קושיא על שיטת הרב זילברמן

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

אאא

משתמש ותיק
להלן קושיא חמורה על שיטת הרב זילברמן, ששאלו אותם בעצמם, ולא התקבל מענה ברור. חלקם הודו שזה אכן קושיא חמורה.

הם נוהגים בכל דבר לפי הגר"א באופן חריף.
ידועים דברי הגר"א בביאור הגר"א [שלפי זה הם אמורים לנהוג], שבין השמשות הוא ג' רבעי מיל [13.5 דק'] לאחר השקיעה הראשונה, ואח"כ זה צאת ג' כוכבים בינונים וודאי לילה.

ועל זה יש כמה קושיות:
1.  קושיא חמורה מהמציאות: בארץ ישראל לא יתכן במציאות לראות ג' כוכבים בינונים 13.5 דק' לאחר השקיעה. ואפילו לכה"פ 20 דק' לאחר השקיעה זה לא יתכן במציאות.
2. אם כדבריהם, היו צריכים לכאורה מיד ב-13.5 דק' לנהוג לילה לכל דבר. לגבי תפילת ערבית וכן מוצ"ש ומוצאי יוהכ"פ וכו'. והרי רואים אנו שאין הם נוהגים כך. ואין אף אחד בעולם שנוהג כך.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה שאפשר אולי לתרץ, שיש מקורות אחרים מכתבי הגר"א ותלמידיו שמבואר בהם שכוונת הגר"א בשיטתו לגבי צה"כ, היה רק לחומרא ולא לקולא.
ואף בעירו ווילנא לא נהגו לקולא בזה, אפילו לגבי זמן תפילת ערבית.
 

פיניפיני

משתמש ותיק
אגב, עוד קושיה, קטנה יותר, אנשי השיטה הנ"ל אינם אומרים ['ח"ו'] לשם יחוד, ומהגר"א באדרת אליהו [כמדומה ריש דברים] משמע שאומרים.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אאא אמר:
מה שאפשר אולי לתרץ, שיש מקורות אחרים מכתבי הגר"א ותלמידיו שמבואר בהם שכוונת הגר"א בשיטתו לגבי צה"כ, היה רק לחומרא ולא לקולא.
ואף בעירו ווילנא לא נהגו לקולא בזה, אפילו לגבי זמן תפילת ערבית.
בווילנא לא נהגו כמנהג הגר"א כלל, לא רק בנושא הזה.
 

בנציון

משתמש ותיק
אאא אמר:
להלן קושיא חמורה על שיטת הרב זילברמן, ששאלו אותם בעצמם, ולא התקבל מענה ברור. חלקם הודו שזה אכן קושיא חמורה.

הם נוהגים בכל דבר לפי הגר"א באופן חריף.
ידועים דברי הגר"א בביאור הגר"א [שלפי זה הם אמורים לנהוג], שבין השמשות הוא ג' רבעי מיל [13.5 דק'] לאחר השקיעה הראשונה, ואח"כ זה צאת ג' כוכבים בינונים וודאי לילה.

ועל זה יש כמה קושיות:
1.  קושיא חמורה מהמציאות: בארץ ישראל לא יתכן במציאות לראות ג' כוכבים בינונים 13.5 דק' לאחר השקיעה. ואפילו לכה"פ 20 דק' לאחר השקיעה זה לא יתכן במציאות.
2. אם כדבריהם, היו צריכים לכאורה מיד ב-13.5 דק' לנהוג לילה לכל דבר. לגבי תפילת ערבית וכן מוצ"ש ומוצאי יוהכ"פ וכו'. והרי רואים אנו שאין הם נוהגים כך. ואין אף אחד בעולם שנוהג כך.
אז מהיום כל הקושיות שיש על הגר"א הם קושיות על הרב זילברמן שנוהג כהגר"א?
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אאא אמר:
להלן קושיא חמורה על שיטת הרב זילברמן, ששאלו אותם בעצמם, ולא התקבל מענה ברור. חלקם הודו שזה אכן קושיא חמורה.

הם נוהגים בכל דבר לפי הגר"א באופן חריף.
ידועים דברי הגר"א בביאור הגר"א [שלפי זה הם אמורים לנהוג], שבין השמשות הוא ג' רבעי מיל [13.5 דק'] לאחר השקיעה הראשונה, ואח"כ זה צאת ג' כוכבים בינונים וודאי לילה.

ועל זה יש כמה קושיות:
1.  קושיא חמורה מהמציאות: בארץ ישראל לא יתכן במציאות לראות ג' כוכבים בינונים 13.5 דק' לאחר השקיעה. ואפילו לכה"פ 20 דק' לאחר השקיעה זה לא יתכן במציאות.
2. אם כדבריהם, היו צריכים לכאורה מיד ב-13.5 דק' לנהוג לילה לכל דבר. לגבי תפילת ערבית וכן מוצ"ש ומוצאי יוהכ"פ וכו'. והרי רואים אנו שאין הם נוהגים כך. ואין אף אחד בעולם שנוהג כך.
הכותרת טעות מוחלטת. אין זה קושיא על שיטת זילברמן אלא על הגר"א. ואל תוותר על הגר"א ותיתן אותו במתנה לזילברמן. והמושג הגר"א היה עוד הרבה לפני ששיטת זילברמן צמחה. ותמשיך עוד הרבה אחריה. 


ולגוף השאלה למה אתה קורא כוכבים בינוניים. אם הכוונה היא כל כוכב שלא ניתן לראות אותו ביום דהיינו קודם שקיעת החמה [שלמעשה קודם השקיעה ניתן לראות שנים או שלוש כוכבים] יתכן וניתן לראות שלש כוכבים. 

ונניח שהקושיא שלך במקומה לאייזה מסקנה היא מובילה 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פיניפיני אמר:
אגב, עוד קושיה, קטנה יותר, אנשי השיטה הנ"ל אינם אומרים ['ח"ו'] לשם יחוד, ומהגר"א באדרת אליהו [כמדומה ריש דברים] משמע שאומרים.

כל ההולכים לאורו של הגר"א אינם אומרים. ומהגר"א באד"א שם אין ראיה כלל. וככלל דרכו של הגר"א לא להוסיף על חז"ל אלא לשלב הכל בתוך הקיים דהיינו לשלב את הכוונה של לשם יחוד בברכה 

ואגב. כל האומרים לשם יחוד ואינם מבינים מה אומרים או שמבינים את זה בצורה מוטעת או שאינם שמים ליבם למה שאומרים אין ערך כלל לאמירה שאין ענין באמירה אלא הענין הוא הכוונה ולכן אפשר לומר שרובא העולם בין מהספרדים בין מהחסידים אינם אומרים לשם יחוד 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פיניפיני אמר:
איש ווילנא אמר:
ומהגר"א באד"א שם אין ראיה כלל.
מדוע?

כי הוא רק מביא מהנוסח רעיון וכוונה ולא כותב שבפועל אמר זאת [בפועל הכניס כוונה זו בברכה ולמי שלא מבין כוונה זו כייצד נכנסת בברכה מוטב שלא יאמר] 
 

פיניפיני

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
וככלל דרכו של הגר"א לא להוסיף על חז"ל אלא לשלב הכל בתוך הקיים
כמדומה שאתה טועה, הגר"א לא היה מחויב למה שהיה עד אליו, [והיו שאמרו בדרך צחות שקראו לו הגאון ה'חסיד', כי שינה הרבה...]
 

פיניפיני

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
פיניפיני אמר:
איש ווילנא אמר:
ומהגר"א באד"א שם אין ראיה כלל.
מדוע?

כי הוא רק מביא מהנוסח רעיון וכוונה ולא כותב שבפועל אמר זאת [בפועל הכניס כוונה זו בברכה ולמי שלא מבין כוונה זו כייצד נכנסת בברכה מוטב שלא יאמר] 
אבל הוא כותב וכמו 'שאומרים' לשם יחוד
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פיניפיני אמר:
איש ווילנא אמר:
וככלל דרכו של הגר"א לא להוסיף על חז"ל אלא לשלב הכל בתוך הקיים
כמדומה שאתה טועה, הגר"א לא היה מחויב למה שהיה עד אליו, [והיו שאמרו בדרך צחות שקראו לו הגאון ה'חסיד', כי שינה הרבה...]



הוא לא היה מחוייב למה שעד אליו אבל היה מחוייב לחז"ל וניסה לחזור להנהגת חז"ל  בכל הענינים [חז"ל הכוונה לתנאים ואמוראים וכיון שלשם יחוד התנאים והאמוראים לא אמרו גם הוא לא אמר] 
דוגמאות. הגר"א ביטל אמירת מזמור שיר חנוכת וכו' כי אין זה מתקנת חז"ל רק האר"י הכניס את זה. וכן התנגד לכל תוספות על נוסחאות חז"ל. 
נראה שלא עמדת מימיך על מנהגי הגר"א 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
,הגר"א נהג לא רק להיות מחוייב על חז"ל אלא גם לא להוסיף על חז"ל
אתה אומר לשם יחוד. אתה מבין את הממשעות ושם לב למה שאתה אומר. אם כן יפה ותמשיך ואם אינך שם לב למה שאתה אומר אין לזה לא טעם ולא ריח רק כתרנגול המסתכל בסידור
 

מאן דהו

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
פיניפיני אמר:
אגב, עוד קושיה, קטנה יותר, אנשי השיטה הנ"ל אינם אומרים ['ח"ו'] לשם יחוד, ומהגר"א באדרת אליהו [כמדומה ריש דברים] משמע שאומרים.

כל ההולכים לאורו של הגר"א אינם אומרים. ומהגר"א באד"א שם אין ראיה כלל. וככלל דרכו של הגר"א לא להוסיף על חז"ל אלא לשלב הכל בתוך הקיים דהיינו לשלב את הכוונה של לשם יחוד בברכה 

ואגב. כל האומרים לשם יחוד ואינם מבינים מה אומרים או שמבינים את זה בצורה מוטעת או שאינם שמים ליבם למה שאומרים אין ערך כלל לאמירה שאין ענין באמירה אלא הענין הוא הכוונה ולכן אפשר לומר שרובא העולם בין מהספרדים בין מהחסידים אינם אומרים לשם יחוד 
לא צריך לחפש מגרעות במנהגי אחרים ולהחליט מראש שכל מאות אלפי הנוהגים בו לוקים בהבנת הנקרא...גם אם לא התחנכת כמותם. וכנראה משם זה בא.. [ברור שאם בבית אביך היו נוהגים לומר לשם יחוד הפסקה הזו לא היתה נכתבת]
יש לך ידיעה שכל החסידים והספרדים שאומרים לשם יחוד לא ביררו לכל הפחות מקופיא מה הם אומרים..
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מאן דהו אמר:
איש ווילנא אמר:
לא צריך לחפש מגרעות במנהגי אחרים ולהחליט מראש שכל מאות אלפי הנוהגים בו לוקים בהבנת הנקרא...גם אם לא התחנכת כמותם. וכנראה משם זה בא.. [ברור שאם בבית אביך היו נוהגים לומר לשם יחוד הפסקה הזו לא היתה נכתבת]
יש לך ידיעה שכל החסידים והספרדים שאומרים לשם יחוד לא ביררו לכל הפחות מקופיא מה הם אומרים..

חוץ מזה שהיום יש כבר סידורים עם ביאורים [ביאור מתיבתא, סידור המפורש, ועוד] שכל אחד יכול בעצמו ללמוד את הביאור.
 

yosf

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
איש ווילנא אמר:
פיניפיני אמר:
אגב, עוד קושיה, קטנה יותר, אנשי השיטה הנ"ל אינם אומרים ['ח"ו'] לשם יחוד, ומהגר"א באדרת אליהו [כמדומה ריש דברים] משמע שאומרים.

כל ההולכים לאורו של הגר"א אינם אומרים. ומהגר"א באד"א שם אין ראיה כלל. וככלל דרכו של הגר"א לא להוסיף על חז"ל אלא לשלב הכל בתוך הקיים דהיינו לשלב את הכוונה של לשם יחוד בברכה 

ואגב. כל האומרים לשם יחוד ואינם מבינים מה אומרים או שמבינים את זה בצורה מוטעת או שאינם שמים ליבם למה שאומרים אין ערך כלל לאמירה שאין ענין באמירה אלא הענין הוא הכוונה ולכן אפשר לומר שרובא העולם בין מהספרדים בין מהחסידים אינם אומרים לשם יחוד 
לא צריך לחפש מגרעות במנהגי אחרים ולהחליט מראש שכל מאות אלפי הנוהגים בו לוקים בהבנת הנקרא...גם אם לא התחנכת כמותם. וכנראה משם זה בא.. [ברור שאם בבית אביך היו נוהגים לומר לשם יחוד הפסקה הזו לא היתה נכתבת]
יש לך ידיעה שכל החסידים והספרדים שאומרים לשם יחוד לא ביררו לכל הפחות מקופיא מה הם אומרים..

אני זוכר שבעודי ילד כבן 11 שנים כבר ידעתי [כמובן ברמה מסוימת מאוד] את ביאור הלשם יחוד
שאלתי את מורי אבי שליט"א וכך ידעתי...
ברור לך שכל אברך ממוצע יודע מה ביאור קודשא ב"ה ושכנתיה וכו' וכו'. כמו שכמע כל אברך רציני בירר לעצמו מה הפירוש פחות או יותר של פתח אליהו....
היום כבר הדברים נהיו פשוטים ולא רק ליחידי סגולה..... וכנבואת הזוה"ק דבדרא בתראה אפי' רביי דעלמא וכו' וסודות התורה נהפכים לפשט הלומדים, כמו שהביא מהרח"ו בהקדמת שעהה"ק.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
איש ווילנא אמר:
פיניפיני אמר:
אגב, עוד קושיה, קטנה יותר, אנשי השיטה הנ"ל אינם אומרים ['ח"ו'] לשם יחוד, ומהגר"א באדרת אליהו [כמדומה ריש דברים] משמע שאומרים.

כל ההולכים לאורו של הגר"א אינם אומרים. ומהגר"א באד"א שם אין ראיה כלל. וככלל דרכו של הגר"א לא להוסיף על חז"ל אלא לשלב הכל בתוך הקיים דהיינו לשלב את הכוונה של לשם יחוד בברכה 

ואגב. כל האומרים לשם יחוד ואינם מבינים מה אומרים או שמבינים את זה בצורה מוטעת או שאינם שמים ליבם למה שאומרים אין ערך כלל לאמירה שאין ענין באמירה אלא הענין הוא הכוונה ולכן אפשר לומר שרובא העולם בין מהספרדים בין מהחסידים אינם אומרים לשם יחוד 
לא צריך לחפש מגרעות במנהגי אחרים ולהחליט מראש שכל מאות אלפי הנוהגים בו לוקים בהבנת הנקרא...גם אם לא התחנכת כמותם. וכנראה משם זה בא.. [ברור שאם בבית אביך היו נוהגים לומר לשם יחוד הפסקה הזו לא היתה נכתבת]
יש לך ידיעה שכל החסידים והספרדים שאומרים לשם יחוד לא ביררו לכל הפחות מקופיא מה הם אומרים..
לא באתי לזלזל באחרים ואני כלל לא אדם שדבק בירושת אבותי ומזלזל בכל האחרים רק הכעיס אותי הקנטור נגד אלו שלא אומרים לשם יחוד וצועדים בדרך הגר"א אני רק באתי בעיקר להדגיש שאין ענין באמירה של לשם יחוד רק הכוונה [אבל באמת להבין את המושג לשם יחוד קב"ה ושכינתיה צריך קצת להתמצאות בקבלה ובפרט בשביל להבין את המושג על בוריו ולא עוזר לזה מתיבתא או פירוש מנימלי אחר] השאלה הגדולה אם אמירת לשם יחוד מיועד למיוחדים בעם שמתמצאים בקבלה או מיועד להמונים ומספיק לזה ידיעה מנמלית ומכל מקום אני מבטיח לך שלרוב האומרים אין גם ידיעה מנמלית] 
ואגב אני יפתיע דבר סביר להניח שרוב הציבור לא יודע אבל מרן הגר"ח קניבסקי נוהג לומר לשם יחוד וכך גם נהג אביו. כנראה שזה מגיע מהבית החסידי של הסטייפלער אלא שיש דברים שהסטייפלער שימר ויש דברים שהפסיק וזה החליט לשמר כי 
 
 
איש ווילנא אמר:
אאא אמר:
להלן קושיא חמורה על שיטת הרב זילברמן, ששאלו אותם בעצמם, ולא התקבל מענה ברור. חלקם הודו שזה אכן קושיא חמורה.

הם נוהגים בכל דבר לפי הגר"א באופן חריף.
ידועים דברי הגר"א בביאור הגר"א [שלפי זה הם אמורים לנהוג], שבין השמשות הוא ג' רבעי מיל [13.5 דק'] לאחר השקיעה הראשונה, ואח"כ זה צאת ג' כוכבים בינונים וודאי לילה.

ועל זה יש כמה קושיות:
1.  קושיא חמורה מהמציאות: בארץ ישראל לא יתכן במציאות לראות ג' כוכבים בינונים 13.5 דק' לאחר השקיעה. ואפילו לכה"פ 20 דק' לאחר השקיעה זה לא יתכן במציאות.
2. אם כדבריהם, היו צריכים לכאורה מיד ב-13.5 דק' לנהוג לילה לכל דבר. לגבי תפילת ערבית וכן מוצ"ש ומוצאי יוהכ"פ וכו'. והרי רואים אנו שאין הם נוהגים כך. ואין אף אחד בעולם שנוהג כך.
הכותרת טעות מוחלטת. אין זה קושיא על שיטת זילברמן אלא על הגר"א. ואל תוותר על הגר"א ותיתן אותו במתנה לזילברמן. והמושג הגר"א היה עוד הרבה לפני ששיטת זילברמן צמחה. ותמשיך עוד הרבה אחריה. 


ולגוף השאלה למה אתה קורא כוכבים בינוניים. אם הכוונה היא כל כוכב שלא ניתן לראות אותו ביום דהיינו קודם שקיעת החמה [שלמעשה קודם השקיעה ניתן לראות שנים או שלוש כוכבים] יתכן וניתן לראות שלש כוכבים. 

ונניח שהקושיא שלך במקומה לאייזה מסקנה היא מובילה 
הקושיא היא באמת חזקה הרבה יותר על שיטת זילברמן מאשר על הגר"א: ולמה?
כי אם אתה הולך בדרכו של אדם כלשהו אזי לך אחריו עד הסוף.
אז נכון שבשאלה מונח גם קושיא בעצם גם על הגר"א עצמו. אבל אם נשים לב נוכל להבחין בחילוק ביניהם: שהנהגת זילברמן היא להיצמד אחר פסקי הגר"א ומאחר ודרכו היא ללכת בדיוק כדרכו אזי לפי זה צצה לה שאלה של הבנת ההנהגה, למה אתם (זילברמן) במקרה הנוכחי, לא עושים כמותו??  

ולצד המציאות:
1. אין כוכבים לפני השקיעה בהרבה מאוד מהשנים. דהיינו שישנם אחת לכמה שנים אפשרות לראות בין כוכב אחד עד לשלושה כוכבים לפני השקיעה. אבל בשאר השנים הכוכבים הללו מופיעים לאחר השקיעה.
2. במציאות, אין 2 כוכבים בינונים מיד בתחילת השקיעה המבשרים שהגיעה הרגע של בין השמשות. [ואכן מעולם לא נצפה דבר כזה].
3. וכן לאחר 13.5 דקות מהשקיעה אין 3 כוכבים בינונים. [וגם אם תמצא דבר כזה זהו דבר נדיר מאוד שקורה אחת לעשרות שנים! אבל ביום-יום אין דבר כזה ולא יתכן שיהיה דבר כזה. מחמת ריבוי אור השמש השורר אז ברגעים אלו.
דהיינו הכוכבים אינם מתגברים ומתחזקים להראות בכל זאת כנגד אור השמש - מיד לאחר השקיעה: אלא סך הכל יש צורך שהכוכבים יהיו בזווית נוחה מול כדור הארץ ומסלול השמש יהיה רחוק מהם ומכדור הארץ שאז בהצטרף כלל הנתונים הללו ועוד כמה נתונים יהיה אפשרי לראות את הכוכבים. אבל כמו שאמרנו תופעות כאלו הם נדירות למדי ובדרך כלל לא יתכן - מציאותית וופיזית - שייראו שלושה כוכבים בתוך ה-13.5 דקות מהשקיעה].  

לאחר כל הנ"ל, אכן הקושי על הסוברים לומר שמהשקיעה מתחיל בין השמשות הוא אכן מאוד גדול. 


 
 

יצחק

משתמש ותיק
במקומותינו לא רואים הרבה כוכבים אפילו באמצע הלילה וזאת משום האור העצום שמייצרים ע"י החשמל, הייתי פעם במקום נידח בדרום באמצע הלילה ונדהמתי מהכמות העצומה של הכוכבים, כך שאין ראיה ממה שאנו לא רואים כוכבים רבע שעה אחרי השקיעה, צריך לשאול את היושבים במקומות נדחים.
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
13.5 דק' לאחר השקיעה עדיין יש אור חזק ממקור אור שנקרא "קרני השמש", שזה הרבה יותר חזק מכל סוגי החשמל יחד
 

חדא

משתמש ותיק
הקושיא היא לא על הגר"א ולא על זילברמן, אלא על הגמרא כמו שהוכיח הגר"א בראיות ברורות.
אגב יש מקומות בא"י שנהגו להתפלל מעריב 13 וחצי דקות ע"פ הגר"א.
אינני יודע מה מנהג זילברמן בזה ומנין לך שלא נהגו כן.
ומ"מ כמדומני שבדברים שלדעתם התברר מהמציאות דלא כהגר"א הם נוטים מדבריו (אולי בשיעורים)
בנוגע לכוכבים ראיתי פעם הסבר שהאויר היום הרבה יותר מזוהם, וצ"ע במציאות
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
חדא אמר:
אינני יודע מה מנהג זילברמן בזה ומנין לך שלא נהגו כן.
א. שאלתי אותם.
וחלקם אכן הודו שזו קושיא חמורא.
ב. תבדוק מתי זמן תפילת ערבית בביהמ"ד שלהם.
 

חדא

משתמש ותיק
בכל אופן ראה במאמר של י.ג. ויס בהמעיין תשסח שמדווח על תצפיות שבהחלט ניתן לראות כוכבים ב13.5 דקות
וכך נהג הגר"ש סלנט בירושלים לפחות לגבי מעריב, ותקיעת שופר ביוה"כ תקעו 22 דקות אחרי השקיעה משום תוספת
וכידוע שהיו שהדליקו בירושלים נרות חנוכה תוך חצי שעה לשקיעה
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשביל צה"כ, לא מספיק סתם כוכבים, צריך כוכבים בינונים.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
כותרת משונה: קושיא על שיטת הרב זילברמן
אם כבר על הנהגת הרב זילברמן?! וגם זה מיותר!
 
יצחק אמר:
במקומותינו לא רואים הרבה כוכבים אפילו באמצע הלילה וזאת משום האור העצום שמייצרים ע"י החשמל, הייתי פעם במקום נידח בדרום באמצע הלילה ונדהמתי מהכמות העצומה של הכוכבים, כך שאין ראיה ממה שאנו לא רואים כוכבים רבע שעה אחרי השקיעה, צריך לשאול את היושבים במקומות נדחים.
אכן דיברתי על המקומות הנידחים - שאפילו 'שם' לא רואים 3 כוכבים תוך ה-13.5 דקות מהשקיעה. 
 
חדא אמר:
בכל אופן ראה במאמר של י.ג. ויס בהמעיין תשסח שמדווח על תצפיות שבהחלט ניתן לראות כוכבים ב13.5 דקות
וכך נהג הגר"ש סלנט בירושלים לפחות לגבי מעריב, ותקיעת שופר ביוה"כ תקעו 22 דקות אחרי השקיעה משום תוספת
וכידוע שהיו שהדליקו בירושלים נרות חנוכה תוך חצי שעה לשקיעה
כנראה לא ראיתה מה שכתבתי לעיל. עיין שם שוב, ותבין העניין.

מה אתה רוצה להוכיח מהגר"ש סלנט? מדברים על זילברמן!
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית