נשיקה

נושאים שונים

פותח הנושא
ינון
הודעות: 28
הצטרף: 17 יוני 2019, 16:24
נתן תודה: 20 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

נשיקה

שליחה על ידי ינון » 04 יולי 2019, 16:06

מי שיוכל לתת לי מקורות לעיון בעניין 'נשיקה' מה המהות שלה. מ''ט הזכירה התורה וישק יעקב וכו'. מצינו שנשיקה חשיבא כג''ע. עניין נשיקה בתה''מ. נשיקה בתשמישי קדושה ובמצוות (שהיו נושקין האתרוג) ומצינו שאצל בע''ח אינה קיימת, שלוקקין זל''ז ואינם נושקים.


yosf
הודעות: 197
הצטרף: 23 פברואר 2019, 21:48
נתן תודה: 37 פעמים
קיבל תודה: 78 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נשיקה

שליחה על ידי yosf » 04 יולי 2019, 16:33

נשיקה היא עניין ההתחברות והייחוד,
וישק יעקב לרחל היינו מרמז על יחוד קוב"ה ושכינתיה וכו' שרצה לעלות ולגלות רחמים וכו' ולפיכך בכה וכו', והבן.
ומזה תקיש עוד, ואין להאריך.
ועי' בס' התניא [חלק א מה] עה"פ הנז' והבן.


yosf
הודעות: 197
הצטרף: 23 פברואר 2019, 21:48
נתן תודה: 37 פעמים
קיבל תודה: 78 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נשיקה

שליחה על ידי yosf » 04 יולי 2019, 16:43

הנה כתב רבי שלמה הלוי אלקבץ [שורש ישי רות א, יד] דעניין כל הנשיקות הוא התדבקות רוח ברוח, כדאיתא בזוהר [משפטים קכד, ב; תרומה קמו, א].
ועי' לרבינו שלמה אשתורק [מדרשי התורה] עה"פ "וישק לו" בזה"ל: "ואין הכרע מי נשק למי והכונה שכל אחד השפיע זה את זה מלשון "ישקני מנשיקות פיהו" [שיר השירים א, ב] היא הנשיקה הנאמרת בצדיקים היא אצילות שפע". וזהו כעין דברי הר"ש אלקבץ בביאור ענין הנשיקות. ועוד כתב באותו הספר בפרשת תולדות [בראשית כז, כז] בזה"ל "וישק לו" כדי שתתבודד מחשבתו עליו ויתכן שזאת הנשיקה היא השכל שמתבודד מן השופע עם הנשפע כמו "ישקני מנשיקות פיהו" והוא הדביקות בשכל כמו שאמר "שפתים ישק משיב דברים נכוחים" שהוא דבקות גופנית שהוא משל על דבקות השכל. עכ"ל.
ועי' במהר"ם אלשיך [מראות הצובאות שמואל א י, א] ששמואל נשק את שאול כדי להאציל מרוחו ולהשלים מה שחסר לשאול
 בהמשחתו.


yosf
הודעות: 197
הצטרף: 23 פברואר 2019, 21:48
נתן תודה: 37 פעמים
קיבל תודה: 78 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נשיקה

