דרושה דרשה!

איש בנימין

משתמש ותיק
מחפש דחוף ווארט יפה לשבע ברכות (עדיף כמובן לקשר לפרשת השבוע)
ישר כח עצום!!!
 

ר' יונה

משתמש ותיק
לפחות פתיח:
למה האתון של בלעם דוקא דיבר ולא משהו אחר?
אלא שהאתון בא לבלעם ואומר לו, מה הכוח שלך? רק בפה. לדבר ולקלל. אה, את זה גם אני יודע. גם אתון יודע לדבר....
אז אם בלעם יודע לדבר, ואם האתון מדבר, אז גם אני רוצה לדבר...
 

yosf

משתמש ותיק
ר' יונה אמר:
לפחות פתיח:
למה האתון של בלעם דוקא דיבר ולא משהו אחר?
אלא שהאתון בא לבלעם ואומר לו, מה הכוח שלך? רק בפה. לדבר ולקלל. אה, את זה גם אני יודע. גם אתון יודע לדבר....
אז אם בלעם יודע לדבר, ואם האתון מדבר, אז גם אני רוצה לדבר...
ממש מותק...
דרך אגב זה לא חייב ליהות רק השבוע תמיד אפשר לפתוח בזה
 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
מה טובו אהליך יעקב - שאין פתחיהן מכוונים.

שורש ההימנעות מפזילה לבית של השני הוא ההבנה וההתבוננות שכל אחד מבני הזוג עם תכונותיו ומעלותיו הייחודיות הוא ממש פלגא דגופא של השני ע"פ בת קול שיוצאת קודם יצירת הולד ורק מכאן יש לו שלמות עמוקה ונצחית.
וזה כמו שאדם לא רוצה להחליף אברים עם רעהו...

להשלמת הענין עיין בחינוך על מצות 'ושמח'.
 

שמעיה

משתמש ותיק
אגב, כדאי למי שמכין דרשה לשבע ברכות שלא לתלותה בפרשה.
כך, שאם יארע ויצטרך לדבר שוב בפעם אחרת, יהיה לו מן המוכן.
(כמו כן, הרבה פעמים לבסוף אין צריכים לדרשן, והדרשה מכאיבה בבטן מחשש תפוגת התוקף. ואילו כאשר היא מתאימה לכל עת, הוא מטמינה בבית גנזיו לשעת הכושר.)
 

איש בנימין

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעיה אמר:
אגב, כדאי למי שמכין דרשה לשבע ברכות שלא לתלותה בפרשה.
כך, שאם יארע ויצטרך לדבר שוב בפעם אחרת, יהיה לו מן המוכן.
(כמו כן, הרבה פעמים לבסוף אין צריכים לדרשן, והדרשה מכאיבה בבטן מחשש תפוגת התוקף. ואילו כאשר היא מתאימה לכל עת, הוא מטמינה בבית גנזיו לשעת הכושר.)

נו, אז תביא משהו שלא קשור לפרשה...
 

אלף זעירא

משתמש רגיל
ווארט א' - שמעתי מהגר''ל מינצברג זצ''ל: 'איש ואשה שזכו שכינה שרויה ביניהם. לא זכו אש אוכלתן'. היינו כשזכו יש את האות י' באיש והאות ה' באשה וביחד זה שם ה', וזהו שכינה שרויה ביניהם. וכשלא זכו מסתלקת השכינה מביניהם, ומשחסר האות י' באיש והאות ה' באשה נשאר בשניהם רק האותיות 'אש', וזהו 'אש אוכלתן'. ע''כ ידוע ומפורסם.
ואמר הגר''ל [לא מדיליה אלא בשם אחד] רמז בזה, שהי' של האיש מרמז על עשר הלכות שיש ברמב''ם שהבעל חייב לאשתו, והה' של האשה מרמז על חמש הלכות שכתב הרמב''ם שהאשה חייבת לאיש. וכאשר מקיימים את כל ההלכות הנ''ל לכבדה ולאהוב אותה וכו' וכן מצד האשה לאיש אז שכינה שרויה ביניהם.
ווארט שני - 'שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם'. למה דווקא כשמחה ההיא? אלא שאדם וחוה היו הזוג היחידי בעולם ומשכך לא קינאו באף אחד והיו מאוחדים ומקושרים בשלימות, וזהו שאנו מברכים את החתן והכלה שהקב''ה ישמח אותם שיזכו למצב הנ''ל.
 

כרם

משתמש ותיק
ועל דרך זה שמעתי פעם בדרשה:
איש ואשה שכינה ביניהם, יו"ד באיש וה"א באשה. כתוב בפסוק כי בי=ה ה' צור עולמים, ודורשים ביו"ד העולם הבא, ובה"א העולם הזה.
זו היא חלוקת התפקידים בין האיש והאשה, יו"ד - העולם הרוחני העולם הבא - באיש, וה"א - העולם הגשמי העולם הזה - באשה, ואז שכינה ביניהם.

עוד שמעתי:
מה פירוש שכינה ביניהם?
בשעת התנאים מאחלים לזוג: שיהא הקשר של קיימא. בנישואין מאחלים: שיהיה בנין עדי עד.
וההבדל ביניהם?
כאשר לוקחים חוט באורך מסוים וקושרים אותו בחוט באורך מסוים - אחרי הקשירה יהיה הסך הכל פחות משניהם ביחד לפני הקשר, כי הקשר ממעט את האורך.
לעומת זאת, אם לוקחים לבינה ועוד לבינה ובונים בבנין, יהיה הסך הכל יותר מהאורך של שני הלבינים לפני הבניה, כי הטיט מחבר אותם.
וזהו "שכינה ביניהם", היא הדבק שבין הלבינים שמחזיק את הבית.
מזל טוב!
 

איש האמת

משתמש ותיק
אלף זעירא אמר:
ארט שני - 'שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם'. למה דווקא כשמחה ההיא? אלא שאדם וחוה היו הזוג היחידי בעולם ומשכך לא קינאו באף אחד והיו מאוחדים ומקושרים בשלימות, וזהו שאנו מברכים את החתן והכלה שהקב''ה ישמח אותם שיזכו למצב הנ''ל
את הווארט הזה ראיתי בספר חופת ציון מהגרב"צ מוצפי בפרק שמבאר את עניין השבע ברכות
 
חלק עליון תַחתִית