תחביבים ביהדות

נושאים שונים

פותח הנושא
יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 661
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 185 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

תחביבים ביהדות

שליחה על ידי יעקב שלם » 01 יולי 2019, 00:43

איך היחס מבחינה מוסרית / השקפתית / הלכתית לתחביבים 

התעוררתי לזה מכך ששמעתי מאחד מגדולי המשגיחים בועד שאמר בנימת זלזול
"אמר לי אברך שיש לו טעם באפיה".... והציבור צחק

שאל אחד השומעים שם (מישהו שאני מכיר אישית :-) הרי הסטייפלער היה עושה הרבה דברים בנגרות (למשל ארון ספרים וכמדומני שער לכניסה לבית)
ענה המשגיח קודם שיהיה סטייפלער

ואנוכי הקטן תמה טובא   זה בדיוק להיפך אם לסטייפלער זה בסדר כ"ש לאברך מן השורה

אגב כמדומני שהתפרסם קישוטים לסוכה שהכין ר' יעקב אדלשטיין בעצמו 

אשמח להסברים ומקורות בעניין מחכמתם של חו"ר הפורום

ערכים:


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי מאן דהו » 01 יולי 2019, 00:57

בלי להכנס לגוף הנושא
ההשוואה בין הסטייפלער ובין חובב האפיה [בלי לשפוט אם נכון אם לאו] אינה נכונה
הסטייפלער עשה דברים נצרכים. במקום להוציא מכיסו לבעל מקצוע עשה בעצמו ובזול. ולא כתחביב בשביל תחביב


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1291
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 01 יולי 2019, 01:22

הלכתית צריך ללמוד כל רגע פנוי
לא ידוע לי שההשקפה או המוסר יכולים לסתור את ההלכה


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1492
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 672 פעמים
קיבל תודה: 319 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי בן של רב » 01 יולי 2019, 01:33

יעקב שלם כתב:
01 יולי 2019, 00:43
איך היחס מבחינה מוסרית / השקפתית / הלכתית לתחביבים 

התעוררתי לזה מכך ששמעתי מאחד מגדולי המשגיחים בועד שאמר בנימת זלזול
"אמר לי אברך שיש לו טעם באפיה".... והציבור צחק

שאל אחד השומעים שם (מישהו שאני מכיר אישית :-) הרי הסטייפלער היה עושה הרבה דברים בנגרות (למשל ארון ספרים וכמדומני שער לכניסה לבית)
ענה המשגיח קודם שיהיה סטייפלער

ואנוכי הקטן תמה טובא   זה בדיוק להיפך אם לסטייפלער זה בסדר כ"ש לאברך מן השורה

אגב כמדומני שהתפרסם קישוטים לסוכה שהכין ר' יעקב אדלשטיין בעצמו 

אשמח להסברים ומקורות בעניין מחכמתם של חו"ר הפורום
אני מתפלא עליך. 
יש מי שיש לו טעם באפיה/נגרות, ויש מי שיש לו טעם בלצחוק עליו. 
אז מה הבעיה? מה זה לא תחביב? תנסה ותתמכר... 


לעצם הענין:
עיין במס"י בפרקי פרישות וקדושה איך כל עניני האדם וגם צרכיו הנפשיים ותכונותיו והרגליו - הם או חלק מעבודתו ית' או להיפך. 
בקיצער: כרגיל הכל לפי הענין. 

[מסתמא המשגיח רצה לחדד שגם זה כמו כל דבר בעולם - חלילה וחס לא ערך בפנ"ע - אלא רק אם הוא בהקשר של שלמות הנפש והתכלית] . 

 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 794
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 181 פעמים
קיבל תודה: 173 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי איש ווילנא » 01 יולי 2019, 01:38

אולי זה לא קשור לענין
אבל כשראיתי את הכותרת תחביבים ביהדות עלה לי בראש משהו אחר
האם יש תחביבים בתוך היהדות
למשל משהו מאמץ מצווה מסויימת ונדלק עליה
למה. כי זה התחביב שלו.
או למשל משהו נתפס ללמוד נושא מסויים או מסכת מסויים או בסגנון מסויים 
לא כי חושב שזה הכי נכון אלא משום שזה התחביב שלו 
האם זה חיובי או שלילי


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1492
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 672 פעמים
קיבל תודה: 319 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי בן של רב » 01 יולי 2019, 01:50

הנצי"ב מוכיח שכן, מ"אבוך במאי זהיר טפי" ועוד שתי ראיות ששכחתי.


