בכתב יד אפשר לומר כך אבל זה שנוי במחלוקת.
מחקר נגד רב גדול שהורה, אין לסמוך על זה אלא אם כן גם בלי זה היית יכול לחלוק עליו מסברא. או אם ידוע לך בבירור (לא בגלל שהדעת נוטה כן) שאם היה יודע מזה היה חוזר בו.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
איש ווילנא אמר:
יהודה1 אמר:
בלי להיכנס לגוף הנושא באשכול, אגיב על טענה זו שנשמעת פעמים רבות מדיי.
אכן אם הוא מודה שאינו מבין בזה, זה נכון. ויכול להיות שגדול הדור לא יידע כימיה ואין שום פחיתות כבוד.
אבל אם אומר שבדק ומצא וסומך על זה, אז השאלה היא אם אתה בר פלוגתא שלו לחלוק עליו בנושא הזה עצמו האם הוא יכול לסמוך על בדיקת עצמו או לא יכול. וכמובן הוא סובר שהוא יכול. וגם אם פרופסור מלומד יאמר שהוא לא יכול, כל זמן שלא דן איתו בנושא, אין בדבריו כלום.
אני לא מסכים לא בהכרח צריך להיות בר פלוגתא
אלא אפשר לומר אם היה רואה היה חוזר בו כמו שאומרים כשמוצאים דברים של ראשונים 
כך להבדיל אם יש מחקרים ברורים שמוכיחים נגד דבריו הרי ברור שאם היה מודע להם לא היה אומר מה שאמר 

מטונך, אם היית מוצא ראשון מפורש נגד המ"ב היית גם אומר שאם היה יודע היה חוזר בו?
או שהיית אומר או שהכריע דלא כוותיה בגלל מקור שאיני יודע או שלא הבנתי אותו נכון.
אמנם יש גישה שאם מצאנו ראשון שלא היה מודפס עד היום והיה שמור בכתב יד אפשר לומר כך אבל זה שנוי במחלוקת.
מחקר נגד רב גדול שהורה, אין לסמוך על זה אלא אם כן גם בלי זה היית יכול לחלוק עליו מסברא. או אם ידוע לך בבירור (לא בגלל שהדעת נוטה כן) שאם היה יודע מזה היה חוזר בו.

בוודאי וכך מקובל אצל כל הפוסקים והרבנים אם לא במקום שאין דברי הראשון ברור כל כך וכיוצא בזה [ויש לזה גם דוגמאות קיצוניות למשל החזו"א לא נהג על פי הגר"א בקריאת ר"ח משום שאם היה רואה דברי הרמב"ן דעתו היתה אחרת ואכ"מ] 

לי ברור שאם היה מודע הגרב"צ זצ"ל למחקרים ברורים בנושא אין ספק שהיה חוזר בו ממחקרו. אולי לא היה חוזר בו מהפסיקה המעשית כמו שכל הרבנים מורים לעשות הגעלת כלים אבל מבחינת המחקר ברור שהיה מבטל מחקרו 
 
 

יהודה1

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
בוודאי וכך מקובל אצל כל הפוסקים והרבנים אם לא במקום שאין דברי הראשון ברור כל כך וכיוצא בזה [ויש לזה גם דוגמאות קיצוניות למשל החזו"א לא נהג על פי הגר"א בקריאת ר"ח משום שאם היה רואה דברי הרמב"ן דעתו היתה אחרת ואכ"מ]
לי לא ידוע כך. ופלא הוא שהרי איך אתה יודע שהוא לא ידע ואע"פ כן לא פסק מטעם שאינו ידוע לך.
ובשלמא אם אתה בר סמכא לחלוק, אתה יכול לומר, לי לא איכפת, אני לא מבין אותו ורשאי לפסוק אחרת. אבל אם לא אלא שאתה סומך על כך שהוא עצמו היה חוזר בו, איך אפשר לומר כן.
ואם יש דוגמאות לזה, אותם צריך ליישב.
ובפרט שאני מדבר במקום שאין סברא לומר שלא ראה אלא רק שמשום שאתה לא יודע ליישב אתה רוצה לומר כן. וכמו כן לגבי מחקר שהרי הוא עצמו יודע שייתכן שהחוקרים המומחים יאמרו אחרת ולא טרח לשאול אותם, סימן שסבר שאין צריך לחוש לדבריהם או שאין לסמוך עליהם.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
איש ווילנא אמר:
בוודאי וכך מקובל אצל כל הפוסקים והרבנים אם לא במקום שאין דברי הראשון ברור כל כך וכיוצא בזה [ויש לזה גם דוגמאות קיצוניות למשל החזו"א לא נהג על פי הגר"א בקריאת ר"ח משום שאם היה רואה דברי הרמב"ן דעתו היתה אחרת ואכ"מ]
לי לא ידוע כך. ופלא הוא שהרי איך אתה יודע שהוא לא ידע ואע"פ כן לא פסק מטעם שאינו ידוע לך.
ובשלמא אם אתה בר סמכא לחלוק, אתה יכול לומר, לי לא איכפת, אני לא מבין אותו ורשאי לפסוק אחרת. אבל אם לא אלא שאתה סומך על כך שהוא עצמו היה חוזר בו, איך אפשר לומר כן.
ואם יש דוגמאות לזה, אותם צריך ליישב.
ובפרט שאני מדבר במקום שאין סברא לומר שלא ראה אלא רק שמשום שאתה לא יודע ליישב אתה רוצה לומר כן. וכמו כן לגבי מחקר שהרי הוא עצמו יודע שייתכן שהחוקרים המומחים יאמרו אחרת ולא טרח לשאול אותם, סימן שסבר שאין צריך לחוש לדבריהם או שאין לסמוך עליהם.
אולי מה שלא שאל משום שהשתכנע מהמחקר שלו ולכן היה ברור לו שגם חוקרים מומחים יגיעו לאותו מסקנה או שלא היה מודע לקיומם של מחקרים בזה או שלא היה בזמנו 
 
 

יהודה1

משתמש ותיק
טוב, אני לא מדבר ספציפי עליו.
התכוונתי להשיב על הטענה שנטענת לרוב שרבנים לא בקיאים במדע ולכן אין משקל לדעתם.
מחקרים חדשים יש לשאול את הרבנים בזמן שהתחדשו אותם מחקרים.
אם אומרים שאין לסמוך או כל טענה אחרת, יש לקבלה אלא אם כן אתה רואה את עצמך כראוי לחלוק או אם יש לך להיתלות בדעת רבנים החולקים. (ואתה יכול לפסוק מדעתך להכריע).
 

שמח בחור

משתמש ותיק
שמעתי מנכדו של הגאון ר יודל שפירא שכל מי שאינו יודע שהכלים שבימינו אינם באמת בולעים, אינו יכול להורות בנושא.
איך שהבתי. אין כוונתו שאין דיני בליעות בימינו אלא רק בתור צירוף צריך לדעת את זה.
וכעין דברי ר' שלמה זלמן דלעיל.
 
חלק עליון תַחתִית