לפי הידוע לי, בדברים שגם תלמידי הגר"א לא נהגו כגר"א הם לא עושים כגר"א (כגון בשמיטה שלפי הגר"א שנה השמיטה זה לא כמו שאנחנו מונים)אאא אמר:הם מתפללים רק אחרי 18 דקות!
זו אכן קושיא חזקה.
לפי הידוע לי, בדברים שגם תלמידי הגר"א לא נהגו כגר"א הם לא עושים כגר"א (כגון בשמיטה שלפי הגר"א שנה השמיטה זה לא כמו שאנחנו מונים)אאא אמר:הם מתפללים רק אחרי 18 דקות!
זו אכן קושיא חזקה.
למה אם מאן דהו מוכיח מהגמרא כוותיה אז כל מי שמקשה עליו יהיה כחולק על הגמרא?? אתמהה. (אם כך כשהרשב"א חולק על רש"י אז בעצם הוא חולק על הגמרא??? לא? כי אין לך פרשן גדול יותר לגמרא מרש"י!).חדא אמר:הקושיא היא לא על הגר"א ולא על זילברמן, אלא על הגמרא כמו שהוכיח הגר"א בראיות ברורות.
אגב יש מקומות בא"י שנהגו להתפלל מעריב 13 וחצי דקות ע"פ הגר"א.
אינני יודע מה מנהג זילברמן בזה ומנין לך שלא נהגו כן.
ומ"מ כמדומני שבדברים שלדעתם התברר מהמציאות דלא כהגר"א הם נוטים מדבריו (אולי בשיעורים)
בנוגע לכוכבים ראיתי פעם הסבר שהאויר היום הרבה יותר מזוהם, וצ"ע במציאות
אחזור שוב, נא לציין מקור. (נדמה שהדברים נכתבים על פי שמועות דעלמא ולא מתוך מקורות מפורשים).חדא אמר:כמובן דרושה כאן התערבות של המערכת, לתקן את כותרת האשכול, יש כאן שאלה על הגר"א
ושאלה על מנהג קהילת זילברמן
אין קשר ישיר וודאי לא זהות בין השאלות
כמובן שהמנהג בירושלים היה ע"פ הגר"א כמו רוב מנהגי ירושלים שתלמידי הגר"א יסדו בה את היישוב האשכנזי
ובפרט הגרש"ס שנהג כמעט בכל הענינים כהגר"א.
וכבר ציינתי למאמר של רי"ג וייס בהמעיין שדיווח על תצפיות של כוכבים בי"ג וחצי ואף קודם לכן
לא עוזר כלום. כי סוף כל סוף זה מגיע מכוח הבנתו לבד.חדא אמר:והגר"א לא פירש את הגמרא אלא הכריח כדבריו
יצחק אמר:במקומותינו לא רואים הרבה כוכבים אפילו באמצע הלילה וזאת משום האור העצום שמייצרים ע"י החשמל, הייתי פעם במקום נידח בדרום באמצע הלילה ונדהמתי מהכמות העצומה של הכוכבים, כך שאין ראיה ממה שאנו לא רואים כוכבים רבע שעה אחרי השקיעה, צריך לשאול את היושבים במקומות נדחים.
אל תהיה בטוח מי שהיה פעם בארצות נידחות שהמרחק בין עיר לעיר הוא אלפי קילומטרים של שממה ויעצור את הרכב באמצע הדרך יתגלו לעיניו מראות נוראיםאאא אמר:13.5 דק' לאחר השקיעה עדיין יש אור חזק ממקור אור שנקרא "קרני השמש", שזה הרבה יותר חזק מכל סוגי החשמל יחד
1. עיין בית אהרן וישראל שנה כח גליון ה ואילך, ולשון מהר"ם אלאשקר הוא ומכל הני רבוואתא קמאי וקמאי דקמאי ורוביהו דבתראי דבה"ש כו׳ ושיעורו ג׳ רבעי מיל, והגר"ז בסידורו בסדר הכנסת שבת כ׳ דר"ת וסיעתו יחידאי נינהו, וכ"כ הגרי"א חבר בסדר זמנים אות ט׳ ובשם האבני נזר הובא כן בישועות חכמה סי׳ ע"ה.ביני עמודי גרסי אמר:1. "ראיתי פעם..." היכן? נא ציין לנו מקור.
2. "דוקא גם ראיתי אחרונים בזמינו שקשה להם רק על ר"ת..." היכן? נשמח למקור.
לגבי הגאון, לא אני אמרתי זאת. זה מופיע באחרונים.
השלטי הגבורים (שבת דף ל''ד מדפי הרי''ף) אומר שהשיטה שבין השמשות מסתיים 13.5 דק' [או 17 דק'] לאחר השקיעה לא נכונה, כי במציאות אין את הכוכבים בזמן שהוא צה"כ לדעתם.
בתחילה כותב את שיטת היראים, ואח"כ את שיטת ר"ת.
ואח"כ מביא את השיטה הנקראת שיטת הגאונים, וז"ל:
הרי מקשה, על השיטה שבין השמשות מסתיים 13.5 דק' [או 17 דק'] לאחר השקיעה, שהרי בגמרא כתוב שעד צאת הכוכבים זה יום. וא"כ שיטה זו אינה נכונה.ויש מפרשים דבין השמשות מתחיל משעה שהחמה שוקעת שאיננה נראית עוד, והולך עד כדי מהלך ג' רבעי מיל, ולאחר מכאן הוי לילה גמור. ואין זה נכון, כי בפ"ק דמסכת ברכות פסקינן דעד צאת הכוכבים מקרי יום.
כך דברי בעל השלטי הגבורים.
ר"ת חידש נגד הגאונים ושלל אותם , והשלטי גיבורים סיכם את השיטות (לא בנה שום מהלך שלם ),ופסק כר"ת מאותה סיבה בדיוק שר"ת פסק כר"ת ...ביני עמודי גרסי אמר:מה נשמע אצל רוב האנשים חזק וברור יותר:
1. כשבונים מהלך שלם ואומרים לך שכך צריך לנהוג.
2. כשבונים מהלך שלם כנ"ל אך מוסיפים לשלול מצבים אחרים אפשריים... כמו שיטת הגאונים?
ולמה?
מאותה סיבה שר"ת חלק עליהם .ביני עמודי גרסי אמר:בנוסף, לאחר שהינך מודה, שהוא שולל את שיטת הגאונים, נשאל; למה?
אכן לא נשכח שפשטות הגמרא והמציאות כגאונים.ביני עמודי גרסי אמר:גם בא לא נשכח שיש פשטות... ויש 'לומדת...'
והפשטות הפשטות - לפני 'הלומדת' - היא ששיטת הגאונים אינה תואמת ומסתדרת....
אין קשר בין מילה לחברתה, אין מה לשאול על ר"ת שום שאלה מברכות(וגם לא להביא לו ראיה- זה שאלה על הגאונים ) כתוב שם שצאת הכוכבים לילה , השאלה היא על שיטת הגאונים שסוברים שביה"ש הוא ב-ג רבעי מיל אחרי השקיעה אף שבפסחים מבואר שצאת הכוכבים הוא ה מיל . ואילו בברכות מבואר שעד צאת הכוכבים יום, זו היא בלבד שאלת ר"ת והשלטי גיבורים. ולא בגלל שאין כוכבים.ביני עמודי גרסי אמר:מכמה כיוונים שרואים מדבריו. שהדבר הפשוט ביותר שהזכיר הוא את הגמרא בברכות. ששם איתא שעד לצאת הכוכבים זה יום - מה שלא שאל על ר"ת (או הביא ראיה לדבריו). כי כנראה אז הכוכבים יוצאים לדעתו. (וכפי שכתב במקום אחר שהכוכבים היוצאים הם בצד המערב ונראים בצורה מסוימת. כך שאם מחברים את שני המקומות הללו בדבריו מקבלים תמונה אחת ברורה בדעתו, שלאחר ג' רבעי מיל מהשקיעה עדיין לא שייך שזה יהיה לילה - כי אין כוכבים במערב אז וזה כנגד הגמרא בברכות!).
חזרה למעלה