קושיא על שיטת הרב זילברמן

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

מממממ

משתמש ותיק
אאא אמר:
הם מתפללים רק אחרי 18 דקות!
זו אכן קושיא חזקה.
לפי הידוע לי, בדברים שגם תלמידי הגר"א לא נהגו כגר"א הם לא עושים כגר"א (כגון בשמיטה שלפי הגר"א שנה השמיטה זה לא כמו שאנחנו מונים)
 
חדא אמר:
הקושיא היא לא על הגר"א ולא על זילברמן, אלא על הגמרא כמו שהוכיח הגר"א בראיות ברורות.
אגב יש מקומות בא"י שנהגו להתפלל מעריב 13 וחצי דקות ע"פ הגר"א.
אינני יודע מה מנהג זילברמן בזה ומנין לך שלא נהגו כן.
ומ"מ כמדומני שבדברים שלדעתם התברר מהמציאות דלא כהגר"א הם נוטים מדבריו (אולי בשיעורים)
בנוגע לכוכבים ראיתי פעם הסבר שהאויר היום הרבה יותר מזוהם, וצ"ע במציאות
למה אם מאן דהו מוכיח מהגמרא כוותיה אז כל מי שמקשה עליו יהיה כחולק על הגמרא?? אתמהה. (אם כך כשהרשב"א חולק על רש"י אז בעצם הוא חולק על הגמרא??? לא? כי אין לך פרשן גדול יותר לגמרא מרש"י!). 

מי אמר לך שזה שהתפללו מעריב 13.5 דקות אחרי השקיעה נובע מדעת הגר"א אולי זה נובע כי כך הם עצמם הבינו מהסוגיא? (ששם איתא להדיא שצאת הכוכבים הוא לאחר 13.5 דקות). בקיצור נשמח למקור ברור שכך הם נהגו: (על פי הגר"א בדווקא). 
ועוד מה תגיד על המקומות שנהגו להתפלל מעריב בשקיעה? או שנהגו להתפלל לאחר 23 דקות מהשקיעה ביום חול?

בנוגע לכוכבים; יש לך מקור ברור שההשפעה חזקה כל כך גם על הכוכבים הגדולים הראשונים? (לפי המדידות שנערכו, השפעת זיהום האוויר על הכוכבים הראשונים היא זניחה למדי ואפילו כאילו לא קיימת. לכן אשמח מאוד למקור ברור שאומר את מה שאמרת). 
 

חדא

משתמש ותיק
כמובן דרושה כאן התערבות של המערכת, לתקן את כותרת האשכול, יש כאן שאלה על הגר"א
ושאלה על מנהג קהילת זילברמן
אין קשר ישיר וודאי לא זהות בין השאלות

כמובן שהמנהג בירושלים היה ע"פ הגר"א כמו רוב מנהגי ירושלים שתלמיד הגר"א יסדו בה את היישוב האשכנזי
ובפרט הגרש"ס שנהג כמעט בכל הענינים כהגר"א.

וכבר ציינתי למאמר של רי"ג וייס בהמעיין שדיווח על תצפיות של כוכבים בי"ג וחצי ואף קודם לכן
 
חדא אמר:
כמובן דרושה כאן התערבות של המערכת, לתקן את כותרת האשכול, יש כאן שאלה על הגר"א
ושאלה על מנהג קהילת זילברמן
אין קשר ישיר וודאי לא זהות בין השאלות

כמובן שהמנהג בירושלים היה ע"פ הגר"א כמו רוב מנהגי ירושלים שתלמידי הגר"א יסדו בה את היישוב האשכנזי
ובפרט הגרש"ס שנהג כמעט בכל הענינים כהגר"א.

וכבר ציינתי למאמר של רי"ג וייס בהמעיין שדיווח על תצפיות של כוכבים בי"ג וחצי ואף קודם לכן
אחזור שוב, נא לציין מקור. (נדמה שהדברים נכתבים על פי שמועות דעלמא ולא מתוך מקורות מפורשים).

נא לראות את מה שכתבתי לעיל. בעניין הכוכבים. ועוד, התצפיות הללו אינם מדויקים ומוטלים בספק גדול גדול - למי שמבין ובקי בתחום וחקר באופן יסודי ועמוק זאת.  

 
 
חדא אמר:
והגר"א לא פירש את הגמרא אלא הכריח כדבריו
לא עוזר כלום. כי סוף כל סוף זה מגיע מכוח הבנתו לבד. 
דאם זה היה מפורש בגמרא לא צריך את הגר"א בשביל זה! זה כתוב.
וסתם לידיעתך ישנם לפחות חמישים ראשונים שלומדים בגמרא להדיא כר"ת. אז זה וודאי שיותר מחייב מדעת יחיד או כמה מעטים. שהמשקל של כל הראשונים כמעט - שווה ערך עצום ובלתי מסויג! 

נ.ב. ואם זה מוכרח בגמרא כהגר"א איך זה שהאחרונים תרצו כל דבריו ועוד הקשו עליו כהנה וכהנה עד שגמרו אומר שנראה שלא ייתכן להשיב על כך ושאולי לא רבינו הגר"א כתב את דברו. דאם היה מוכרח כדבריו וודאי שלא היו מקשים עליו כל כך קושיות ובוודאי שגם היו יכולים לתרץ אותם בקל, ומשלא עשו זאת זה אומר שממש אין הכרח וודאי לדבריו. 
 

חדא

משתמש ותיק
אני רואה שיש לך אובססיה על רבינו תם ואינני נוהג לדון עם בעלי אובססיה
רק אציין שכל דבריך אין בהם ממש וכולם ישא הרוח (אין חמישים ראשונים לא תירצו ולא הקשו וכו' וכו')
כידוע לכל מי שקצת עיין בסוגיה בלי אובססיה.
(אולי אתה חסיד צאנז או חסיד הר"ע יוסף)
בענין התצפיות הרי"ג וויס הוא מומחה גדול במקצוע זה וכל עוד שלא הבאת מקור אמין אחר דבריך בטלים ומבוטלים
 
היה נדמה - כאילו בעיניך - ביאורו של הגר"א הינו היחיד! ולפי זה, החולק עליו כאילו הוא החולק על הגמרא. לכך הבאתי שלא נכון. כי אם לפחות חמישים ראשונים אומרים אחרת - אז זה וודאי שפירושו הוא רק בתור הצעה ודרך, ולא כהכרח. זה כל מה שרציתי. ואני לא חסיד של אף אחד מהם.

אדרבא אם יש לך איך להשביח את הבנת העניינים - יהיה כדאי לכולנו.

בעניין הכוכבים, עוד טרם שנביא מקור, כל ילד יכול להבין זאת גם ללא מקור: נשאל שאלה פשוטה: למה התצפיות שלו הם אינם תואמים לאורך כל השנה, ולאורך כל השנים שעשה? למה יש לו שם תמיד שינויים בזמני הניראות??

אני לא אומר קבלו דברי.
 
ואגב, נדמה שישנם המתכחשים למציאות דלהלן ומתקשים לקבל את העובדה הפשוטה והידועה שישנם לפחות חמישים ראשונים שאומרים במפורש; שמהשקיעה ועד לצאת הכוכבים יש ארבע/חמישה מילין.
זה כתוב שם בשחור על גבי לבן. ארבע/חמישה מילין עד לצאת הכוכבים.

ויחד עם זאת אני לא מנסה לשכנע. כי פשוט חבל לי על הזמן. אלא סך הכל אני אוהב להרחיב בעניינים הללו.
 

yosf

משתמש ותיק
יצחק אמר:
במקומותינו לא רואים הרבה כוכבים אפילו באמצע הלילה וזאת משום האור העצום שמייצרים ע"י החשמל, הייתי פעם במקום נידח בדרום באמצע הלילה ונדהמתי מהכמות העצומה של הכוכבים, כך שאין ראיה ממה שאנו לא רואים כוכבים רבע שעה אחרי השקיעה, צריך לשאול את היושבים במקומות נדחים.
 
אאא אמר:
13.5 דק' לאחר השקיעה עדיין יש אור חזק ממקור אור שנקרא "קרני השמש", שזה הרבה יותר חזק מכל סוגי החשמל יחד
אל תהיה בטוח מי שהיה פעם בארצות נידחות שהמרחק בין עיר לעיר הוא אלפי קילומטרים של שממה ויעצור את הרכב באמצע הדרך יתגלו לעיניו מראות נוראים
זה דבר שלא נתפס למי שלא ראה מדובר בכל השמיים שמלאים כוכבים בלי סוף.
קרני השמש חזקים אולי מכל אור אבל לא חזקים מריבוי אור של כל הערים והמדינה כולה
 
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
זה נכון לגבי הזמן המאוחר יותר. אבל לפחות ב10-15 דקות הראשונות לאחר השקיעה עדיין מאירים קרני השמש בעוצמה, וזה אכן הרבה יותר חזק מכל סוגי החשמל גם יחד.
את מה שאתה אומר לגבי מקומות נידחים - גם אני ראיתי
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
ראיתי פעם רשימה של ראשונים כגאונים, זה לא שחור ולבן, דוקא גם ראיתי אחרונים בזמינו שקשה להם רק על ר"ת והגאון מאד מובן, וזה ממש לא רציני לטעוןןן שהגאון לא כ׳ את זה וכו׳, תתאר לעצמך שהגאון הי׳ כותב שמחמת שר"ת נגד המציאות א"כ כל מי שכ׳ כך זה זיוף...
 
1. "ראיתי פעם..." היכן? נא ציין לנו מקור.
2. "דוקא גם ראיתי אחרונים בזמינו שקשה להם רק על ר"ת..." היכן? נשמח למקור.

לגבי הגאון, לא אני אמרתי זאת. זה מופיע באחרונים.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
הקושיא מהמציאות קשה פי כמה על שיטת ר"ת, ובמזרח השמים נראים קודם 72 דקות (כמעט) כל הכוכבים הנראים, ודקות ספורות אח"כ נראים כל הכוכבים הנראים גם במערב, וכל מי שילמד נושא זה ברצינות ויבדוק בדברי חכמי העולם יראה זאת. אין אור אדום בשמים 58 דקות מהשקיעה אלא גווני אפור ושחור. המנחת כהן סובר שאף לר"ת בג' כוכבים הוא לילה וכן פוסקים רבים, הוא ממש לא דעת יחיד. מנהג א"י כגאונים וכמו שמעיד החיד"א, רוב ככל הפוסקים בימינו פוסקים כגאונים ואף הגרע"י היה מורה לעשות ברית בשבת אם נולד אחר זמן הגאונים. הלכה כגאונים כשהראשונים לא ראו דבריהם כמבואר ברמ"א חו"מ כ"ה. הלכה כבתראי כשראו דברי הקודמים וחלקו ולכן הלכה כאחרונים שפסקו דלא כר"ת.
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
ביני עמודי גרסי אמר:
1. "ראיתי פעם..." היכן? נא ציין לנו מקור.
2. "דוקא גם ראיתי אחרונים בזמינו שקשה להם רק על ר"ת..." היכן? נשמח למקור.

לגבי הגאון, לא אני אמרתי זאת. זה מופיע באחרונים.
1. עיין בית אהרן וישראל שנה כח גליון ה ואילך, ולשון מהר"ם אלאשקר הוא ומכל הני רבוואתא קמאי וקמאי דקמאי ורוביהו דבתראי דבה"ש כו׳ ושיעורו ג׳ רבעי מיל, והגר"ז בסידורו בסדר הכנסת שבת כ׳ דר"ת וסיעתו יחידאי נינהו, וכ"כ הגרי"א חבר בסדר זמנים אות ט׳ ובשם האבני נזר הובא כן בישועות חכמה סי׳ ע"ה.
2. למשל בחו"ב שבת סי׳ ז׳.
 

אליהו52

משתמש ותיק
תמיהני על כל החכמים הגדולים כאן וכן על מי שנשאל מקרב קהילת זילברמן שלא ענו את הדבר הפשוט. וכנראה שנעלם מהם לפי שעה שיש סתירה בביאור הגר"א.
בהלכות פסח המשמעות היא שזה נותר קרוב ל-17 דקות ועוד יש להוסיף בדבר רבות.
א"כ הקו' איננה מדוע אין הם נוהגים 13.5.
בנוסף לו יצויר שהחליטו שההכרעה בדעת הגר"א היא 13.5 דקות, אין חיוב להקל בדבר. והרי גם אלו הנוהגים לעניין ק"ש דא' 20 דקות אחרי שקיעה לא אוכלים ביו"כ לפני זמן צאת שבת
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
סוף סוף גם על 17 דק' יש את אותם קושיות
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מישהו אמר לי היום שבעצם קושיא זו כבר כתובה בשלטי הגבורים.
ואלו דבריו:
השלטי הגבורים (שבת דף ל''ד מדפי הרי''ף) אומר שהשיטה שבין השמשות מסתיים 13.5 דק' [או 17 דק'] לאחר השקיעה לא נכונה, כי במציאות אין את הכוכבים בזמן שהוא צה"כ לדעתם. 
שלטי הגבורים שבת דף ל''ד מדפי הרי''ף.jpg
בתחילה כותב את שיטת היראים, ואח"כ את שיטת ר"ת.
ואח"כ מביא את השיטה הנקראת שיטת הגאונים, וז"ל:
ויש מפרשים דבין השמשות מתחיל משעה שהחמה שוקעת שאיננה נראית עוד, והולך עד כדי מהלך ג' רבעי מיל, ולאחר מכאן הוי לילה גמור. ואין זה נכון, כי בפ"ק דמסכת ברכות פסקינן דעד צאת הכוכבים מקרי יום.
הרי מקשה, על השיטה שבין השמשות מסתיים 13.5 דק' [או 17 דק'] לאחר השקיעה, שהרי בגמרא כתוב שעד צאת הכוכבים זה יום. וא"כ שיטה זו אינה נכונה.
כך דברי בעל השלטי הגבורים. 
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
טעות, הוא שואל את השאלה של ר"ת שבנויה על כך שבגמרא בפסחים מבואר שצאת הכוכבים הוא ב - ה מיל . ובגמרא בברכות מבואר שצאת הכוכבים לילה , ותו לא מידי .
 

אאא

משתמש ותיק
פותח הנושא
תקרא שוב את לשונו. יש תמונה למעלה.
 
מה נשמע אצל רוב האנשים חזק וברור יותר:
1. כשבונים מהלך שלם ואומרים לך שכך צריך לנהוג.
2. כשבונים מהלך שלם כנ"ל אך מוסיפים לשלול מצבים אחרים אפשריים... כמו שיטת הגאונים?
ולמה?

ובנוסף, לאחר שהינך מודה, שהוא שולל את שיטת הגאונים, נשאל; למה?

וגם בא לא נשכח שיש פשטות... ויש 'לומדת...'



והפשטות הפשטות - לפני 'הלומדת' - היא ששיטת הגאונים אינה תואמת ומסתדרת.... מכמה כיוונים שרואים מדבריו. שהדבר הפשוט ביותר שהזכיר הוא את הגמרא בברכות. ששם איתא שעד לצאת הכוכבים זה יום - מה שלא שאל על ר"ת (או הביא ראיה לדבריו). כי כנראה אז הכוכבים יוצאים לדעתו. (וכפי שכתב במקום אחר שהכוכבים היוצאים הם בצד המערב ונראים בצורה מסוימת. כך שאם מחברים את שני המקומות הללו בדבריו מקבלים תמונה אחת ברורה בדעתו, שלאחר ג' רבעי מיל מהשקיעה עדיין לא שייך שזה יהיה לילה - כי אין כוכבים במערב אז וזה כנגד הגמרא בברכות!).
 

האחד בא לגור

משתמש ותיק
ביני עמודי גרסי אמר:
מה נשמע אצל רוב האנשים חזק וברור יותר:
1. כשבונים מהלך שלם ואומרים לך שכך צריך לנהוג.
2. כשבונים מהלך שלם כנ"ל אך מוסיפים לשלול מצבים אחרים אפשריים... כמו שיטת הגאונים?
ולמה?
ר"ת חידש נגד הגאונים ושלל אותם , והשלטי גיבורים סיכם את השיטות (לא בנה שום מהלך שלם ),ופסק כר"ת מאותה סיבה בדיוק שר"ת פסק כר"ת ...
ביני עמודי גרסי אמר:
 בנוסף, לאחר שהינך מודה, שהוא שולל את שיטת הגאונים, נשאל; למה?
מאותה סיבה שר"ת חלק עליהם .
ביני עמודי גרסי אמר:
גם בא לא נשכח שיש פשטות... ויש 'לומדת...'
והפשטות הפשטות - לפני 'הלומדת' - היא ששיטת הגאונים אינה תואמת ומסתדרת....
אכן  לא נשכח שפשטות הגמרא והמציאות כגאונים. 
ביני עמודי גרסי אמר:
מכמה כיוונים שרואים מדבריו. שהדבר הפשוט ביותר שהזכיר הוא את הגמרא בברכות. ששם איתא שעד לצאת הכוכבים זה יום - מה שלא שאל על ר"ת (או הביא ראיה לדבריו). כי כנראה אז הכוכבים יוצאים לדעתו. (וכפי שכתב במקום אחר שהכוכבים היוצאים הם בצד המערב ונראים בצורה מסוימת. כך שאם מחברים את שני המקומות הללו בדבריו מקבלים תמונה אחת ברורה בדעתו, שלאחר ג' רבעי מיל מהשקיעה עדיין לא שייך שזה יהיה לילה - כי אין כוכבים במערב אז וזה כנגד הגמרא בברכות!).
חזרה למעלה
אין קשר בין מילה לחברתה, אין מה לשאול על ר"ת שום שאלה מברכות(וגם לא להביא לו ראיה- זה שאלה על הגאונים ) כתוב שם שצאת הכוכבים לילה , השאלה היא על שיטת הגאונים שסוברים שביה"ש הוא ב-ג רבעי מיל אחרי השקיעה אף שבפסחים מבואר שצאת הכוכבים הוא ה מיל . ואילו בברכות מבואר שעד צאת הכוכבים יום, זו היא בלבד שאלת ר"ת והשלטי גיבורים. ולא בגלל שאין כוכבים. 

 
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית