אם גיד הנשה אסור בהנאה איך מותר להשתמש בבהמה?

  • Thread starter Anonymous
  • תאריך התחלה
A

Anonymous

Guest
בפסחים כב. נחלקו התנאים אם גיד הנשה אסור בהנאה [ונחלקו הראשונים איך פוסקים להלכה]
וקשה שהרי הבהמה כדי ללכת כראוי צריכה את גיד הנשה [כמו שרואים ביעקב אבינו שקיבל מכה בגיד הנשה ונעשה צולע]
ואם כן בכל השתמשות בבהמה הרי נהנה גם כן מגיד הנשה והרי אסור הוא בהנאה. וצריך עיון.
בזכרוני שהאחרונים עמדו על זה כבר. 
 

סופר

משתמש ותיק
יש כלל גדול, שאם אינו נהנה מגוף האיסור אינו נקרא הנאה.
וזה לשון ספר איסור והיתר הארוך שער כא 'ואף ראבי"ה דאוסר בגיד בהנאה מודה מיהא שמותר למכור או ליתן לא"י הירך שלם או חציו עם הגיד שבו לפי שאינו נהנה מגוף האיסור שהיינו מגיד עצמו כי אינו מחזיק לו טובה וחן יותר ולא נמכר יותר ביוקר מחמת גיד הנשה שבו'.
ועי' שו"ע יו"ד סימן צד ס"ג, ש"ך סימן פז סק"כ,
 

אוריאל

משתמש ותיק
ראה באמרי בינה הל' טריפות סי' ו' שהוכיח מכ"ד שאיסור הנאה מגיד הנשה אינו אסור כשהוא מחובר בשאר איברים, וע"ש בעוד פרטי דינים בזה שי"ל לפ"ד בעוד אופנים.
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
סופר אמר:
יש כלל גדול, שאם אינו נהנה מגוף האיסור אינו נקרא הנאה.
וזה לשון ספר איסור והיתר הארוך שער כא 'ואף ראבי"ה דאוסר בגיד בהנאה מודה מיהא שמותר למכור או ליתן לא"י הירך שלם או חציו עם הגיד שבו לפי שאינו נהנה מגוף האיסור שהיינו מגיד עצמו כי אינו מחזיק לו טובה וחן יותר ולא נמכר יותר ביוקר מחמת גיד הנשה שבו'.
ועי' שו"ע יו"ד סימן צד ס"ג, ש"ך סימן פז סק"כ,
לא הבנתי את כוונתך, מה הכלל? ואיך זה מיישב?
 
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
אוריאל אמר:
ראה באמרי בינה הל' טריפות סי' ו' שהוכיח מכ"ד שאיסור הנאה מגיד הנשה אינו אסור כשהוא מחובר בשאר איברים, וע"ש בעוד פרטי דינים בזה שי"ל לפ"ד בעוד אופנים.
בסוגיות בחולין מבואר שאיסור גיד חל מיד עם לידת הבהמה, ונפק"מ שם לגדרי אין איסור חל על איסור.
 
 

יהודה1

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
אוריאל אמר:
ראה באמרי בינה הל' טריפות סי' ו' שהוכיח מכ"ד שאיסור הנאה מגיד הנשה אינו אסור כשהוא מחובר בשאר איברים, וע"ש בעוד פרטי דינים בזה שי"ל לפ"ד בעוד אופנים.
בסוגיות בחולין מבואר שאיסור גיד חל מיד עם לידת הבהמה, ונפק"מ שם לגדרי אין איסור חל על איסור.
הוא מדבר על איסור הנאה שלא חל כאשר הוא מחובר עם שאר האיברים. ואכן צריך ביאור. אבל יש סברא שלא נחשב שנהנה "מהגיד" אלא מכל הבהמה והגיד בתוכה. מה שא"כ לגבי אכילה לא שייך שלא אוכל את הגיד גם אם אוכל משהו אחר עמה.
 
 

טעם ודעת

משתמש ותיק
דברי ר יהודה צדקו נכונה, כשהגיד מחוברת עם אברי הבהמה אין כאן הנאה מעצם הגיד עצמו אלא מכלל כל הבהמה והגיד בכלל, משא"ז האכילה, וזה ברור
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
טעם ודעת אמר:
דברי ר יהודה צדקו נכונה, כשהגיד מחוברת עם אברי הבהמה אין כאן הנאה מעצם הגיד עצמו אלא מכלל כל הבהמה והגיד בכלל, משא"ז האכילה, וזה ברור
מהיכ"ת לומר כן, [אני לא מוצא לעת עתה דוגמא כזו באיסור הנאה שרק מקצת מן הבהמה אסור בהנאה], אבל מן הסברא היה נראה דאף זה חשיב הנאה, אמנם ההשתמשות בבהמה באה על ידי כל הבהמה ולא על ידי הגיד לבדו, אבל הרי גם כן להיפוך לולא הגיד לא היה יכול להשתמש בבהמה כגון לחרישה וכיו"ב.
צריך ראיה לסברא זו.
 
 

פיניפיני

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
מהיכ"ת לומר כן, [אני לא מוצא לעת עתה דוגמא כזו באיסור הנאה שרק מקצת מן הבהמה אסור בהנאה], אבל מן הסברא היה נראה דאף זה חשיב הנאה, אמנם ההשתמשות בבהמה באה על ידי כל הבהמה ולא על ידי הגיד לבדו, אבל הרי גם כן להיפוך לולא הגיד לא היה יכול להשתמש בבהמה כגון לחרישה וכיו"ב.
צריך ראיה לסברא זו.
אתה צריך להביא ראיה לדבריך, שדברי הנ"ל ברורים, משום שאין לי כל צורך בגיד הנשה אלא בגוף הבהמה!
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
פיניפיני אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
מהיכ"ת לומר כן, [אני לא מוצא לעת עתה דוגמא כזו באיסור הנאה שרק מקצת מן הבהמה אסור בהנאה], אבל מן הסברא היה נראה דאף זה חשיב הנאה, אמנם ההשתמשות בבהמה באה על ידי כל הבהמה ולא על ידי הגיד לבדו, אבל הרי גם כן להיפוך לולא הגיד לא היה יכול להשתמש בבהמה כגון לחרישה וכיו"ב.
צריך ראיה לסברא זו.
אתה צריך להביא ראיה לדבריך, שדברי הנ"ל ברורים, משום שאין לי כל צורך בגיד הנשה אלא בגוף הבהמה!
לא מתחיל להבין את דבריך. הגיד אסור בהנאה, הבהמה אינה יכולה ללכת/לחרוש/לעבוד ללא אותו גיד, אם כך פשוט הוא שכל שימוש בבהמה הוא שימוש בגיד. בדיוק כמו שלמשל אם רגלה של הבהמה היתה אסורה בהנאה.  
 
 

yosf

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
פיניפיני אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
מהיכ"ת לומר כן, [אני לא מוצא לעת עתה דוגמא כזו באיסור הנאה שרק מקצת מן הבהמה אסור בהנאה], אבל מן הסברא היה נראה דאף זה חשיב הנאה, אמנם ההשתמשות בבהמה באה על ידי כל הבהמה ולא על ידי הגיד לבדו, אבל הרי גם כן להיפוך לולא הגיד לא היה יכול להשתמש בבהמה כגון לחרישה וכיו"ב.
צריך ראיה לסברא זו.
אתה צריך להביא ראיה לדבריך, שדברי הנ"ל ברורים, משום שאין לי כל צורך בגיד הנשה אלא בגוף הבהמה!
לא מתחיל להבין את דבריך. הגיד אסור בהנאה,
זקן ויושב בישיבה אמר:
הבהמה אינה יכולה ללכת/לחרוש/לעבוד ללא אותו גיד, אם כך פשוט הוא שכל שימוש בבהמה הוא שימוש בגיד. בדיוק כמו שלמשל אם רגלה של הבהמה היתה אסורה בהנאה.  

לכאורה שאלתך תשובתך דאם איתא דא"א להשתמש בבהמה בלתי הנאה מגידה והלא אנו רואים שהתורה התירה להשתמש בבהמה לחרוש וכו' א"כ ע"כ דכוונת התורה לשימוש דהנאה עצמית ולא כללית
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
yosf אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
פיניפיני אמר:
אתה צריך להביא ראיה לדבריך, שדברי הנ"ל ברורים, משום שאין לי כל צורך בגיד הנשה אלא בגוף הבהמה!
לא מתחיל להבין את דבריך. הגיד אסור בהנאה,
זקן ויושב בישיבה אמר:
הבהמה אינה יכולה ללכת/לחרוש/לעבוד ללא אותו גיד, אם כך פשוט הוא שכל שימוש בבהמה הוא שימוש בגיד. בדיוק כמו שלמשל אם רגלה של הבהמה היתה אסורה בהנאה.  

לכאורה שאלתך תשובתך דאם איתא דא"א להשתמש בבהמה בלתי הנאה מגידה והלא אנו רואים שהתורה התירה להשתמש בבהמה לחרוש וכו' א"כ ע"כ דכוונת התורה לשימוש דהנאה עצמית ולא כללית
אם זה כל ההכרח, אז כבר יותר מסתבר היה ללמוד מזה שגיד הנשה מותר בהנאה.
 
 

פרלמן משה

משתמש ותיק
כעי”ז הק' הגרעק”א על הצד בגמ' שם דאבר מן החי אסור בהנאה, דאי בהמה לאברים עומדת ואיכא איסורא דאבר מן החי גם בבבהמה שלמה, עי' חולין קב:, א”כ הוי צריך להיות איסור לעבוד בשור, והא מקרא מלא לא תחסום שור בדישו, ומבו' דמותר לעבוד עם שור, ונשאר בצ”ע,
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
פרלמן משה אמר:
כעי”ז הק' הגרעק”א על הצד בגמ' שם דאבר מן החי אסור בהנאה, דאי בהמה לאברים עומדת ואיכא איסורא דאבר מן החי גם בבבהמה שלמה, עי' חולין קב:, א”כ הוי צריך להיות איסור לעבוד בשור, והא מקרא מלא לא תחסום שור בדישו, ומבו' דמותר לעבוד עם שור, ונשאר בצ”ע,
נכון, רק שבאבר מן החי הקושיה היא רק למה צריך עוד פסוק להתיר אבר מן החי בהנאה, אבל למעשה אין מי שסובר שאבר מן החי אסור בהנאה, אבל בגיד הנשה הקושיה היא גם לפי האמת לדעת ר"ש שגיד הנשה אסור בהנאה ולהראשונים שפסקו כן.
 
 

yosf

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
yosf אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
לא מתחיל להבין את דבריך. הגיד אסור בהנאה,


לכאורה שאלתך תשובתך דאם איתא דא"א להשתמש בבהמה בלתי הנאה מגידה והלא אנו רואים שהתורה התירה להשתמש בבהמה לחרוש וכו' א"כ ע"כ דכוונת התורה לשימוש דהנאה עצמית ולא כללית
אם זה כל ההכרח, אז כבר יותר מסתבר היה ללמוד מזה שגיד הנשה מותר בהנאה.
מניין לך???
ברגע שהגעת להנחה שאם נוכיח דגיד הנשה אסור אזי לק"מ ההשתמשות בבהמה א"כ שוב אין זה ראיה לדין עצמו דנלמד מהכרחים אחרים.
ובכלל מי ממד והכריע איזה הכרח יותר חזק??? זה דבר הנתון לראשונים בלבד.
 
