מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

במה לדיון בנושאים אקטואליים העולים על שולחן מלכים, במבט תורני
כללי הפורום
פורום אקטואליה נועד לתת מענה לנושאים העולים בפורום מעת לעת, ואינם נושאים תורניים מובהקים
מעתה אין לפתוח אשכולות בנושאי חינוך, גיור, ושאר נושאים מעין אלו, אלא כאן
הפורום פועל כרגע במתכונת הרצה, וכדאיות קיומו נבחנת. נא לשמור על רמתו הגבוהה של הפורום.

אסור בתכלית האיסור לפתוח אשכולות או לכתוב הודעות שיש בהם כדי לבוא לזלזול בגדולי תורה או בציבורים שונים
אשכולות שכאלו יימחקו, והפותח או המגיב יורחק מהפורום

פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 25 יוני 2019, 09:42

כיון שראיתי שנושא זה חוזר על עצמו בכמה אשכולות, ראיתי צורך לפתוח כאן את הדיון בצורה ברורה. למרות שכבר כתבתי עליו בעבר ויש קישורים לנושא שם.
טענות שנשמעות לעיתים קרובות הם על כך שכל מי שהתחנך בדרך מסויימת ושמע שדיעות מסויימות פסולות, עליו להבין שלא כל דבר הוא כפירה. ומותר לו לחקור ולהבין אולי צודקים בעלי הדיעות האלה. (אני לא מדבר על למצוא מעלות בכלל יהודי אלא על למצוא צד זכות לדיעות שלו). ולכאורה אכן האם בגלל שאבא שלי או הרב שלי אמר לי שזה כך אני באמת יודע שזה וודאי כך? הרי אפילו בין תלמידים של אותו רב אנו מוצאים לפעמים מחלוקת בהבנת הדברים ואפילו בהשקפה.
מאידך כל אחד מבין שצריך "לסתום את הפה" למסיונרים נוצריים למשל ולא לדון איתם כלל. אז מה ההגדרה. אמנם אפשר לטעון שבי"ג עיקרים כמו שהם מופיעים בסידור או ברמב"ם אין לפקפק ובכל השאר אפשר להתווכח. אבל הרי גם על מה נכלל בעיקר מסויים יכולים לבוא ויכוחים.
אנסה להציע את דרכי בנושא:
א. יש דברים שאכן אסור לשמוע בגלל שעוברים על איסור ולא תתורו אחרי לבבכם (ועיין ברמב"ם הלכות ע"ז פ"ב ה"ג).
ב. הלב של אדם יכול להתפתות לדיעות לא נכונות והוא לא יכול לסמוך על עצמו שבירורו אמיתי.
ג. אם קיבלתי מאבותי או רבותי דרך מסויימת ופסילת דיעות מסויימות, מסתמא הדורות הראשונים כבר ביררו את הנושא וכל דיעה כבר קיבלה את ההיתייחסות הנכונה. אמנם לפעמים יש מושג אלו ואלו דא"ח אבל אם למדו אותי שדיעה מסויימת אינה בכלל דא"ח עלי לכל הפחות לגבי עצמי להאמין שזו התורה. (אני לא מדבר לגבי התייחסות לאחרים, כמו כן בכל יהודי אפשר למצוא צד זכות).
ד. אם אדם שואל את עצמו "למה כמו שאני מחזיק בדעתי כך לא יחזיק החילוני בדעתו" התשובה היא כל אחד צריך לבדוק את הסביבה שבה הוא נמצא, האם נראה לי שיש כאן רמאות מסויימת? האם אנשים כאן מרמים את עצמם או אותי? האם אכן המסורת שהועברה לי מקובלת אצלם בוודאות מהדורות הקודמים או שהם האמינו למישהו שאני יודע שאין להאמין לו?
ה. על כל שאלה שמתעוררת צריך לשאול את מי שאתה מכיר כנאמן ואם אומר ששאלה כזאת אסור לשאול תשאל אותו למה אסור לשאול. ועל כעין זה אמרו "מי שכועס עליו רבו ושותק זוכה וכו' (ברכות סג:). אמנם חשוב שישאל כדי להבין ולא יראה שמפקפק בשרירות לב בדברי כל החכמים הקודמים. עיין גם נגעים פ"ט מ"ג.
ן. אם אתה לא מבין את דברי רבך (כלומר שנראה בעיניך שהוא שקרן), ואתה רואה חברים שמבינים יותר את הרב שלהם מותר לך לעבור רב. אבל רק אחרי בדיקה אצל רוב האנשים ואצל רבך. ולא על סמך החלטה אישית הנראית כשונה מכולם. כמובן לא כשאתה רואה את עצמך בסביבה שכולם בבעיה.

ערכים:


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 25 יוני 2019, 09:44

נקודה נוספת שנראית בעיני וחשוב להדגישה.
נראה לי שיש הרבה שלא חשבו מעולם לפקפק על דרך לימודם בישיבה, אבל כשהם נחשפו לאינטרנט  הם פיתאום שמעו דיעה חדשה שבהתחלה היתה נראית להם פסולה אבל עכשיו הם משתכנעים שכנראה עד עכשיו היו "מצומצמים".
אין לחשוב כך אלא להבין שמסתמא אם לא שמעת על זה עד היום כנראה שגם רבותיך או רבות רבותיך כבר ביטלו אותה והיא כב"ש במקום ב"ה. 
תשאל ותראה מה אומרים עליה בסביבה המוכרת לך, אף פעם על תסמוך על האינטרנט.


ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
הודעות: 304
הצטרף: 04 יולי 2018, 21:22
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי ברסלבר (ליטאי לשעבר) » 25 יוני 2019, 11:13

לא תמיד נדרש להכריע אם הדרך שגדלת בה קודם נכונה או לא נכונה.
מה שיותר חשוב זה אם אתה רוצה ללכת בדרך אחרת - האם היא נכונה, לאיזה תוצאות היא מובילה ואיך נראים מי שהולך בה.

ובסופו של דבר רק האדם עצמו יכול להחליט בשאלה כזו. כי כל מי שתשאל ימליץ על הדרך של עצמו אז איך תדע מה האמת?

ובאמת הטבע הוא, שמי שבוחן דרך חדשה, בודק קודם כל מה אומרים אצלו על הדרך הזאת. מה שיכול להוביל להחלטה לא נכונה באמת, אלא רק לשיטתם. ובכל זאת, קשה מאד להשתחרר ממה שגדלת וחונכת, אז אפשר להסתפק בלשאול את רבותיך: "ברור שזה לא הדרך שלנו, אבל האם בעיניכם זו דרך מסוכנת, פסולה מכל וכל, אשר כל באיה לא ישובון?"
ובאמת אפילו זה לא מספיק לגמרי לפסול דרך. (מהיכי תיתי שזה צודק אולי זה צודק וכו') אבל אם התשובה היא שלילית, וגם לדעתם של רבותיך הישנים "זו אמנם גם איזשהי דרך בעבודת השם אבל שלנו יותר טובה ונכונה וכך קיבלנו מרבותינו גדולי הדורות וכו'" - אז אפשר בהחלט לצאת לדרך החדשה בבטחון.

ומה שקיבלתי מרבותי בזה, שבאמת הנשמה יודעת ורואה את האמת. הנקודה היהודית העמוקה - הפינטלע - יודעת ורואה כמו שהעינים רואות, ולא מכח הוכחות והסברים. רק שבמח, יש ספקות ובלבולים, או במקרה הגרוע הוכחות ע"י חקירות נגד האמת.

ומבואר בליקוטי מוהר"ן שזה היה הנסיון בעת קריעת ים סוף וקבלת התורה, שעם ישראל יצאו ממצרים כשהיו שקועים במ"ט שערי טומאה, ובמוחם היו אין סוף הוכחות ברורות נגד מציאות השי"ת. אבל כיון שהתקיים בהם "ויראו העם את ה'" - לא שעו למה שהיה נראה להם לדעתם אלא "ויאמינו בה' ובמשה עבדו".
http://rabenubook.com/%d7%9c%d7%99%d7%a ... %9b%d7%92/


עוד דבר שראיתי שקורה כשמבררים דרך, ובפרט כשנכנסים לויכוח.

לכל דרך יש את הגדולים שלה, למעלה בקודש. היינו אלה שחיים היום, אלה של הדור הקודם, שלפניו ושלפני פניו, עד הראשון - מנחיל הדרך ותלמידיו.
היחס של בני אדם אל אותם גדולים השייכים לדרך שלו - הוא בחרדת קודש, כראוי ונכון באמת.
אבל היחס שלו אל הגדולים מהצד השני - יכול להיות מזלזל.
ואז בויכוח הוא שומע משהו שאמר גדול מהצד השני שלא כדברי הגדול מהצד שלו - ודוחה את הדברים בבוז כי "עם כל הכבוד לגדול שלך - הרי הוא כאין ואפס מול הגדול שלי וזו חוצפה ועזות פנים לחשוב אפילו שאותו אחד יכול לחלוק עליו".

ואותו אחד לא שם לב, כי זה שהגדול הזה בעיניו הוא הגדול ביותר והגדול מהצד השני אינו מגיע לקרסוליו - הכל זה בגלל שכך הוא גדל וחונך. בישיבות בהן הוא למד - התייחסו לאותו גדול בחיל ורעדה, והשני - לא דובר עליו בכלל במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב קיבל יחס מזלזל יותר, כאילו לא יותר מעוד איזה צדיק מבין הרבה צדיקים כמותו שחיו לפני כך וכך שנים.
אבל כל זה רק היה כי בחוג שלו הולכים בדרך הזאת. ובחוג של השני - הכל אותו דבר בדיוק אבל הפוך.

השתדלתי לכתוב בצורה כללית.
שימו לב שדברי מתאימים לכל ויכוח: חסידים מול ליטאים, קנאים מול מפלגתיים, וכו' וכו'.
אז בואו נשאיר את זה ככה ולא נגרר לויכוח על דרכים.


ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
הודעות: 304
הצטרף: 04 יולי 2018, 21:22
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי ברסלבר (ליטאי לשעבר) » 25 יוני 2019, 11:23

ועוד משהו קטן, לכאורה מובן מאליו אבל נראה שבכל זאת צריך להזכיר אותו:
יש כאלה שמתחזקים בדעתם כי נראה להם שהם הדרך ה"רשמית" והמובילה.
ויש כאלה שרוצים להיות עם הדרך ה"מובילה" כדי להיות מקובלים ורצויים.

והאמת: לא מרובכם בחר ה' בכם וכו'. סיבות כאלו הם גם סיבה להעדפת דתות אחרת או הכפירה לעומת היהדות חלילה.

מיעוט או ריבוי ("שש שלוש!"), או העובדה שבעיתון הנקרא ביותר מכבדים רב פלוני ולא אלמוני, כל אלה צריכים להיות הבל הבלים בעיני מבקש אמת.


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 25 יוני 2019, 11:24

ברסלבר (ליטאי לשעבר) כתב:
25 יוני 2019, 11:13
ובאמת הטבע הוא, שמי שבוחן דרך חדשה, בודק קודם כל מה אומרים אצלו על הדרך הזאת. מה שיכול להוביל להחלטה לא נכונה באמת, אלא רק לשיטתם. ובכל זאת, קשה מאד להשתחרר ממה שגדלת וחונכת, אז אפשר להסתפק בלשאול את רבותיך: "ברור שזה לא הדרך שלנו, אבל האם בעיניכם זו דרך מסוכנת, פסולה מכל וכל, אשר כל באיה לא ישובון?"


אבל אם התשובה חיובית, אסור לך לנסות, כי שמא הם צודקים, ואפילו אם אין לך רשות לפסול מותר לך לחנך את בניך או תלמידך שעל פי הוראת רבותיך זו דרך פסולה.
כמו כן עדיין קיימת הבדיקה שהיצעתי בעצמי, האם אכן ברור לך שרבותיך אומרים אמת, או שהם רוצים להסתיר ממך משהו.
ייתכן גם שתקבל תשובה מסוג: "אתה כעת צעיר ואסור לך לבחון. כשתגיע לגיל פלוני תוכל לבחון" יש לקבל תשובה כזו בגלל שברור שצעירים עלולים לטעות יותר ולהיות מושפעים מטענות מפתות ולא נכונות.
כמו שכתבת אני מסכים שהאשכול לא נועד כדי לכתוב על ויכוח בין דרכים וכו' ולא לברר אילו דרכים פסולות אשכולות מסוג זה כבר ננעלו או נמחקו בעבר.
אני רציתי  רק להגיב על טענת הטוענים ונוחים להתפתות ש"אסור לסתום פיות". להוכיח שגם ה"מצומצמים" יודעים להעמיק ולחפש את האמת ולא רק אלה שנוהגים כדלת הנפתחת לכל רוח מצוייה.
 


ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
הודעות: 304
הצטרף: 04 יולי 2018, 21:22
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי ברסלבר (ליטאי לשעבר) » 25 יוני 2019, 11:54

מקובל עלי, אך בגבול מסויים.

מקובל עלי, כי באמת יש דרכים רעות ומסוכנות שהשם ישמור. לא הייתי רוצה שילדי יפלו באיזה כת ח"ו.
(וראה עוד עניין מפורסמים של שקר בליקוטי מוהר"ן תורה ס"א ועוד מקומות http://rabenubook.com/%d7%9c%d7%99%d7%a ... %a1%d7%90/)

אבל: קודם כל הבעיה היא שהסתכלות כזאת יכולה למנוע מלהגיע אל האמת.
מה יעשה מי שנולד במקום של שקר והוריו אומרים לו על האמת שהיא הדבר הכי מסוכן שיש?
(תשאל בעלי תשובה מבוגרים אשכנזים מה עברו מההורים שלהם)

דבר שני: יש מחלוקות שבימינו כבר אינן חריפות, וכבר נעשה איזה שלום בין הצדדים, ומלבד הקיצונים - הרוב מודים שאלו ואלו דא"ח. (דהיינו שעדיין חולקים, אבל מבינים שהדרך השניה היא לכל הפחות לגיטימית ואנשיה הם יהודים כשרים)
(והיו גם מחלוקות שבימינו אין איש חולק יותר, כמחלוקת על הרמב"ם, הרמח"ל ור"י אייבשיץ. ולכו"ע כולם קדושים)
אבל בזמנן הן היו חריפות כ"כ, עד כדי התרת דם והלשנות וכו'. ומי שהלך לדרך שחולקים עליה היה בעיני חבריו כמומר ויצא לחלוטין מכלל ישראל.
ואף על פי כן רבים עשו את הצעד ועברו צד, ומהם נהיו גדולי הדורות שאיש אינו חולק על גדלותם בימינו, מלבד קיצונים כנ"ל.
רואים שיש מציאות שהדבר הנכון הוא לא לשמוע להורים ולמחנכים!

דבר אחד אתה צודק: לא מבררים את האמת באינטרנט. מי שיעשה את זה יש לו את כל הסיכויים להגיע לדרכי שקר מסוכנות. האינטרנט מעורב מאד מטוב ורע וא"א להבחין. את האמת מחפשים בבית המדרש, בספרים. יתכן בהחלט שמישהו ימצא את האמת באינטרנט, כי יש מי שעוסק בהפצת האמת גם באינטרנט, אבל סיכוי גדול עוד יותר למצוא שם את השקר.


חכם באשי
משתמש ותיק
הודעות: 371
הצטרף: 20 דצמבר 2017, 17:59
נתן תודה: 27 פעמים
קיבל תודה: 93 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי חכם באשי » 25 יוני 2019, 12:02

יהודה1 כתב:
25 יוני 2019, 09:44
נקודה נוספת שנראית בעיני וחשוב להדגישה.
נראה לי שיש הרבה שלא חשבו מעולם לפקפק על דרך לימודם בישיבה, אבל כשהם נחשפו לאינטרנט  הם פיתאום שמעו דיעה חדשה שבהתחלה היתה נראית להם פסולה אבל עכשיו הם משתכנעים שכנראה עד עכשיו היו "מצומצמים".


הייתי שמח בנקודה זו לדוגמא להבהרת השאלה


ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
הודעות: 304
הצטרף: 04 יולי 2018, 21:22
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי ברסלבר (ליטאי לשעבר) » 25 יוני 2019, 12:33

המלצתי לכל מבקש אמת ובוחן דרך להתבונן בהולכים בדרך הזאת ולראות לאן היא מובילה אותם.
וכשאני אומר הולכים בדרך, איני מתכוון לאלה ששיכים אליה כמו קופת חולים, אלא מי שהולך בה ברצינות ובאמונה.

איך היראת שמים שלהם?
איך ההקפדה על ההלכה? כשרות? צניעות?
איך המידות?
איך הם בלימוד התורה, איך בתפילה?

וצריך לעשות את זה בחכמה. כי לכולם יש יצה"ר, ודווקא להולכים בדרך האמת היצר מתגרה בהם יותר.
ויתכן שתראה מי שעושה מעשים רעים גם אם שייך לדרך האמת, אבל אותם הוא עושה בגלל היצר הרע שלו לא בגלל רבו.

השאלה היא אם כן מה הרצונות, ולא מה ההצלחות.

למשל אם תראה קהילה שבאופן עקרוני מזלזלים במשהו ואין להם שאיפה שיהיה אחרת - הרי שזה סיבה לחשוב שדרכם פסולה.
ובפרט אם אין מחנכים בדרך הזאת להזהר בדברים אלה.
וצריך להסתכל באופן כללי, כי היחיד - אינו מייצג ויתכן שאינו הולך בדרך רבו אלא בעצת יצרו.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1573
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 498 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי מבקש אמת » 25 יוני 2019, 12:42

יהודה1 כתב:
25 יוני 2019, 09:42
כיון שראיתי שנושא זה חוזר על עצמו בכמה אשכולות, ראיתי צורך לפתוח כאן את הדיון בצורה ברורה. למרות שכבר כתבתי עליו בעבר ויש קישורים לנושא שם.
טענות שנשמעות לעיתים קרובות הם על כך שכל מי שהתחנך בדרך מסויימת ושמע שדיעות מסויימות פסולות, עליו להבין שלא כל דבר הוא כפירה. ומותר לו לחקור ולהבין אולי צודקים בעלי הדיעות האלה. (אני לא מדבר על למצוא מעלות בכלל יהודי אלא על למצוא צד זכות לדיעות שלו). ולכאורה אכן האם בגלל שאבא שלי או הרב שלי אמר לי שזה כך אני באמת יודע שזה וודאי כך? הרי אפילו בין תלמידים של אותו רב אנו מוצאים לפעמים מחלוקת בהבנת הדברים ואפילו בהשקפה.
מאידך כל אחד מבין שצריך "לסתום את הפה" למסיונרים נוצריים למשל ולא לדון איתם כלל. אז מה ההגדרה. אמנם אפשר לטעון שבי"ג עיקרים כמו שהם מופיעים בסידור או ברמב"ם אין לפקפק ובכל השאר אפשר להתווכח. אבל הרי גם על מה נכלל בעיקר מסויים יכולים לבוא ויכוחים.
אנסה להציע את דרכי בנושא:
א. יש דברים שאכן אסור לשמוע בגלל שעוברים על איסור ולא תתורו אחרי לבבכם (ועיין ברמב"ם הלכות ע"ז פ"ב ה"ג).
ב. הלב של אדם יכול להתפתות לדיעות לא נכונות והוא לא יכול לסמוך על עצמו שבירורו אמיתי.
ג. אם קיבלתי מאבותי או רבותי דרך מסויימת ופסילת דיעות מסויימות, מסתמא הדורות הראשונים כבר ביררו את הנושא וכל דיעה כבר קיבלה את ההיתייחסות הנכונה. אמנם לפעמים יש מושג אלו ואלו דא"ח אבל אם למדו אותי שדיעה מסויימת אינה בכלל דא"ח עלי לכל הפחות לגבי עצמי להאמין שזו התורה. (אני לא מדבר לגבי התייחסות לאחרים, כמו כן בכל יהודי אפשר למצוא צד זכות).
ד. אם אדם שואל את עצמו "למה כמו שאני מחזיק בדעתי כך לא יחזיק החילוני בדעתו" התשובה היא כל אחד צריך לבדוק את הסביבה שבה הוא נמצא, האם נראה לי שיש כאן רמאות מסויימת? האם אנשים כאן מרמים את עצמם או אותי? האם אכן המסורת שהועברה לי מקובלת אצלם בוודאות מהדורות הקודמים או שהם האמינו שמישהו שאני יודע שאין להאמין לו?
ה. על כל שאלה שמתעוררת צריך לשאול את מי שאתה מכיר כנאמן ואם אומר ששאלה כזאת אסור לשאול תשאל אותו למה אסור לשאול. ועל כעין זה אמרו "מי שכועס עליו רבו ושותק זוכה וכו' (ברכות סג:). אמנם חשוב שישאל כדי להבין ולא יראה שמפקפק בשרירות לב בדברי כל החכמים הקודמים. עיין גם נגעים פ"ט מ"ג.
ן. אם אתה לא מבין את דברי רבך (כלומר שנראה בעיניך שהוא שקרן), ואתה רואה חברים שמבינים יותר את הרב שלהם מותר לך לעבור רב. אבל רק אחרי בדיקה אצל רוב האנשים ואצל רבך. ולא על סמך החלטה אישית הנראית כשונה מכולם.




ככלל רוב הדברים נכונים, אבל לגבי הנכתב באות ג' צ"ע הרי זו גופא השאלה, מי מהצדדים בדורות הראשונים צודק? היה ויכוח לפני כמה מאות שנים בין שני צדדים, ועם הזמן חלק מהיהודים אחזו בשיטה אחת וחלק בשיטה החולקת. עכשיו בא יהודי בשנת תשע"ט ורוצה לחקור את הענין ולנסות לברר את האמת בעיון מעמיק בטענות ב' הצדדים, למה עליו להניח שהצד שבמקרה נולד אליו הוא הצד האמיתי, האם יש סיבה הגיונית להניח זאת? וכי מי שנולד ספרדי עליו להניח שהשו"ע תמיד צודק נגד הרמ"א, או להיפך? 

מלבד זאת, עיקר הבעיה בדברים שלא נתבררו כל צרכם במחלוקת בין הראשונים, אלא יש בהם גישות שונות בימינו אנו. בדרך כלל יהיה שינוי רב בגישה בין תלמידי חכמים שונים בחוגים ומקומות שונים, אלא שעפ"י רוב כל קהילה ומקום מיישרים קו עם גישה מסויימת שמנהיג הקהילה (או לפחות א' מהמנהיגים הדומיננטי ביותר) מזדהה עמה, או מחמת נסיבות מציאותיות שונות. אין שום סיבה בעולם להניח שבגלל שבחוג שלי או במקום שלי התקבלה איכשהו הנהגה או דעה מסויימת הרי זו האמת. בכל חוג ישנם דברים אמיתיים יותר ואמיתיים פחות, וכמו שאמרו שהאמת נעשית עדרים עדרים.

ישנה בעיה נוספת בכך שלא כל ת"ח או צדיק שמציג דעה מוכרח שיהיה לזה משקל, משום שהיותו ת"ח או צדיק אינו מעיד על היותו פקח ומכיר היטב את המציאות. כמו שבקיאות באורח חיים איננה מחייבת בקיאות בקדשים או בקבלה, כך גם בקיאות בחז"לים או בשו"תים או כשרון למדנות אינם מחייבים פקחות מעשית. (המגוחך ביותר הוא שישנם ת"ח שמפליגים בשבחם עד כמה הם תלושים מעניני העולם ולא מכירים שום דבר, אבל פתאום כשיש שאלה הנוגעת למציאות ולהכרת השטח דבריהם נעשים דברי אלקים חיים. כמה טפשאי הני אינשי...) אך אין ברצוני הכנס לתיבת פנדורה זו, מחשש לעלייה מסוכנת בלחץ הדם של כמה מחברי הפורום שחמתם מרובה מצלתם.
 


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2418
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1488 פעמים
קיבל תודה: 326 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי מאן דהו » 25 יוני 2019, 14:30

@יהודה1 אליבא דר' זילברמן [ולא רק..] אכן לא בטוח שהדרך שהתחנכת בה נכונה. ומוטל עליך כמה שיותר למצוא סדקים וערעורים כנגד אבותיך ורבותיך

viewtopic.php?f=68&t=5927&start=30#p73828
תשובה: אני הקטן מילדותי לא נשענתי על רבותינו, מפני שראיתי שהם לא צודקים. ואם אני הקטן יכול לראות את זה, אז אחרים גם יכולים לראות את זה, שזה דבר לא נכון, שלא יתכן שהקב"ה יקבץ נדחי ישראל כדי לעשות פה איזה הטעייה. מיום עמדי על דעתי ידעתי שהם לא צודקים. הם לא צדקו. למה אחרים לא ראו את זה? גם אחרים ראו את זה. הם היו יכולים להגיד, תזהרו מהמזרחי שאוכלים פיתה פלאפל בלי מעשר. תעשו חומה של בטון. הכל יפה, אני מסכים, תעשה חומה של בטון, אבל אל תגיד שזה לא ראשית צמיחת גאולתנו.אם בלפור אמר, רבותיי, שאו נס ציון, אז זה ראשית צמיחת גאולתנו. אם ד"ר ברויאר הבין את זה, לא רק הבין, היה משוכנע מאה אחוז שזה ככה. בספר "דרכי", כדאי לך לקנות את זה. מוסד יצחק ברויאר. יש שם משפטים שממש אני מנשק את הידים של האיש הזה.


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 25 יוני 2019, 15:12

מבקש אמת כתב:
25 יוני 2019, 12:42
יהודה1 כתב:
25 יוני 2019, 09:42
כיון שראיתי שנושא זה חוזר על עצמו בכמה אשכולות, ראיתי צורך לפתוח כאן את הדיון בצורה ברורה. למרות שכבר כתבתי עליו בעבר ויש קישורים לנושא שם.
טענות שנשמעות לעיתים קרובות הם על כך שכל מי שהתחנך בדרך מסויימת ושמע שדיעות מסויימות פסולות, עליו להבין שלא כל דבר הוא כפירה. ומותר לו לחקור ולהבין אולי צודקים בעלי הדיעות האלה. (אני לא מדבר על למצוא מעלות בכלל יהודי אלא על למצוא צד זכות לדיעות שלו). ולכאורה אכן האם בגלל שאבא שלי או הרב שלי אמר לי שזה כך אני באמת יודע שזה וודאי כך? הרי אפילו בין תלמידים של אותו רב אנו מוצאים לפעמים מחלוקת בהבנת הדברים ואפילו בהשקפה.
מאידך כל אחד מבין שצריך "לסתום את הפה" למסיונרים נוצריים למשל ולא לדון איתם כלל. אז מה ההגדרה. אמנם אפשר לטעון שבי"ג עיקרים כמו שהם מופיעים בסידור או ברמב"ם אין לפקפק ובכל השאר אפשר להתווכח. אבל הרי גם על מה נכלל בעיקר מסויים יכולים לבוא ויכוחים.
אנסה להציע את דרכי בנושא:
א. יש דברים שאכן אסור לשמוע בגלל שעוברים על איסור ולא תתורו אחרי לבבכם (ועיין ברמב"ם הלכות ע"ז פ"ב ה"ג).
ב. הלב של אדם יכול להתפתות לדיעות לא נכונות והוא לא יכול לסמוך על עצמו שבירורו אמיתי.
ג. אם קיבלתי מאבותי או רבותי דרך מסויימת ופסילת דיעות מסויימות, מסתמא הדורות הראשונים כבר ביררו את הנושא וכל דיעה כבר קיבלה את ההיתייחסות הנכונה. אמנם לפעמים יש מושג אלו ואלו דא"ח אבל אם למדו אותי שדיעה מסויימת אינה בכלל דא"ח עלי לכל הפחות לגבי עצמי להאמין שזו התורה. (אני לא מדבר לגבי התייחסות לאחרים, כמו כן בכל יהודי אפשר למצוא צד זכות).
ד. אם אדם שואל את עצמו "למה כמו שאני מחזיק בדעתי כך לא יחזיק החילוני בדעתו" התשובה היא כל אחד צריך לבדוק את הסביבה שבה הוא נמצא, האם נראה לי שיש כאן רמאות מסויימת? האם אנשים כאן מרמים את עצמם או אותי? האם אכן המסורת שהועברה לי מקובלת אצלם בוודאות מהדורות הקודמים או שהם האמינו שמישהו שאני יודע שאין להאמין לו?
ה. על כל שאלה שמתעוררת צריך לשאול את מי שאתה מכיר כנאמן ואם אומר ששאלה כזאת אסור לשאול תשאל אותו למה אסור לשאול. ועל כעין זה אמרו "מי שכועס עליו רבו ושותק זוכה וכו' (ברכות סג:). אמנם חשוב שישאל כדי להבין ולא יראה שמפקפק בשרירות לב בדברי כל החכמים הקודמים. עיין גם נגעים פ"ט מ"ג.
ן. אם אתה לא מבין את דברי רבך (כלומר שנראה בעיניך שהוא שקרן), ואתה רואה חברים שמבינים יותר את הרב שלהם מותר לך לעבור רב. אבל רק אחרי בדיקה אצל רוב האנשים ואצל רבך. ולא על סמך החלטה אישית הנראית כשונה מכולם.




ככלל רוב הדברים נכונים, אבל לגבי הנכתב באות ג' צ"ע הרי זו גופא השאלה, מי מהצדדים בדורות הראשונים צודק? היה ויכוח לפני כמה מאות שנים בין שני צדדים, ועם הזמן חלק מהיהודים אחזו בשיטה אחת וחלק בשיטה החולקת. עכשיו בא יהודי בשנת תשע"ט ורוצה לחקור את הענין ולנסות לברר את האמת בעיון מעמיק בטענות ב' הצדדים, למה עליו להניח שהצד שבמקרה נולד אליו הוא הצד האמיתי, האם יש סיבה הגיונית להניח זאת? וכי מי שנולד ספרדי עליו להניח שהשו"ע תמיד צודק נגד הרמ"א, או להיפך? 

מלבד זאת, עיקר הבעיה בדברים שלא נתבררו כל צרכם במחלוקת בין הראשונים, אלא יש בהם גישות שונות בימינו אנו. בדרך כלל יהיה שינוי רב בגישה בין תלמידי חכמים שונים בחוגים ומקומות שונים, אלא שעפ"י רוב כל קהילה ומקום מיישרים קו עם גישה מסויימת שמנהיג הקהילה (או לפחות א' מהמנהיגים הדומיננטי ביותר) מזדהה עמה, או מחמת נסיבות מציאותיות שונות. אין שום סיבה בעולם להניח שבגלל שבחוג שלי או במקום שלי התקבלה איכשהו הנהגה או דעה מסויימת הרי זו האמת. בכל חוג ישנם דברים אמיתיים יותר ואמיתיים פחות, וכמו שאמרו שהאמת נעשית עדרים עדרים.

ישנה בעיה נוספת בכך שלא כל ת"ח או צדיק שמציג דעה מוכרח שיהיה לזה משקל, משום שהיותו ת"ח או צדיק אינו מעיד על היותו פקח ומכיר היטב את המציאות. כמו שבקיאות באורח חיים איננה מחייבת בקיאות בקדשים או בקבלה, כך גם בקיאות בחז"לים או בשו"תים או כשרון למדנות אינם מחייבים פקחות מעשית. (המגוחך ביותר הוא שישנם ת"ח שמפליגים בשבחם עד כמה הם תלושים מעניני העולם ולא מכירים שום דבר, אבל פתאום כשיש שאלה הנוגעת למציאות ולהכרת השטח דבריהם נעשים דברי אלקים חיים. כמה טפשאי הני אינשי...) אך אין ברצוני הכנס לתיבת פנדורה זו, מחשש לעלייה מסוכנת בלחץ הדם של כמה מחברי הפורום שחמתם מרובה מצלתם.

אם תמיד החזיקו שהדרך השניה פסולה, אז עליך לעמוד בחזקתך. ומה איכפת לך אם גם אחרים יעמדו בחזקתם. איך אתה צריך להסתכל עליהם זו כבר שאלה אחרת, אם אתה יודע שהיה להם להבין בשכלם שדרכם כוזבת אף על פי שקיבלו ממחנכיהם כך אז יש לדון אותם כרשעים. או לכל הפחות שוגגים. אם לא היה להם לדעת הם אנוסים. 
אני כמובן דיברתי ואולי לא הדגשתי אבל אפשר להבין מדברי שדיברתי לא על מחלוקת בהלכה. אלא בדרך חיים. האם החסידים, ליטאים, חרדים, מזרחיסטים, ברסלברס, חבדניקים, וכו' הם בדרך פסולה? או רק אני לא התחנכתי בה. אלו שתי הבחנות שונות.
כמובן גם לא נכון לחלק את האנשים רק לפי השתייכות מפלגתית, אלא העיקר הוא מה הדיעות שהם מפגינים או נוהגים על פיהם ומה היו רבותיך אומרים על דיעה כזו.
 


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1573
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 498 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי מבקש אמת » 26 יוני 2019, 11:59

יהודה1 כתב:
25 יוני 2019, 15:12
מבקש אמת כתב:
25 יוני 2019, 12:42
יהודה1 כתב:
25 יוני 2019, 09:42
כיון שראיתי שנושא זה חוזר על עצמו בכמה אשכולות, ראיתי צורך לפתוח כאן את הדיון בצורה ברורה. למרות שכבר כתבתי עליו בעבר ויש קישורים לנושא שם.
טענות שנשמעות לעיתים קרובות הם על כך שכל מי שהתחנך בדרך מסויימת ושמע שדיעות מסויימות פסולות, עליו להבין שלא כל דבר הוא כפירה. ומותר לו לחקור ולהבין אולי צודקים בעלי הדיעות האלה. (אני לא מדבר על למצוא מעלות בכלל יהודי אלא על למצוא צד זכות לדיעות שלו). ולכאורה אכן האם בגלל שאבא שלי או הרב שלי אמר לי שזה כך אני באמת יודע שזה וודאי כך? הרי אפילו בין תלמידים של אותו רב אנו מוצאים לפעמים מחלוקת בהבנת הדברים ואפילו בהשקפה.
מאידך כל אחד מבין שצריך "לסתום את הפה" למסיונרים נוצריים למשל ולא לדון איתם כלל. אז מה ההגדרה. אמנם אפשר לטעון שבי"ג עיקרים כמו שהם מופיעים בסידור או ברמב"ם אין לפקפק ובכל השאר אפשר להתווכח. אבל הרי גם על מה נכלל בעיקר מסויים יכולים לבוא ויכוחים.
אנסה להציע את דרכי בנושא:
א. יש דברים שאכן אסור לשמוע בגלל שעוברים על איסור ולא תתורו אחרי לבבכם (ועיין ברמב"ם הלכות ע"ז פ"ב ה"ג).
ב. הלב של אדם יכול להתפתות לדיעות לא נכונות והוא לא יכול לסמוך על עצמו שבירורו אמיתי.
ג. אם קיבלתי מאבותי או רבותי דרך מסויימת ופסילת דיעות מסויימות, מסתמא הדורות הראשונים כבר ביררו את הנושא וכל דיעה כבר קיבלה את ההיתייחסות הנכונה. אמנם לפעמים יש מושג אלו ואלו דא"ח אבל אם למדו אותי שדיעה מסויימת אינה בכלל דא"ח עלי לכל הפחות לגבי עצמי להאמין שזו התורה. (אני לא מדבר לגבי התייחסות לאחרים, כמו כן בכל יהודי אפשר למצוא צד זכות).
ד. אם אדם שואל את עצמו "למה כמו שאני מחזיק בדעתי כך לא יחזיק החילוני בדעתו" התשובה היא כל אחד צריך לבדוק את הסביבה שבה הוא נמצא, האם נראה לי שיש כאן רמאות מסויימת? האם אנשים כאן מרמים את עצמם או אותי? האם אכן המסורת שהועברה לי מקובלת אצלם בוודאות מהדורות הקודמים או שהם האמינו שמישהו שאני יודע שאין להאמין לו?
ה. על כל שאלה שמתעוררת צריך לשאול את מי שאתה מכיר כנאמן ואם אומר ששאלה כזאת אסור לשאול תשאל אותו למה אסור לשאול. ועל כעין זה אמרו "מי שכועס עליו רבו ושותק זוכה וכו' (ברכות סג:). אמנם חשוב שישאל כדי להבין ולא יראה שמפקפק בשרירות לב בדברי כל החכמים הקודמים. עיין גם נגעים פ"ט מ"ג.
ן. אם אתה לא מבין את דברי רבך (כלומר שנראה בעיניך שהוא שקרן), ואתה רואה חברים שמבינים יותר את הרב שלהם מותר לך לעבור רב. אבל רק אחרי בדיקה אצל רוב האנשים ואצל רבך. ולא על סמך החלטה אישית הנראית כשונה מכולם.




ככלל רוב הדברים נכונים, אבל לגבי הנכתב באות ג' צ"ע הרי זו גופא השאלה, מי מהצדדים בדורות הראשונים צודק? היה ויכוח לפני כמה מאות שנים בין שני צדדים, ועם הזמן חלק מהיהודים אחזו בשיטה אחת וחלק בשיטה החולקת. עכשיו בא יהודי בשנת תשע"ט ורוצה לחקור את הענין ולנסות לברר את האמת בעיון מעמיק בטענות ב' הצדדים, למה עליו להניח שהצד שבמקרה נולד אליו הוא הצד האמיתי, האם יש סיבה הגיונית להניח זאת? וכי מי שנולד ספרדי עליו להניח שהשו"ע תמיד צודק נגד הרמ"א, או להיפך? 

מלבד זאת, עיקר הבעיה בדברים שלא נתבררו כל צרכם במחלוקת בין הראשונים, אלא יש בהם גישות שונות בימינו אנו. בדרך כלל יהיה שינוי רב בגישה בין תלמידי חכמים שונים בחוגים ומקומות שונים, אלא שעפ"י רוב כל קהילה ומקום מיישרים קו עם גישה מסויימת שמנהיג הקהילה (או לפחות א' מהמנהיגים הדומיננטי ביותר) מזדהה עמה, או מחמת נסיבות מציאותיות שונות. אין שום סיבה בעולם להניח שבגלל שבחוג שלי או במקום שלי התקבלה איכשהו הנהגה או דעה מסויימת הרי זו האמת. בכל חוג ישנם דברים אמיתיים יותר ואמיתיים פחות, וכמו שאמרו שהאמת נעשית עדרים עדרים.

ישנה בעיה נוספת בכך שלא כל ת"ח או צדיק שמציג דעה מוכרח שיהיה לזה משקל, משום שהיותו ת"ח או צדיק אינו מעיד על היותו פקח ומכיר היטב את המציאות. כמו שבקיאות באורח חיים איננה מחייבת בקיאות בקדשים או בקבלה, כך גם בקיאות בחז"לים או בשו"תים או כשרון למדנות אינם מחייבים פקחות מעשית. (המגוחך ביותר הוא שישנם ת"ח שמפליגים בשבחם עד כמה הם תלושים מעניני העולם ולא מכירים שום דבר, אבל פתאום כשיש שאלה הנוגעת למציאות ולהכרת השטח דבריהם נעשים דברי אלקים חיים. כמה טפשאי הני אינשי...) אך אין ברצוני הכנס לתיבת פנדורה זו, מחשש לעלייה מסוכנת בלחץ הדם של כמה מחברי הפורום שחמתם מרובה מצלתם.
אם תמיד החזיקו שהדרך השניה פסולה, אז עליך לעמוד בחזקתך. ומה איכפת לך אם גם אחרים יעמדו בחזקתם. איך אתה צריך להסתכל עליהם זו כבר שאלה אחרת, אם אתה יודע שהיה להם להבין בשכלם שדרכם כוזבת אף על פי שקיבלו ממחנכיהם כך אז יש לדון אותם כרשעים. או לכל הפחות שוגגים. אם לא היה להם לדעת הם אנוסים. 
אני כמובן דיברתי ואולי לא הדגשתי אבל אפשר להבין מדברי שדיברתי לא על מחלוקת בהלכה. אלא בדרך חיים. האם החסידים, ליטאים, חרדים, מזרחיסטים, ברסלברס, חבדניקים, וכו' הם בדרך פסולה? או רק אני לא התחנכתי בה. אלו שתי הבחנות שונות.
כמובן גם לא נכון לחלק את האנשים רק לפי השתייכות מפלגתית, אלא העיקר הוא מה הדיעות שהם מפגינים או נוהגים על פיהם ומה היו רבותיך אומרים על דיעה כזו.

זה מדין חזקה דמעיקרא? או חזקת ג' שנים?
 


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 26 יוני 2019, 13:24

מבקש אמת כתב:
26 יוני 2019, 11:59
זה מדין חזקה דמעיקרא? או חזקת ג' שנים?
חזקה מה שתחת יד אדם שלו...
עיין גם קידושין סט:

 


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1451
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 641 פעמים
קיבל תודה: 295 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי בן של רב » 30 יוני 2019, 20:55

יהודה1 כתב:
26 יוני 2019, 13:24
מבקש אמת כתב:
26 יוני 2019, 11:59
זה מדין חזקה דמעיקרא? או חזקת ג' שנים?
חזקה מה שתחת יד אדם שלו...
עיין גם קידושין סט:
לענ"ד מיותר לפתוח אשכול שמבוסס על כך שיש לאדם יותר מידי הרבה קושיות על הדרך שהוליכוהו.
ובכל זאת מכל זה יוצאת מסקנא מאכזבת במיוחד - שחזקה שרבותיו תמיד צודקים צדקו ויצדקו - גם אם יש או יהיו גדולי תורה שהשיבו או ישיבו על כל טענותיהם דבר דבור על אופניו מן התורה הנביאים הכתובים, מהש"ס והפוסקים, וגם מסברא.
 
למרות הכבוד והחיבה - לא כך מבקשים אמת



נ. ב. צריך לזכור ש>הפחד מהשינוי< הוא מיותר - מכמה סיבות. 

1. אפשר לחזור בלב לאמת התורנית שמתבררת לי - גם אם במראה החיצוני ובהשתייכות הנפשית ובכל הענינים - אני נשאר בתוך הקהילה  הסגורה שלי שלא מוכנה לחשוב באומץ. 

2. אפשר להיות בקשר עם גדולי תורה מהעבר השני בלי להיתפס, (עובדה שכולם עושים את זה ועדיין לא שמתם לב...). 

3. אפשר תמיד לבחור בהמשך בשינויים קטנים ואיטיים לפי הקצב שלך ושל משפחתך. 

4. כמעט בכל קהילה כיום כבר יש לחלק מהאנשים סובלנות כלפי צד שני עכ"פ מדין אלו ואלו דברי אלוקים חיים. 

5. כשזה בא לאט לאט יחד עם הצמיחה בלימוד אנשים מעריכים כי הם יכולים לקבל שגם בנושא זה כמו בעוד נושאים הם לא ראויים להיות בר פלוגתא שלך... 
 
>>>> זכור! הדעות שלך הם לא אתה! <<<<


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 01 יולי 2019, 09:40

בן של רב כתב:
30 יוני 2019, 20:55
1. אפשר לחזור בלב לאמת התורנית שמתבררת לי - גם אם במראה החיצוני ובהשתייכות הנפשית ובכל הענינים - אני נשאר בתוך הקהילה  הסגורה שלי שלא מוכנה לחשוב באומץ.
איך זה התברר לך? ומה אם ולא תתורו אחרי לבבכם שהזכרתי מדברי הרמב"ם?
ואם היית רואה מישהו שדיבר עם מסיונר נוצרי והשתכנע לא היית אומר שהוא יצא לתרבות רעה?
התשובה היא ע"כ מה שכתב  ה@ברסלבר (ליטאי לשעבר) ומה שכתבתי כלול בזה. 
חזקה נדרשת רק במקרה שבכל אופן נראה לך שהצד השני משכנע אבל כל רבותיך אומרים שאסור לשמוע לזה ותמיד אמרו כך (לא שהמציאו את זה היום). 
אצטט שוב את דברי הרמב"ם:
ולא עבודת כוכבים בלבד הוא שאסור להפנות אחריה במחשבה אלא כל מחשבה שהוא גורם לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה מוזהרין אנו שלא להעלותה על לבנו ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונמשך אחר הרהורי הלב מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו כיצד פעמים יתור אחר עבודת כוכבים ופעמים יחשוב ביחוד הבורא שמא הוא שמא אינו מה למעלה ומה למטה מה לפנים ומה לאחור ופעמים בנבואה שמא היא אמת שמא היא אינה ופעמים בתורה שמא היא מן השמים שמא אינה ואינו יודע המדות שידין בהן עד שידע האמת על בוריו ונמצא יוצא לידי מינות ועל ענין זה הזהירה תורה ונאמר בה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים כלומר לא ימשך כל אחד מכם אחר דעתו הקצרה וידמה שמחשבתו משגת האמת כך אמרו חכמים אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות.


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 01 יולי 2019, 09:42

גם הרעיון שכתבתי באות ג' בהתחלה יש לו מקור בספר חובות הלבבות. אמנם עדיין לא מצאתי את הלשון המדוייקת.


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 01 יולי 2019, 09:48

בן של רב כתב:
30 יוני 2019, 20:55
גם אם יש או יהיו גדולי תורה שהשיבו או ישיבו על כל טענותיהם דבר דבור על אופניו מן התורה הנביאים הכתובים, מהש"ס והפוסקים, וגם מסברא.
אני מדבר כמובן שכל "גדולי התורה הנ"ל" דיעותיהם נפסלו על ידי גדולי התורה הידועים. וכבר כתבתי במקום אחר ואכתוב שוב שהכוונה לאלה שכשהם אמרו את דיעותיהם אף אחד לא התייחס לחולקים עליהם בפומבי בגלל שכולם הכירו את גדולתם. 
ואעתיק גם לשון מהמס"י הנוגע בכעין זה:
ואולם אם תשאל את פי העצל, יבוא לך במאמרים רבים ממאמרי החכמים, והמקראות מן הכתובים, והטענות מן השכל, אשר כולם יורו לו, לפי דעתו המשובשת, להקל עליו ולהניחו במנוחת עצלותו. והוא איננו רואה שאין הטענות ההם והטעמים ההם נולדים לו מפני שיקול דעתו, אלא ממקור עצלותו הם נובעים, אשר בהיותה היא גוברת בו, מטה דעתו ושכלו אל הטענות האלה, אשר לא ישמע לקול החכמים ואנשי הדעה הנכונה. הוא מה ששלמה צווח ואומר (משלי כו, טז): חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם. כי העצלה איננה מנחת לו שיהיה אפלו חש לדברי המוכיחים אותו, אלא יחשוב הכל לתועים ושוטים והוא לבדו חכם.
כאן מדובר כמובן על מי שמתעצל ויש לו "הוכחות" שעצלותו צודקת. אבל גם גאה או סתם אדם שמשובש בדיעותיו זה עלול לקרות אצלו.


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 01 יולי 2019, 09:59

וכידוע אחד מגדולי הדור אמר על אדם גדול אחד שאהבת ישראל קלקלה אצלו את השורה.


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 01 יולי 2019, 10:19

בן של רב כתב:
30 יוני 2019, 20:55
אני נשאר בתוך הקהילה  הסגורה שלי שלא מוכנה לחשוב באומץ. 
טוב, אם בקהילה שלי אף אחד לא מוכן לחשוב באומץ, אני לא מדבר על זה. 
הבעייה היא שלדעתי לא מדובר על לחשוב באומץ אלא על לפקפק בדברי חכמים. ולחשוב שאני חכם יותר מגדולי הדור הקודמים או אבותי שכבר ענו על כל הטענות ובגלל שבסברא האישית שלי נראה לי שזו טעות אני מיד מאמין לסברא הזו במקום לסברא שלא ייתכן שכולם טעו עד עכשיו.
מה אתה צריך, שייגערו בך שאתה עקום כדי שתשתכנע? הרי כל עקום יכול לטעון לחבירו אתה עקום, ואיך תדע שהסברא הזו נכונה יותר. על כרחך יש מושג לבטל את דעתך או להתעקש.


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 691
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 138 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי איש ווילנא » 01 יולי 2019, 13:47

הרי כל רבותינו חידשו ושינו דברים. אלא מאי שאין הדברים מסורים לעמי הארץ שדעתם רפויה ועל כל שינוי יחשבו שנעקרו י"ג עקרים ועל כן את המון העם ראוי לחנך לציית בלי התחכמויות אבל התלמידי חכמים ידונו על כל דבר משורשו. וחוץ מזה יש גם סדר אי אפשר שיקום ת"ח צעיר ויתחיל לעשות פעולות ציבוריות נגד מנהיגי הציבור שהוסמכו על ידי רוב הציבור כי אם כן יהא כאן אנרכיה אבל וודאי נמסר לתלמיד חכם לבחון את מעשיו באופן אישי ולא רק שמורשה בכך אלא חייב לעשות כך שאם לא כן לא יצאה ידי חובתו 

אבל יש דעה חזקה שנתאזרחה בימינו שהיום הכל בחזקת עמי הארץ וגם התלמידי חכמים היותר גדולים אסור להם לדון על כלום. ומה שכותבים במאמר מערכת בעיתון בשביל הטף והמון העם צרייכם לחשוב כך גם התלמידי חכמים. וכל הסוטה מזה הוא בכלל המינים והאפיקורסים. וכמובן שזו טעות מוחלטת וראוי לשרש אחריה. 


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1451
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 641 פעמים
קיבל תודה: 295 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי בן של רב » 01 יולי 2019, 15:55

יהודה1 כתב:
01 יולי 2019, 09:59
וכידוע אחד מגדולי הדור אמר על אדם גדול אחד שאהבת ישראל קלקלה אצלו את השורה.
כמו"כ אפשר לארגן ברגע רשימה של אלף גדולי ישראל שהסכימו לדבר אחד: שיש תופעה עוד יותר מצויה ששנאת ישראל מקלקלת את השורה. 
וכן שנאת הציונות המופרזת והמודגשת - מקלקלת את האחריות הציבורית, ופוגעת במאבקים השונים הזקוקים לאיחוד כוחות. 
ומקלקלת את היכולת לעיין בסוגיות באמת, ולהתבונן בראיות בלי להתעלם ולשקר לסלף ולחתוך להשמיץ ולהגזים. 
וכן את התודה לה' על ניסיו ונפלאותיו, וטובו וחסדו לבניו כהבטחותיו. 
וכן את אהבת הארץ הקדושה, והמקומות הקדושים. 
וכן את החיבה >והמשמעת< לת"ח הגדולים באמת (שנראה לעניות דעתנו העשירה... שאינם מספיק קנאים)
וכן את היכולת להיות אובייקטיבי כשבאים לבדוק ולברר על מה באמת יש לשים דגש. 
ועוד קלקולים מתרחבים ומתפתחים. 

מתורתך לא נטיתי! לא לכיוון זה>>> ולא לצד שכנגדו<<<
 


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 01 יולי 2019, 20:15

בן של רב כתב:
01 יולי 2019, 15:55
יהודה1 כתב:
01 יולי 2019, 09:59
וכידוע אחד מגדולי הדור אמר על אדם גדול אחד שאהבת ישראל קלקלה אצלו את השורה.
כמו"כ אפשר לארגן ברגע רשימה של אלף גדולי ישראל שהסכימו לדבר אחד: שיש תופעה עוד יותר מצויה ששנאת ישראל מקלקלת את השורה. 
וכן שנאת הציונות המופרזת והמודגשת - מקלקלת את האחריות הציבורית, ופוגעת במאבקים השונים הזקוקים לאיחוד כוחות. 
ומקלקלת את היכולת לעיין בסוגיות באמת, ולהתבונן בראיות בלי להתעלם ולשקר לסלף ולחתוך להשמיץ ולהגזים. 
וכן את התודה לה' על ניסיו ונפלאותיו, וטובו וחסדו לבניו כהבטחותיו. 
וכן את אהבת הארץ הקדושה, והמקומות הקדושים. 
וכן את החיבה >והמשמעת< לת"ח הגדולים באמת (שנראה לעניות דעתנו העשירה... שאינם מספיק קנאים)
וכן את היכולת להיות אובייקטיבי כשבאים לבדוק ולברר על מה באמת יש לשים דגש. 
ועוד קלקולים מתרחבים ומתפתחים. 

מתורתך לא נטיתי! לא לכיוון זה>>> ולא לצד שכנגדו<<<

מה עניין זה לכאן.
ברור, כל מי שמסכים לדעת  הציונים הישנים או החדשים הרי הוא מגדולי הדור האמיתיים שלא נרתע מלומר את שבליבו אף שיש כמה רפי שכל ואנשים שאינם מבקשים אמת ואפשר להכניסו אוטומטית לרשימה.
וכל מי שאמר שהוא לא ייטה מדעת רבותיו אף אם אינו יודע ליישבה. הוא אינו ממחפשי האמת ואין להתחשב בדעתו כמו למשל רבי דוסא שלא רצה להתיר צרת הבת (יבמות טז.) וכמו רבי אליעזר שלא רצה לומר שאין להסגיר נגע שנולד בכף ידו ומקומו צרבת שחין והוא כגריס.


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 01 יולי 2019, 20:25

איש ווילנא כתב:
01 יולי 2019, 13:47
אבל יש דעה חזקה שנתאזרחה בימינו שהיום הכל בחזקת עמי הארץ וגם התלמידי חכמים היותר גדולים אסור להם לדון על כלום. ומה שכותבים במאמר מערכת בעיתון בשביל הטף והמון העם צרייכם לחשוב כך גם התלמידי חכמים. וכל הסוטה מזה הוא בכלל המינים והאפיקורסים. וכמובן שזו טעות מוחלטת וראוי לשרש אחריה.
אמנם לא דיברתי על כגון זה. אם יש דעה שהיום הכל בחזקת ע"ה הרי זה נכלל במכיר את מקומו, וכל אחד אמור לדעת מה הוא חשוב כנגד אחרים.
למעשה יש הרבה דברים שהתקבל לומר בהם שלא בקיאים כיום ומחמירים כידוע. וכל המיקל בזה במקום שאמרו להחמיר אינו אלא גס ליבו בהוראה.
 


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 01 יולי 2019, 23:55

אני רואה שיש כאלה שחושבים שאני בא להציג דרך מסויימת ולדחות דרך אחרת. 
למרות שאכן יש דרכים שאני חושב שהן עקומות ובעייתיות ולא משתלם ללכת בהם, אבל לא על זה רציתי לדבר.
עיקר כוונתי לאפוקי מהטענה שמי שיש דברים שעליהם הוא נלחם ולא יקבל דיעה שונה אפילו אם לא תהיה לו תשובה, אינו מבקש אמת.
וכאילו ביקוש האמת דורש מהאדם להכניס עצמו בסיכון לכפירה. והתשובה שיש אומרים על זה שאין שום חשש להגיע לכפירה אם באמת יבקש את האמת. ולכן יכול לשאול ולפקפק על הכל. על זה אמרתי שמוכח מדברי הרמב"ם ועוד שאינו כן. וכתבתי את הפיתרון לנושא לדעתי איך באמת צריך לנהוג מבקש אמת.
כל ניסיון לייחס את זה לשיטה מסויימת דווקא הוא על אחריות הקורא בלבד.


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1451
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 641 פעמים
קיבל תודה: 295 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי בן של רב » 02 יולי 2019, 02:50

יהודה1 כתב:
01 יולי 2019, 20:15
בן של רב כתב:
01 יולי 2019, 15:55
יהודה1 כתב:
01 יולי 2019, 09:59
וכידוע אחד מגדולי הדור אמר על אדם גדול אחד שאהבת ישראל קלקלה אצלו את השורה.
כמו"כ אפשר לארגן ברגע רשימה של אלף גדולי ישראל שהסכימו לדבר אחד: שיש תופעה עוד יותר מצויה ששנאת ישראל מקלקלת את השורה. 
וכן שנאת הציונות המופרזת והמודגשת - מקלקלת את האחריות הציבורית, ופוגעת במאבקים השונים הזקוקים לאיחוד כוחות. 
ומקלקלת את היכולת לעיין בסוגיות באמת, ולהתבונן בראיות בלי להתעלם ולשקר לסלף ולחתוך להשמיץ ולהגזים. 
וכן את התודה לה' על ניסיו ונפלאותיו, וטובו וחסדו לבניו כהבטחותיו. 
וכן את אהבת הארץ הקדושה, והמקומות הקדושים. 
וכן את החיבה >והמשמעת< לת"ח הגדולים באמת (שנראה לעניות דעתנו העשירה... שאינם מספיק קנאים)
וכן את היכולת להיות אובייקטיבי כשבאים לבדוק ולברר על מה באמת יש לשים דגש. 
ועוד קלקולים מתרחבים ומתפתחים. 

מתורתך לא נטיתי! לא לכיוון זה>>> ולא לצד שכנגדו<<<
מה עניין זה לכאן.
ברור, כל מי שמסכים לדעת  הציונים הישנים או החדשים הרי הוא מגדולי הדור האמיתיים שלא נרתע מלומר את שבליבו אף שיש כמה רפי שכל ואנשים שאינם מבקשים אמת ואפשר להכניסו אוטומטית לרשימה.
וכל מי שאמר שהוא לא ייטה מדעת רבותיו אף אם אינו יודע ליישבה. הוא אינו ממחפשי האמת ואין להתחשב בדעתו כמו למשל רבי דוסא שלא רצה להתיר צרת הבת (יבמות טז.) וכמו רבי אליעזר שלא רצה לומר שאין להסגיר נגע שנולד בכף ידו ומקומו צרבת שחין והוא כגריס.
אם רבניו של המסתפק יידעו להשיב לו על הטענות של ת"ח אחרים - זה משהו אחר. 
אבל אין לזה טעם ולא ריח לפתוח אשכול שכל ענינו לשאול "איך אדע שהם צודקים"
ולענות בסתמא שודאי הם צודקים כי הם עצמם אומרים זאת במפורש!

>>המדובר הוא כשיש הרבה ת"ח גדולים מהם בחכמה ובמנין החולקים עליהם.
והלב יכול להרגיש שאילו הייתי נולד שם הייתי הרבה יותר רגוע...
כי אז הייתי פטור מהטירחא הגדולה - לעייל פילא בקופא דמחטא... 


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 691
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 160 פעמים
קיבל תודה: 138 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי איש ווילנא » 02 יולי 2019, 08:18

יהודה1 כתב:
01 יולי 2019, 20:25
איש ווילנא כתב:
01 יולי 2019, 13:47
אבל יש דעה חזקה שנתאזרחה בימינו שהיום הכל בחזקת עמי הארץ וגם התלמידי חכמים היותר גדולים אסור להם לדון על כלום. ומה שכותבים במאמר מערכת בעיתון בשביל הטף והמון העם צרייכם לחשוב כך גם התלמידי חכמים. וכל הסוטה מזה הוא בכלל המינים והאפיקורסים. וכמובן שזו טעות מוחלטת וראוי לשרש אחריה.
אמנם לא דיברתי על כגון זה. אם יש דעה שהיום הכל בחזקת ע"ה הרי זה נכלל במכיר את מקומו, וכל אחד אמור לדעת מה הוא חשוב כנגד אחרים.
למעשה יש הרבה דברים שהתקבל לומר בהם שלא בקיאים כיום ומחמירים כידוע. וכל המיקל בזה במקום שאמרו להחמיר אינו אלא גס ליבו בהוראה.

אין אנו בקיאים שייך בשאלות הלכתיות שניתן להחמיר בהם 
אבל בשאלות של דרך חיים שע"כ אדם צריך ללכת בדרך מסוימת כך או כך הרי אין לו ברירה ולא שייך להחמיר בהם כמובן ובזה חייב להכניס דעתו בכל הכוח 
ועוד שלכל הפחות חייב לברר דרכו ככל שאפשר לו 


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 02 יולי 2019, 09:08

בן של רב כתב:
02 יולי 2019, 02:50
>>המדובר הוא כשיש הרבה ת"ח גדולים מהם בחכמה ובמנין החולקים עליהם.
והלב יכול להרגיש שאילו הייתי נולד שם הייתי הרבה יותר רגוע...
כי אז הייתי פטור מהטירחא הגדולה - לעייל פילא בקופא דמחטא...
נכלל במה שכתבתי:
יהודה1 כתב:
25 יוני 2019, 09:42
ה. על כל שאלה שמתעוררת צריך לשאול את מי שאתה מכיר כנאמן ואם אומר ששאלה כזאת אסור לשאול תשאל אותו למה אסור לשאול. ועל כעין זה אמרו "מי שכועס עליו רבו ושותק זוכה וכו' (ברכות סג:). אמנם חשוב שישאל כדי להבין ולא יראה שמפקפק בשרירות לב בדברי כל החכמים הקודמים. עיין גם נגעים פ"ט מ"ג.
ן. אם אתה לא מבין את דברי רבך (כלומר שנראה בעיניך שהוא שקרן), ואתה רואה חברים שמבינים יותר את הרב שלהם מותר לך לעבור רב. אבל רק אחרי בדיקה אצל רוב האנשים ואצל רבך. ולא על סמך החלטה אישית הנראית כשונה מכולם. כמובן לא כשאתה רואה את עצמך בסביבה שכולם בבעיה.
וגם בזה:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) כתב:
25 יוני 2019, 11:13
ומה שקיבלתי מרבותי בזה, שבאמת הנשמה יודעת ורואה את האמת. הנקודה היהודית העמוקה - הפינטלע - יודעת ורואה כמו שהעינים רואות, ולא מכח הוכחות והסברים. רק שבמח, יש ספקות ובלבולים, או במקרה הגרוע הוכחות ע"י חקירות נגד האמת.
אמנם לשאלה למה לפתוח את האשכול. התשובה היא כדי להשיב לאלה שטוענים שמי שלא מקבל דיעות מחוץ לבית המדרש שלו הוא לא מבקש אמת.


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1451
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 641 פעמים
קיבל תודה: 295 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי בן של רב » 02 יולי 2019, 13:43

לא צריך להגזים.
הרב לא כ"כ מהר הופך לשקרן.
יש הרבה רבנים ישרים וצדיקים וענוים ועובדים ויראים ושלמים.
אבל לא הם אלו שזכו לשלמות של עומק ורוחב וגדלות המוחין כמו אחרים.

ולכן מותר מצוה וחובה להתקדם כפי היכולת לרב שאתה מוצא שהוא הכי חכם ושלם ומושלם
בין בכללות - ובין באותו חלק בתורה ובהשקפה שאתה בא לברר.
ואין שום הגיון להיצמד בעקשנות למה שחשבתי אתמול.

מישהו יכול להוכיח שזה לא כלול בחלק מה"עשר מעלות העליונות שנמסרו לנו במצות עשה" (שע"ת פ"ג)
ולמשל ב"מעלת תלמוד תורה" ומעלת "לדבקה בו" ועוד?


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1470
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 390 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי יהודה1 » 02 יולי 2019, 13:52

בן של רב כתב:
02 יולי 2019, 13:43
לא צריך להגזים.
הרב לא כ"כ מהר הופך לשקרן.
יש הרבה רבנים ישרים וצדיקים וענוים ועובדים ויראים ושלמים.
אבל לא הם אלו שזכו לשלמות של עומק ורוחב וגדלות המוחין כמו אחרים.

ולכן מותר מצוה וחובה להתקדם כפי היכולת לרב שאתה מוצא שהוא הכי חכם ושלם ומושלם.
ואין שום הגיון להיצמד בעקשנות למה שחשבתי אתמול.

מישהו יכול להוכיח שזה לא כלול בחלק מה"עשר מעלות העליונות שנמסרו לנו במצות עשה" (שע"ת פ"ג)
ולמשל ב"מעלת תלמוד תורה" ומעלת "לדבקה בו" ועוד?

נראה לי שאתה מערב שני נושאים.
אני לא מדבר על הליכה לרב שראה לי שממנו אוכל ללמוד טוב יותר. 
אלא במקרה שיש כאן עימות מסויים שהרב שלי אומר על דרך מסויימת שהיא פסולה ועקומה ואסור ללכת בה ושכך שמע מגדולי הדורות הקודמים (ואני לא מדבר כאן על דיעה ספציפית). והשאלה שלי אם להאמין לו או לחשוש שמנסה להסתיר ממני את הדרך ההיא מסיבה כלשהי בטעות וכיו"ב 
אכן "שקרן" היא מילה קיצונית ותמיד אוכל לדון אותו לזכות. אבל מדובר בכך שהוא מעלים ממני מידע שיכול להועיל לי מחששות לא מוצדקים.
והשאלה איך אדע שהחשש שלו מוצדק או לא מוצדק והרי אם הוא אכן צודק אסור לי לבדוק דבר בעייתי בלי להיות בדיעה שאמשיך להחזיק כך. 
אכן מי שבדק ומצא שכנראה הדרך הנ"ל טובה יותר ממה שחינכו אותו או לכל הפחות לא פסולה, וגם שאל על זה את רבו ולא השתכנע יש שני דרכים להצדיק שיקבל את הדרך החדשה. או שמבין שרבו טעה והעלים ממנו שלא כדין, או שכיון שמרגיש בליבו יכול לסמוך שזו הרגשת הנשמה והיא נקודת אמת.
אני אישית מתקשה לקבל טענה מסוג זה ונראה לי יותר כמו האפשרות הראשונה שרק אם השתכנעתי בשכל שהדרך השניה נכונה ולא פסולה כמו שלימדו אותי.
אגב על כל דבר יש השגחת הש"י ואם רצה שאשמע שדרך מסויימת אסור ללכת בה ולחקור אחריה כנראה כך נדרש ממני , או כניסיון אם בכל זאת אלך אחרי ה' ולא אחרי נגיעה להיות "שייך לציבור" וכיו"ב. או להיפך שהרי אלה ואלה דא"ח וכאן אני צריך להיות ולא לחפש דברים שלא שייכים אליי.
 


ברסלבר (ליטאי לשעבר)
משתמש ותיק
הודעות: 304
הצטרף: 04 יולי 2018, 21:22
נתן תודה: 60 פעמים
קיבל תודה: 82 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מניין לי שהדרך שהתחנכתי בה אכן נכונה?

שליחה על ידי ברסלבר (ליטאי לשעבר) » 02 יולי 2019, 16:37

אין בדברי אמירה שלא צריך להשתמש כלל בשכל.
צריך בהחלט. ב"ה החונן לאדם דעת שנתן לנו שכל ואסור להיות טיפש. וכמאמר רביה"ק בתורה א' "כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר" וכו' "כי השכל הוא אור גדול המאיר לאדם בכל דרכיו".
רק שזה צריך להיות בגבול הנכון. היינו מתוך מודעות לגבולות היכולת השכלית, ומתוך הבנה שיש חכמים ממני.
לא חכם לתפוס משפט שלפי ההבנה שלך הוא בעייתי, ובכך לפסול אותו. כי הדבר הנכון הוא להבין שבנושא שאין לך מושג בו - הגיוני שדברים יראו לך מוזרים.
(ובאמת יש בתורה דברים שאין השכל יכול להבין, כגון פרה אדומה. וצריך להאמין שה' יודע מה טוב ונכון, וככה צריכה גם להיות האמונת חכמים. וזה הפירוש הנכון של מושג ה"אמונת חכמים". לא אמונה עורת שמישהו הוא "חכם", אלא אמונה בדבריו של מי שכבר התברר שהוא חכם, גם כשלא מבינים אותם.)
וזו הכוונה במה שאומרים אצלנו לפעמים "לזרוק את השכל" ולהאמין בתמימות ופשיטות, אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל.
כי על פי אמת גם השכל הישר יודע את מוגבלותו ביחס לדעת החכם, גם שהיצר הרע והגאוה מרמים את האדם לחשוב מתוך נקודת הנחה שקרית וטפשית כאילו הוא יותר חכם.
ואז במצב כזה יש מקום להכרעת מראה העינים של הנשמה, וכפי שהבאתי לעיל.

אבל אין כוונתי למצב שבו העינים הגשמיות רואות דברים לא בסדר מבחינה הלכתית, ואז לתלות שהצדיק יודע מה הוא עושה. אחרת יהיה ניתן ח"ו להתיר את כל התורה... (וגם בזה צריך להיות חכם. אם למשל צדיק נוהג דלא כהשו"ע בעניין מסוים, אבל סומך על דעות אחרות שלא התקבלו להלכה, אע"פ שלדעתנו הוא טועה בזה לא יצא מגדר צדיק. ואפי' יתכן מצב שהוא ממש טועה בהלכה, ועדיין אין כוונתו למרוד בה' אלא שאוחז שכך נכון אז הוא עם הארץ אבל עדיין צדיק... אבל לא חסיד. שהרי כתוב ולא עם הארץ חסיד. וגם לא בעל השגה, כי רבינו אומר שיכול להיות מי שאינו יודע תורה שיהיה צדיק, אבל לא יכול להיות שיהיה בעל השגה בלי שיודע גפ"ת.)

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • דרכים לכלל ולפרט להתמודדות נכונה מול פגעי הזמן
    על ידי מלמד להועיל » 29 אפריל 2019, 00:58 » ב אקטואליה
    17 תגובות
    586 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי שמעיה
    06 מאי 2019, 08:49
  • חנוכה מן התורה מניין
    על ידי נתן10 » 11 דצמבר 2018, 09:03 » ב חנוכה
    9 תגובות
    303 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי נתן10
    11 דצמבר 2018, 19:45
  • אסור לדבר הזמן עשיית הציצית? וכן שאלה על מניין החוליות
    על ידי מכל מלמדי השכלתי » 21 אפריל 2019, 14:32 » ב הלכה ומנהג
    4 תגובות
    227 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי מכל מלמדי השכלתי
    23 אפריל 2019, 14:08
  • פרשת במדבר, נשא - מניין הבכורים
    על ידי יהודה1 » 06 יוני 2019, 12:20 » ב תנ"ך ופרשת שבוע
    0 תגובות
    123 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יהודה1
    06 יוני 2019, 12:20

מי מחובר

משתמש הגולש בפורום זה: Bing [Bot] | 1 אורח