סוטה יז. כיסוי הדם 'הכשר מצוה'

כללי הפורום
פותח נושא חדש? שים לב! למען שמירת הסדר הטוב, יש לציין בכותרת הנושא את שם המסכת והדף המדויק עליו נסוב הדיון

פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1338
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 639 פעמים
קיבל תודה: 439 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

סוטה יז. כיסוי הדם 'הכשר מצוה'

שליחה על ידי אוריאל » 10 יולי 2019, 09:41

דריש רבא בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר זכו בניו לב' מצות אפר פרה ועפר סוטה והאיכא נמי עפר כיסוי הדם התם הכשר מצוה איכא הנאה.

מפני מה כיסוי הדם מוגדר "הכשר מצוה", והלא לכאורה זו מצוה גמורה, ומברכים עליה ברכת המצוות. ועוד, מפני מה הוזקקה לזה הגמרא, הא אפילו אם הוי מצוה ולא 'הכשר מצוה', ס"ס 'הנאה ליכא' כיון שאין כאן הנאה גשמית בעולם הזה, שהרי הבשר מותר לאכילה גם בלא הכיסוי, וכמו שכתב רש"י בחולין פח:

ערכים:


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1187
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 239 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סוטה יז. כיסוי הדם 'הכשר מצוה'

שליחה על ידי נבשר » 10 יולי 2019, 20:42

אוריאל כתב:
10 יולי 2019, 09:41
דריש רבא בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר זכו בניו לב' מצות אפר פרה ועפר סוטה והאיכא נמי עפר כיסוי הדם התם הכשר מצוה איכא הנאה.

מפני מה כיסוי הדם מוגדר "הכשר מצוה", והלא לכאורה זו מצוה גמורה, ומברכים עליה ברכת המצוות. ועוד, מפני מה הוזקקה לזה הגמרא, הא אפילו אם הוי מצוה ולא 'הכשר מצוה', ס"ס 'הנאה ליכא' כיון שאין כאן הנאה גשמית בעולם הזה, שהרי הבשר מותר לאכילה גם בלא הכיסוי, וכמו שכתב רש"י בחולין פח:
אפשר שהוי הכשר מצוה לפי דעת החינוך "לפי שהנפש תלויה בדם, כמו שאמרנו באיסור דם (מצוה קמח), ולכן ראוי לנו לכסות הנפש ולהסתירו מעין רואיו טרם נאכל הבשר, כי גם בה נקנה קצת אכזריות בנפשנו לאכול הבשר, והנפש נשפך לפנינו", א"כ הוי הכשר, שכל עניינה מחמת האכילה, אמנם אין מעכב אכילה, אבל הוי הכשר. ועוד אפשר לומר לפי כמה דעות שמצות כיסוי הוי גמר השחיטה וכן משמע מרש"י ז' ע"ב בביצה, א"כ כמו הכשר מצוה ששייכת לשחיטה.
 


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1338
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 639 פעמים
קיבל תודה: 439 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סוטה יז. כיסוי הדם 'הכשר מצוה'

שליחה על ידי אוריאל » 11 יולי 2019, 00:19

נבשר כתב:
10 יולי 2019, 20:42
ועוד אפשר לומר לפי כמה דעות שמצות כיסוי הוי גמר השחיטה וכן משמע מרש"י ז' ע"ב בביצה, א"כ כמו הכשר מצוה ששייכת לשחיטה.
ג"א חשבתי על הכיוון הזה.
כוונתך למחלוקת הראשונים שהביא הט"ז ביו"ד סי' י"ט אם כיסוי הדם הוי מצוה בפני עצמה או גמר השחיטה. ואמנם להלכה פסק הרמ"א שם דהוו ב' מצוות נפרדות לפי מה שביאר הט"ז דלכן מעיקר הדין מותר לדבר בין השחיטה לכיסוי, וכלשונו ג"כ בסי' כ"ח.


נבשר
משתמש ותיק
הודעות: 1187
הצטרף: 28 אוגוסט 2018, 00:55
נתן תודה: 189 פעמים
קיבל תודה: 239 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סוטה יז. כיסוי הדם 'הכשר מצוה'

שליחה על ידי נבשר » 11 יולי 2019, 00:58

אוריאל כתב:
10 יולי 2019, 09:41
דריש רבא בשכר שאמר אברהם אבינו ואנכי עפר ואפר זכו בניו לב' מצות אפר פרה ועפר סוטה והאיכא נמי עפר כיסוי הדם התם הכשר מצוה איכא הנאה.

מפני מה כיסוי הדם מוגדר "הכשר מצוה", והלא לכאורה זו מצוה גמורה, ומברכים עליה ברכת המצוות. ועוד, מפני מה הוזקקה לזה הגמרא, הא אפילו אם הוי מצוה ולא 'הכשר מצוה', ס"ס 'הנאה ליכא' כיון שאין כאן הנאה גשמית בעולם הזה, שהרי הבשר מותר לאכילה גם בלא הכיסוי, וכמו שכתב רש"י בחולין פח:
לגבי שאלה ב' שלא הוי בזה הנאה שהרי שרי לו לאכול בלא לכסות, זה אפשר ע"פ החינוך לעיל שאמנם שרי בדיעבד אבל ודאי שלא לכתחילה שהוא אוכל והדם לפניו, לכך בעינן לב' הסברות, ועוד בתוס' ביצה ח' ע"א כתוב שמשום שמחת יו"ט מותר לכסות, אמנם במהרש"א וכן בשאר אחרונים מבואר שם שודאי לא שייך שמחת יו"ט בכיסוי שבין כך שרי לו לאכול ודברי התוס' קאי על היתר לשחוט, אמנם כמדומני שראיתי באחד האחרונים או הראשונים אולי רשב"א שהוי שמחת יו"ט במה דאוכל בקיום המצוה, וזה על דרך לעיל שלכתחילה בעי לכסות. ומה הדין ביודע שיפסיד המצוה כגון שהדם יתייבש ויהיה קרוש שאין מחוייב בכיסוי, האם נמי שרי לו לאכול, או עוד שחיישינן שמא ישכח מפני אכילתו, כמדומה שזה ברשב"א שם. ואוולי יותר בדוחק כיון שאיכא עליו איסור לשחוט היכא שיודע שאין בידו לקיים המצוה, א"כ כמו שהמצוה מתרת לו באכילה, שהרי אם לא יכל לכסות היה אסור לו, ודחוק. 
 


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1225
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 348 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סוטה יז. כיסוי הדם 'הכשר מצוה'

שליחה על ידי כלפי ליא » 11 יולי 2019, 01:07

כך הקריאה: אמנם הכשר מצוה איכא, אבל הנאה ליכא.

[ואין כוונת הגמ' שהכשר מצוה זה סיבה שלא מחשיבים את זה].

ועפר כיסוי הדם נקרא הכשר מצוה, כי זה לא חפץ של מצוה כמו לולב, אלא העיקר שהדם יהיה מכוסה [והרי כסהו הרוח כ"ז שלא נתגלה פטור], משא"כ עפר סוטה שהעפר עצמו חלק מהמצוה. אמנם אין הבדל בין הכשר מצוה למצוה, וההבדל הוא רק שבזה יש הנאה ובזה אין.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1784
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 168 פעמים
קיבל תודה: 591 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סוטה יז. כיסוי הדם 'הכשר מצוה'

שליחה על ידי מבקש אמת » 11 יולי 2019, 07:11

כלפי ליא כתב:
11 יולי 2019, 01:07
כך הקריאה: אמנם הכשר מצוה איכא, אבל הנאה ליכא.

[ואין כוונת הגמ' שהכשר מצוה זה סיבה שלא מחשיבים את זה].

ועפר כיסוי הדם נקרא הכשר מצוה, כי זה לא חפץ של מצוה כמו לולב, אלא העיקר שהדם יהיה מכוסה [והרי כסהו הרוח כ"ז שלא נתגלה פטור], משא"כ עפר סוטה שהעפר עצמו חלק מהמצוה. אמנם אין הבדל בין הכשר מצוה למצוה, וההבדל הוא רק שבזה יש הנאה ובזה אין.
א"כ עדיין קשה למה הוצרכה הגמ' לומר שהוא הכשר מצוה, הלא החילוק הוא בין היכא דאיכא הנאה להיכא דליכא, וללא שייכות לענין הכשר מצוה, והיתה הגמ' צריכה לומר "התם ליכא הנאה הכא איכא הנאה"?

ועוד קשה דגם באפר פרה אדומה אין האפר עצמו מצוה אלא רק הכשר לטהר את הטמא מטומאתו, וכן בעפר סוטה הוי הכשר לברר טהרת הסוטה, ומאי שנא מכיסוי הדם?

ונראה לבאר עפמ"ש הגליון מהרש"א ביו"ד סי' כח לדחות הוכחת התוי"ט מגמ' זו דכיסוי הדם אינו מעכב היתר אכילת הבשר, ודחה הגליון מהרש"א דאף אם הכיסוי מעכב מ"מ לולי מצות כיסוי היה הבשר מותר באכילה, משא"כ לולי אפר פרה היה הטמא נשאר בטומאתו ולולי עפר סוטה היתה הסוטה נשארת באיסורה. ולפי"ז מדוייק היטב לשון הגמ', דאף דהוי הכשר מצוה - כלומר שמכשיר את השחיטה - והיה מקום לומר דחשיב הנאה משום שבלא"ה לא מתירה השחיטה את הבשר, קמ"ל הגמ'  דמ"מ הנאה ליכא, והיינו משום שכל העיכוב נובע מהמצוה ואי לאו המצוה לא היה עיכוב כלל.


 


פותח הנושא
אוריאל
משתמש ותיק
הודעות: 1338
הצטרף: 26 יוני 2017, 22:51
נתן תודה: 639 פעמים
קיבל תודה: 439 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: סוטה יז. כיסוי הדם 'הכשר מצוה'

שליחה על ידי אוריאל » 11 יולי 2019, 12:54

@מבקש אמת, חשבתי על דברים קרובים לדבריך [וכבר קדם לגליון מהרש"א, הל"ח, הובא בפמ"ג סי' י"ט. אם כי לפי זה העיקר הוא שזה "הכשר האכילה" ולא הכשר המצוה].
חשבתי בדרך פלפול בעוד אופן, ואני מעתיק כאן את הדברים, ואשמח לחוו"ד.

הכשר מצוה איכא הנאה ליכא.
הנה זה פשוט שיש על כיסוי הדם שכר לעולם הבא, כמו על כל מצוה, אלא דמשום מה הבינה הגמרא דמה שאמרו בשכר שאמר ואנכי עפר ואפר היינו דקיבלו ע"ז שכר בעולם הזה [ועיין מהרש"א חולין פ"ח, ומתבאר מדבריו דה"ט לפי שזה פשוט שהמצוות היו נצרכות מצד עצמם והיו ניתנות לישראל בכל מקרה, וממילא גם שכרן לעוה"ב, אלא שבזכות אברהם נוסף איזה שכר מיוחד והנאה מיוחדת כאן בעוה"ז, כגון תפילין שיהיו הגויים יראים, וכמ"ש רש"י בחולין פט., ופרה אדומה דבלא זה היו צריכים טורח אחר גדול יותר, וההנאה שיש בה שהיא מטהרת את הטמאי מת, וגם שחוסכת פורעניות מישראל כאן בעוה"ז שהרי אמרו שכל פורענות יש בה מחטא העגל, ותכלת יל"ע אולי אם זה נכלל במצות ציצית א"כ אפש"ל דלולי "מחוט" לא היתה ניתנת התכלת, ואם זה מצוה בפ"ע שמוכרחה להיות, אולי היה ניתן בדרך קשה יותר ולא ע"י החילזון או היה ניתן חוט בצבע אחד לעשות, וההנאה שיש בתכלת פירש"י שהקב"ה זוכר על ידי זה את כל המצות, עיין בכ"ז], ובכיסוי הדם אין איזה הנאה מיוחדת כאן בעולם הזה, שהרי הבשר גם בלא זה מותר באכילה כמ"ש רש"י בחולין פח:, ושכר מצוה ליכא בהאי עלמא.

אולם צריך להבין למה זה אמרה הגמרא "הכשר מצוה איכא", ומה הכוונה בזה, והלא לכאורה היא מצוה ממש, וגם מאי נפ"מ, הא אפילו אם היא מצוה ממש מ"מ ס"ס אין כאן הנאה כאמור, והיה מספיק לומר "כיסוי הדם הנאה ליכא".

ונראה ע"ד הפלפול, דהנה כתב הפני שלמה ברכות כח. וכיו"ב במהרש"א סוטה יד. דאע"פ דאין עושין המצוות ע"מ לקבל פרס, מ"מ כל זה במצוה שהוא חייב בה, אבל אם הוא עושה איזה פעולה כדי להביא עצמו לידי החיוב במצוה, ע"ז רשאי לעשות ע"מ לקבל פרס. וניתן עוד לומר עפ"ז, דמה ששכר מצוה ליכא בהאי עלמא הוא רק במצוה שחייב בה כבר, אבל במצוה שהוא מביא עצמו לידי החיוב בה יש לו שכר בעוה"ז, וממילא היה מקום לומר דכיסוי הדם כיון שהוא עצמו הביאו לידי החיוב בה לאחר ששחט, יהיה לו ע"ז שכר בהאי עלמא, וא"כ שפיר "הנאה" נמי איכא, וקשה למה לא כלל זאת רבא.

ולזה אמרה הגמרא "הכשר מצוה איכא", והמכוון בזה, דהנה בשלמא בכגון ההיא דברכות כח. דהלך רבי זירא וחייב עצמו במצות כבוד ת"ח לקום מפניהם, הנה זו מצוה שלא היה חייב בה, ויש מעלה גדולה בעשייתה מצד עצמה, ואף שלא היה חייב בה, מ"מ זה ראוי שיחייב עצמו ויקיים מצוה זו של כבוד ת"ח, ולכן כאשר הביא עצמו לידי החיוב יכול לקבל ע"ז שכר. אבל כיסוי הדם, אף שהאדם מביא עצמו לידי החיוב בשחיטת הבהמה, מ"מ הא גופא אין לנו יתרון בזה, ואם רוצה שלא לשחוט ולא לכסות אין בזה שום הפסד מצוה או חיסרון, שאין לנו ענין בכיסוי ובשחיטה מצד עצמם, אלא שאם שחט יש לו לכסות, ובדבר כזה אף שהביא עצמו לידי חיוב אין לו שכר בעוה"ז [וכלשון הגמרא בכתובות מ. אי אמרה לא בעינא ליתה לעשה כלל].

וזה המכוון באומרו "הכשר מצוה איכא", אף שבאמת כיסוי הדם היא מצות עשה גמורה, מ"מ גדר המצוה שהכיסוי הוא רק כהכשר לשחיטה, והוא צורך השחיטה [ואף שכתב רש"י שהבשר מותר, מ"מ הכוונה דהכיסוי חיובו נוצר רק מכח השחיטה, ורק בסיבתה, בלא שום ענין מצד עצמו], ולכן אין ע"ז שכר בעוה"ז, וממילא "הנאה ליכא", והלשון "הכשר מצוה" הוא לשון מושאל בענין זה [וצריך לברר עוד הדבר עם הלשון "הכשר מצוה" שאמרו בפ"ק דיבמות, ולעיין ברש"י ותוס' שם].

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים