מה יותר גרוע לבזות רבנים ולכפור בתורה מן השמים ולכפור בנבואה - או סתם לריב??

בן של רב

משתמש ותיק
אם יש לי אפשרות לשכנע אחד שהוא בעל מחלוקת להפסיק לריב ובמקום זה אני אגרום לו לבזות רבנים ולכפור בתורה מן השמים ולכפור בנבואת משה.
לעשות זאת? 

מסתמא תענו: 'חלילה וחס, וחס וחלילה וכו' וכו'. 

וא"כ תימה למה קורח ידוע דוקא בתואר "בעל מחלויקת",
הרי הוא נפל גם בשלשה דברים יותר חמורים לכאורה.
בביזוי הת"ח הכי גדולים = משה רבינו ואהרן הכהן.
וגם כפר בנבואת משה (כמ"ש חז"ל). 
וגם אמר אין תורה מן השמים (כנ"ל). 

ויקח קורח = "ואתפלג קורח​​​​​​".
בדיוק דוקא המחלויקת זה החטא העיקרי שלו? 
 
​​​​​
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
אם יש לי אפשרות לשכנע אחד שהוא בעל מחלוקת להפסיק לריב ובמקום זה אני אגרום לו לבזות רבנים ולכפור בתורה מן השמים ולכפור בנבואת משה.
לעשות זאת? 

מסתמא תענו: 'חלילה וחס, וחס וחלילה וכו' וכו'. 

וא"כ תימה למה קורח ידוע דוקא בתואר "בעל מחלויקת",
הרי הוא נפל גם בשלשה דברים יותר חמורים לכאורה.
בביזוי הת"ח הכי גדולים = משה רבינו ואהרן הכהן.
וגם כפר בנבואת משה (כמ"ש חז"ל). 
וגם אמר אין תורה מן השמים (כנ"ל). 

ויקח קורח = "ואתפלג קורח​​​​​​".
בדיוק דוקא המחלויקת זה החטא העיקרי שלו? 
 
​​​​​

לכאורה יש ראייה שהרי מצינו שאותו האיש נידון בצואה רותחת משום שכל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת,וכי זהו העבירה החמורה ביותר שלו הרי עבד ע"ז וחטא והחטיא וכו' וכו'.ואפשר ששורש החטא היה מלעיג על דברי חכמים ואם כן אפשר לבאר זאת גם בקורח ששורש החטא היה המחלוקת. ועמד בשאלה הראשונה המהר"ל (איני זוכר בדיוק את תשובתו)
 

פיניפיני

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
בדיוק דוקא המחלויקת זה החטא העיקרי שלו?
דוקא המחלוקת על משה, לא סתם מחלו', כי המחלו' על משה היינו כפירה בנבואתו היינו כפירה בתורתו
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
פיניפיני אמר:
בן של רב אמר:
בדיוק דוקא המחלויקת זה החטא העיקרי שלו?
דוקא המחלוקת על משה, לא סתם מחלו', כי המחלו' על משה היינו כפירה בנבואתו היינו כפירה בתורתו



זה מה שמפריע לי.
איך להבין את ה'סלט' הזה - בין מה שבגללו לבבות יהודים נחלקים לבין הכפירה והביזוי של התורה והאמונה.

אא"כ נימא שגם להתפלג מת"ח וגם לא להאמין בו = תרווייהו היינו הך. 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בפשטות נראה שאף שהחטא המעשי הוא מה שמרדו במשה ובתורה. חז"ל באו ללמד על המידות הנפשיות שעומדות מאחורי זה והם המידות של בעלי מחלוקת. ויש בזה כדי ללמד לדורות על גנות המדה של מחלוקת ולכן יש מפרשים לא תהיה כקרח וכעדתו על המחלוקת כי זה השורש של כל מעשיו.
 

פיניפיני

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
פיניפיני אמר:
בן של רב אמר:
בדיוק דוקא המחלויקת זה החטא העיקרי שלו?
דוקא המחלוקת על משה, לא סתם מחלו', כי המחלו' על משה היינו כפירה בנבואתו היינו כפירה בתורתו



זה מה שמפריע לי.
איך להבין את ה'סלט' הזה - בין מה שבגללו לבבות יהודים נחלקים לבין הכפירה והביזוי של התורה והאמונה.

אא"כ נימא שגם להתפלג מת"ח וגם לא להאמין בו = תרווייהו היינו הך. 

מה שנאמר 'מחלוקת ' בקרח הוא לא על 'לבבות יהודים נחלקים' אלא על עצם התפלגותו ממשה
 

יהושע

משתמש ותיק
צ"ל שקרח לא היה כופר בנבואת משה, רק טענתו היה על משה שרצה הכהונה לאחיו והשם כיבד רצונו, ובבחינת בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו, וכמו שעם ישראל חטא בזה שביקשת מלך אבל כיון שביקש קיבל, וזה היה טענתו של קרח למה משה רבינו לא רוצה שכולם יהיו כהנים וזה לא מחשב כפירה, ובלי זה לא ניתן להבין איך קרח שהיה אדם גדול נפל לכפירה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
יהושע אמר:
צ"ל שקרח לא היה כופר בנבואת משה, רק טענתו היה על משה שרצה הכהונה לאחיו והשם כיבד רצונו, ובבחינת בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו, וכמו שעם ישראל חטא בזה שביקשת מלך אבל כיון שביקש קיבל, וזה היה טענתו של קרח למה משה רבינו לא רוצה שכולם יהיו כהנים וזה לא מחשב כפירה, ובלי זה לא ניתן להבין איך קרח שהיה אדם גדול נפל לכפירה.

אכן טיעון הגיוני 
אמנם הרמב"ן בפירושו לתורה 
כותב בפירוש שקורח כפר במשה רבינו ובתורתו
 

יהושע

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
יהושע אמר:
צ"ל שקרח לא היה כופר בנבואת משה, רק טענתו היה על משה שרצה הכהונה לאחיו והשם כיבד רצונו, ובבחינת בדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו, וכמו שעם ישראל חטא בזה שביקשת מלך אבל כיון שביקש קיבל, וזה היה טענתו של קרח למה משה רבינו לא רוצה שכולם יהיו כהנים וזה לא מחשב כפירה, ובלי זה לא ניתן להבין איך קרח שהיה אדם גדול נפל לכפירה.

אכן טיעון הגיוני 
אמנם הרמב"ן בפירושו לתורה 
כותב בפירוש שקורח כפר במשה רבינו ובתורתו

צ״ל כפי שתמיד אומרים בחטאים של גדולים שלפי דרגתו נחשב לו לכפירה
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פיניפיני אמר:
בן של רב אמר:
בדיוק דוקא המחלויקת זה החטא העיקרי שלו?
דוקא המחלוקת על משה, לא סתם מחלו', כי המחלו' על משה היינו כפירה בנבואתו היינו כפירה בתורתו

א"כ איך לומדים מהפסוק "ולא יהיה כקורח וכעדתו" איסור המחלוקת, הא התם לא הי' הבעיה המחלוקת, אלא המחלוקת עם משה אבי הנביאים.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
פיניפיני אמר:
בן של רב אמר:
בדיוק דוקא המחלויקת זה החטא העיקרי שלו?
דוקא המחלוקת על משה, לא סתם מחלו', כי המחלו' על משה היינו כפירה בנבואתו היינו כפירה בתורתו

א"כ איך לומדים מהפסוק "ולא יהיה כקורח וכעדתו" איסור המחלוקת, הא התם לא הי' הבעיה המחלוקת, אלא המחלוקת עם משה אבי הנביאים.
שורש העניין הוא המחלוקת והיא בכוחה להגיע עד כדי מחלוקת עם אבי הנביאים
לא מצאנו עונש כ"כ חמור על סתם מחולקת
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
יושב אוהלים אמר:
פיניפיני אמר:
דוקא המחלוקת על משה, לא סתם מחלו', כי המחלו' על משה היינו כפירה בנבואתו היינו כפירה בתורתו

א"כ איך לומדים מהפסוק "ולא יהיה כקורח וכעדתו" איסור המחלוקת, הא התם לא הי' הבעיה המחלוקת, אלא המחלוקת עם משה אבי הנביאים.
שורש העניין הוא המחלוקת והיא בכוחה להגיע עד כדי מחלוקת עם אבי הנביאים
לא מצאנו עונש כ"כ חמור על סתם מחולקת

