קדושה היא פרישות או דוקא ריבוי תענוגי עולם הזה


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 866
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קדושה היא פרישות או דוקא ריבוי תענוגי עולם הזה

שליחה על ידי נבשר » 03 יולי 2019, 20:59

שאר לעמו כתב:
03 יולי 2019, 01:52
קדושה מהותה פרישות.
אין בה צד שני צדדים.
להשתמש בעולם לתועלת, זה הנגטיב של הקדושה. כלומר הקדושה היא לא לחלל ולהשתמש בהנאות שלא לצורך. אבל כלפי השימוש לצורך לא נופל לשון קדושה. אלא זו צורתו הנכונה של עולם המעשה.
לדעתי אתה טועה מאד, דבריך הם נקראים אדם "טהור" עיין במסילת ישרים בפרק הקדושה שמדבר על ההבדל בזה אצטט כמה משפטים משם "הנה האיש המתקדש בקדושת בוראו אפילו מעשיו הגשמיים חוזרים להיות ענייני קדושה ממש, וסימניך אכילת קדשים שהיא עצמה מצות עשה, ואמרו ז"ל (פסחים נט, ב) כהנים אוכלים ובעלים מתכפרים", עוד משפט "כמאמרם ז"ל במדרש כן המאכל והמשתה שהאיש הקדוש אוכל, עילוי הוא למאכל ההוא ולמשתה ההוא, וכאילו נקרב על גבי המזבח ממש", עוד משפט "והוא הענין שאמרו עליו ז"ל (כתובות קה, ב) כל המביא דורון לת"ח כאילו הקריב בכורים. וכן אמרו (יומא עא, א) ימלא גרונם של ת"ח יין במקום נסכים", עוד משפט "על דרך זה כל תשמיש שישתמשו מדברי העולם אחרי היותם כבר דבוקים לקדושתו יתברך, הנה עילוי ויתרון הוא לדבר ההוא שזכו להיות תשמיש לצדיק, וכבר הזכירו ז"ל בענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו (חולין צא, ב) אמר רבי יצחק מלמד שנתקבצו כולן והיתה כל אחת אומרת עלי יניח צדיק ראשו". ובענין אבני המקום עיין בריש הספר בכלל חובת האדם שמדבר על האבנים (היינו הענין הג' שהעולם נברא לשימוש האדם וזה ענין קדושה) "ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו. כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך, והוא כענין מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בענין האור שגנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים וזה לשונם (חגיגה יב א): "כיון שראה אור שגנזו לצדיקים, שמח", שנאמר (משלי יג ט): "אור צדיקים ישמח". ובענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו אמרו (חולין צא ב): "אמר רבי יצחק: מלמד שנתקבצו כולן למקום אחד והיתה כל אחת אומרת, עלי יניח צדיק ראשו". עיי"ש.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1639
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 246 פעמים
קיבל תודה: 479 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קדושה היא פרישות או דוקא ריבוי תענוגי עולם הזה

שליחה על ידי שאר לעמו » 03 יולי 2019, 21:02

אדרבא, חיזקת דברי בכל מילה ומילה שציטטת.

קדושה זו הבדלה ופרישות הדבר משאר דברים.


עט ברזל
הודעות: 16
הצטרף: 15 יוני 2019, 23:20
קיבל תודה: 4 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קדושה היא פרישות או דוקא ריבוי תענוגי עולם הזה

שליחה על ידי עט ברזל » 03 יולי 2019, 22:49

המסילת ישרים בשער הפרישות כותב,כשאדם משתמש במה שצריך מאיזה סיבה שהיא,אין זה חיסרון בפרישות,וא"כ כל אדם לפי הנצרך לו,ואין להקיש מאדם לאדם,ואם משתמש רק בנצרך,הרי זה קדוש,אף אם כלפי חוץ לא נראה קדוש מעונה.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 866
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 140 פעמים
קיבל תודה: 181 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קדושה היא פרישות או דוקא ריבוי תענוגי עולם הזה

שליחה על ידי נבשר » 04 יולי 2019, 01:21

עט ברזל כתב:
03 יולי 2019, 22:49
המסילת ישרים בשער הפרישות כותב,כשאדם משתמש במה שצריך מאיזה סיבה שהיא,אין זה חיסרון בפרישות,וא"כ כל אדם לפי הנצרך לו,ואין להקיש מאדם לאדם,ואם משתמש רק בנצרך,הרי זה קדוש,אף אם כלפי חוץ לא נראה קדוש מעונה.
שוב אתם מדברים על שער הפרישות, כנראה לא קראתם את שער הקדושה כראוי שם מבואר שמעשיו של מי שמחשבתו ומגמתו ודבוק בה', א"כ מעשיו הגשמיים נהפכים לקדושה, שתכלית העולם שהוא משמש לקדוש, וזה הבאת העולם לתכליתו, היינו שקדושה היא ההשתמשות של האדם הראוי והשלם, ואז מעשהו נקרא קודש.
 


פותח הנושא
בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1314
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 555 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קדושה היא פרישות או דוקא ריבוי תענוגי עולם הזה

שליחה על ידי בן של רב » 04 יולי 2019, 02:02

אסף כתב:
03 יולי 2019, 01:18
המקורות של קדושה כפרישה רבים כמו שהביאו כאן, אך קשה מאד להגדיר את הקדושה רק כהתבדלות, דאם כן מהו "בנו בחרת ואותנו קידשת" "אני ה' מקדישכם" הבקשה "קדשנו במצוותיך", ועוד?
וכמו כן מהי מצות "קידוש השם" החביבה על בנש"ר? ודאי שמתקיימת בסירוב לעבור על מצוות השם, אולם ברמב"ם (סוף פ"ה מיסוה"ת) הביא מבחר הנהגות שהנוהג בהם קיים מצות "ונקדשתי" (דבורו בנחת עם הבריות, ועוד כיו"ב) שאין עיקר ענינם בהתבדלות כלשהי.

ובאמת רק עכשיו נתקלתי באשכול זה, ונפלאתי מדוע לא ציטט אף אחד (חוץ מהרב בן ציון ברמז) את התוס' בקידושין (ב:) וז"ל "דאסר לה אכו"ע כהקדש - והרי את מקודשת לי כלומר להיות לי מקודשת לעולם בשבילי כמו הרי הן מקודשין לשמים להיות לשמים ופשטא דמילתא מקודשת לי מיוחדת לי ומזומנת ליוהרי את מקודשת לי כלומר להיות לי מקודשת לעולם בשבילי כמו הרי הן מקודשין לשמים להיות לשמים ופשטא דמילתא מקודשת לי מיוחדת לי ומזומנת לי". ולאידך גיסא פירש רש"י "הקדשה - מקודשת ומזומנת לזנות" (בראשית לח כא).

ושמעתי דברים בענין ואכתוב בנוסח שלי, ואני מקוה שאכוון לאמת אע"פ שאני כותב בחפזי -

קדושה אינה מידה כמו רחום וחנון, אלא היא המידה היסודית ביותר - להיות מיוחדים אליו ית', וכשאנו שלו עלינו להתדמות אליו שבכך מתקשר האדם לבוראו באחדות גמורה וכמש"כ בדרך השם ובעוד מקומות. התורה מצוה על כך בפירוש "והייתם קדושים כי קדוש אני". אמנם חז"ל מוסיפים הסתייגות "קדושים תהיו יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני קדושתי למעלה מקדושתכם".
הקדושה של הקב"ה היא היותו שייך למשהו עליון מאיתנו שאין לנו בו השגה, (וכמו שבאר בנפה"ח ש"ג פ"ה שהגדרת קדושתו מתייחסת לעצמותו ית') וזהו קדושתי למעלה מקדושתכם - יש בהסתכלות זאת ראיה של רובד גבוה של אחדות הבריאה כולה, שלנו אין אפשרות לתפוס ואסור לנו לחלוטין לנהוג לפי הידיעה של האחדות הגמורה שבבריאה. אבל הקדושה שלנו היא היותינו שייכים אליו. ובאפשרותינו להתעלות מעל גבולי החומר להיות שייכים בכל דבר שבעולם לרובד הגבוה שבו - הרובד האלוקי שבו, וזה ע"י השמירה על הגבולות וההבדלה מהפחיתות שבחומר, והיחוד של כל דבר בבריאה לרצונו ית'. לכן נצטווינו בכל דבר ובכל התעסקות בעוה"ז במצוות שהם גבולות וסדרים שמביאים את האדם לרצון השם - להיות שייך אליו מכל הבחינות. זוהי הקדושה - כשם שאישה מיוחדת לבעלה ואסורה על כל העולם, והגדרתה העיקרית כאסורה באה להעמיד אותה כקשורה לבעלה (ובוודאי שחיי הנישואין עשירים ומלאים בתוכן של הקשר מעבר להתבדלות מכל השאר) כך האדם הקשור אל הבורא וחייו מלאים בתוכן הקשר - תורה ומצוות - הוא מיוחד לבורא וממילא אינו שייך לשום דבר אחר. מעשי המצוות מייחדים כל מעשה גשמי אל הרובד הגבוה הנכון והמכוון במצוות התורה לרצון השם, ומעלים את המעשה מהפחיתות שהינה אפשרית בו.
כל מעשה גשמי יכול להיות מיוחד לבורא ית"ש - אם אוכלים מצה ועוד בתיאבון כמו שנתייסדו משניות והלכות בענין ההכנה בערבי פסחים לשם כך - הרי מקיימים את רצונו של הקב"ה בשלימות ואין גבוה מעסק אכילה כזה. (ופשוט שהמכוון להנאת מעיו בלבד ולא לרצונו של מקום יצא מגדר הקדושה כי כעת אינו מיוחד במעשה זה לרצונו של הקב"ה.

מקוה שהדברים מובנים..
מקוה שהבנתי. 
וגם אם לא הבנתי, אבל מה שהבנתי זה נפלא... 
 


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1639
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 246 פעמים
קיבל תודה: 479 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קדושה היא פרישות או דוקא ריבוי תענוגי עולם הזה

שליחה על ידי שאר לעמו » 04 יולי 2019, 10:18

תחושה של שיח חרשים במקצת.
קדושה היא פרישות, שמשמעותה שהמופרש הינו במעלה עליונה (או הפוך, כגון לא תהיה קדשה).
אבל מהות המילה והמושג 'קדושה' בלשון הקודש, בכל מקום בתורה - היא פרישות והבדלה.


פותח הנושא
בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1314
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 555 פעמים
קיבל תודה: 275 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קדושה היא פרישות או דוקא ריבוי תענוגי עולם הזה

שליחה על ידי בן של רב » 04 יולי 2019, 13:41

שאר לעמו כתב:
04 יולי 2019, 10:18
תחושה של שיח חרשים במקצת.
קדושה היא פרישות, שמשמעותה שהמופרש הינו במעלה עליונה (או הפוך, כגון לא תהיה קדשה).
אבל מהות המילה והמושג 'קדושה' בלשון הקודש, בכל מקום בתורה - היא פרישות והבדלה.


אז למה באמת שלא תעיין במקורות הברורים והמפורשים שהביאו כאן, ולמשל במסילת ישרים פרק הקדושה.
שם תבין הכל באופן בהיר בלי כל חשש חרשות? 


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 941
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 70 פעמים
קיבל תודה: 248 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קדושה היא פרישות או דוקא ריבוי תענוגי עולם הזה

שליחה על ידי כלפי ליא » 04 יולי 2019, 17:17

כדאי לעיין במאמר עמוק ובהיר של הגרא"מ פייבלזון שליט"א בקונטרס החדש שיצא לאור ממנו הנקרא "ייחוד ברכה וקדושה", שם הוא נדרש במדוייק לשאלת מהי הקדושה מראיות מכריחות ביותר.


בחור_צעיר
הודעות: 13
הצטרף: 13 יולי 2018, 00:34
נתן תודה: 2 פעמים
קיבל תודה: 3 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קדושה היא פרישות או דוקא ריבוי תענוגי עולם הזה

שליחה על ידי בחור_צעיר » 04 יולי 2019, 22:16

שמעתי מהרב צבי טאו ששמע מהרב קוק זצ"ל שציטט מהזוהר:
"סטרא אחרא שרי בחיבורא וסיים בפירודא, וסטרא דקדושא שרי בפירודא וסיים בחיבורא"
תרגום: סטרא אחרא מתחיל בחיבור ומסיים בפירוד, סטרא דקדושה מתחיל בפירוד ומסיים בחיבור.
צד הקדושה באמת מתחיל קודם כל ע"י פרישה של האדם מתענוגי העולם הזה, מדוע? מכיוון שהוא לא במדריגה מספיק גבוהה בשביל שהחומריות לא תפגע בו.
הרב צבי טאו מבאר בשם הרב קוק על מסילת ישרים את דרכו של הרמח"ל, שהיא כמובן דרך הקדושה, שבמהלך הפרקים הראשונים יש הדרכה איך לפרוש מהעולם הזה ורק כשמגיעים למידת החסידות אז הרמח"ל מתחיל לרמוז על שימוש בעולם הזה מעט לצרכי קדושה, ובמדריגת הקדושה קידוש החומר כבר נהיה דבר די מרכזי, כאשר האדם מגיע למדריגה שהחומריות לא פוגעת בו כלל, וכל מעשיו החומריים מעלים את החול אל הקודש(ומברר ניצוצות וכו' ע"פ הקבלה).

דרך אגב, שימו לב לדבר הכ"כ חשוב, שסטרא אחרא מתחיל בחיבורא! כלומר מי שלא הגיע למדריגת הקדושה, ומתיר לעצמו "לקדש את החול" ולהשתמש בחומריות בדרך טובה בלבד, טועה ומטעה, ומעשיו הולכים לסטרא אחרא והוא בסוף נופל. כמו שרואים שקורה בצד הליברלי של הציונות הדתית שמפרש את כתביו הרזיים והעמוקים של הרב קוק(שמכוונים אל מדרגת כנסת ישראל, או אל מדרגה עתידית ביותר שכל אדם פרטי מישראל יגיע אליה בעתיד הרחוק של הגאולה) כאילו ארץ ישראל הופכת את כל תושביה לבעלי מדריגת הקדושה וכביכול מותר להם להשתמש בחומריות כרצונם(חיבורא מוקדמת מדי,כלומר עצת הסטרא אחרא).
אמנם רואים ניצוצות לעתיד הרחוק הזה בימינו, כאשר יש שאיפה רוחנית עמוקה יותר מבעבר אצל הרבה יהודים, ויש חזרה בתשובה מרובה שנובעת ממפגש עם עומקי התורה, אך אנחנו רק בהתחלה, ורבנים רבים בציונות הדתית מתריעים על קריאה בספריו העמוקים של הרב קוק ללא הדרכה שמביא צעירים לבלבול ולאבדן יראת שמיים. (כיום בהרבה ישיבות הדת"ל קוראים בספרים הללו כבר בשנים הראשונות, מתוך התלהבות מהחזון המדהים של הרב קוק צעירים רבים מתבלבלים ושוכחים שקודם כל יש מסילת ישרים וגמרא והלכה ורק לאחר שנים ובהדרכת רב גדול אפשר ללמוד את כתבי הרב זצ"ל העמוקים)
הטענה היא שהפוטנציאל הנשמתי של הדור הוא הולך ונעשה יותר ויותר גבוהה ככל שמתקדמת אתחלתא דגאולה החומרית, ונבנות לאט לאט עוד ועוד קומות רוחניות, בדרך לחזון העתידי שחוזה הרב קוק שכל העם יהיה במדריגת הקדושה, ויוכל לקדש את החומר במעשיו היומיומיים ולא יצטרך יותר מדי לחשב את מעשיו אלא דבקות אלוקית תנבע ממנו וכל רצונותיו יהיו רק אהבה ודבקות בה' יתברך ואז יתקדש החומר כנ"ל.
אך כאמור, מי שחושב שאנחנו כעת במדריגה זו טועה ומטעה, וככה מתדרדרים הצעירים בציונות הדתית אל עזיבת הדת ח"ו. אסור לזוז מסעיף אחד בשולחן ערוך וכך גם אמר הרב קוק, וממשיכי דרכו האמיתית כיום הם בערך 30%-40% מהציונות הדתית, הצד היותר חרדי שבה.

שנזכה להתחיל בפירודא(פרישות מהעולם הזה) ולסיים באיחודא לעתיד לבוא.
 


פינצ'ה
הודעות: 7
הצטרף: 01 יולי 2019, 02:43
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קדושה היא פרישות או דוקא ריבוי תענוגי עולם הזה

שליחה על ידי פינצ'ה » 05 יולי 2019, 01:55

כלפי ליא כתב:
04 יולי 2019, 17:17
כדאי לעיין במאמר עמוק ובהיר של הגרא"מ פייבלזון שליט"א בקונטרס החדש שיצא לאור ממנו הנקרא "ייחוד ברכה וקדושה", שם הוא נדרש במדוייק לשאלת מהי הקדושה מראיות מכריחות ביותר.
אודה לך מאוד אם תוכל לזכות אותנו במאמר ישר כח!
 


פינצ'ה
הודעות: 7
הצטרף: 01 יולי 2019, 02:43
נתן תודה: 4 פעמים
קיבל תודה: 5 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קדושה היא פרישות או דוקא ריבוי תענוגי עולם הזה

שליחה על ידי פינצ'ה » 05 יולי 2019, 01:56

בחור_צעיר כתב:
04 יולי 2019, 22:16
ממשיכי דרכו האמיתית כיום הם בערך 30%-40% מהציונות הדתית
הלואי... אולי 2% .. אבל זה נושא לפורום אחר...


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 941
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 70 פעמים
קיבל תודה: 248 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: קדושה היא פרישות או דוקא ריבוי תענוגי עולם הזה

שליחה על ידי כלפי ליא » 05 יולי 2019, 17:37

ייחוד ברכה וקדושה
ייחוד ברכה סופי.pdf
אין לך את ההרשאות המתאימות על מנת לצפות בקבצים המצורפים להודעה זאת.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים