זכרונות אמר:
אולי תסביר מי מסלף הרי לפניך את כל הקטע בתוספת תחילת דבריו שמדבר על תוספת יום הכיפורים
"ספר יראים סימן תכ [דפוס ישן - קיח]
וצריך להוסיף מחול על הקדש בין בכניסתו בין ביציאתו ותניא [פ"א ב'] ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש יכול יתענה בתשעה ת"ל בערב אי בערב יכול משתחשך ת"ל בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבע"י מכאן שמוסיפין מחול על הקדש אין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין ת"ל מערב עד ערב ושיעור התוספת לא נתפרש בתורה אך צריך להוסיף ולפרוש מעט קודם סוף שקיעת החמה דמשקיעת החמה ואילך הו"ל בין השמשות דתניא בשבת פרק במה מדליקין [ל"ד ב'] איזהו בין השמשות פי' ספק יום ספק לילה משתשקע החמה דברי ר' יהודה ואמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן הלכה כר' יהודה לענין שבת וכן לענין יום הכפורים ולימים טובים. משתשקע החמה פי' מסוף שקיעת החמה וכמה מאותו זמן עד צאת הכוכבים אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל ג' חלקי מיל ולאו היינו שקיעת החמה דתניא בפסחים פ' מי שהיה טמא [צ"ד א'] משקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין דההוא פירושא מתחילת שקיעת החמה פי' זה של שקיעת החמה זה פירוש רבינו יעקב זצ"ל ואני פירשתי ענין אחר מפני ראיות וקושיות והרוצה לדעת פירושי יעיין למעלה בחייבי סקילה במחלל שבת [סי' רע"ד]"
היראים מדבר על תוספת יוה"כ ואומר " אך צריך להוסיף ולפרוש מעט קודם סוף שקיעת החמה דמשקיעת החמה ואילך הו"ל בין השמשות"
ומוסיף היראים "משתשקע החמה פי' מסוף שקיעת החמה וכמה מאותו זמן עד צאת הכוכבים אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל ג' חלקי מיל ולאו היינו שקיעת החמה דתניא בפסחים פ' מי שהיה טמא [צ"ד א'] משקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין דההוא פירושא מתחילת שקיעת החמה"
כאן מסביר היראים משתשקע החמה שהוא סוף הזמן לתוספת ומאז מתחיל בין השמשות, הכוונה לסוף השקיעה, שהוא ג' רבעי מיל לפני צאה"כ, ולא לשקיעה שלמדנו בפסחים "משקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך ה' מילין דההוא פירושא מתחילת שקיעת החמה" כי השקיעה שלמדנו במסכת פסחים היא תחילת שקיעת החמה וממנה עד צאה"כ ה' מיל, הרי שצאת הכוכבים הוא ה' מיל אחרי השקיעה וג' רבעי מיל לפני צאה"כ מתחיל ביהש"מ וקצת לפני זה יש להוסיף על הקודש בערב יום כיפור, הרי שביהש"מ מתחיל ד' מיל ורביע אחרי תחילת שקיעת החמה
ומסיים היראים "פי' זה של שקיעת החמה זה פירוש רבינו יעקב זצ"ל" שזה רבו הידוע שאנו מכנים אותו רבינו תם
אני אמרתי שהוא לא מדבר על יוהכ"פ ??????
אתה סובל מחוסר הבנה חמור, בהבנת הנקרא .
אמרתי דבר אחד, שהוא
לא התיר לאכול אחרי השקיעה הראשונה
ולא שאל משבת ו
לא תירץ
דעתו ביוהכ"פ שווה בדיוק לדעתו בשבת .
הוא סך הכל מביא את שני הדעות, שלו ושל ר"ת, כמו שהוא כבר הזכיר את דעתו בהלכות שבת , לדעת ר"ת- מותר לאכול עד שלש רבעי מיל לפני שקיעה שניה, ותוספת זה מעט לפני כן .
ולדעתו -שקיעה היא שקיעה ראשונה ומאז לילה, ותוספת היא מעט לפני שקיעה ראשונה, ואיסור דאורייתא גמור לדעתו לאכול אחרי שקיעה ראשונה בערב יוהכ"פ, ומותר לאכול לכתחילה אחרי שקיעה ראשונה במוצאי יוהכ"פ (רק צריך להוסיף מעט משום תוספת בצאתו )וכבר האריך להסביר את שיטתו לעיל, לכן לא חזר שוב על דבריו והפנה למה שכתב שם .