מאן דהו אמר:השאלה בכותרת היא לאור דבריך המצוטטים כאןכלפי ליא אמר:השאלה בכותרת האשכול אינה שאלה בכלל, וברור שחכמת הקבלה היא חלק ממצות לימוד התורה, ותורה עצמה היא, ודברי האב"ע בהקדמה לרביעאה, אין להם מקום למעשה אפילו לא כהו"א וסלק"ד, וח"ו ח"ו לומר ש"ידיעת עניינים אלו הוא רק בכלל מצוה שמתוך כך הוא יודע ומכיר את הבורא אבל אין זו תורה ללמוד ולדעת האסור והמותר... מה שנכללה בתורה את כל סדרי מעשה בראשית ומעשה מרכבה הוא רק ע"י הנגלה לנו את זאת לדעת האסור והמותר", ובלשון האב"ע בכ"ד, "ישתקע הדבר ולא יאמר, ואין צריך לפנים", ושארי' לי' מארי'.
וכבר כתב חתנו הגרמ"צ שליט"א, בשערי אורה, שאף חמיו לא נתכוון לחכמת הקבלה ותורת הנסתר של חכמי הזוה"ק וכו', אלא רק לחכמת הפרדס של הכרת הבורא של הרמב"ם. ואף בזה חזר והודה לו מו"ח שאין הדברים כן ושברמב"ם מפורש לא כך ושהכל הוא תורה, והכל הוא בכלל לימוד התורה. ולצערנו הלשון שנכתב בספר שחוזר ונדפס, עלול להטעות שיש כזה ס"ד על כל חכמת הקבלה ח"ו ח"ו, ישתקע הדבר, ואף במה שנכתב כבר חזר בו.
כלפי ליא אמר:..... א' הרב שך מעולם לא למד קבלה וגם לא ידע מה זה. ב' הוא חשב לומר שחכמת הקבלה זה לא באמת לימוד התורה, אלא רק חלק ופרט מהכרת הבורא כפי שכתב בהקדמת אבי עזרי. הוא אמנם חזר בו, אבל הדברים נדפסים וחוזרים ונדפסים וקיימים.
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=68&t=5927&p=74276#p74274
ועל זה עניתי תשובה, א' שכיון שחזר בו, שוב אין על מה לדון בכלל. ב' שגם על דבריו, אפילו שלא משתמע כן, אבל חתנו הגביל אותם מאוד לתחום ספציפי, כי אחרת הוא ממש טועה בדבר משנה ביסודות דתנו. ג' שגם אם הוא חשב כך בטעות, אסור אפי' כסלק"ד לחשוב ככה.
[ובוודאי שאין בי ושכמותי לחלוק על דבריו, אבל א' למדתי ממנו שכאשר שומעים דבר לא נכון, חייבים לומר את זה בשיא החריפות ולא לישא פנים לאיש, ב' בדבר שיש בו נגיעה לעיקרים ושיבוש חלילה ביסודות, אין משוא פנים בדין, וחייבים לעקור את זה בכל תוקף ועוז].