חידות וחידודים תורניים - האשכול המרכזי (לש"ס ומקרא ישנן אשכולות ייעודיים, נא להקפיד על החלוקה)

תנא-קמא

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש בנימין אמר:
אני מאד מקווה שלא התכוונת ברצינות.
אל תדאג. לא התכוונתי. אבל בכל זאת יש לי הרגשה שחז"ל לא סתם כך התבטאו בזה הלשון ("וכי חולדה נביאה היא"). אולי התכוונו רק למליצה.
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
תנא-קמא אמר:
איש בנימין אמר:
אני מאד מקווה שלא התכוונת ברצינות.
אל תדאג. לא התכוונתי. אבל בכל זאת יש לי הרגשה שחז"ל לא סתם כך התבטאו בזה הלשון ("וכי חולדה נביאה היא"). אולי התכוונו רק למליצה.
כך כותב הבן איש חי [באחד מספריו. נראה לי שראיתי זאת פעם גם באחד ממדורי במתיבתא פסחים ט]

עריכה: שוב מצאתי כאן.
HebrewBooksOrg_20829_page_187.JPG
 

סתם איש

משתמש ותיק
היכן יש חומרא בשבת טילטול דרך מלבוש יותר מאשר טלטול בידו? מדובר על אותו חפץ באותו רשות וכו', שדרך טלטול אסור ובידו מותר. [לפי חלק משיטות הראשונים].
 

חגי פאהן

משתמש ותיק
סתם איש אמר:
היכן יש חומרא בשבת טילטול דרך מלבוש יותר מאשר טלטול בידו? מדובר על אותו חפץ באותו רשות וכו', שדרך טלטול אסור ובידו מותר. [לפי חלק משיטות הראשונים].

להביא סמרטוט לברית מילה?
 

מחשבות

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
מי נהג אבלות 22 שנה ומי 21 שנה??
21 שנה נהג דניאל על החורבן כשראה שלא נבנה לסוף שבעים לחשבונו
כך שיטת רש"י בדניאל בביאור אבלות דניאל שלוש שבועים
אמנם מפרשים אחרים סוברים שהיה שלושה שבועות.

 
 

מחשבות

משתמש ותיק
פיניפיני אמר:
באיזה נושא הלכתי בדיני ממונות ראינו מעלה בבת על בן?
בדין בר מצרא
אמנם אינו דין במוכר אלא בקונה
ולכן אין זה כ"כ מדוייק.
 
 

מבין ענין

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
אני מכיר אחד כזה...
רמז - חלק אוה"ח.
שבת שלפני פסח הוא קרוי שבת הגדול 
[/quote]

לא לזה התכוונתי, י"א שבסעיף זה נ"מ לכך שצ"ל לחבירו "שבת הגדול שלום" ולא די ב"שבת שלום".
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
פיניפיני אמר:
מחשבות אמר:
פיניפיני אמר:
באיזה נושא הלכתי בדיני ממונות ראינו מעלה בבת על בן?
בדין בר מצרא
אמנם אינו דין במוכר אלא בקונה
ולכן אין זה כ"כ מדוייק.
רמז: בהל' קנינים
שאצל אשה חצר מטעם יד איתרבאי ולכן גם קטנה קונה בחצר מה שאין כן איש שחצר מטעם שליחות והוא גמ' בב"מ יא באחד התירוצים והרבה ראשונים פוסקים זאת להלכה 
 
 

פיניפיני

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
פיניפיני אמר:
מחשבות אמר:
בדין בר מצרא
אמנם אינו דין במוכר אלא בקונה
ולכן אין זה כ"כ מדוייק.
רמז: בהל' קנינים
שאצל אשה חצר מטעם יד איתרבאי ולכן גם קטנה קונה בחצר מה שאין כן איש שחצר מטעם שליחות והוא גמ' בב"מ יא באחד התירוצים והרבה ראשונים פוסקים זאת להלכה 

לא ראיתי מי שחולק על זה ועי' נתי' סי' ר' בפתיחה
 

תנא-קמא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מאשכול חידה
הקנאקער אמר:
כיצד יתכן שאדם יזרע פעמיים את אותו צמח, באותו מקום ובאותו יום, 2 הצמחים יגדלו בדיוק באותו קצב וילקטו אותם בדיוק באותו זמן, וכן כל הפעולות שנעשו בשני הצמחים יהיו זהות לחלוטין. ולמרות הכל, האחד יהיה חייב במעשר שני והשני במעשר עני?!
 
אמת מארץ תצמח אמר:
לכאורה לפי התוס' רי"ד (ר"ה י"ב ב) ענבים העומד ליין אחר הבאת שליש והעומד לאכילה משיבאישו
 
במבי אמר:
אולי צלף שחלקו עץ וחלקו אדמה וחלק ילך לפי החנטה וחלק לפי הלקיטה.

וא"כ הווי אף בצמח אחד.

 
 

חגי פאהן

משתמש ותיק

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
תנא-קמא אמר:
מאשכול חידה
הקנאקער אמר:
כיצד יתכן שאדם יזרע פעמיים את אותו צמח, באותו מקום ובאותו יום, 2 הצמחים יגדלו בדיוק באותו קצב וילקטו אותם בדיוק באותו זמן, וכן כל הפעולות שנעשו בשני הצמחים יהיו זהות לחלוטין. ולמרות הכל, האחד יהיה חייב במעשר שני והשני במעשר עני?!
 
אמת מארץ תצמח אמר:
לכאורה לפי התוס' רי"ד (ר"ה י"ב ב) ענבים העומד ליין אחר הבאת שליש והעומד לאכילה משיבאישו
 
במבי אמר:
אולי צלף שחלקו עץ וחלקו אדמה וחלק ילך לפי החנטה וחלק לפי הלקיטה.

וא"כ הווי אף בצמח אחד.

בצלף זה לא כך
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תרומות ומעשרות סימן שלא 

סעיף קכז
קצב] <ל> האביונות של צלף נותנין עליהם חומרי האילן וחומרי זרעים, שאם היו משנה שניה שנכנס לשלישית ונלקטו קודם ט"ו בשבט, מפרישין מעשר ראשון ואחר כך מפריש מעשר אחר ופודהו, קמז ואחר שפודהו נותנו לעניים. 
רק על האביונות מברך העץ ומתעשרים 
אבל העלין והתמרות והקפריסין שברכתם אדמה אינם מתעשרים כלל אלא אם זרען לירק.
 
 

מבין ענין

משתמש ותיק
חגי פאהן אמר:
מבין ענין אמר:
אני מכיר אחד כזה...
רמז - חלק אוה"ח.

תרכה: "בסוכות תשבו שבעת ימים" וגו' "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל", הם ענני הכבוד שהקיפם בהם לבל יכם שרב ושמש.

הסיבה היא ההבדל בין סגנון הטור לסגנון השו"ע. בטור סימן זה הוא הקדמה ומפתח להלכות סוכה, וכך הוא כתב שם.

שם המשנ"ב מבאר מה השמיענו בהלכה זו:
משנה ברורה סימן תרכה ס"ק א
(א) כי בסוכות הושבתי וכו' הם ענני כבוד וכו' - ודוגמא לזה ציונו לעשות סוכות כדי שנזכור נוראותיו ונפלאותיו...

ועוד הוסיף בסו"ד שיש בזה נ"מ לכוונת ישיבת הסוכה:
"וכתבו האחרונים שיכוין בישיבתה שצונו הקדוש ברוך הוא לישב בסוכה זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני כבוד שהקיפן אז עלינו להגן עלינו מן השרב והשמש. וכל זה לצאת ידי המצוה כתקונה הא דיעבד יוצא כל שכיון לצאת לבד" [פמ"ג]:
 

מבין ענין

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
איזה סעיף בשולחן ערוך אינו מלמד שום דין הלכה או מוסר?
אני מכיר אחד כזה... רמז - חלק אוה"ח.

אגלה את התשובה -
שו"ע אוה"ח סי' קלה סעיף י"ג:
אם קטן קורא בתורה בצבור, בסימן רפ"ב. אם אין כהן אלא סומא או שאינו בקי, בסימן קל"ט:

ותו לא מידי...

וקצת נפלאתי שהשו"ע הקדיש לזה סעיף, ולא כתב זאת בסיום סעיף אחר.
 

פיניפיני

משתמש ותיק
האם יש סימן בשו"ע שאינו כלול אלא בדברים הכתובים מפורש בתורה [ללא הוספה/פירוש מחז"ל] ???
 

פיניפיני

משתמש ותיק
שואל, בעבר שמעתי בשם א' מהגדולים שאמר שאין דבר כזה, ורציתי לבקש את עזרת 'חכמי ורבני הפורום' לבדוק את זה
 

במבי

משתמש ותיק
איזו דמות כתובה בפרשה (פרשת בלק) שחיה בזמן שמואל הנביא?
 
חלק עליון תַחתִית