שליחה על ידי yosf » 04 יולי 2019, 23:38

כעת מצאתי קצת בזה וצרפתי בלא סדר:
פתח ההוא ינוקא ואמר, ישקני מנשיקות פיהו, זה הוא תשוקה עליונה, כי יצא הרצון דרך הפה, ולא יצא דרך החוטם, בעת שיצאה האש, כי כאשר הפה נתחבר למי שהוא לנשק, יוצאת האש, ברצון, בהארת הפנים, בחדות כל, בדביקות של נחת רוח, והוא כמו שאמר לעיל אשר האור היוצא דרך הפה הוא בחינת אוירא דכיא ואור החסדים... (נח רלח, ועיין שם עוד)
רבי יצחק פתח, ישקני מנשיקות פיהו וגו', אמרה כנסת ישראל (דהיינו השכינה), ישקני מנשיקות פיהו, מהו הטעם ישקני, יאהבני היה צריך לומר, למה ישקני, אלא כך למדנו, מהו נשיקות, הוא התדבקות רוח ברוח, שמשום זה, נשיקה היא בפה, כי הפה הוא המוצא והמקור של הרוח, ועל כן, הנשיקין הן בפה באהבה, ודבקים רוח ברוח, שאינם מתפרדים זה מן זה. ועל כן, מי שיוצא נשמתו בנשיקה, מתדבק ברוח אחר, (דהיינו ברוח של הקב"ה), ברוח שאינו נפרד ממנו, והיינו שנקרא נשיקה, ועל כן אמרה כנסת ישראל, ישקני מנשיקות פיהו, כדי להדביק רוח ברוח שלא יפרדו זה מזה. (משפטים תקנא)
רבי יהודה אמר, כתוב וישק יעקב לרחל וישא את קולו ויבך, למה בכה, אלא כשהיה בהתדבקות הרוח בה, לא היה יכול הלב לסבול, ובכה, ואם תאמר, הרי כתוב וישקהו ויבכו, למדנו למה נקוד על וישקהו, הוא משום שלא נתדבק בו רוח כלל, ועל זה כתוב ונעתרות נשיקות שונא, מהו ונעתרות נשיקות שונא, אלא מי שנושק באהבה, מתדבק רוחו ברוחו, בדביקות האהבה, ומי שאינו נושק באהבה, אינו בדבקות אלא ונעתרות. מהו נעתרות, הוא עוביות, כי לא דבוק רוחו בנשיקה ההוא, ולא נתדבק בה כלל, משום זה כתוב ישקני מנשיקות פיהו, שהוא דבקות רוח ברוח... (שם תקנד, ועיין שם עוד)
דבר אחר ישקני מנשיקות פיהו, מה ראה שלמה המלך שהוא הביא דברי אהבה בין עולם העליון (שהוא ז"א) ובין עולם התחתון (שהוא המלכות), והתחלת שבח האהבה שהביא ביניהם הוא ישקני. אלא למדנו וכך הוא, שאין אהבה של דביקות רוח ברוח זולת נשיקה, ונשיקה היא בפה, שהוא מבוע של הרוח והמוצא שלו, וכשנושקים זה לזה מתדבקים הרוחות אלו באלו ונעשו אחד, ואז הוא אהבה אחת.
בספרא דרב המנונא סבא הראשון, היה אומר על מקרא הזה, שנשיקת אהבה מתפשטת לד' רוחות, וד' רוחות מתדבקים יחד, והם תוך סוד האמונה, (שהוא המלכות וד' רוחות) עולים בד' אותיות והן האותיות שהשם הקדוש תלוי בהן, ועליונים ותחתונים תלוים בהן, והשבח של שיר השירים תלוי בהן, ומי הן, הן (ד' אותיות) אהבה, והן מרכבה עליונה (ח"וג תו"מ), והן חיבור ודבקות ושלמות הכל... (שם שעא, ועיין שם עוד)
היכל הזה הוא היכל הרצון, שכאן מתמלאים כל השאלות וכל הבקשות שבעולם, משום שהוא רצון כל הרצונות, כשנמצאות נשיקין, בסוד שכתוב וישק יעקב לרחל, ואז כשנושקים זה לזה אז נקרא עת רצון, משום כי אז נמצאת השלמות, וכל הפנים מאירים, וכשהתפלות עולות, אז עת רצון הוא להמצא, ועל זה כתוב, ואני תפלתי לך עת רצון, שהוא חיבור זה עם זה, (בסוד הנשיקין)...
כאשר נתדבקו (הנושקין) נשיקין בנשיקין זה עם זה, על זה כתוב, ישקני מנשיקות פיהו וגו', אין נשיקין של שמחה ואהבה, אלא כשמתדבקים זה בזה, פה בפה, רוח ברוח, ומרוים זה עם זה בתפנוקי כל ובשמחה, מהארה העליונה... (פקודי תרמח, ועיין שם עוד)
