בעניין הפרשת תרו"מ ממוצרים שתחת השגחה מעולה ׁ(קונטרסים ודיון, אשכול מאוחד)

זוזו

משתמש ותיק
קונטרס "לשאלת רבים" על ענין הפרשת תרו"מ מכל דבר הנקנה
אפשר להורידו פה

צוותא: כעת העליתי לכאן את כל הקונטרסים בנידון.
 

קבצים מצורפים

  • ‏‏חוברת לשאלת רבים שבט עט-.pdf
    137.2 KB · צפיות: 40
  • חוברת 'עשרתם'.zip
    6.2 MB · צפיות: 15
  • מאמר הרב אפרתי.pdf
    142 KB · צפיות: 8
  • הרב רייכנברג- מוסף שבת יתד-סריקה.pdf
    6.2 MB · צפיות: 10
  • ובחנוני נא הגראי''ש גריינמן.pdf
    807.3 KB · צפיות: 17
נערך לאחרונה על ידי מנהל:

פרלמן משה

משתמש ותיק
בכל הקונטרס לא הוזכר כלל נושא "ברירה" שבעבר פורסמו עליו מודעות וקונטרסים
 

זוזו

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמה שידוע לי גם אם היה כזה נידון אז סדרו את זה ועכשיו אין מפקפקים (כוונתי שאין מפקפקים ברמה של גדולי ת"ח וכדו' - אברכים מפקפקים לעולם מצוי ולא צריכים להתיחס)
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
לא קראתי את החוברת, אבל גם מרן הגרי"ז לא סמך על אף א׳ כי אחז שאין חברות בזמנינו אבל על ב"ב סמך דיש להם דין שליח וחזקה שליח עושה שליחותו
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
שמעתי פעם מהג''ר יעקב פרידמן שליט''א אבי ישיבות הדרום הגדרה כזו:
אפשר להתווכח אם זה חובה עפ''י דין, אבל ברור שמי שאינו מעשר בעצמו, עם הזמן מגדל לו ד''א בכרסו...
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
כמדומני בקובץ תשובות תשובה שהשיב הרב אלישיב להגר"י הורביץ שראוי לבן תורה או משהו כזה
 

שניאור

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
אפשר להתווכח אם זה חובה עפ''י דין, אבל ברור שמי שאינו מעשר בעצמו, עם הזמן מגדל לו ד''א בכרסו...
אם אין כאן חובה עפ"י דין אין כאן ד"א ולא כלום,
וחוץ מזה השפה הזאת מתאימה לאנשים קטנטנים שמי שלא נוהג כמו החומרא (או ההלכה) שהם קיבלו הוא רבע או חצי גוי וד.ל.
 

זוזו

משתמש ותיק
פותח הנושא
שניאור אמר:
אמונת אומן אמר:
אפשר להתווכח אם זה חובה עפ''י דין, אבל ברור שמי שאינו מעשר בעצמו, עם הזמן מגדל לו ד''א בכרסו...
אם אין כאן חובה עפ"י דין אין כאן ד"א ולא כלום,
וחוץ מזה השפה הזאת מתאימה לאנשים קטנטנים שמי שלא נוהג כמו החומרא (או ההלכה) שהם קיבלו הוא רבע או חצי גוי וד.ל.

איני מבין וכי אין כזה דבר בפוס' שיכתבו שראוי להמנע מלאכול כזה וכזה דבר? ולמה לא נשאל הרי ממ"נ אם אין חובה להמנע אז זה מותר ואין בזה ד"א או איסור כל שהו.
ובאמת סה"כ באים להגיד לך בענין המעשר שיש חששות וראוי להיות "ירא וחרד לדבר ד'" כלש' הגריש"א זצ"ל ולעשר מכל דבר כי גם בהכשרים טובים סומכים על הרבה קולות וכן יש תקלות ועלול להגיע לך לצלחת טבל. תקח את זה כמו שהפוס' יכתבו שראוי מאד להמנע ממאכל מסוים ע"מ להיות נקי לחלוטין מאיסורי מאכ"א
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
צריך רק להזהר מאד שזה לא יהיה ע''ח של בין אדם לברו, כי עדיף להתהלך עם דיר שלם בבטן מאשר להלבין פנים פעם אחת.
כדוגמא אני מכיר שני אדמורי''ם מאד מפורסמים, מאמשינוב וראחמסטריבקא. שניהם מחמירים ע''ע עד קצה היכולת בכל ס''ס ונמנעים מק''נ שערי היתר כדי להנצל משער אחד של איסור.
שניהם כשמתארחים אצל יהודי כשר כלשהו, אוכלים מהמוגש לשולחן כאחד האדם !
 

בני בניו

משתמש רגיל
אמונת אומן אמר:
צריך רק להזהר מאד שזה לא יהיה ע''ח של בין אדם לברו, כי עדיף להתהלך עם דיר שלם בבטן מאשר להלבין פנים פעם אחת.
כדוגמא אני מכיר שני אדמורי''ם מאד מפורסמים, מאמשינוב וראחמסטריבקא. שניהם מחמירים ע''ע עד קצה היכולת בכל ס''ס ונמנעים מק''נ שערי היתר כדי להנצל משער אחד של איסור.
שניהם כשמתארחים אצל יהודי כשר כלשהו, אוכלים מהמוגש לשולחן כאחד האדם !

דבריך ברורים. רק יתכן ויבוא רב ויסבור שאיזה עניין שהעולם חושבים שזה חומרא לדעתו זה עיקר הדין ואז אין חכמה ואין תבונה וכו' ואדרבא מבואר ברמ"א ביו"ד סי' קיט שיש איסור לפ"ע על המארח להגיש כזה דבר לאורח ובמילים אחרות לא רק שאסור לאוסר לאכול נגד דעתו אלא אסור למארח להכשיל אותו. ובמקרה כזה אין להתחשב בפגיעות וכדו' ועי' ביבמות שהיו סוגי איסורים שלב"ש הולדות הם ממזרים ממש ולב"ה מותר
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
בני בניו אמר:
אמונת אומן אמר:
צריך רק להזהר מאד שזה לא יהיה ע''ח של בין אדם לברו, כי עדיף להתהלך עם דיר שלם בבטן מאשר להלבין פנים פעם אחת.
כדוגמא אני מכיר שני אדמורי''ם מאד מפורסמים, מאמשינוב וראחמסטריבקא. שניהם מחמירים ע''ע עד קצה היכולת בכל ס''ס ונמנעים מק''נ שערי היתר כדי להנצל משער אחד של איסור.
שניהם כשמתארחים אצל יהודי כשר כלשהו, אוכלים מהמוגש לשולחן כאחד האדם !

דבריך ברורים. רק יתכן ויבוא רב ויסבור שאיזה עניין שהעולם חושבים שזה חומרא לדעתו זה עיקר הדין ואז אין חכמה ואין תבונה וכו' ואדרבא מבואר ברמ"א ביו"ד סי' קיט שיש איסור לפ"ע על המארח להגיש כזה דבר לאורח ובמילים אחרות לא רק שאסור לאוסר לאכול נגד דעתו אלא אסור למארח להכשיל אותו. ובמקרה כזה אין להתחשב בפגיעות וכדו' ועי' ביבמות שהיו סוגי איסורים שלב"ש הולדות הם ממזרים ממש ולב"ה מותר
אינני מורה הוראה ואיני יכול לפסוק מה לעשות במקרה כזה, אבל ההרגשה הפנימית היא שברוב המקרים שמגיעה שאלה כמתואר זה ממש לא המצב. נדיר מאד שמזון המוגש בבית חרדי יהיה בגדר ודאי איסור, ויהודי חכם עושה כל טצדקי שלא להגיע למצב של פגיעה בשני.
שוב, לא באתי להורות, אבל הגמ' אומרת מוטב לאדם שיבוא על ספק אשת איש ולא ילבין פני חברו, וכמו כן כל איסור דרבנן נדחה מפני כבוד הבריות.
 

ידידיה

משתמש ותיק
בני בניו אמר:
אמונת אומן אמר:
צריך רק להזהר מאד שזה לא יהיה ע''ח של בין אדם לברו, כי עדיף להתהלך עם דיר שלם בבטן מאשר להלבין פנים פעם אחת.

דבריך ברורים.

יהודי נורמלי לא אמור להעלב ממה שיש שמחמירים יותר ממנו, העלבון נובע או מטפשות או מגאווה, שלא מסוגל להבין שיש כאלו שמחמירים יותר ממנו [אני מדבר מנסיון כאחד שיש בסביבתו הקרובה כאלו שלא סומכים עליו. אצלי העלבון נובע משתי הסיבות יחד]. וצ"ע האם מן הדין יש לחוש להעלבות של אנשים לא כ"כ שפויים.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
בני בניו אמר:
אמונת אומן אמר:
צריך רק להזהר מאד שזה לא יהיה ע''ח של בין אדם לברו, כי עדיף להתהלך עם דיר שלם בבטן מאשר להלבין פנים פעם אחת.

דבריך ברורים.

יהודי נורמלי לא אמור להעלב ממה שיש שמחמירים יותר ממנו, העלבון נובע או מטפשות או מגאווה, שלא מסוגל להבין שיש כאלו שמחמירים יותר ממנו [אני מדבר מנסיון כאחד שיש בסביבתו הקרובה כאלו שלא סומכים עליו. אצלי העלבון נובע משתי הסיבות יחד]. וצ"ע האם מן הדין יש לחוש להעלבות של אנשים לא כ"כ שפויים.
א. אין דבר יותר מסובך מלהגדיר מיהו 'יהודי נורמלי'.
אני עוסק בייעוץ עשרות שנים, ועוד לא נתקלתי בבן אדם נורמלי...
לכל אדם יש את הפינות שלו, ואוי לנו אם נתיימר לפי זה להכתיר מי לא נורמלי.
ב. מכל הגמרות שמופיע שאנשים נענשו על שהחמירו יותר מרבם משמע בהחלט שיש בכך עלבון.
ג. מן הדין צריך להזהר בכל הלבנת פנים, ואין ע''ז שום צ''ע. הרי לא מדובר כאן בחשש פסול עדות מדין שוטה.
ד. הייתי עד למישהו שהיה מעשר אצל חמותו, ומעידני כי עבר על אביזייהו דלא תרצח בהידור גדול, יסלח לו ד'.
ה. לפעמים [די תדירות] דוקא ההחמרה, היא זו הנובעת מגאווה, ואילו העלבון נובע מתכונה אנושית מאד, הכי אנושית שיש.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
בכל מקרה מי שאמור לעבוד עלזה שלא להעלב, הוא הנעלב. המעליב תפקידו לעשות הכל כדי שלא להעליב, ותו לא.
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
א. אין דבר יותר מסובך מלהגדיר מיהו 'יהודי נורמלי'.
אני עוסק בייעוץ עשרות שנים, ועוד לא נתקלתי בבן אדם נורמלי...
לכל אדם יש את הפינות שלו, ואוי לנו אם נתיימר לפי זה להכתיר מי לא נורמלי.
ב. מכל הגמרות שמופיע שאנשים נענשו על שהחמירו יותר מרבם משמע בהחלט שיש בכך עלבון.
א. ישר כוח על ההגדרה.
אמנם בשביל לא לפגוע אפשר להסביר שזה החמרה אישית שלא קשורה לזלול, או לעשר בצנעה, מ"מ חז"ל תקנו דמאי למרות שרוב ע"ה מעשרים,ואף נזהרו ממגעם אף שגרם לשנאה כדברי התוס' (כתובות סב ע"ב בד"ה דהוה).
ב. זה לא פוגע שאדם החליט להחמיר שיטה מסויימת, לעומת זאת ביחס לרבו זה חוסר כבוד שהרי מראה שרבו אינו מקור תורתו.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
אמת מארץ תצמח אמר:
אמונת אומן אמר:
א. אין דבר יותר מסובך מלהגדיר מיהו 'יהודי נורמלי'.
אני עוסק בייעוץ עשרות שנים, ועוד לא נתקלתי בבן אדם נורמלי...
לכל אדם יש את הפינות שלו, ואוי לנו אם נתיימר לפי זה להכתיר מי לא נורמלי.
ב. מכל הגמרות שמופיע שאנשים נענשו על שהחמירו יותר מרבם משמע בהחלט שיש בכך עלבון.
א. ישר כוח על ההגדרה.
אמנם בשביל לא לפגוע אפשר להסביר שזה החמרה אישית שלא קשורה לזלול, או לעשר בצנעה, מ"מ חז"ל תקנו דמאי למרות שרוב ע"ה מעשרים,ואף נזהרו ממגעם אף שגרם לשנאה כדברי התוס' (כתובות סב ע"ב בד"ה דהוה).
ב. זה לא פוגע שאדם החליט להחמיר שיטה מסויימת, לעומת זאת ביחס לרבו זה חוסר כבוד שהרי מראה שרבו אינו מקור תורתו.
הכל לפי המקום והכל לפי האדם.
בן אצל אביו, חתן אצל חמיו, בהחלט פוגע, והרבה כיוצא בזה.
נעים זה אף פעם לא.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
דמאי אינו הוכחה. עם הארץ זה שווה ערך לחלוני בערך
איני יודע למה כוונתך, אך חילוני הרבה יותר גרוע. העמי ארצות היו ממש 'צדיקים' והקפידו למשל על תרומה גדולה, וכל יהודי שתו"מ היה עם הארץ עד שקיבל 'חברות'.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
הרבה חילונים היום הם בדרגה הזו. אוכלים רק מחנות כשרה.
ע''ה בש''ס הם אנשים שאין מזמנים עליהם, אין משיבין אבדתם ואין הולכים איתם בדרך.
לכאורא שום יהודי חרדי שאוכל רק בדצי''ם אינו במעמד זה.
 

ידידיה

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
יהודי נורמלי לא אמור להעלב ממה שיש שמחמירים יותר ממנו, העלבון נובע או מטפשות או מגאווה, שלא מסוגל להבין שיש כאלו שמחמירים יותר ממנו [אני מדבר מנסיון כאחד שיש בסביבתו הקרובה כאלו שלא סומכים עליו. אצלי העלבון נובע משתי הסיבות יחד]. וצ"ע האם מן הדין יש לחוש להעלבות של אנשים לא כ"כ שפויים.
א. אין דבר יותר מסובך מלהגדיר מיהו 'יהודי נורמלי'.
אני עוסק בייעוץ עשרות שנים, ועוד לא נתקלתי בבן אדם נורמלי...
לכל אדם יש את הפינות שלו, ואוי לנו אם נתיימר לפי זה להכתיר מי לא נורמלי.
ב. מכל הגמרות שמופיע שאנשים נענשו על שהחמירו יותר מרבם משמע בהחלט שיש בכך עלבון.
ג. מן הדין צריך להזהר בכל הלבנת פנים, ואין ע''ז שום צ''ע. הרי לא מדובר כאן בחשש פסול עדות מדין שוטה.
ד. הייתי עד למישהו שהיה מעשר אצל חמותו, ומעידני כי עבר על אביזייהו דלא תרצח בהידור גדול, יסלח לו ד'.
ה. לפעמים [די תדירות] דוקא ההחמרה, היא זו הנובעת מגאווה, ואילו העלבון נובע מתכונה אנושית מאד, הכי אנושית שיש.
לא אמרתי שיהודי נורמלי לא מרגיש אי נעימות ממי שמחמיר יותר ממנו. אמרתי שהוא לא אמור להרגיש אי נעימות מזה, דהיינו שאין לזה שום הצדקה חוץ ממידות רעות. גם כשאני יושב בבית של ההורים שלי על הספה וקורא עיתון ואח שלי מתיישב לידי ומתחיל ללמוד בגישמאק אני מרגיש אי נעימות גדולה, אבל אף אחד לא מעלה על דעתו שהוא אמור להמנע מזה.
יש לציין שזה רק כשאני לא אוכל אצלו בגלל שאני מחמיר יותר ממנו, כגון שהוא מודיע ברור שהוא לא מעשר מה שקונה מהחנות ואני מקפיד ע"ז. משא"כ אם אני פשוט לא סומך עליו ועל אחרים אני כן סומך, כגון שהוא מקפיד לעשר שוב ואני לא סומך עליו, זה מעליב גם אדם עם מידות טובות.
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
התו' הנ"ל (כתובות סב ע"ב)
דהוה צניע ומעלי. והא דאמר באלו עוברין (פסחים מט:) אמר ר"ע כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור משמע דלא הוה מעלי איכא למימר דהתם לאו משום שהיה שונא תלמידי חכמים אלא משום שהי' סבור שמתגאין על עמי הארץ מפני תורתן והיו תלמידי חכמים שונאים אותם וגם משום שלא היו מניחין אותם ליגע בהם כדאמרינן (חגיגה דף יח:) בגדי עם הארץ מדרס לפרושים אבל מכל מקום שומר מצות היה. רבינו תם:
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
הרבה חילונים היום הם בדרגה הזו. אוכלים רק מחנות כשרה.
ע''ה בש''ס הם אנשים שאין מזמנים עליהם, אין משיבין אבדתם ואין הולכים איתם בדרך.
לכאורא שום יהודי חרדי שאוכל רק בדצי''ם אינו במעמד זה.
זה לא קשור ל'דרגה', זה קשור לתוקף ההלכתי כיום לכלל בעיות ה'עם ארצים'. אבל אדרבה מינה תיפוק שהם מזמנים, ומקיימים כל התורה והמצוות בדרגה של ידיעה וחשש ויראה פחותים.
זכור לי -ואשרי מי שיציין מקורו- שבמה שהחמירו הם יותר חזקים מהפרושים. אבל יתכן שהכוונה לזרם אחר.
 
 

שניאור

משתמש ותיק
זוזו אמר:
איני מבין וכי אין כזה דבר בפוס' שיכתבו שראוי להמנע מלאכול כזה וכזה דבר? ולמה לא נשאל הרי ממ"נ אם אין חובה להמנע אז זה מותר ואין בזה ד"א או איסור כל שהו.
ובאמת סה"כ באים להגיד לך בענין המעשר שיש חששות וראוי להיות "ירא וחרד לדבר ד'" כלש' הגריש"א זצ"ל ולעשר מכל דבר כי גם בהכשרים טובים סומכים על הרבה קולות וכן יש תקלות ועלול להגיע לך לצלחת טבל. תקח את זה כמו שהפוס' יכתבו שראוי מאד להמנע ממאכל מסוים ע"מ להיות נקי לחלוטין מאיסורי מאכ"א
אם היו אומרים שראוי להמנע זה נכון וראוי וכו', זה בסדר, אבל להגיד שאין הוא יודע אם זה ע"פ דין אבל מי שלא מעשר הוא מגדל ד"א בבטנו זה בדיוק כמו להגיד על מאכל שכנראה ע"פ הלכה מותר לאכול אבל למעשה מי שאוכל את זה אוכל ד"א.
ושוב לא אמרתי שלא צריך לעשר בבית כמובן שיש הרבה חששות ובפרט שהרי בזה חז"ל תקנו לעשר דמאי אף שרוב ע"ה מעשרין, אבל א"כ זה חיוב ע"פ דין ולא ע"פ רגש, כי למשל בדין כל דפריש גם אפשר להגיד שאה"נ זה מותר ע"פ הלכה אבל מי שאוכל את זה אוכל ד"א ח"ו, ופשוט שמי שאומר ככה הוא אפרוח שלא נפתחו עיניו.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
בני בניו אמר:
אמונת אומן אמר:
צריך רק להזהר מאד שזה לא יהיה ע''ח של בין אדם לברו, כי עדיף להתהלך עם דיר שלם בבטן מאשר להלבין פנים פעם אחת.
כדוגמא אני מכיר שני אדמורי''ם מאד מפורסמים, מאמשינוב וראחמסטריבקא. שניהם מחמירים ע''ע עד קצה היכולת בכל ס''ס ונמנעים מק''נ שערי היתר כדי להנצל משער אחד של איסור.
שניהם כשמתארחים אצל יהודי כשר כלשהו, אוכלים מהמוגש לשולחן כאחד האדם !

דבריך ברורים. רק יתכן ויבוא רב ויסבור שאיזה עניין שהעולם חושבים שזה חומרא לדעתו זה עיקר הדין ואז אין חכמה ואין תבונה וכו' ואדרבא מבואר ברמ"א ביו"ד סי' קיט שיש איסור לפ"ע על המארח להגיש כזה דבר לאורח ובמילים אחרות לא רק שאסור לאוסר לאכול נגד דעתו אלא אסור למארח להכשיל אותו. ובמקרה כזה אין להתחשב בפגיעות וכדו' ועי' ביבמות שהיו סוגי איסורים שלב"ש הולדות הם ממזרים ממש ולב"ה מותר
אני רוצה להבהיר שוב את דברי.
כל אדם שאוכל וסומך על ההכשרים המהודרים שרוב סומכים עליהם, בודאי שאינו אוכל אכילת איסור.
ואם יבוא מאן דהו ויטען שמאכילים איסורים, כמעט וודאי שדעתו להחמיר בענין שהוכרע ע''י הפוסקים להקל, וממילא לא שייך לומר ע''ז אין עצה ואין תבונה וכו' ולא יבוא הידור זה וידחה איסור הלבנת פנים.
בודאי מי שיכול לעשר בצנעא בלי שהמארח ירגיש, או שנמנע מלאכול בלי לגרום עגמ''נ הוא עדיף, אבל המציאות היא שברוב פעמים נגרם עגמ''נ.
 
חלק עליון תַחתִית