דברי תורה עם תפילין

מחשבות

משתמש ותיק
ל @איש ווילנא
דברי הרא"ש זה לא רק לימוד זכות אלא הלכה גמורה
והטור והשו"ע ציינו זאת ללא כל הסתייגות
כך שאו שנלמד שמדאורייתא המצוה ברגע ביום
וכדאי להפסיד מעלת כל היום ולא לעבור על
גוף נקי והיסח הדעת.
או שאף שמדא' כל היום
חזקה שא"א כל היום גוף נקי ולא להסיח דעת.
בין כך ובין כך פסקו השו"ע וכל הפוסקים כמעט כך
ואף תלמידי הגר"א ראינו שלא קיבלו דעתו בעניין למעשה.
נ.ב. גם הרהורים רעים זה גוף לא נקי
ודברים בטלים (שאינם לצורך, או משא ומתן) לפחות הימשכות בהם
זה היסח הדעת.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
ל @איש ווילנא
דברי הרא"ש זה לא רק לימוד זכות אלא הלכה גמורה
והטור והשו"ע ציינו זאת ללא כל הסתייגות
כך שאו שנלמד שמדאורייתא המצוה ברגע ביום
וכדאי להפסיד מעלת כל היום ולא לעבור על
גוף נקי והיסח הדעת.
או שאף שמדא' כל היום
חזקה שא"א כל היום גוף נקי ולא להסיח דעת.
בין כך ובין כך פסקו השו"ע וכל הפוסקים כמעט כך
ואף תלמידי הגר"א ראינו שלא קיבלו דעתו בעניין למעשה.
נ.ב. גם הרהורים רעים זה גוף לא נקי
ודברים בטלים (שאינם לצורך, או משא ומתן) לפחות הימשכות בהם
זה היסח הדעת.

ועדיין התמיהה קיימת [ומזה התחיל הדיון] על מה שתלמידי הגר"א לא הלכו בדרכו בזה ולית מאן דחייש לה 

מה שאתה טוען שזה הלכה פסוקה וכפי שאתה מסבירה או שהחיוב פעם אחת ביום [וזה נגד דברי הראשונים בשבת דף מט וצויין לעיל] או שחזקה שאין גוף נקי. אין זה כל כך פשוט שהביאור הלכה ריש סימן לז מביא מדברי האליהו רבה שמי שיודע שיש לו גוף נקי  אין לו לפטור עצמו מן התפילין. ולא נבהל מההלכה פסוקה שאתה מביא. והביאור הלכה מקבל את דבריו ואחר כן מביא את דברי הגר"א במעשה רב. והמ"ב מסיים שאשרי מי שמקיים את הדין כהלכתו. ועל כל פנים וודאי אחר דברי המ"ב זה תמיהה על הגדולים שנמנעו מזה 

ובקשר לזהירות במחשבה נקיה לפחות בשעת תפילת המנחה ובשעת הלימוד היה ראוי להזהר בזה 
 
 

חלק א׳ ממעל

משתמש ותיק
ומה עם הח"ח בעצמו? (יש תמונה שלו לומד עם תפילין אבל זה גם עם טלית ומסתמא זה אחרי התפילה)
 

מאן דהו

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
ומה עם הח"ח בעצמו? (יש תמונה שלו לומד עם תפילין אבל זה גם עם טלית ומסתמא זה אחרי התפילה)
חלק א ממעל
אל תסחף..
על כל תמונה של גדול עם תפילין תחליט שהניח כל היום..? קצת משונה
 

מאן דהו

משתמש ותיק
חלק א׳ ממעל אמר:
כ׳ את זה להקדים רפואה למכה שלא יוכיחו מהתמונה הזאת
עשית ההיפך.. נתת מכה וכעת מחפש רפואה וכמו שנאמר לא להקדים מכה לרפואה..
 

בן של רב

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
מחשבות אמר:
כתב הרא"ש והטור והשו"ע שנהגו לא להניחם כל היום
וכן כתבו כבר התוס' וכן נהגו מאות שנים בעם ישראל
(וכנראה כבר למעלה מ1000 שנה)
כך שהשאלה על מה סמכו מוזרה.
ועינינו הרואות שהגר"ח מוואלאזין וכל גדולי עולם
לא הנהיגו כהגר"א, ומעטים נהגו כן בעצמם.
אמנם בימינו אין בעיה "לחזור" להלכה המקורית
ולזרוק מאות שנות פסק מהראשונים עד היום מאחרי הגב
ולספר לנו שהם המקפידים על התורה
ומאיפה לקחנו לזלזל בהלכה. רפו"ש.
אל יחר אפך אדוני ואדברה אך הפעם 
אם היית עובר על כל ההודעות למעלה היית רואה שכל זה ידוע 
הפלא הגדול הוא שבכתר ראש הגר"ח עצמו מדבר בשם הגר"א על רצונו להנהיג ללבוש כל היום
והוא עצמו לא חש לה 
וכן כל ההולכים בדרכו 
ומדברי כל הראשונים בשבת דף מט משמע שמצווה לילך כל היום 
ועל כל פנים אני תמה על גדולי ישראל המקפידים גם על דברים שלא הקפידו שנים 

ועוד הרי הרא"ש כותב שזה המנהג ומלמד עליו זכות 
שאין גוף נקי ואין זה טעם לכולי עלמא שיכולים להקפיד על גוף נקי [ובזמנינו קל יותר להקפיד על גוף נקי 
וכבר נהגו בזמן הרא"ש שלא לכתוב פרוזבול וחזר המנהג לקדמותו 
לולא דמיסתפינא הוא אמינא שגם הרא"ש ידע את הרמב"ן... 
הרמב"ן שאומר בשם חז"ל שהמצוות בחו"ל הם רק ציונים שלא נשכח כשנחזור. 

ולכן לא פלא שהגר"א שעשה מאמצים עליונים לעלות ולהתחיל את היישוב בארץ - החזיר כמה וכמה מצוות.
כמו למשל ברכת כהנים כל יום.
וכן הוא זה שחלק על המנהג וכתב שחייבים לגרש אחרי י' שנים בלי פו"ר ועוד ועוד. 

אולי תפילין זה חלק מהענין?
 
 

בנציון

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
מחשבות אמר:
ל @איש ווילנא
דברי הרא"ש זה לא רק לימוד זכות אלא הלכה גמורה
והטור והשו"ע ציינו זאת ללא כל הסתייגות
כך שאו שנלמד שמדאורייתא המצוה ברגע ביום
וכדאי להפסיד מעלת כל היום ולא לעבור על
גוף נקי והיסח הדעת.
או שאף שמדא' כל היום
חזקה שא"א כל היום גוף נקי ולא להסיח דעת.
בין כך ובין כך פסקו השו"ע וכל הפוסקים כמעט כך
ואף תלמידי הגר"א ראינו שלא קיבלו דעתו בעניין למעשה.
נ.ב. גם הרהורים רעים זה גוף לא נקי
ודברים בטלים (שאינם לצורך, או משא ומתן) לפחות הימשכות בהם
זה היסח הדעת.

ועדיין התמיהה קיימת [ומזה התחיל הדיון] על מה שתלמידי הגר"א לא הלכו בדרכו בזה ולית מאן דחייש לה 

מה שאתה טוען שזה הלכה פסוקה וכפי שאתה מסבירה או שהחיוב פעם אחת ביום [וזה נגד דברי הראשונים בשבת דף מט וצויין לעיל] או שחזקה שאין גוף נקי. אין זה כל כך פשוט שהביאור הלכה ריש סימן לז מביא מדברי האליהו רבה שמי שיודע שיש לו גוף נקי  אין לו לפטור עצמו מן התפילין. ולא נבהל מההלכה פסוקה שאתה מביא. והביאור הלכה מקבל את דבריו ואחר כן מביא את דברי הגר"א במעשה רב. והמ"ב מסיים שאשרי מי שמקיים את הדין כהלכתו. ועל כל פנים וודאי אחר דברי המ"ב זה תמיהה על הגדולים שנמנעו מזה 

ובקשר לזהירות במחשבה נקיה לפחות בשעת תפילת המנחה ובשעת הלימוד היה ראוי להזהר בזה 

אני לא מבין מהיכן לקחת שתלמידי הגר"א לא הלכו בתפילין כל היום. זה שלא ידוע שבישיבת וולוז'ין הלכו ככה כמובן לא אומר כלום, ראשית שזה עדיין בגדר לא שמענו אינה ראיה, וגם אם זה כן ראיה לישיבת וולוז'ין מכל מקום אינו ראיה להגר"ח שמסתבר שהלך לאור הדברים החריפים שהוא בעצמו מביא מהגר"א [שאם היה לו כח היה מסתובב בכל קהילות ישראל להחזיר מעטרה ליושנה].
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בנציון אמר:
איש ווילנא אמר:

אני לא מבין מהיכן לקחת שתלמידי הגר"א לא הלכו בתפילין כל היום. זה שלא ידוע שבישיבת וולוז'ין הלכו ככה כמובן לא אומר כלום, ראשית שזה עדיין בגדר לא שמענו אינה ראיה, וגם אם זה כן ראיה לישיבת וולוז'ין מכל מקום אינו ראיה להגר"ח שמסתבר שהלך לאור הדברים החריפים שהוא בעצמו מביא מהגר"א [שאם היה לו כח היה מסתובב בכל קהילות ישראל להחזיר מעטרה ליושנה].
דברי התבססו על מה שכתוב בכתר ראש אות יג שמפורש שם על כל פנים שכמה שעות ביום לא לבש הגר"ח תפילין [שם הדברים המפורסמים שהגר"ח שאל את הגר"א בקשר לתפילין של ר"ת אי ראוי להחמיר בהם]. 

בקשר לישיבת וולאזין אם היה מונהג שם באופן ציבורי הנחת תפילין כל היום סביר להניח שהיה לזה הדים עד היום. וגם שזה היה קיים יותר לפחות אצל גדולי התורה.  


 
 

בנציון

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
בנציון אמר:
איש ווילנא אמר:

אני לא מבין מהיכן לקחת שתלמידי הגר"א לא הלכו בתפילין כל היום. זה שלא ידוע שבישיבת וולוז'ין הלכו ככה כמובן לא אומר כלום, ראשית שזה עדיין בגדר לא שמענו אינה ראיה, וגם אם זה כן ראיה לישיבת וולוז'ין מכל מקום אינו ראיה להגר"ח שמסתבר שהלך לאור הדברים החריפים שהוא בעצמו מביא מהגר"א [שאם היה לו כח היה מסתובב בכל קהילות ישראל להחזיר מעטרה ליושנה].
דברי התבססו על מה שכתוב בכתר ראש אות יג שמפורש שם על כל פנים שכמה שעות ביום לא לבש הגר"ח תפילין [שם הדברים המפורסמים שהגר"ח שאל את הגר"א בקשר לתפילין של ר"ת אי ראוי להחמיר בהם]. 

בקשר לישיבת וולאזין אם היה מונהג שם באופן ציבורי הנחת תפילין כל היום סביר להניח שהיה לזה הדים עד היום. וגם שזה היה קיים יותר לפחות אצל גדולי התורה.  

הלשון שם משמע שבעיקרון הלך כל היום אלא שביטל כמה שעות, שמחמת סיבות שונות היו זמנים שהוריד, ולא כהגר"א שמקפיד "שלא לבטל אף רגע מתפילין". אם הוא הלך רק בתפילה [ואפילו קצת אח"כ] לא כ"כ מתאים הלשון "מבטל כמה שעות". ויל"ע.
 

מאן דהו

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
בנציון אמר:

אני לא מבין מהיכן לקחת שתלמידי הגר"א לא הלכו בתפילין כל היום. זה שלא ידוע שבישיבת וולוז'ין הלכו ככה כמובן לא אומר כלום, ראשית שזה עדיין בגדר לא שמענו אינה ראיה, וגם אם זה כן ראיה לישיבת וולוז'ין מכל מקום אינו ראיה להגר"ח שמסתבר שהלך לאור הדברים החריפים שהוא בעצמו מביא מהגר"א [שאם היה לו כח היה מסתובב בכל קהילות ישראל להחזיר מעטרה ליושנה].
דברי התבססו על מה שכתוב בכתר ראש אות יג שמפורש שם על כל פנים שכמה שעות ביום לא לבש הגר"ח תפילין [שם הדברים המפורסמים שהגר"ח שאל את הגר"א בקשר לתפילין של ר"ת אי ראוי להחמיר בהם]. 

בקשר לישיבת וולאזין אם היה מונהג שם באופן ציבורי הנחת תפילין כל היום סביר להניח שהיה לזה הדים עד היום. וגם שזה היה קיים יותר לפחות אצל גדולי התורה.  
 
לא בדיוק סביר שיהיו הדים כשהנהגות אחרות של ישיבת וואלזי'ן לא נתפסו כעבור כמה דורות אחריה.. למשל בישיבת וואלז'ין למדו במשמרות של 24 שעות על סדר הש"ס מברכות ועד נדה ובכל יום התקיים שיעור בחומש שהתייסד על ידי הגר"ח והמשיך על ידי רבי איצ'לה והנצי"ב. וסדר מוסר כידוע לא היה.. ודור אחד שניים לא נשאר מכל זה זכר לדבר..
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
איש ווילנא אמר:
בנציון אמר:
אני לא מבין מהיכן לקחת שתלמידי הגר"א לא הלכו בתפילין כל היום. זה שלא ידוע שבישיבת וולוז'ין הלכו ככה כמובן לא אומר כלום, ראשית שזה עדיין בגדר לא שמענו אינה ראיה, וגם אם זה כן ראיה לישיבת וולוז'ין מכל מקום אינו ראיה להגר"ח שמסתבר שהלך לאור הדברים החריפים שהוא בעצמו מביא מהגר"א [שאם היה לו כח היה מסתובב בכל קהילות ישראל להחזיר מעטרה ליושנה].
דברי התבססו על מה שכתוב בכתר ראש אות יג שמפורש שם על כל פנים שכמה שעות ביום לא לבש הגר"ח תפילין [שם הדברים המפורסמים שהגר"ח שאל את הגר"א בקשר לתפילין של ר"ת אי ראוי להחמיר בהם]. 

בקשר לישיבת וולאזין אם היה מונהג שם באופן ציבורי הנחת תפילין כל היום סביר להניח שהיה לזה הדים עד היום. וגם שזה היה קיים יותר לפחות אצל גדולי התורה.  
לא בדיוק סביר שיהיו הדים כשהנהגות אחרות של ישיבת וואלזי'ן לא נתפסו כעבור כמה דורות אחריה.. למשל בישיבת וואלז'ין למדו במשמרות של 24 שעות על סדר הש"ס מברכות ועד נדה ובכל יום התקיים שיעור בחומש שהתייסד על ידי הגר"ח והמשיך על ידי רבי איצ'לה והנצי"ב. וסדר מוסר כידוע לא היה.. ודור אחד שניים לא נשאר מכל זה זכר לדבר..
הסיפור של וולאזין הוא סיפור היסטורי גדול ויש עליו הרבה תיעודים מהרבה מקורות על המיוחדות שבישיבה ולמשל אחד מהם שלמדו בהם במשמרות 24 שעות וכל כיוצא בזה. אם היה כזה דבר חריג בנוף שכל הישיבה יושבת ולומדת עם תפילין סביר להניח שהיו מתיחסים לזה. לא חפשת שימשיך ההנהגה בפועל 

מלבד זאת מסתבר שהיה זה חזק יותר בקרב גדולי התורה שרבים מהם מושפעים באופן ישיר מוולאזין. ולא מסתבר שדור הראשון זה היה נהוג בישיבה ואחר כן זה הפסיק ולא נשאר מזה זכר מעשי
 
 

מאן דהו

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
מאן דהו אמר:
איש ווילנא אמר:
דברי התבססו על מה שכתוב בכתר ראש אות יג שמפורש שם על כל פנים שכמה שעות ביום לא לבש הגר"ח תפילין [שם הדברים המפורסמים שהגר"ח שאל את הגר"א בקשר לתפילין של ר"ת אי ראוי להחמיר בהם]. 

בקשר לישיבת וולאזין אם היה מונהג שם באופן ציבורי הנחת תפילין כל היום סביר להניח שהיה לזה הדים עד היום. וגם שזה היה קיים יותר לפחות אצל גדולי התורה.  
לא בדיוק סביר שיהיו הדים כשהנהגות אחרות של ישיבת וואלזי'ן לא נתפסו כעבור כמה דורות אחריה.. למשל בישיבת וואלז'ין למדו במשמרות של 24 שעות על סדר הש"ס מברכות ועד נדה ובכל יום התקיים שיעור בחומש שהתייסד על ידי הגר"ח והמשיך על ידי רבי איצ'לה והנצי"ב. וסדר מוסר כידוע לא היה.. ודור אחד שניים לא נשאר מכל זה זכר לדבר..
הסיפור של וולאזין הוא סיפור היסטורי גדול ויש עליו הרבה תיעודים מהרבה מקורות על המיוחדות שבישיבה ולמשל אחד מהם שלמדו בהם במשמרות 24 שעות וכל כיוצא בזה. אם היה כזה דבר חריג בנוף שכל הישיבה יושבת ולומדת עם תפילין סביר להניח שהיו מתיחסים לזה. לא חפשת שימשיך ההנהגה בפועל 

מלבד זאת מסתבר שהיה זה חזק יותר בקרב גדולי התורה שרבים מהם מושפעים באופן ישיר מוולאזין. ולא מסתבר שדור הראשון זה היה נהוג בישיבה ואחר כן זה הפסיק ולא נשאר מזה זכר מעשי
 
בדקת פעם מה הסיבה שדברים נפסקים בעולם? אלף סיבות..
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מאן דהו אמר:
איש ווילנא אמר:
מאן דהו אמר:
לא בדיוק סביר שיהיו הדים כשהנהגות אחרות של ישיבת וואלזי'ן לא נתפסו כעבור כמה דורות אחריה.. למשל בישיבת וואלז'ין למדו במשמרות של 24 שעות על סדר הש"ס מברכות ועד נדה ובכל יום התקיים שיעור בחומש שהתייסד על ידי הגר"ח והמשיך על ידי רבי איצ'לה והנצי"ב. וסדר מוסר כידוע לא היה.. ודור אחד שניים לא נשאר מכל זה זכר לדבר..
הסיפור של וולאזין הוא סיפור היסטורי גדול ויש עליו הרבה תיעודים מהרבה מקורות על המיוחדות שבישיבה ולמשל אחד מהם שלמדו בהם במשמרות 24 שעות וכל כיוצא בזה. אם היה כזה דבר חריג בנוף שכל הישיבה יושבת ולומדת עם תפילין סביר להניח שהיו מתיחסים לזה. לא חפשת שימשיך ההנהגה בפועל 

מלבד זאת מסתבר שהיה זה חזק יותר בקרב גדולי התורה שרבים מהם מושפעים באופן ישיר מוולאזין. ולא מסתבר שדור הראשון זה היה נהוג בישיבה ואחר כן זה הפסיק ולא נשאר מזה זכר מעשי
בדקת פעם מה הסיבה שדברים נפסקים בעולם? אלף סיבות..

יכול להיות שיפסיק בישיבה אבל ציפתי שלפחות חלק מהרבה גדולי תורה שהיו מושפעים מהישיבה יהא להם הדגשה על תפילין כל היום וישאר משהו מזה לדורות. תראה בקרב כל גדולי התורה שהיו צאצאי הגר"ח מוולאזין שרבים הם האם נשאר מזה זכר ומדובר ברצף של גדולי תורה דור אחר דור שהיו דבקים בתורת הגר"א והנפש החיים בכל ליבם ונפשם. ובכל מקרה מזה שאין תיעוד על כך זה גם הוכחה גדולה 
 

בן של רב

משתמש ותיק
למה לעשות מהבחורים משהו שהם לא...
בחורים הם בחורים.

הבה נדמיין את החזו"א שאמר שמנחה עם תפילין לא פחות חשוב ממנחה עם מנין, (והוא עצמו לא לובש כי רוב הזמן הוא חולה מעיים פטור מתפילה...)

נדמיין איך הוא חושב לעצמו בהגיון בריא מה הכי חשוב כעת לחזק את הנער:
שלומקה ברמן (שמגיע לישן אצלו), או הנער דב צבי קרלינשטיין/פנחס שרייבר/האחים חיים ודוד ומאיר גריינמן/ברוך דב פוברסקי/יהודה שפירא/רפאל הלפרין, וכל בחור אחר שלומד עמו חברותא לתקופה.
(וכן כל הבחורים מפוניבז' שהחזו"א היה דמות משפיעה עליהם בערך כמו שהגר"א השפיע על וולאז'ין).

האם זה אוטומטי שכל מה שהחזו"א אמור לחזק את כל בחור ובחור עם ההתמודדות הפרטית שלו = רק 'לחפור לו בראש' שיניח תפילין כל היום?

קצת להיות ריאליים!
וככל שניכנס יותר טוב למציאות של וולאז'ין - נחסוך את התיאוריות המנותקות.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
אתה מסכים לעובדא ההיסטורית שלא הניחו תפילין בוולאזין רק אתה מנמק שאין זה מוכיח את דעת הגר"א
אגב מקובל שבוולאזין לא היה רק בחורים אלא היה קבוצות של אברכים פרושים גדולי תורה שהיו באים להשתלם בנגלה ובנסתר אצל הגר"ח
 

בן של רב

משתמש ותיק
אני מסכים שאני מדמיין כמוך עד שיבוא הסטוריון ויוכיח לכאן או לשם.

זה חילול התורה שאין כמותו שמכח קושיא למה לא ראינו שעושים - מוחקים לגיטימיות של מצוות מהתורה.

אני ממש יוצא מדעתי שאני חי בכזה דור מטומטם!

כל הגדולים שכן לבשו תפילין כל היום - הסתכלו בתורה או ברחוב?
בוז!
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
אני מסכים שאני מדמיין כמוך עד שיבוא הסטוריון ויוכיח לכאן או לשם.

זה חילול התורה שאין כמותו שמכח קושיא למה לא ראינו שעושים - מוחקים לגיטימיות של מצוות מהתורה.

אני ממש יוצא מדעתי שאני חי בכזה דור מטומטם!

כל הגדולים שכן לבשו תפילין כל היום - הסתכלו בתורה או ברחוב?
בוז!
אני רואה שעלי נגזר לקבל מכות מכל הכיוונים 

אני מסכים שיש מקורות גדולים להנחת תפילין. 
ובאמת זה פליאה גדולה על גדולי התורה שנמנעו [הרב מחשבות טען למעלה שיש הלכה פסוקה לפטור אבל למעלה כתבתי לו תשובה על כך] 

אבל סוף סוף אחרי שיש רצף כל כך ברור שגדולי התורה נמנעו מזה 
וכנראה גם הגר"ח מוולאזין לא לבש כל היום [ראה מש"כ לעיל מהכתר ראש ומה שדחה הרב בנציון] 
הרי בכל זאת מי שימנע מללבוש תפילין מחמת פטור זה לא אבוז לו
ולא חושב שזה חילול התורה 

מכל מקום וודאי שזה לגיטימי להניח תפילין [אם לא נעשה במגמה של מרד] 
והביאור הלכה ריש סימן לז האריך לעודד את לבישת התפילין כל היום למי שראוי לזה
 
 

מחשבות

משתמש ותיק
חילול התורה שאין כמותו זה כשהטור והשו"ע כותבים דבריהם
עם ישראל כולו נוהג על פיהם וכיוון שמנהגם לא נראה לך
והשו"ע ואלף שנות הלכה כעפר לכפות רגליך
אז הדור מטומטם ואתה מכריז בוז.
אני ממש יוצא מדעתי מהגאווה שמוחקת כ"כ הרבה שנות תורה
ושמה את כל גדולי הדורות מימות הראשונים לבוז.
 

מחשבות

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
אני רואה שעלי נגזר לקבל מכות מכל הכיוונים 

אני מסכים שיש מקורות גדולים להנחת תפילין. 
ובאמת זה פליאה גדולה על גדולי התורה שנמנעו [הרב מחשבות טען למעלה שיש הלכה פסוקה לפטור אבל למעלה כתבתי לו תשובה על כך] 

אבל סוף סוף אחרי שיש רצף כל כך ברור שגדולי התורה נמנעו מזה 
וכנראה גם הגר"ח מוולאזין לא לבש כל היום [ראה מש"כ לעיל מהכתר ראש ומה שדחה הרב בנציון] 
הרי בכל זאת מי שימנע מללבוש תפילין מחמת פטור זה לא אבוז לו
ולא חושב שזה חילול התורה 

מכל מקום וודאי שזה לגיטימי להניח תפילין [אם לא נעשה במגמה של מרד] 
והביאור הלכה ריש סימן לז האריך לעודד את לבישת התפילין כל היום למי שראוי לזה
לא כתבת שום תשובה
השו"ע פסק בפשטות שלא מניחים בלא שום פקפוק
אז לדעתו (ולדעת הטור) אין זה לימוד זכות בלבד
אבל כנראה שאתה חולק...
 
 

בן של רב

משתמש ותיק
הרב @מחשבות וחשבונות רבים אשר חישבו בני האדמה.

שים לב! אתה בעצם תוקף את השפוי מראדין שלפני שניה ציטטו ממנו שמשום מה לא עלה בדעתו שהוא עובר על כל איסוריך וגידופיך כשכתב בביאוה"ל לעודד לבישת תפילין כל היום.
כנראה בעיניך הוא חצוף כמו הגר"א...
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
איש ווילנא אמר:
אני רואה שעלי נגזר לקבל מכות מכל הכיוונים 

אני מסכים שיש מקורות גדולים להנחת תפילין. 
ובאמת זה פליאה גדולה על גדולי התורה שנמנעו [הרב מחשבות טען למעלה שיש הלכה פסוקה לפטור אבל למעלה כתבתי לו תשובה על כך] 

אבל סוף סוף אחרי שיש רצף כל כך ברור שגדולי התורה נמנעו מזה 
וכנראה גם הגר"ח מוולאזין לא לבש כל היום [ראה מש"כ לעיל מהכתר ראש ומה שדחה הרב בנציון] 
הרי בכל זאת מי שימנע מללבוש תפילין מחמת פטור זה לא אבוז לו
ולא חושב שזה חילול התורה 

מכל מקום וודאי שזה לגיטימי להניח תפילין [אם לא נעשה במגמה של מרד] 
והביאור הלכה ריש סימן לז האריך לעודד את לבישת התפילין כל היום למי שראוי לזה
לא כתבת שום תשובה
השו"ע פסק בפשטות שלא מניחים בלא שום פקפוק
אז לדעתו (ולדעת הטור) אין זה לימוד זכות בלבד
אבל כנראה שאתה חולק...


כתבתי תשובה וכנראה לא ראית 

הביאור הלכה מביא בריש סימן לז בשם האליהו רבה שמי שיודע שיכול לשמור עצמו אין לו לפטור עצמו מזה. הרי שלא חייש לה שהוא הלכה פסוקה ועי' שם עוד. 

חוץ מזה אני לא בטוח שאתה קורא נכון הטור מביא שחייבים כל היום ונהגו לא כן מפני שאין אנו יודעים לשמור על גוף נקי. יתכן וכל אחד מבין שמי שיכול מחוייב וכך הבין האליהו רבה שהביא המ"ב. [אגב בשביל שלא לחטוא לאמת לא הבנתי מאיפוא הוציא זאת הביאור הלכה מדברי הא"ר אשמח אם תאיר עיני] 

ועל כל פנים כמעלה לראויים האריך בזה הביאור הלכה שם [מסתבר שגם הגר"א לא רצה להנהיג כך בין המון העם אלא רק בין הת"ח שיודעים להזהר] 
 
 

בן של רב

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
בן של רב אמר:
אני מסכים שאני מדמיין כמוך עד שיבוא הסטוריון ויוכיח לכאן או לשם.

זה חילול התורה שאין כמותו שמכח קושיא למה לא ראינו שעושים - מוחקים לגיטימיות של מצוות מהתורה.

אני ממש יוצא מדעתי שאני חי בכזה דור מטומטם!

כל הגדולים שכן לבשו תפילין כל היום - הסתכלו בתורה או ברחוב?
בוז!
אני רואה שעלי נגזר לקבל מכות מכל הכיוונים 

אני מסכים שיש מקורות גדולים להנחת תפילין. 
ובאמת זה פליאה גדולה על גדולי התורה שנמנעו [הרב מחשבות טען למעלה שיש הלכה פסוקה לפטור אבל למעלה כתבתי לו תשובה על כך] 

אבל סוף סוף אחרי שיש רצף כל כך ברור שגדולי התורה נמנעו מזה 
וכנראה גם הגר"ח מוולאזין לא לבש כל היום [ראה מש"כ לעיל מהכתר ראש ומה שדחה הרב בנציון] 
הרי בכל זאת מי שימנע מללבוש תפילין מחמת פטור זה לא אבוז לו
ולא חושב שזה חילול התורה 

מכל מקום וודאי שזה לגיטימי להניח תפילין [אם לא נעשה במגמה של מרד] 
והביאור הלכה ריש סימן לז האריך לעודד את לבישת התפילין כל היום למי שראוי לזה


אהובי ויקירי! 
סליחה שהטעיתיך. 
לא עליך התכונתי אלא על בני הבליעל/האנוסים שאצלם אין ערך לספר תורת משה כי רק המנהג הוא האלהים אין עוד מלבדו. 

כמה שיכחישו - הם בעצם נגד כל גדולי כל הדורות שהחזירו המוני מצוות שנשתכחו. 
 
 

מחשבות

משתמש ותיק
כשהשו"ע כותב שלא מניחים כל היום
וכן נהגו כל העם
אתה מגיב בבוז
וכותב שזה מצוות שנשתכחו.
קצת ענווה מול הקדמונים
אפשר להביא שיטות חולקות
לטעון שכו ראוי לנהוג למעשה
אך לבוז למנהג שמהראשונים ועד ימינו והובא בשו"ע???
מדהימה העזות.
ול@איש ווילנא
בדעת השו"ע ודאי א"א לטעון אחרת
ונהגו כמעט כל העולם כדעתו
ואין זה קושיא כלל למה נהגו
אף אם לדעת המ"ב ראוי להניח כל היום.
 

בן של רב

משתמש ותיק
הבוז הוא לא חלילה למה שהשו"ע מביא את המנהג - שבזה הוא רק אומר שיש מקום להקל כי איננו נקיים וכו' ולכן לא מוכרחים כולם להחמיר.

אלא לחוצפתו של דורנו שבטוח שכל מצוה איננה לגיטימית אם לא שנמצא תמונה של מי שנהג לקיים אותה.

ותמימות/עזות דורנו מביאתו לחשוב שאין אפשרות לגלות ולא לחזק שום מצוה שנשתכחה/נחלשה - כי הרי אנחנו תמיד מושלמים, והתורה עצמה היא רק ספר המלצות רח"ל.

הרי בדיוק על תפילין אומרת הגמ' במפורש שהיתה רפויה (בגמ' שבת לגבי אלישע בעל כנפיים).
ומה שדורנו המטורף יכול להבין את המ"ב שמחזיר ואת הגר"א שמחזיר ואת החזו"א שעודד ללבוש ואת הגרא" ז מלצר ואת רבי שריה דבילצקי שכתב קונטרס להחזיר (כדלעיל) - רק בגלל שהם כבר מתו!

אבל היום אין ולא יהיה איש חי ירא שמים גדול ככל שיהיה שתהיה לו זכות לקיים ולחזק ולהחזיר את אחת ממצוות התורה - - אא"כ נמצא תמונה של מתים שכבר קיימוה או שהוא יהיה ה'מרן' המפורסם היחיד בדור.
וגם אז צ"ע כמה % לא יגידו שמשהו עבר עליו... כי לויא ראינו איצל רבותייייייינו.

והתורה חוגרת שק ואומרת "עשאוני בניך כמין ספר המלצות"!
 

שניאור

משתמש ותיק
הנה לשון הביאור הלכה סימן לז :
עיין בפמ"ג שמסתפק אם מן התורה חייב כל היום או מן התורה די ברגע אחד שמניח ומדרבנן כל היום ובטלוה עכשיו שאין לנו גוף נקי ומסיק דעיקרן של דברים דאם לא הניח יום א' כלל לתפילין ביטל מ"ע ובהניח רגע עליו קיים המצוה אבל מצוה מן המובחר מן התורה להיותן עליו כל היום וכו' עיין שם. ובספר ישועות יעקב פסק דמן התורה מצותן כל היום עיין שם. ועיין בספר א"ר שמוכח מדבריו דמי שיודע שיש לו גוף נקי אין לו לפטור א"ע ממצות תפילין כל היום. ופשוט דכונתו אם יודע שיוכל ליזהר א"ע ג"כ מהיסח הדעת דהיינו עכ"פ משחוק וקלות ראש כמו שכתבנו לעיל בכלל כ"ח עי"ש. ועיין בספר מעשה רב שכתב דאם חושש ליוהרא בפני הבריות מותר בשל יד לבד. ומ"מ טוב לעשות של ראש קטן והרצועות יהיה ג"כ מכוסות מלילך בשל יד לבד עכ"ד ואשרי המקיים כדינו כמשאחז"ל במגילה כ"ח שאלו תלמידיו את ר"ז במה הארכת ימים א"ל וכו' ולא הלכתי ד"א בלא תורה ובלא תפילין:
יש להבין מדבריו:
א. הפמ"ג כותב שהוא רק מצוה מן המובחר כל היום וכנראה הביה"ל חולק עליו.
ב. הפמ"ג כותב שבטלוה עכשיו שאין לנו גוף נקי וכנראה הביה"ל לא מסכים איתו.
ג. גוף נקי היינו שיודע ליזהר מהיסח הדעת (מי יכול לבטוח בעצמו ע"ז?).
ד. יש בזה חשש של יוהרא כיון שלא נהגו כן (וכנראה שהביה"ל לא חשש שיאמרו שאם מסתכלים על המנהג זאת אומרת שהתורה היא רק ספר המלצות ח"ו).
ה. יש גם ענין ללכת רק בתפילין של יד כיון שהם שני מצוות.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
היום ב' דראש חודש נתעוררתי על המנהג להוריד התפילין לפני מוסף דראש חודש. כיצד הדבר מתאים עם חובת מצווה כל היום.

ומענין מה היה מנהג הגר"א בזה האם הוריד את התפילין לפני מוסף. ואם כן מתי החזירם 
 

yosf

משתמש ותיק
יש כמה טעמים בדבר
הרדב"ז [ח"ד ס' פב] כתב הטעם בשם ס' אלקנה כי לא ידעו הטעם רק ראו להמקובלים שעושים כן ונמשכו אחריהם
ומרן הב"י כתב טעם מפני השמועה [ס' כה ] דכיון דתפילין הם כתר ובמוסף אמרינן כתר א"א לשני כתרים וכו' וה"ה ביחיד שאין אומרים כתר [הרמ"א] ויש מי שחולק בזה [ט"ז]
ובלבוש [ס' תכד] התבאר הטעם דדומה ליו"ט דהוי אות ותיקנו לעשות היכר במוסף דדמי ליו"ט, ע"ש.
ישנה מח' אם מותר אחר מוסף להניח תפילין, ולדעת מרן הגחיד"א אף לפ"ד מרן האר"י זלה"ה שרי [מחב"ר ס' כה סק"יג] אבל אינו מוסכם.
ומרן הבא"ח [פ' ויקרא יז] כתב דאם נמצא בשחרית ושומע כתר דמוסף יסלק התפילין, ואם אין שהות יוזיזם ממקומם ושל יד יכסה בטלית.
 
חלק עליון תַחתִית