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
yosf אמר:
זקן ויושב בישיבה אמר:
yosf אמר:
לכאורה שאלתך תשובתך דאם איתא דא"א להשתמש בבהמה בלתי הנאה מגידה והלא אנו רואים שהתורה התירה להשתמש בבהמה לחרוש וכו' א"כ ע"כ דכוונת התורה לשימוש דהנאה עצמית ולא כללית
אם זה כל ההכרח, אז כבר יותר מסתבר היה ללמוד מזה שגיד הנשה מותר בהנאה.
מניין לך???
ברגע שהגעת להנחה שאם נוכיח דגיד הנשה אסור אזי לק"מ ההשתמשות בבהמה א"כ שוב אין זה ראיה לדין עצמו דנלמד מהכרחים אחרים.
ובכלל מי ממד והכריע איזה הכרח יותר חזק??? זה דבר הנתון לראשונים בלבד.
לא הגעתי לשום הנחה. וכבר כתבתי שאין בזה סברא המתיישבת על הלב.
 
 
A

Anonymous

Guest
פותח הנושא
אם אדם יאסור על עצמו את הגיד של הבהמה באיסור קונם, האם יהא לו מותר להשתמש בבהמתו?
ואם אסר את רגלה של הבהמה באיסור קונם, האם יהא לו מותר להשתמש בה להוליכה?
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
זקן ויושב בישיבה אמר:
ואם אסר את רגלה של הבהמה באיסור קונם, האם יהא לו מותר להשתמש בה להוליכה?
אולי זה שונה שכשהוליכה משתמש ברגל של הבהמה, כיון שההליכה נעשית עם הרגל, ולא רק שהרגל הוא חלק מהבהמה שהולכת, משא"כ כשמשתמש בכל הבהמה ולא משתמש בגוף הגיד הנשה עצמו.
 

כדי

משתמש ותיק
בעלון "בדרכו אמונה" (יו''ל ע''י בית הגרח''ק) לפרשת וישלח הביאו שיש שכתבו שגיד הנשה של אדם ג''כ אסור ולפיכך יש שדקדקו שלא להרכיב בניהם על ירכיהם.
אם מישהו יוכל להעלות את העלון הנ''ל
 

כדי

משתמש ותיק
בדרכו אמונה וישלח
 

קבצים מצורפים

  • גיד הנשה.PNG
    גיד הנשה.PNG
    351.2 KB · צפיות: 47

ביאור הדבר

משתמש ותיק
file.php
 

יוסף אברהם

משתמש רגיל
כי הם חיינו אמר:
 
קידושין נ"ז
אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי לא מצינו בעלי חיים שאסורים
אתה מתכוון להוכיח מזה שאין איסור גיד נוהג מחיים? הוכחתי מחולין פט: שנוהג, שהרי אמרו שכשמקדיש הוי איסור שחל על איסור גיד, והרי מקדיש מחיים.
והגמ' שהבאת לכאורה לא נוגעת לזה, כוונת הגמ' שאיסור שחל על עצם הבע"ח, שהשור נהיה שור אסור, כגון עגלה ערופה וציפור משולחת, לא מצינו שחל מחיים, אבל כאן השם איסור הוא הגיד, מציאות של גיד היא מציאות אסורה, ומה שה כרגע בגופו של בעל חיים לא מעלה ולא מוריד.
 

כי הם חיינו

משתמש ותיק
יוסף אברהם אמר:
כי הם חיינו אמר:
 
קידושין נ"ז
אמר רבי יוחנן משום ר"ש בן יוחי לא מצינו בעלי חיים שאסורים
אתה מתכוון להוכיח מזה שאין איסור גיד נוהג מחיים? הוכחתי מחולין פט: שנוהג, שהרי אמרו שכשמקדיש הוי איסור שחל על איסור גיד, והרי מקדיש מחיים.
והגמ' שהבאת לכאורה לא נוגעת לזה, כוונת הגמ' שאיסור שחל על עצם הבע"ח, שהשור נהיה שור אסור, כגון עגלה ערופה וציפור משולחת, לא מצינו שחל מחיים, אבל כאן השם איסור הוא הגיד, מציאות של גיד היא מציאות אסורה, ומה שה כרגע בגופו של בעל חיים לא מעלה ולא מוריד.

לא הבאתי את זה כראיה אלא רק להעיר לב החכמים לשים לב לגמ'
 
חלק עליון תַחתִית