לא צריך תקנות קבועות. הדברים ברורים למדי. האיש התרועע עם חוסייני וחבריו כפשוטו, הוא היה חבר שלהם לכוסות קפה ונרגילה.יוספזון אמר:כלפי ליא אמר:לא נפרד במובן הרגיל של המילה, ועובדה שהיא נשארה נאמנה לו.יוספזון אמר:גם ה'מקור' שאתה הבאת, כותב מפורשות שנפרד מהנוצריה ומילדיו הגויים. אף אחד לא חלק על כך שבצעירותו היה חוטא גמור. וכידוע יש חרם הקדמונים להזכיר לבעלי תשובה חטאת נעוריהם. והזהר לא להלכד בחרם חמור זה.
הוא נפגש עם המופתי טרם איש ידע על קיומו של היטלר ימ"ש. ובהסטורית עם ישראל נפגשו עם רוצחים הרבה יותר גדולים מהמופתי כדי לפעול לטובת עם ישראל. ראה ערך ר' יוחנן בן זכאי שנפגש עם שר הטבחים ומחריב בית המקדש להציל לפחות את 'כרם ביבנה'.
'הגרועים שבאויבי ישראל'? מי המה? ואם זה היה לצרכי שתדלנות ל'הצלת' עם ישראל ברוחניות ובגשמיות. מה רע בזה? אצל מי הסתובב 'דניאל איש חמודות' והיה לו קשרים, לא אצל נבוכדנצר הרשע?
הוא פשוט עלה לארץ בהתלהבות ציונית [עד שהם זרקו אותו לכל הרוחות], והיא לא.
המופתי חוסייני היה אנטישמי הרבה לפני שהוא היה חבר של היטלר, והוא לא רק נפגש עמו, הוא התרועע עמו. הוא היה חבר שלו ושל עוד הרבה מהם. גם בלי להאמין לכל הלשוה"ר שיש עליו, הוא היה יוצא ונכנס אצל הערבים כחבר, ולא כשתדלן.
נ.ב. רק שאבין אם את המשפטים המזעזעים האחרונים כתבת כמי שנאמן על דגלה של העדה החרדית והשקפת סאטמאר?? חשבתי שיש גבול למה שמותר בשביל 'שתדלנות'...
קשקוש אחד גדול. אתה יכול להציב לנו תקנות קבועות מה הגבול בין להתרועע לבין שתדלנות?
נ. ב. אני לא רוצה להסיט את נושא השיח, אבל דוקא שיטה זאת לא למדנו אצל העדה"ח אלא אצל אגודת ישראל. איסור התחברות לרשעים ידוע ומפורסם, ובהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך. הם חמורים מאוד מאוד כמבואר ברבינו יונה. שזאת מכלה כל חלקה טובה. ובכל זאת לצרכי 'שתדלנות' הבינו שמותר להיות חלק כחלק מהם בכנסת המינים... וכבר אמרו חז"ל 'גדול המחטיאו יותר מן ההרגו'.
ולגופו של ענין, אכן, יש אנשים הזויים שלוקחים את הדברים האלו כביכול לשם שתדלנות למקומות הזויים שרבותינו יצאו נגדם ברבים. אבל זה כלל לא קשור. זה קשור למקום אחד להשקפת ר' יוחנן בן זכאי...
על השטויות האחרים אין צורך להגיב.