תלמיד צעיר
משתמש ותיק
הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את ידועה ופי׳ שזו היתה הפעם הראשונה שראה אברהם את שרה וידועה הקושיא והרי אסור לאדם שישא אשה קודם שיראנה אינני זוכר את התרוץ אבקש אם אפשר להביאו
תירוץ המהרש"א הוא אחרת מכל התירוצים הנלי"ם.מכל מלמדי השכלתי אמר:התירוץ הנ"ל ראיתיו במהרש"א
אז כנראה שטעיתי.הפקדתי שומרים אמר:תירוץ המהרש"א הוא אחרת מכל התירוצים הנלי"ם.מכל מלמדי השכלתי אמר:התירוץ הנ"ל ראיתיו במהרש"א
הפקדתי שומרים אמר:התירוץ שהביא ר' @דע מה שתשיב זה התירוץ הידוע שמסתמא חפשת.
ולענ"ד נראה ליישב עוד עפ"י המדרש הובא ברש"י "יסכה זו שרה שהכל סכין ביופיה". ולפ"ז י"ל דאישה המפורסמת לכל ביופיה אין חשש שתתגנה.
כמו"כ י"ל לפמש"כ הרמב"ם (פיה"מ אבות ה, יט) וז"ל הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את. ובא בפי' שלא הסתכל בצורתה הסתכלות שלימה רק ביום ההוא וזה תכלית הזהירות ע"כ. ממש"כ "לא הסתכל בצורתה הסכלות שלימה" משמע שהסתכלות גרידא היתה שם, ובזה סגי לענין הנז'.
תלמיד צעיר אמר:הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את ידועה ופי׳ שזו היתה הפעם הראשונה שראה אברהם את שרה וידועה הקושיא והרי אסור לאדם שישא אשה קודם שיראנה אינני זוכר את התרוץ אבקש אם אפשר להביאו
חלק א׳ ממעל אמר:לפ"ז הוא כן ידע איך נראית וא"כ מה הי׳ שם הנידון בכלל?
י"א שרק אחרי המילה קיים את כל התורה ולפ"ז א"ש
חלק א׳ ממעל אמר:הרי אמר שרק עכשיו יודע שהיא יפה ולכן חושש שיקחו אותה ויהרגו אותו אבל אם ראה אותה ברוח הקודש אז הוא תמיד ידע שהיא יפה
יעקב שלם אמר:פי המשניות להרמב"ם אבות ה יט
הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את ובא בפי' שלא הסתכל בצורתה הסתכלות שלימה רק ביום ההוא
הפקדתי שומרים אמר:התירוץ שהביא ר' @דע מה שתשיב זה התירוץ הידוע שמסתמא חפשת.
ולענ"ד נראה ליישב עוד עפ"י המדרש הובא ברש"י "יסכה זו שרה שהכל סכין ביופיה". ולפ"ז י"ל דאישה המפורסמת לכל ביופיה אין חשש שתתגנה.
כמו"כ י"ל לפמש"כ הרמב"ם (פיה"מ אבות ה, יט) וז"ל הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את. ובא בפי' שלא הסתכל בצורתה הסתכלות שלימה רק ביום ההוא וזה תכלית הזהירות ע"כ. ממש"כ "לא הסתכל בצורתה הסכלות שלימה" משמע שהסתכלות גרידא היתה שם, ובזה סגי לענין הנז'.
מאן דהו אמר:חלק א׳ ממעל אמר:הרי אמר שרק עכשיו יודע שהיא יפה ולכן חושש שיקחו אותה ויהרגו אותו אבל אם ראה אותה ברוח הקודש אז הוא תמיד ידע שהיא יפה
חילוק גדול ישנו בין ראיה פיזית ממש ובין ראיה ברוח הקודש..
רוב התירוצים שם, ניסתרים ממה שכתוב במדרש בראשית רבה מה' ד, "מפני מה עשה ה' האמהות עקרות, בשביל שיהנו בעליהן מהן בנויין, וכל תשעים שנה שלא ילדה שרה, היתה ככלה נאה לאברהם אבינו". אשר משמע כי אברהם נהנה מיופיה.יעקב שלם אמר:יג תירוצים לשאלה זו
http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/90_03_77.pdf
נראה לי שמהר"ל בגור אריה מפרש שראה אותו בפניה כשנשאה, אבל אח"כ ראה אותה מעל השוק.מעל הסטנדרט אמר:רוב התירוצים שם, ניסתרים ממה שכתוב במדרש בראשית רבה מה' ד, "מפני מה עשה ה' האמהות עקרות, בשביל שיהנו בעליהן מהן בנויין, וכל תשעים שנה שלא ילדה שרה, היתה ככלה נאה לאברהם אבינו". אשר משמע כי אברהם נהנה מיופיה.
הפקדתי שומרים אמר:יש נידון שלם אם האבות קיימו מצות דרבנן ברש"י הובא בכמה מקומות שאכן קיימו, כמו ערובי תבשילין. אולם ד"ז אינו מוסכם לכל, ובפרדס יוסף עושה חלוקה בין דאו' לדרבנן ועפ"ז מיישב את הקו' הנ"ל.
ספר פרדס יוסף על ספר בראשית פרק לז פסוק ב
ועיין במהרש"א [ב"ב ט"ז. ח"א ד"ה עפרא] שהקשה הא הנה ידעתי כי אשה יפת מראה את [לך י"ב, י"א], והביאו רש"י [שם] ומדרש [תנחומא ה] דעד עתה לא הכיר בה, הא אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה (קידושין מ"א.) עיין שם. ולפי מה שכתבתי אתי שפיר, דלדרבנן לא חשש והאיסור רק מדרבנן:
ועיין ג"כ בתשובות הרמ"א (סימן י) דאפילו אי אברהם קיים אפילו מצות דרבנן, מכל מקום האבות אחריו לא היו זהירין בדרבנן עיין שם, ויש ראיה לזה ממדרש ויצא [ב"ר ע, י"ב] וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך [ויצא כ"ט, י"א] למה בכה שאנשים מלחשים מפני שנשקה בחוץ, וזה ודאי אסור מדרבנן משום פריצות, וכמו שרב מנגיד למקדש בביאה ועוד (קידושין י"ב ע"ב), ומוכח דלא חשש יעקב לאיסור דרבנן:
"...אף לא התבונן התבוננות גמורה ביופיה של שרה, הגם שיופי זה גדול היה עד מאד עד שאפילו לעת זיקנתה חשקו בה מלכי - ארץ: אבימלך לקח אותה לארמונו (שם כ' ב') והיא בת תשעים שנה כמו שמוכיח סדר הפסוקים בתורה. וחז"ל אמרו כי לא התבונן אברהם אבינו ע"ה ביופיה והדרה עד שבא למצרים (ב"ב ט"ז א'), והסיקו מסקנה זו ממאמרו (בראשית י"ב י"א) "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את"."