ראיית אברהם את שרה

תלמיד צעיר

משתמש ותיק
הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את ידועה ופי׳ שזו היתה הפעם הראשונה שראה אברהם את שרה וידועה הקושיא והרי אסור לאדם שישא אשה קודם שיראנה אינני זוכר את התרוץ אבקש אם אפשר להביאו
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
התירוץ שהביא ר' @דע מה שתשיב זה התירוץ הידוע שמסתמא חפשת.

ולענ"ד נראה ליישב עוד עפ"י המדרש הובא ברש"י "יסכה זו שרה שהכל סכין ביופיה". ולפ"ז י"ל דאישה המפורסמת לכל ביופיה אין חשש שתתגנה.

כמו"כ י"ל לפמש"כ הרמב"ם (פיה"מ אבות ה, יט) וז"ל הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את. ובא בפי' שלא הסתכל בצורתה הסתכלות שלימה רק ביום ההוא וזה תכלית הזהירות ע"כ. ממש"כ "לא הסתכל בצורתה הסכלות שלימה" משמע שהסתכלות גרידא היתה שם, ובזה סגי לענין הנז'.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יש נידון שלם אם האבות קיימו מצות דרבנן ברש"י הובא בכמה מקומות שאכן קיימו, כמו ערובי תבשילין. אולם ד"ז אינו מוסכם לכל, ובפרדס יוסף עושה חלוקה בין דאו' לדרבנן ועפ"ז מיישב את הקו' הנ"ל.
ספר פרדס יוסף על ספר בראשית פרק לז פסוק ב
ועיין במהרש"א [ב"ב ט"ז. ח"א ד"ה עפרא] שהקשה הא הנה ידעתי כי אשה יפת מראה את [לך י"ב, י"א], והביאו רש"י [שם] ומדרש [תנחומא ה] דעד עתה לא הכיר בה, הא אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה (קידושין מ"א.) עיין שם. ולפי מה שכתבתי אתי שפיר, דלדרבנן לא חשש והאיסור רק מדרבנן:
ועיין ג"כ בתשובות הרמ"א (סימן י) דאפילו אי אברהם קיים אפילו מצות דרבנן, מכל מקום האבות אחריו לא היו זהירין בדרבנן עיין שם, ויש ראיה לזה ממדרש ויצא [ב"ר ע, י"ב] וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך [ויצא כ"ט, י"א] למה בכה שאנשים מלחשים מפני שנשקה בחוץ, וזה ודאי אסור מדרבנן משום פריצות, וכמו שרב מנגיד למקדש בביאה ועוד (קידושין י"ב ע"ב), ומוכח דלא חשש יעקב לאיסור דרבנן:
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
מהרש"א ב"ב טז.
ויש לדקדק היאך לא היה מסתכל אברהם בשרה מעולם כדקאמר הכא מדכתיב הנה נא עתה ידעתי וגו' והרי אמרו בפ"ב דקדושין אסור לאדם שיקדש אשה עד שיראנה שמא יראה בה כו' ואברהם אבינו קיים מילי דרבנן ואפי' ע"ת כדאמרינן ביומא וי"ל דודאי ראה אותה בנעוריה קודם שנשאה מדרב יהודה שמא תתגנה כו' אלא דאחר שהיתה נשואה לו לא ראה אותה מתוך צניעותה והוא חשב כי לא עמדה ביפיה בזקנתה כי היתה בעת הזאת לפי הכתובים יותר מס' שנה ולפי שע"י מעשה הסתכל בה עתה כדאיתא בתנחומא וראה שעמדה ביפיה מהפלא שנעשה בה בת כ' כבת ז' ליופי כו' וע"כ אמר עתה לפני זמן זקנותך ידעתי כי יפת מראה את ולפי מה שפרשנו אהא דאמר פרק נושאין גבי אברהם דכתיב יהיה לך ולזרעך אחריך וגו' ה"ק דלא תנסוב שפחה וגו' דלא קיים אברהם כל התורה אלא עד אחר שנימול לק"מ דכשנשא שרה לא קיים כל התורה לא היה חש להא דרב יהודה ודו"ק:

גור אריה על בראשית פרק יב פסוק יא [כד] ועכשיו על ידי מעשה. יש מקשים והלא אסור לישא אשה אלא עד שיראנה (קידושין מא.), ואלו לא ידעו דרכי החכמה, דודאי ראה פניה, אלא שהפנים כיון שהוא מגולה לכל אין האדם מתפעל ביופי שלו, ולא נכנס יצר היופי בלבו, אבל על ידי מעשה שגילתה שרה שוקה ראה היופי שלה, פירוש שהיה יודע היופי שלה ומבחין היופי ביצרו:
 

יחי

משתמש ותיק
אפשר דאסור לאדם אינו מכלל האיסורים המוחלטים, וחכם יכול לחכך בדעתו שאין בו טעם זה.
ול"א בכה"ג כמה גדולים דברי חכמים שאסור להטות וכו'
(וכמד' שבענייני צניעות יש דוגמאות לזה. כמו דמיא עלי ככשורא וכו')
 

במבי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
התירוץ שהביא ר' @דע מה שתשיב זה התירוץ הידוע שמסתמא חפשת.

ולענ"ד נראה ליישב עוד עפ"י המדרש הובא ברש"י "יסכה זו שרה שהכל סכין ביופיה". ולפ"ז י"ל דאישה המפורסמת לכל ביופיה אין חשש שתתגנה.

כמו"כ י"ל לפמש"כ הרמב"ם (פיה"מ אבות ה, יט) וז"ל הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את. ובא בפי' שלא הסתכל בצורתה הסתכלות שלימה רק ביום ההוא וזה תכלית הזהירות ע"כ. ממש"כ "לא הסתכל בצורתה הסכלות שלימה" משמע שהסתכלות גרידא היתה שם, ובזה סגי לענין הנז'.

וכן לפני מספר ימים כתבתי ראיה שפירוש המלה הסתכלות הינה ראיה עם "ציור" ואין ראיה גרידא מוגדרת הסתכלות.
עיין https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=3875
 

מאן דהו

משתמש ותיק
תלמיד צעיר אמר:
הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את ידועה ופי׳ שזו היתה הפעם הראשונה שראה אברהם את שרה וידועה הקושיא והרי אסור לאדם שישא אשה קודם שיראנה אינני זוכר את התרוץ אבקש אם אפשר להביאו

שמעתי פעם תירוץ מענין...מיהודי מתחזק
הוא טען שאברהם אבינו ראה אותה ברוח קודשו..
יש לזה מקור?
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
לפ"ז הוא כן ידע איך נראית וא"כ מה הי׳ שם הנידון בכלל?
י"א שרק אחרי המילה קיים את כל התורה ולפ"ז א"ש
 

מאן דהו

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
לפ"ז הוא כן ידע איך נראית וא"כ מה הי׳ שם הנידון בכלל?
י"א שרק אחרי המילה קיים את כל התורה ולפ"ז א"ש

נא באר את דבריך
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
הרי אמר שרק עכשיו יודע שהיא יפה ולכן חושש שיקחו אותה ויהרגו אותו אבל אם ראה אותה ברוח הקודש אז הוא תמיד ידע שהיא יפה
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
פי המשניות להרמב"ם אבות ה יט

הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את ובא בפי' שלא הסתכל בצורתה הסתכלות שלימה רק ביום ההוא
 

מאן דהו

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
הרי אמר שרק עכשיו יודע שהיא יפה ולכן חושש שיקחו אותה ויהרגו אותו אבל אם ראה אותה ברוח הקודש אז הוא תמיד ידע שהיא יפה

חילוק גדול ישנו בין ראיה פיזית ממש ובין ראיה ברוח הקודש..
 

מאן דהו

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
פי המשניות להרמב"ם אבות ה יט

הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את ובא בפי' שלא הסתכל בצורתה הסתכלות שלימה רק ביום ההוא

הפקדתי שומרים אמר:
התירוץ שהביא ר' @דע מה שתשיב זה התירוץ הידוע שמסתמא חפשת.

ולענ"ד נראה ליישב עוד עפ"י המדרש הובא ברש"י "יסכה זו שרה שהכל סכין ביופיה". ולפ"ז י"ל דאישה המפורסמת לכל ביופיה אין חשש שתתגנה.

כמו"כ י"ל לפמש"כ הרמב"ם (פיה"מ אבות ה, יט) וז"ל הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את. ובא בפי' שלא הסתכל בצורתה הסתכלות שלימה רק ביום ההוא וזה תכלית הזהירות ע"כ. ממש"כ "לא הסתכל בצורתה הסכלות שלימה" משמע שהסתכלות גרידא היתה שם, ובזה סגי לענין הנז'.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
חלק א׳ ממעל אמר:
הרי אמר שרק עכשיו יודע שהיא יפה ולכן חושש שיקחו אותה ויהרגו אותו אבל אם ראה אותה ברוח הקודש אז הוא תמיד ידע שהיא יפה

חילוק גדול ישנו בין ראיה פיזית ממש ובין ראיה ברוח הקודש..

אבל אם זה הספיק לענין אסור לאדם וכו׳ זאת אומרת שידע איך נראית
 

מעל הסטנדרט

משתמש ותיק
יעקב שלם אמר:
יג תירוצים לשאלה זו
http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/90_03_77.pdf
רוב התירוצים שם, ניסתרים ממה שכתוב במדרש בראשית רבה מה' ד,  "מפני מה עשה ה' האמהות עקרות, בשביל שיהנו בעליהן מהן בנויין, וכל תשעים שנה שלא ילדה שרה, היתה ככלה נאה לאברהם אבינו". אשר משמע כי אברהם נהנה מיופיה.

 
 

נבשר

משתמש ותיק
מעל הסטנדרט אמר:
רוב התירוצים שם, ניסתרים ממה שכתוב במדרש בראשית רבה מה' ד,  "מפני מה עשה ה' האמהות עקרות, בשביל שיהנו בעליהן מהן בנויין, וכל תשעים שנה שלא ילדה שרה, היתה ככלה נאה לאברהם אבינו". אשר משמע כי אברהם נהנה מיופיה.
נראה לי שמהר"ל בגור אריה מפרש שראה אותו בפניה כשנשאה, אבל אח"כ ראה אותה מעל השוק.
עכ"פ לפי המדרש אלמנה שילדה ונישאת לאו בכלל "נאה וחסודה"?
 

דניאל

משתמש חדש
עי' בשפתי חכמים על רש"י זה שמביא "נחלת יעקב" המפרש כי ודאי ראה אותה קודם שנשאה אך לאחמ"כ לא ראה אותה עד אותו מעשה עיי"ש
 

שמחה מנתניה

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
יש נידון שלם אם האבות קיימו מצות דרבנן ברש"י הובא בכמה מקומות שאכן קיימו, כמו ערובי תבשילין. אולם ד"ז אינו מוסכם לכל, ובפרדס יוסף עושה חלוקה בין דאו' לדרבנן ועפ"ז מיישב את הקו' הנ"ל.
ספר פרדס יוסף על ספר בראשית פרק לז פסוק ב
ועיין במהרש"א [ב"ב ט"ז. ח"א ד"ה עפרא] שהקשה הא הנה ידעתי כי אשה יפת מראה את [לך י"ב, י"א], והביאו רש"י [שם] ומדרש [תנחומא ה] דעד עתה לא הכיר בה, הא אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה (קידושין מ"א.) עיין שם. ולפי מה שכתבתי אתי שפיר, דלדרבנן לא חשש והאיסור רק מדרבנן:
ועיין ג"כ בתשובות הרמ"א (סימן י) דאפילו אי אברהם קיים אפילו מצות דרבנן, מכל מקום האבות אחריו לא היו זהירין בדרבנן עיין שם, ויש ראיה לזה ממדרש ויצא [ב"ר ע, י"ב] וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך [ויצא כ"ט, י"א] למה בכה שאנשים מלחשים מפני שנשקה בחוץ, וזה ודאי אסור מדרבנן משום פריצות, וכמו שרב מנגיד למקדש בביאה ועוד (קידושין י"ב ע"ב), ומוכח דלא חשש יעקב לאיסור דרבנן:

מה הקשר מצווה
יש פה ענין אנושי של שמא תתגנה עליו, וזה דבר שגם בן נח אמור להקפיד עליו
 

שש אנוכי

משתמש ותיק
ראיתי לנכון לצרף בזה לשון ר"א בן הרמב"ם בספרו המספיק לעובדי השם - על הפרישות
והוא ע"ד מה שהובא לעיל מהרמב"ם:
"...אף לא התבונן התבוננות גמורה ביופיה של שרה, הגם שיופי זה גדול היה עד מאד עד שאפילו לעת זיקנתה חשקו בה מלכי - ארץ: אבימלך לקח אותה לארמונו (שם כ' ב') והיא בת תשעים שנה כמו שמוכיח סדר הפסוקים בתורה. וחז"ל אמרו כי לא התבונן אברהם אבינו ע"ה ביופיה והדרה עד שבא למצרים (ב"ב ט"ז א'), והסיקו מסקנה זו ממאמרו (בראשית י"ב י"א) "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את"."
 

לכך נוצרת

משתמש רגיל
שמעתי מהגרח''י קפלן דכיון שודאי ראית אברהם את שרה היא ראייה של פנימיות ולכן כיון שראה היופי הפנימי שבה הרי שזה השפיע על ההסתכלות החיצונית שלו וחשבה ליפה. אך אכתי לא ידע האם היא יפה גם בחיצניות לכשעצמה. וכין שראה אותה על אמת המים וראה רק היופי החיצוני ללא היופי הפנימי אמר הנה נא ידעתי..
 
חלק עליון תַחתִית