אפרושי מאיסורא

נושאים שונים

פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1553
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

אפרושי מאיסורא

שליחה על ידי יהודה1 » 08 יולי 2019, 09:08

מה הגדרים בנושא זה.
האם כל אחד רשאי להכות מישהו כדי למנעו מאיסור. ומה הדין לגזול מממונו או למנוע ממנו ממון השייך לו?
עיין ב"ק כח.
"ר"נ בר יצחק אמר בעבד שמסר לו רבו שפחה כנענית עד האידנא היתירא והשתא איסורא"
אולי רק בעבד שהוא ברשות רבו?

ערכים:


שניאור
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 688
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 371 פעמים
קיבל תודה: 205 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אפרושי מאיסורא

שליחה על ידי שניאור » 08 יולי 2019, 10:19

עי' נתיבות המשפט סי' ג' סק"א ובמשובב נתיבות שם שהאריכו בזה טובא, מיהו לענין לגזול ממונו לכאורה לכו"ע אסור, זולת בג' החמורות דלא עדיף מלהרגו, כתבתי מסברא בלא מקור.


מבקש אמת
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 2094
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 219 פעמים
קיבל תודה: 747 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אפרושי מאיסורא

שליחה על ידי מבקש אמת » 08 יולי 2019, 13:47

ים של שלמה פרק המניח:

ה"ה כל בר ישראל יכול להכות חבירו, כדי לאפרושי מאיסורא. וכן [הבאתי] לקמן סי' כ"ז פסק הרא"ש להדיא שמותר. וכן איתא בערכין (טז,ב) יכול לא יכנו ולא יסטרנו על דבר תוכחה כו'. אלמא שמותר להכותו על דבר תוכחה. ודוקא באדם מוחזק לכשרות, שידוע שלשם שמים עשה. והוא אדם חשוב ומופלג. אבל בסתמא דאינשי לאו כל כמיניה. דא"כ לא שבקת חי לכל בריה. וכל אדם ריק ילך ויכה חבירו על דבר הוכחה, כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. והתורה לא נתנה רשות ומקל ורצועה אלא לדיין, או לאדם חשוב, שראוי להיות דבריו נשמעים. ג"כ לפי שעה מותר להכות חבירו, ולהפרישו מאיסורא. והכל לפי ראות עיני הדיין. ודוקא לאפרושי משארי איסורא, דבינו לשמים. אבל מה שבין אדם לחבירו, כגון אחד שהכה חבירו. שמותר לכל אדם, אפי' איש פשוט, להציל אחיו, ויכול להכות המכה, כדי להציל המוכה כמו שאפרש לקמן.


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1553
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 404 פעמים
קיבל תודה: 321 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אפרושי מאיסורא

שליחה על ידי יהודה1 » 08 יולי 2019, 14:23

@מבקש אמת שים לב שהטעם הוא משום שלאו כל כמיניה, ולא משום שלא היתירה התורה אלא לדיין.
ולכאורה יש לדון במקום שהממון כבר ברשותו שלא יצטרך להחזיר אלא על פי בי"ד.


יעקב שלם
משתמש ותיק
מאמרים: 0
הודעות: 1084
הצטרף: 10 אפריל 2018, 11:52
נתן תודה: 393 פעמים
קיבל תודה: 323 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אפרושי מאיסורא

שליחה על ידי יעקב שלם » 08 יולי 2019, 19:51

פעם שאלתי ת"ח על מה שמוזכר בכמה ראשונים להכות אשה
והשיב לי שהכוונה לאפרושי מאיסורא ומה שייחסו לבעל כי במציאות אז היתה שליטה לבעל


בן המתחטא
מאמרים: 0
הודעות: 88
הצטרף: 02 ספטמבר 2019, 22:20
נתן תודה: 104 פעמים
קיבל תודה: 38 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: אפרושי מאיסורא

שליחה על ידי בן המתחטא » 17 נובמבר 2019, 22:25

עיין סמ"ע חו"מ תכא' ס"ק כח' שכתב שאם המפריש אינו בר הכי ובשאר פעמים אינו מפריש אסור לו להכות. כי ודאי הוא מחמת שנאה. ובט"ז שם נחלק עליו וכתב מה לי בזה שיש לו שנאה...וכי בכונת הלב תליא מילתא ואף דאין דרכו כן פעמים אחרים, הרי לא יפה עשה באותן הפעמים. אמנם בהאי מעשה שפיר קעביד ומצוה קעביד.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה
  • חשש מצוי מאוד למגילה פסולה! לאפרושי מאיסורא!
    על ידי מכל מלמדי השכלתי » 20 מרץ 2019, 01:05 » ב הלכה ומנהג
    4 תגובות
    259 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יהודי
    22 מרץ 2019, 15:34
  • חמירא סכנתא מאיסורא - חולין ט
    על ידי שי גולד » 23 יוני 2019, 16:18 » ב חולין
    5 תגובות
    267 צפיות
    הודעה אחרונה על ידי יהודי
    24 יוני 2019, 16:18

חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 3 אורחים