מלמד להועיל
משתמש ותיק
הודעות: 509
הצטרף: 10 יוני 2018, 10:41
נתן תודה: 249 פעמים
קיבל תודה: 165 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי מלמד להועיל » 01 יולי 2019, 02:09

איש ווילנא כתב:
01 יולי 2019, 01:38
ו למשל משהו נתפס ללמוד נושא מסויים או מסכת מסויים או בסגנון מסויים 
לא כי חושב שזה הכי נכון אלא משום שזה התחביב שלו
זה הרי מבואר המפורש בגמרא אין אדם לומד אלא מה שליבו חפץ, וממי שלבו חפץ, ופשוט שכלול בנושא מסוייפ - מה שליבו חפץ
וראיתי פעם בשם האריז"ל, שיש אנשים ששורש נשמתם בתורה הוא עסק של דרוש, ויש של עסק הנסתר, ויש של הלכה, ויש של אגדה, כך שבודאי לכל אחד יש את הנטיה שלו, והיא היא הנטיה שמשלימה את שורש נשמתו
כיוצא בדבר ידוע מהגר"א, שאם אדם מרגיש שנמשך מאד לקיים מצוה מסוימת, הרי שבא בגלגול הזה דוקא כדי לתקן אותה [וכן להיפך, שאם נמשך מאד לאיזה עבירה, הרי שעיקר ביאתו בגלגול הזה לתקן דוקא את הנסיון הזה]


פותח הנושא
יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 661
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 185 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי יעקב שלם » 01 יולי 2019, 08:03

מאן דהו כתב:
01 יולי 2019, 00:57
בלי להכנס לגוף הנושא
ההשוואה בין הסטייפלער ובין חובב האפיה [בלי לשפוט אם נכון אם לאו] אינה נכונה
הסטייפלער עשה דברים נצרכים. במקום להוציא מכיסו לבעל מקצוע עשה בעצמו ובזול. ולא כתחביב בשביל תחביב
 
חלק א׳ ממעל כתב:
01 יולי 2019, 01:22
הלכתית צריך ללמוד כל רגע פנוי
לא ידוע לי שההשקפה או המוסר יכולים לסתור את ההלכה

ההשוואה היא שלקחת איש מקצוע היה חוסך זמן מהלימוד 
האם מה שהסטייפלער עשה בעצמו זה בשביל לחסוך כסף או כי הוא אהב את זה 
גם לאפות אפשר להכין בעצמו ואפשר לקנות
תורה היא וללמוד אני צריך


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1755
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 164 פעמים
קיבל תודה: 584 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי מבקש אמת » 01 יולי 2019, 09:29

דבר ידוע ומוסכם הוא אצל החכמים בחכמת הנפש שכוחות נפשו של האדם צריכים לבוא לידי ביטוי ומיצוי, ואם אינו עושה כן זה יגרם לו הרגשה רעה ותסכול, הרבה פעמים בתת מודע. וממילא בשביל להניח נפשו ודעתו של האדם מומלץ שיתעסק לעתים בדברים הממצים את כשרונותיו וכוחות נפשו, גם אם אין בהם תועלת כשלעצמם. והרי זה דומה לצורך הנפשי של אדם במנוחה והנאה (אפילו הנאות קטנות ופשוטות), שאם לא יתחשב בצורך זה ישלם על זה מחיר נפשי יקר. וא"כ פשוט שהותר לבטל תורה בשביל זה עד כמה שנצרך, וכל אדם צריך לחשב בעצמו את הכמות הרצויה.


יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1547
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 283 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי יהודה1 » 01 יולי 2019, 09:56

לכאור אינו יותר מ"מיעוט שיחה" לדיעה שהכוונה שמיעוט כן צריך.


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 380
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 104 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי אמונת אומן » 01 יולי 2019, 10:08

מסתמא שאם אדם מרגיש שלבו פנוי ומסוגל כעת ללימוד התורה והוא פונה לתחביבים יש בזה משום ביטול תורה, אך אם האדם לומד כראוי, וכשנדרש עפ"י טבעו להרפיה ומנוחה הוא עוסק בתחביב הרי זה כמנוחה ואכילה שהם צורך גבוה.
ככלל ידוע שגישת הגדולים היא לא לדכא כשרון ונטיה של אדם כי אם לתת לה ביטוי.


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1291
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 01 יולי 2019, 12:06

יעקב שלם כתב:
01 יולי 2019, 08:03
מאן דהו כתב:
01 יולי 2019, 00:57
בלי להכנס לגוף הנושא
ההשוואה בין הסטייפלער ובין חובב האפיה [בלי לשפוט אם נכון אם לאו] אינה נכונה
הסטייפלער עשה דברים נצרכים. במקום להוציא מכיסו לבעל מקצוע עשה בעצמו ובזול. ולא כתחביב בשביל תחביב
 
חלק א׳ ממעל כתב:
01 יולי 2019, 01:22
הלכתית צריך ללמוד כל רגע פנוי
לא ידוע לי שההשקפה או המוסר יכולים לסתור את ההלכה

ההשוואה היא שלקחת איש מקצוע היה חוסך זמן מהלימוד 
האם מה שהסטייפלער עשה בעצמו זה בשביל לחסוך כסף או כי הוא אהב את זה 
גם לאפות אפשר להכין בעצמו ואפשר לקנות
תורה היא וללמוד אני צריך

השאלה אם הי׳ לו כסף לזה, מסתבר שלא,  וזה לא אומר שהי׳ עני מרוד ואביון ונצרך לבריות כי לפעמים עדיף לבטל מעט תורה (וביותר אם נסכים שהי׳ לו קצת מומחיות לזה, אגב אצל בנו הגרח"ק הי׳ זה הסטייפלער שהי׳ מתקן  לו את מה שנשבר וכנראה שהי׳ לו חוש לדברים הללו ) ולא להוציא כסף, ובכלל מספרים שפעם א׳ כשבנה משהו הגיע א׳ ודיבר איתו ואח"כ הסטייפלער התלונן שההוא חושב שבינתיים הוא התבטל ולא למד, א"כ אצלו זה בכלל לאהי׳ ביטול תורה 


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי מאן דהו » 01 יולי 2019, 13:46

אמונת אומן כתב:
01 יולי 2019, 10:08
מסתמא שאם אדם מרגיש שלבו פנוי ומסוגל כעת ללימוד התורה והוא פונה לתחביבים יש בזה משום ביטול תורה, אך אם האדם לומד כראוי, וכשנדרש עפ"י טבעו להרפיה ומנוחה הוא עוסק בתחביב הרי זה כמנוחה ואכילה שהם צורך גבוה.
ככלל ידוע שגישת הגדולים היא לא לדכא כשרון ונטיה של אדם כי אם לתת לה ביטוי.

דברים נכונים בעיקרם. ובקשר לגדולים -לא דומה הוראת גדולים ליטאים להוראת החסידים וכפי הידוע מכמה וכמה סיפורים ועובדות


אמונת אומן
משתמש ותיק
הודעות: 380
הצטרף: 22 יולי 2018, 17:13
נתן תודה: 22 פעמים
קיבל תודה: 104 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי אמונת אומן » 01 יולי 2019, 14:25

מאן דהו כתב:
01 יולי 2019, 13:46
אמונת אומן כתב:
01 יולי 2019, 10:08
מסתמא שאם אדם מרגיש שלבו פנוי ומסוגל כעת ללימוד התורה והוא פונה לתחביבים יש בזה משום ביטול תורה, אך אם האדם לומד כראוי, וכשנדרש עפ"י טבעו להרפיה ומנוחה הוא עוסק בתחביב הרי זה כמנוחה ואכילה שהם צורך גבוה.
ככלל ידוע שגישת הגדולים היא לא לדכא כשרון ונטיה של אדם כי אם לתת לה ביטוי.

דברים נכונים בעיקרם. ובקשר לגדולים -לא דומה הוראת גדולים ליטאים להוראת החסידים וכפי הידוע מכמה וכמה סיפורים ועובדות

ייתכן

סמל אישי של משתמש

רחמים
משתמש ותיק
הודעות: 419
הצטרף: 29 דצמבר 2015, 23:50
מיקום: ארץ ישראל
נתן תודה: 65 פעמים
קיבל תודה: 108 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי רחמים » 01 יולי 2019, 14:33

יעקב שלם כתב:
01 יולי 2019, 00:43
איך היחס מבחינה מוסרית / השקפתית / הלכתית לתחביבים 

התעוררתי לזה מכך ששמעתי מאחד מגדולי המשגיחים בועד שאמר בנימת זלזול
"אמר לי אברך שיש לו טעם באפיה".... והציבור צחק

שאל אחד השומעים שם (מישהו שאני מכיר אישית :-) הרי הסטייפלער היה עושה הרבה דברים בנגרות (למשל ארון ספרים וכמדומני שער לכניסה לבית)
ענה המשגיח קודם שיהיה סטייפלער

ואנוכי הקטן תמה טובא   זה בדיוק להיפך אם לסטייפלער זה בסדר כ"ש לאברך מן השורה

אגב כמדומני שהתפרסם קישוטים לסוכה שהכין ר' יעקב אדלשטיין בעצמו 

אשמח להסברים ומקורות בעניין מחכמתם של חו"ר הפורום
תחביבים זה דבר טוב מאוד, כל אדם זקוק לשינוי אוירה ולמנוחה, ותחביב נועד בדיוק בשביל זה, תחביב הוא 'מנוחה פעילה'.
מי שלא פיתח לעצמו תחביבים כאשר ירצה לנוח יתעסק בדברים בטלים שמביאים לידי חטא, אבל מי שיש לו תחביב של נגינה או נגרות או לא משנה העיקר משהו מועיל ובר ערך יוכל לנוח ולחזור מהרה ללימוד.
למשל כשהייתי בישיבה היה בחור שלקנות נעליים היה לוקח לו כמה ימים של סיבובים בכל רבי עקיבה בבני ברק, שאלתי אותו מה הסיפור לקנות נעליים? אז הוא אמר שעד שהוא יוצא אז הוא כבר מסתובב זה הכיף שלו ככה הוא מתפרק. אז חשבתי בליבי כמה טוב שלי יש את תחביב הנגינה בגיטרה כך אני קונה נעליים בחצי שעה וחוזר לישיבה.
 


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1291
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 01 יולי 2019, 14:36

הגר"ח גריינימן הי׳ נוסע לשחות בים כדי לפרוק את האנרגיות (הוא הי׳ בעל מרץ גדול ובילדותו שובב לא קטן...)
ואגב, הוא אמר למישהו פעם שאפשר להשתחרר ע"י לימוד משהו אחר


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי מאן דהו » 01 יולי 2019, 14:51

רחמים כתב:
01 יולי 2019, 14:33
יעקב שלם כתב:
01 יולי 2019, 00:43
איך היחס מבחינה מוסרית / השקפתית / הלכתית לתחביבים 

התעוררתי לזה מכך ששמעתי מאחד מגדולי המשגיחים בועד שאמר בנימת זלזול
"אמר לי אברך שיש לו טעם באפיה".... והציבור צחק

שאל אחד השומעים שם (מישהו שאני מכיר אישית :-) הרי הסטייפלער היה עושה הרבה דברים בנגרות (למשל ארון ספרים וכמדומני שער לכניסה לבית)
ענה המשגיח קודם שיהיה סטייפלער

ואנוכי הקטן תמה טובא   זה בדיוק להיפך אם לסטייפלער זה בסדר כ"ש לאברך מן השורה

אגב כמדומני שהתפרסם קישוטים לסוכה שהכין ר' יעקב אדלשטיין בעצמו 

אשמח להסברים ומקורות בעניין מחכמתם של חו"ר הפורום
תחביבים זה דבר טוב מאוד, כל אדם זקוק לשינוי אוירה ולמנוחה, ותחביב נועד בדיוק בשביל זה, תחביב הוא 'מנוחה פעילה'.
מי שלא פיתח לעצמו תחביבים כאשר ירצה לנוח יתעסק בדברים בטלים שמביאים לידי חטא, אבל מי שיש לו תחביב של נגינה או נגרות או לא משנה העיקר משהו מועיל ובר ערך יוכל לנוח ולחזור מהרה ללימוד.

 
יותר מורכב
מצד אחד כמו שטענת שבלא תחביב אדם בזמני המנוחה יהיה משועמם אבל מצד שני התחביב מושך יותר את זמן הבטלה. וצריך למצוא את האיזון העדין


חלק א׳ ממעל
משתמש ותיק
הודעות: 1291
הצטרף: 14 פברואר 2019, 17:02
מיקום: בני ברק
נתן תודה: 138 פעמים
קיבל תודה: 155 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי חלק א׳ ממעל » 01 יולי 2019, 14:54

כמובן שמה שנמשך מעבר לצורך הוא לא מנוחה ושחרור


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי מאן דהו » 01 יולי 2019, 14:57

חלק א׳ ממעל כתב:
01 יולי 2019, 14:54
כמובן שמה שנמשך מעבר לצורך הוא לא מנוחה ושחרור

חלק ממעל א מומלץ תמיד להגיב רק אחרי שקוראים ומבינים
על זה בדיוק דנים אם תחביב ראוי מצד שיכול למשוך ומצד שני בלעדיו יש מקום לבטלה


נושא למחשבה
הודעות: 111
הצטרף: 03 מאי 2019, 17:08
נתן תודה: 39 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי נושא למחשבה » 01 יולי 2019, 22:02

זכורני על מעשה ידוע שמספרים על הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאמר שהזכות שעמדה לו להגיע להיכן שהגיעה
הוא בין היתר מחמת המעשה שהיה בבחרותו, שהגיע לעיירה שבה למד איזה 'חזן' מפורסם ובעל שם גדול,
וכידוע הגרי"ש היה מחובר בנימי נשמתו לעניני המוסיקה והניגונים, וכה טבעי היה שירצה להשתתף במחזה
של החזנות הלז. ואכן הגרי"ש כמעט וצעד את צעדיו אל עבר מקום החזנות, אלא שמיד נמלך בו
באומרו, "וכי תורה מה תיהיה עליה". וסב על עקבותיו ושב לתלמודו, ומשם ינק את ההצלחה שלו בתורה.
כך שמעתי כמה פעמים, אולי החסרתי ושינתי באילו פרטים. אך הסיפור ידוע.
תחביבים זה דבר יקר חשוב, וגם ברור שלכל אחד ישנם תכונות אישיות שלא קיימות אצל אחרים,
אך אשרי מי שזוכה שמוציא את תחביבו ועמלו בתורה. וכפי שידוע מה שאמרו בשבת (קנו) לגבי הנולד במזל
מאדים, דיכול לצאת לסטים הורג נפשות, וגם יכול לצאת מוהל. והבחירה נתונה. אוי לו למי שיוצא גנבא,
ואשרי מי שזוכה לצאת מוהל. וכך הוא בכל ענין ותחום. יצירתיות, מחשבה, פעלתנות וכו'.
יש שזוכים לנצל את כל הכשרונות שלהם לדברים טובים ומועילים ואשרי חלקם.


אמת מארץ תצמח
משתמש ותיק
הודעות: 234
הצטרף: 10 יוני 2019, 00:33
נתן תודה: 9 פעמים
קיבל תודה: 54 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי אמת מארץ תצמח » 01 יולי 2019, 22:38

חלק א׳ ממעל כתב:
01 יולי 2019, 12:06
הסטייפלער התלונן שההוא חושב שבינתיים הוא התבטל ולא למד, א"כ אצלו זה בכלל לא הי׳ ביטול תורה
וכשהוא תיקן בשירותים?


פותח הנושא
יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 661
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 185 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי יעקב שלם » 01 יולי 2019, 22:54

נושא למחשבה כתב:
01 יולי 2019, 22:02
זכורני על מעשה ידוע שמספרים על הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאמר שהזכות שעמדה לו להגיע להיכן שהגיעה
הוא בין היתר מחמת המעשה שהיה בבחרותו, שהגיע לעיירה שבה למד איזה 'חזן' מפורסם ובעל שם גדול,
וכידוע הגרי"ש היה מחובר בנימי נשמתו לעניני המוסיקה והניגונים, וכה טבעי היה שירצה להשתתף במחזה
של החזנות הלז. ואכן הגרי"ש כמעט וצעד את צעדיו אל עבר מקום החזנות, אלא שמיד נמלך בו
באומרו, "וכי תורה מה תיהיה עליה". וסב על עקבותיו ושב לתלמודו, ומשם ינק את ההצלחה שלו בתורה.
כך שמעתי כמה פעמים, אולי החסרתי ושינתי באילו פרטים. אך הסיפור ידוע.
תחביבים זה דבר יקר חשוב, וגם ברור שלכל אחד ישנם תכונות אישיות שלא קיימות אצל אחרים,
אך אשרי מי שזוכה שמוציא את תחביבו ועמלו בתורה. וכפי שידוע מה שאמרו בשבת (קנו) לגבי הנולד במזל
מאדים, דיכול לצאת לסטים הורג נפשות, וגם יכול לצאת מוהל. והבחירה נתונה. אוי לו למי שיוצא גנבא,
ואשרי מי שזוכה לצאת מוהל. וכך הוא בכל ענין ותחום. יצירתיות, מחשבה, פעלתנות וכו'.
יש שזוכים לנצל את כל הכשרונות שלהם לדברים טובים ומועילים ואשרי חלקם.
כמדומני שהיה עם יוסלה רוזנבלט

אבל חוץ מזה שיש כמה הבדלים בין אדם מהישוב הרגיל לבין הרב אלישיב (שמעתי שמועה שאני לא יודע כמה היא מבוססת שהוא לא כתב בשום פורום...)
בדיוק בגלל זה הבאתי בפתיחה דוגמא מהסטייפלער ור יעקב אדלשטיין
 


פותח הנושא
יעקב שלם
משתמש ותיק
הודעות: 661
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 228 פעמים
קיבל תודה: 185 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי יעקב שלם » 01 יולי 2019, 22:55

חלק א׳ ממעל כתב:
01 יולי 2019, 12:06
ובכלל מספרים שפעם א׳ כשבנה משהו הגיע א׳ ודיבר איתו ואח"כ הסטייפלער התלונן שההוא חושב שבינתיים הוא התבטל ולא למד, א"כ אצלו זה בכלל לאהי׳ ביטול תורה

אם המספרים הזה נכון
וזה מסתבר בזכותך הבנתי את תשובת אותו משגיח
קודם שנהיה סטייפלער
שלכאורה זה להיפך
ולדבריך א"ש וייש"כ


נושא למחשבה
הודעות: 111
הצטרף: 03 מאי 2019, 17:08
נתן תודה: 39 פעמים
קיבל תודה: 59 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי נושא למחשבה » 01 יולי 2019, 23:31

יעקב שלם כתב:
01 יולי 2019, 22:54
אבל חוץ מזה שיש כמה הבדלים בין אדם מהישוב הרגיל לבין הרב אלישיב (שמעתי שמועה שאני לא יודע כמה היא מבוססת שהוא לא כתב בשום פורום...)
בדיוק בגלל זה הבאתי בפתיחה דוגמא מהסטייפלער ור יעקב אדלשטיין
פעם שאלו אדם גדול אחד, מה פשר הדבר שמספרים כל הזמן סיפורים על צדיקי עולם שהגיעו לרום המעלה אשר הגיעו
הרי אני סה"כ יהודי פשוט, ודי לי לשאוף להגיע אל ההישגים שאדם קטן כמוני (שכותב כאן בפורום..) יכול להגיע.
הרי על האדם להיות ראלי עם עצמו.
והתשובה שהשיב אותו גדול ידועה, בכדי שתזכה באמת להיות אדם פשוט, נחוץ שתשאף להיות כמו אותם צדיקים,
אחרת, אם לא תשאף לכך, הרי שגם יהודי פשוט אתה לא תיהיה!
זה נכון שלא מצפים מכל אחד לצאת הגרי"ש או הסטייפלר, אבל דבר אחד ברור שמכל אחד ואחד מצפים,
וידוע מה שאמרו "לא פשוט להיות יהודי פשוט". ולזכות למדרגה זו צריכים את השאיפה עד מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב.
עלינו לתפוס את העקרון של הדברים, ככל שמתאפשר בידינו לנתב את כישורינו לתורה ולמצות, הרי שאין לך אושר יותר גדול מזה.
הלואי ואזכה!


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 724
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 205 פעמים
קיבל תודה: 227 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי הכהן » 01 יולי 2019, 23:43

נושא למחשבה כתב:
01 יולי 2019, 22:02
שהגיע לעיירה שבה למד איזה 'חזן' מפורסם ובעל שם גדול,
העיירה היא אותה עיירה שבה למד כל ימיו...


חדא
הודעות: 189
הצטרף: 07 ספטמבר 2018, 01:45
נתן תודה: 6 פעמים
קיבל תודה: 61 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי חדא » 02 יולי 2019, 00:42

מביאור הגר"א למשלי
חנוך גו' כשהוא עוד נער ואז גש כשיזקין לא יסור והעניין כי האדם א"א לו לשבור דרכו כלומר מזלו שנולד בו כמ"ש האי מאן דבצדק יהיה גבר צדקן כו' וכשנולד במזל רע אז ע"ז ניתנה הבחירה ביד האדם שיוכל לאחוז במזלו לאיזה דבר שירצה להיות או צדיק או רשע או בינוני וכמ"ש במסכת שבת האי מאן דבמאדים יהיה שופך דמים אר"א או מהולא או טבחה או ליסטים וזכר אלו הג' והוא לפי שמזלו מורה שיהיה שופך דמים אך בבחירתו יוכל לבחור באלו הג' או מהולא והוא צדיק שעושה מ"ע או טבחא הוא בינוני או ליסטים והוא רשע שופך דמים כמשמעו וז"ש שאול באחת ולא עלתה לו דוד בשתים ועלתה לו והעניין הוא כי בדוד נאמ' והוא אדמוני והוא במאדם ולכך טעה עליו שמואל בעת ראה קלסתר פניו והוא העביר מדותיו בכל ואף שאלו הב' לא העביר מ"מ עלתה לו כמ"ש כל המעביר על מדותיו כו' ודוד כבר הרבה צדק להעביר על מדותיו משא"כ שאול שנא' בן שנה שאול כו' כבן שנה שלא טעם כו' והוא העביר מדתו הטוב לרע בדבר אחד ולכן אף בא' לא עלתה לו וז"ש חנוך לנער ע"פ דרכו דרך מזלו וטבעו כן תחנכהו לעשות מצות ואז גם כשיזקין לא יסור ממנה אבל כאשר תעבירהו על מזלו עתה ישמע לך מיראתו אותך אבל אח"כ בעת יוסר עולך מעל צוארו יסור מזה כי א"א לו לשבר מזלו:

סמל אישי של משתמש

מכון קול יוסף
משתמש ותיק
הודעות: 249
הצטרף: 25 נובמבר 2018, 18:56
נתן תודה: 87 פעמים
קיבל תודה: 56 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי מכון קול יוסף » 02 יולי 2019, 00:55

הכהן כתב:
01 יולי 2019, 23:43
העיירה היא אותה עיירה שבה למד כל ימיו...
ירושלים עיה"ק. אומרים שבבי"כ החורבה איני יודע אם זה נכון היסטורית. (מקור - מרוה לצמא)

מה שבטוח שלכולם יש דברים חיצוניים שנפשם נמשכת אליהם. מה שגם בטוח שאין דבר כזה 'פנאי' ביהדות, לא לגברים וכנראה שגם לא לנשים. וכיון שכל אדם מן השורה צריך איזה מנוחת הנפש לעיתים, או בימי שנאה שיהא 'בקיא ברצוא ובקיא בשוב', לכן כדאי שבימים והזמנים האלה יפנה דווקא אל ה'תחביבים' שלו. וכמו שאמרו פה כבר כמה וכמה.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי מאן דהו » 02 יולי 2019, 01:02

חדא כתב:
02 יולי 2019, 00:42
מביאור הגר"א למשלי
חנוך גו' כשהוא עוד נער ואז גש כשיזקין לא יסור והעניין כי האדם א"א לו לשבור דרכו כלומר מזלו שנולד בו כמ"ש האי מאן דבצדק יהיה גבר צדקן כו' וכשנולד במזל רע אז ע"ז ניתנה הבחירה ביד האדם שיוכל לאחוז במזלו לאיזה דבר שירצה להיות או צדיק או רשע או בינוני וכמ"ש במסכת שבת האי מאן דבמאדים יהיה שופך דמים אר"א או מהולא או טבחה או ליסטים וזכר אלו הג' והוא לפי שמזלו מורה שיהיה שופך דמים אך בבחירתו יוכל לבחור באלו הג' או מהולא והוא צדיק שעושה מ"ע או טבחא הוא בינוני או ליסטים והוא רשע שופך דמים כמשמעו וז"ש שאול באחת ולא עלתה לו דוד בשתים ועלתה לו והעניין הוא כי בדוד נאמ' והוא אדמוני והוא במאדם ולכך טעה עליו שמואל בעת ראה קלסתר פניו והוא העביר מדותיו בכל ואף שאלו הב' לא העביר מ"מ עלתה לו כמ"ש כל המעביר על מדותיו כו' ודוד כבר הרבה צדק להעביר על מדותיו משא"כ שאול שנא' בן שנה שאול כו' כבן שנה שלא טעם כו' והוא העביר מדתו הטוב לרע בדבר אחד ולכן אף בא' לא עלתה לו וז"ש חנוך לנער ע"פ דרכו דרך מזלו וטבעו כן תחנכהו לעשות מצות ואז גם כשיזקין לא יסור ממנה אבל כאשר תעבירהו על מזלו עתה ישמע לך מיראתו אותך אבל אח"כ בעת יוסר עולך מעל צוארו יסור מזה כי א"א לו לשבר מזלו:
סבורני שיש הבדל בין חינוך קטן שצריך לחנכו על פי טבעו ובין תחביב שאימץ אדם גדול שלא בהכרח זה מזלו או טבעו


אסף
משתמש ותיק
הודעות: 252
הצטרף: 20 פברואר 2019, 01:36
נתן תודה: 119 פעמים
קיבל תודה: 115 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי אסף » 02 יולי 2019, 01:35

מאן דהו כתב:
02 יולי 2019, 01:02
חדא כתב:
02 יולי 2019, 00:42
מביאור הגר"א למשלי
חנוך גו' כשהוא עוד נער ואז גש כשיזקין לא יסור והעניין כי האדם א"א לו לשבור דרכו כלומר מזלו שנולד בו כמ"ש האי מאן דבצדק יהיה גבר צדקן כו' וכשנולד במזל רע אז ע"ז ניתנה הבחירה ביד האדם שיוכל לאחוז במזלו לאיזה דבר שירצה להיות או צדיק או רשע או בינוני וכמ"ש במסכת שבת האי מאן דבמאדים יהיה שופך דמים אר"א או מהולא או טבחה או ליסטים וזכר אלו הג' והוא לפי שמזלו מורה שיהיה שופך דמים אך בבחירתו יוכל לבחור באלו הג' או מהולא והוא צדיק שעושה מ"ע או טבחא הוא בינוני או ליסטים והוא רשע שופך דמים כמשמעו וז"ש שאול באחת ולא עלתה לו דוד בשתים ועלתה לו והעניין הוא כי בדוד נאמ' והוא אדמוני והוא במאדם ולכך טעה עליו שמואל בעת ראה קלסתר פניו והוא העביר מדותיו בכל ואף שאלו הב' לא העביר מ"מ עלתה לו כמ"ש כל המעביר על מדותיו כו' ודוד כבר הרבה צדק להעביר על מדותיו משא"כ שאול שנא' בן שנה שאול כו' כבן שנה שלא טעם כו' והוא העביר מדתו הטוב לרע בדבר אחד ולכן אף בא' לא עלתה לו וז"ש חנוך לנער ע"פ דרכו דרך מזלו וטבעו כן תחנכהו לעשות מצות ואז גם כשיזקין לא יסור ממנה אבל כאשר תעבירהו על מזלו עתה ישמע לך מיראתו אותך אבל אח"כ בעת יוסר עולך מעל צוארו יסור מזה כי א"א לו לשבר מזלו:
סבורני שיש הבדל בין חינוך קטן שצריך לחנכו על פי טבעו ובין תחביב שאימץ אדם גדול שלא בהכרח זה מזלו או טבעו

אולי תבאר לנו מתי משתנה טבע האדם?
האדם גדל ולא מתהפך. וכשהגר"א מלמד פשט בפסוק שכותב "גם כי יזקין לא יסור ממנה" הוא מתכוון שכך האדם יפעל עד זקנה (פשט פשוט, הלא כן?)


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2414
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 335 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: תחביבים ביהדות

שליחה על ידי מאן דהו » 02 יולי 2019, 13:45

אסף כתב:
02 יולי 2019, 01:35
מאן דהו כתב:
02 יולי 2019, 01:02
חדא כתב:
02 יולי 2019, 00:42
מביאור הגר"א למשלי
חנוך גו' כשהוא עוד נער ואז גש כשיזקין לא יסור והעניין כי האדם א"א לו לשבור דרכו כלומר מזלו שנולד בו כמ"ש האי מאן דבצדק יהיה גבר צדקן כו' וכשנולד במזל רע אז ע"ז ניתנה הבחירה ביד האדם שיוכל לאחוז במזלו לאיזה דבר שירצה להיות או צדיק או רשע או בינוני וכמ"ש במסכת שבת האי מאן דבמאדים יהיה שופך דמים אר"א או מהולא או טבחה או ליסטים וזכר אלו הג' והוא לפי שמזלו מורה שיהיה שופך דמים אך בבחירתו יוכל לבחור באלו הג' או מהולא והוא צדיק שעושה מ"ע או טבחא הוא בינוני או ליסטים והוא רשע שופך דמים כמשמעו וז"ש שאול באחת ולא עלתה לו דוד בשתים ועלתה לו והעניין הוא כי בדוד נאמ' והוא אדמוני והוא במאדם ולכך טעה עליו שמואל בעת ראה קלסתר פניו והוא העביר מדותיו בכל ואף שאלו הב' לא העביר מ"מ עלתה לו כמ"ש כל המעביר על מדותיו כו' ודוד כבר הרבה צדק להעביר על מדותיו משא"כ שאול שנא' בן שנה שאול כו' כבן שנה שלא טעם כו' והוא העביר מדתו הטוב לרע בדבר אחד ולכן אף בא' לא עלתה לו וז"ש חנוך לנער ע"פ דרכו דרך מזלו וטבעו כן תחנכהו לעשות מצות ואז גם כשיזקין לא יסור ממנה אבל כאשר תעבירהו על מזלו עתה ישמע לך מיראתו אותך אבל אח"כ בעת יוסר עולך מעל צוארו יסור מזה כי א"א לו לשבר מזלו:
סבורני שיש הבדל בין חינוך קטן שצריך לחנכו על פי טבעו ובין תחביב שאימץ אדם גדול שלא בהכרח זה מזלו או טבעו

אולי תבאר לנו מתי משתנה טבע האדם?
האדם גדל ולא מתהפך. וכשהגר"א מלמד פשט בפסוק שכותב "גם כי יזקין לא יסור ממנה" הוא מתכוון שכך האדם יפעל עד זקנה (פשט פשוט, הלא כן?)
דברים פשוטים בתכלית
דרך החינוך של קטן היא לפי טבעו וממילא כיון שהתחנך בצורה נאותה ולפי מזגו כשגדול לא סר מהדרך והעקרונות שהתווה לו האב

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • דמוקרטיה ביהדות
    על ידי יעקב שלם » 04 אפריל 2019, 10:17 » ב אקטואליה
    21 תגובות
    707 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מבקש אמת
    20 מאי 2019, 20:42
  • צנזורה ביהדות
    על ידי מבקש אמת » 14 מאי 2019, 22:21 » ב אקטואליה
    31 תגובות
    881 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יעבץ
    21 מאי 2019, 01:03
  • כת ביהדות החרדית
    על ידי יעקב שלם » 27 יוני 2019, 23:56 » ב אקטואליה
    59 תגובות
    1800 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי איטשע מאיר לורנץ
    24 יולי 2019, 15:58

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 1 אורח