וא"כ הדק"ל שאם מישהו עוסק במחלוקת, אבל אינו חולק על נבואת משה, אז לא יעבור על ולא יהי' כקורח וכעדתו, כיון שהמחלוקת שלו הוא לא חמור כל כך כמו של קורח ועדתו.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אין חכמה אמר:
יושב אוהלים אמר:
א"כ איך לומדים מהפסוק "ולא יהיה כקורח וכעדתו" איסור המחלוקת, הא התם לא הי' הבעיה המחלוקת, אלא המחלוקת עם משה אבי הנביאים.
שורש העניין הוא המחלוקת והיא בכוחה להגיע עד כדי מחלוקת עם אבי הנביאים
לא מצאנו עונש כ"כ חמור על סתם מחולקת

וא"כ הדק"ל שאם מישהו עוסק במחלוקת, אבל אינו חולק על נבואת משה, אז לא יעבור על ולא יהי' כקורח וכעדתו, כיון שהמחלוקת שלו הוא לא חמור כל כך כמו של קורח ועדתו.
ראתה התורה עיקר שורש עניין קורח במחלוקת והגיע עד כדי כפירה אבל אסרה השורש ולא רק הפירות הרעים
 
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
יושב אוהלים אמר:
אין חכמה אמר:
שורש העניין הוא המחלוקת והיא בכוחה להגיע עד כדי מחלוקת עם אבי הנביאים
לא מצאנו עונש כ"כ חמור על סתם מחולקת

וא"כ הדק"ל שאם מישהו עוסק במחלוקת, אבל אינו חולק על נבואת משה, אז לא יעבור על ולא יהי' כקורח וכעדתו, כיון שהמחלוקת שלו הוא לא חמור כל כך כמו של קורח ועדתו.
ראתה התורה עיקר שורש עניין קורח במחלוקת והגיע עד כדי כפירה אבל אסרה השורש ולא רק הפירות הרעים
יש לדעת שהפירוש הפשוט לפי רוב המפרשים הוא ולא יהיה כקרח ועדתו שלא יערער על הכהונה וכמו שמשמע מפשטות משמעות הפסוק זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני ד' ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר ד' ביד משה לו    
וחז"ל בסנהדדין קי. דרשו
ויקם משה וילך אל דתן ואבירם אמר ר"ל מכאן שאין מחזיקין במחלוקת דאמר רב כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר (במדבר יז, ה) ולא יהיה כקרח וכעדתו 
והיינו שעיקר הלימוד הוא כפשוטו והוסיפו על כך שהנה כי כן היה קרח גם מחזיק במחלוקת וא"כ כל זה הכניס בלא יהיה כקרח ועדתו
וזה לשון סמ"ק קלב
שלא לערער על הכהונה דכתיב (במדבר יז) ולא יהיה כקרח וגו׳ ובכלל זה (שלא יחזיק במחלוקת) ושלא יהיה בעל מחלוקת והמערער על הכהונה לוקה בצרעת כעוזיהו המלך:
וזה לשון היראים סימן שנז (שמה)
לא יהיה כקרח. צוה הב״ה שלא יערער אדם על הכהונה שלא יאמר אדם למה יעבוד כהן ואני לא אעבוד וכן לא יערער על כל אדם ואדם שנתן לו כבוד במצות היוצר דכתיב בפ׳ ויקח קרח ולא יהיה כקרח וכעדתו שערער על משה ואהרן כדכתיב ומדוע תתנשאו על קהל ה׳.
ויש בזה גם מחלוקת בין הרב"ם וברמב"ן עם נמנה או הוי אסמכתא ולא מצאתיו כעת
אבל פשוט כי כיון שהקב"ה בחר במשה ובאהרן והוא כפר בו ובתורתו היה הענין וגם המחלוקת אסור משום תולדה דמעשה דקרח
ואין להשוות את זה לצדיקי וגדולי הדור אשר ודאי עקיצמתן וכו' אבל עכ"פ זה לא ערעור על הכהונא על נבואת משה ועל תורת משה לא להגזים...
 

לבי במערב

משתמש ותיק
הרמב"ם כתב בספר המצוות (בשורש השמיני) שאין בפסוק זה "לאו" אלא נכתב "בדרך שלילה", ואת דברי הגמרא "עובר בלאו" פירש הרמב"ם: "וזה על צד האסמכתא, לא שיהיה פשטיה דקרא בכוונה הזאת". וכן נקט במנין המצוות (שם מצות ל"ת, מצוה מה) "המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר ולא יהיה כקורח ועדתו, הוא גם כן על צד הדרש, אמנם גופיה דקרא הוא בא להפחיד". וכן נקט המאירי על דברי הגמרא: "ודרך הערה אמרו עליו שהוא בלאו", ומשמע מדבריהם שאין איסור לאו מפורש "להחזיק במחלוקת".
 
 אולם הרמב"ן בהשגותיו על דברי הרמב"ם בספר המצוות חלק על הרמב"ם, ולדעת הרמב"ן בפסוק מפורש לאו "על דרך תוכחת הוא, אבל עיקר הכתוב במחזיק במחלוקת הכהונה בלבד, והם ז"ל סמכו לו שאר המחלוקות להזהיר מהם". ובמנין שכחת הלאוין לדעת הרמב"ן מנה את הלאו של "ולא יהיה כקורח ועדתו". ומבואר בדבריו שאיסור לאו דאורייתא הוא רק במחזיק במחלוקת על הכהונה.
 
וראה בספר ברכת אברהם (לרבי אברהם ארלנגר, ר"מ בישיבת קול תורה) שהסתפק "האם לדעת הרמב"ם והרמב"ן במחזיק במחלוקת עובר על איסור דרבנן דאסמכוהו אקרא, או דזו מידה מגונה ולא איסור". וסיים: "ונראה דגם לרמב"ם על פי רוב מתלווה לזה איסור מצד ואהבת לרעך כמוך. מיהו הלאו דשנאה לא נאמר בעושה מחלוקת בגלוי, דכתיב לא תשנא את אחיך בלבבך. ונראה דמשמע ברמב"ם שאינו איסור גמור של מחלוקת גם מדרבנן, דאם כן היה חייב להזכיר האיסור ביד החזקה, ובדברי  מוסר אין דרכו להביא הכל".
 
 אמנם לדעת רבנו יונה בשערי תשובה יש איסור דאורייתא "להחזיק במחלוקת", בכל מחלוקת.
 
וכדבריו נקט להלכה החפץ חיים, ובבאר מים חיים, ציין לדברי הסמ"ג שס"ל כרבנו יונה שהוא "לאו גמור".
 

מתבונן לעומק

משתמש רגיל
מה שייך "סתם לריב"? מישהו מעלה על הדעת שאנחנו מצליחים לרדת לעומק המחלוקת בין קרח ומשה רבינו? בכל מקרה מדובר על מחלוקת בשורשי האמונה ,וקורח טעה בדקות בדברים שאנחנו לא מסוגלים לתפוש, אבל עכ"פ לכל הדעות אין מדובר ב"סתם לריב" משל מדובר בריב שכנים על חניה רח"ל.
מלה"ד לילדים שרואים מבוגרים מתווכחים בעומק הסוגיא וחושבים שהם רבים על ארגז חול.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
אם יש לי אפשרות לשכנע אחד שהוא בעל מחלוקת להפסיק לריב ובמקום זה אני אגרום לו לבזות רבנים ולכפור בתורה מן השמים ולכפור בנבואת משה.
לעשות זאת? 

מסתמא תענו: 'חלילה וחס, וחס וחלילה וכו' וכו'. 

וא"כ תימה למה קורח ידוע דוקא בתואר "בעל מחלויקת",
הרי הוא נפל גם בשלשה דברים יותר חמורים לכאורה.
בביזוי הת"ח הכי גדולים = משה רבינו ואהרן הכהן.
וגם כפר בנבואת משה (כמ"ש חז"ל). 
וגם אמר אין תורה מן השמים (כנ"ל). 

ויקח קורח = "ואתפלג קורח​​​​​​".
בדיוק דוקא המחלויקת זה החטא העיקרי שלו? 
 
​​​​​
כבר מצאנו כעי"ז:

רש"י בראשית פרשת נח פרק יא
וכי אי זו קשה, של דור המבול או של דור הפלגה, אלו לא פשטו יד בעיקר, ואלו פשטו יד בעיקר כביכול להלחם בו, ואלו נשטפו, ואלו לא נאבדו מן העולם. אלא שדור המבול היו גזלנים והיתה מריבה ביניהם לכך נאבדו, ואלו היו נוהגים אהבה וריעות ביניהם, שנאמר שפה אחת ודברים אחדים. למדת ששנוי המחלוקת וגדול השלום:
 
חלק עליון תַחתִית