על היכל הזה כתוב, ונעתרות נשיקות שונא, משום שכאן עומדים כל אלו נשיקות הרעות ותאוות רעות וכל מעדני הגוף שבעולם הזה, אשר באלו עדונים נגרש האדם מעולם הזה ומעולם הבא, על היכל הזה כתוב, כי נפת תטפנה שפתי זרה וגו', (ונשיקות ועדונים אלו הטמאות שבהיכל הם כנגד נשיקות ותענוגים שבהיכל ששי דקדושה כנ"ל)...
מה כתוב, והחזיקה בו ונשקה לו, אלו הן נשיקות לטמא ולהטעות בני אדם אחריה, משום שכאן הוא מקום לכל אלו נשיקות הרעות מכל זנונים זרים, שהם מתוקים לפי שעה, אוי לסופם כמו שכתוב וחלק משמן חכה... (שם תתקי, ועיין שם עוד)
משום זה, כמו שנתדבק האדם באלו נשיקות רעות בעולם הזה, אף כך הוא בשעה זו, אם האדם נמשך אחריה בעולם הזה, ועזב את הצד הקדוש, אז הנשמה אינה חוזרת למקום קדוש ההוא, כי כמו שנמשך אחריה בעולם הזה, כך היא שולטת על נשמתו, ואז יוצאת הנשמה מן הגוף כחבלים, והעמדנוהו. וכל זה בשביל אלו נשיקות שהיא נשקה לו בעולם הזה, שהם מתוקות, ואחר כך מרות הן לו בשעה ההיא, ועל זה (כתוב) והחזיקה בו ונשקה לו בעולם הזה, כמו שהעמדנו... (שם תתקיז)
כל הנשיקות של האהבה, אינן אלא שיהיו כלל אחד להתכלל זה בזה בלי פירוד, ומשום זה הנשיקין האלו בכל וכל הן, להעשות הכל בכלל אחד, אותיות באותיות, עולמות בעולמות, מדרגות במדרגות, אשה בבעלה, שיהיו הכל אחד.
פיהו למה פיהו, פיו היה צריך לכתוב, אלא כדי לכלול שניהם, (ז"א ומלכות) יחד, כי ה' (הוא מלכות), ו' (הוא ז"א, על כן כתוב פיהו), פיהו הוא להראות, שהיא (המלכות) מוכנה אצלו כמו אשה שמתקנת פיה לקבל נשיקה מבעלה, משום זה נראית הה' (במלה פיהו, הרומזת) על הכנת פיה (של המלכות).
כתוב פיהו כאן, יש להסתכל, אם תאמר שהנשיקות הן למעלה למעלה בא"ס, משום שאומר בדרך סתום ישקני פיהו, (כי ישקני הוא לשון נסתר, וכן פיהו, ועל כן רומז אל א"ס ב"ה, שהוא נסתר), ואחר כך חוזר ללשון גלוי ואומר דודיך, (דהיינו כי טובים דודיך מיין, ודודיך הוא לשון נוכח וגלוי, הרומז על זו"נ שהם בגלוי), אינו כן, כי נשיקות אינן תלויות שם למעלה) בא"ס ב"ה, שאין השגה תופסת בו), אלא אשה בבעלה, (דהיינו בז"א ומלכות בלבד, המכונים אשה ובעלה, ומה שבתחילה אומר פיהו, לשון נסתר, ואחר כך דודיך, לשון נוכח הוא), כי טרם שנתקרבו זה לזה והתנשקו זה בזה בדבקות האהבה, היא (המלכות) אומרת דודיך בגלוי, ולא כתוב דודיו (לשון נסתר), כי הם כלולים יחד באהבה בחבור אחד, בלי פרוד כלל... (זהר חדש שיר השירים קנא, ועיין שם עוד)
ועל דרך הקבלה, שפתים ישק קרא דברי החכמה דברים נכוחים, כענין שכתוב (שם) כולם נכוחים למבין, ולשון ישק, לפי שהנשיקה דבקות גופני בא המשל על דבקות שכלי כלשון (שיר א') ישקני מנשיקות פיהו... וביאור הכתוב, כי החכם המתבונן בעקרי החכמה העליונה שאין מחשבתו נפרדת ממנה לעולם, והוא המשיב בה לכל שואל דברים נכוחים, שפתים ישק, הלא הוא בסוף דבק בגבולי החכמה ההיא, ומעלת הדבקות הזה היא מיתת נשיקה, שהוא הדביקות בשם הנכבד... (רבינו בחיי ויקרא כא א)
ותשק להן - לאתדבקות רוחא ברוחא, שתתעורר רוח הקדושה שבא' מהן ויצא לפועל גירותה, וזהו ורות דבקה בה, ובשניה התעורר הרוח רק לפרידה. (אלשיך רות א ט)


במבי
משתמש ותיק
הודעות: 561
הצטרף: 10 דצמבר 2018, 22:49
נתן תודה: 283 פעמים
קיבל תודה: 174 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נשיקה

שליחה על ידי במבי » 04 יולי 2019, 23:46

זכור לי שרבינו נחמן כותב בספר המידות שנשיקה יוצרת חיבור לאחר מיתה.

ואכן חז"ל אומרים על יעקב שנשק לרחל כי ראה שאינה נקברת עימו, וע"פ רבינו מובן שרצה גם את הקירוב לאחר המיתה.


מאן דהו
משתמש ותיק
הודעות: 2358
הצטרף: 28 פברואר 2019, 21:53
נתן תודה: 1452 פעמים
קיבל תודה: 312 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נשיקה

שליחה על ידי מאן דהו » 04 יולי 2019, 23:58

ינון כתב:
04 יולי 2019, 16:06
מי שיוכל לתת לי מקורות לעיון בעניין 'נשיקה' מה המהות שלה. מ''ט הזכירה התורה וישק יעקב וכו'. מצינו שנשיקה חשיבא כג''ע. עניין נשיקה בתה''מ. נשיקה בתשמישי קדושה ובמצוות (שהיו נושקין האתרוג) ומצינו שאצל בע''ח אינה קיימת, שלוקקין זל''ז ואינם נושקים.

הכתב והקבלה על בראשית פרק כט פסוק יא וישק יעקב לרחל. נשיקה עם למ"ד ביד או בכתף או בצואר ע"פ מנהג המדינות, ובלא למ"ד היא בפה (ראב"ע) ורבותינו אמרו ברבה, כל נשיקה לתפלות (פריצות) בר מן תלת, נשיקה של גדולה, נשיקה של פרקים ונשיקה של פרישות וגו' ר' תנחומא אומר אף נשיקה של קריבות' שנאמר וישק יעקב לרחל, כי סבת הנשיקה היא לרוב אהבה וחשק הבוער בלב להתחבר יחד עד ששפתותיו משיקות איש אל אחיהו, מלבד אלה השלשה שהם צובעות מצד אהבת הנפש, כי נפשו אוהבת את נפש רעהו ומדרך אלו השלשה שתתעורר הנפש להדבק עם רעהו, עת שרואהו לפרקים אז תתעורר אהבה עזה בלב, וכן אם רעהו עולה לגדולה, וכן עת יתפרד ממנו כי קשה עליו פרידתו, ולר' תנחומא גם בין הקרובים מצד שנפשותם מתאחדות, וזה היתה נשיקת יעקב לא מפני דבר אחר, והנה ת"ק ור' תנחומא פליגי בשתי לשונות דעולא (שבת י"ג) דלחד לישנא לא אסרה תורה אלא קורבה של גלוי עריות לבד, ולחד לישנא אפילו שום קורבה אסור משום לך לך אמרינן נזירא וכו', וללשון זה דנשיקה של קורבה ג"כ אסור נראה לפרש נשיקה דכאן, התחברות מחשבי והתדבקות רצוני כענין צדק ושלום נשקו (תהלים פ"ה) שטעמו ע"ד מליצה דבקות מחשבי, שהצדק יהיה מדובק ומתאחד עם השלום ולא יפרדו. וטעם וישק יעקב לרחל שהתחבר עמה במחשבתו ורצונו, כדאמרינן (מגילה י"ג ב') אמר לה יעקב מינסבת לי אמרה לו אין, (פערלאבונגספערבינדונג) עמ"ש לך לך ט"ו ובן משק ביתי:

הסבר נוסף כתב בספר אהבת יהונתן - וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך. נראה לבאר הא דבכה דוקא בעת נשיקה אמרו חז"ל דבכה שראה שאינו באה עמו לקבורה והיינו כי נשיקה זאת לא היה ח"ו בו שום צד חימוד רק לבל יגבר עליו יצה"ר בנשיקתו ליפת תואר כזו הרהר בשעת נשיקה בענין מיתה כאמרם אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש וכו' ואם לאו יזכיר לו יום המיתה גם אפשר לומר כמו שאמר בר' עקיבא בראותו אשת טרפטינס הרשע ששחק ובכה על האי שופרא דבלי בארעא אף יעקב בכה בשביל כך רק ידוע דכל הנך דנקברין במערת המכפלה לא בלו גופם כלל כמבואר בגמרא דאברהם גני בכנפי דשרה וזהו מעלת מערת המכפלה ולכך על שהוא השיג על שלא תבוא עמו לקבורה בתוך המערה בכי על האי שופרא דבלא בארעא גם יש לפרש דאם ישראל כשרים הם לגול האבן המתעה הוא יצה"ר ויהדרו בתיובתא יהי' בסיבתם הגאולה אבל אם לא יהיה כשרים יהיה הגאולה בזכות אבות וזהו ויגל יעקב שהוא כולל לכל האבות האבן מעל פי הבאר ובזה השיג שרחל לא תבוא עמו לקבורה כדי שתהא הוא שם בוכה על בניה כשילכו בגולה כמבואר במדרש כי מזה הטעם נקברה בפרשת דרכים:

אבן עזרא על שיר השירים פרק א פסוק ב כתב וזה לשונו -הפעם הראשונה; כל נשיקה שהיא בלא למ"ד היא בפה כמו וישקהו ועם הלמ"ד ביד או בכתף או בלחי על פי מנהג המדינות כמו ושקה לי וישק לו וכן וישק יעקב לרחל. דודיך - אהוביך יותר ישמחו מהיין והגאון אמר כי הוא הריר שהוא תחת הלשון והביא ראיה מהפסוק לכה נרוה דודים עד הבקר:

פירוש הרקאנאטי על התורה - פרשת ויצא ורזא דא וישק יעקב לרחל. <ורוח הזה עליון הנקרא רצון להתנשק ולהתחבר ולהשלים זה בזה וזה סוד "וישק יעקב לרחל">. מדרש רות (זוהר חדש פ' ט"ג) עיר קטנה זו כנסת ישראל שנקראת עיר הקדש קרתא קדישא לגבי קודשא ברוך הוא כד"א אחות לנו קטנה שנאמר ושם הקטנה רחל. ויבך יתכן שירמוז למה שכתוב בבכי יבואו ובתחנונים אובילם (ירמיה לא' ט'). או ירמוז למה שכתוב השליך משמים ארץ תפארת ישראל (איכה ב' א'). וכתיב ותשלך אמת ארצה (דניאל ח' יב'). אם ידבר על הגלות והפסוק הבא אחריו מוכיח כן:

רד"ק על שמואל א פרק י פסוק א וישקהו - בדרש כל נשיקות הם של תיפלות חוץ מג' נשיקות נשיקה של גדולה נשיקה של פרקים נשיקה של פרישות, נשיקה של גדולה ויצוק על ראשו וישקהו, נשיקה של פרקים וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו, נשיקה של פרישות ותשק ערפה לחמותה, ר' תנחומא אומר אף נשיקה של קריבות שנאמר וישק יעקב לרחל למה שהיתה קרובתו:

רד"ק על ירמיה פרק לא פסוק ח בבכי יבאו - יש בכי של שמחה כמו וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך- ויבך על צואריו עוד והדומים להם כן הוא זה מרוב שמחה שיבאו לארצם יבכו כי כמה שנים גלו ממנה:


תחת לשונך
הודעות: 16
הצטרף: 04 יולי 2019, 18:08
נתן תודה: 64 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: נשיקה

שליחה על ידי תחת לשונך » 05 יולי 2019, 00:27

חפש על ישקני מנשיקות פיהו

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] | 10 אורחים