יהודה1 אמר:עניין חזקה מורכב מאוד ויש הרבה דברים שנקראים בשם זה וחלקם כן מוציאים ממון כמו "חזקה אין אדם פורע תוך זמנו" או "חזקה אין העדים חותמים על השטר אלא אם כן נעשו בגדול"
גם על עדים אפשר לשאול כך שהרי כל מה שאנו מאמינים להם זה בגלל חזקה שאינם פסולים.
בפשטות יש לומר שאם אחרי קבלת החזקה אנו מסיקים דבר מסויים, כבר מתייחסים אליו כוודאי גם לגבי תוצאות אחרות. אמנם אם כדי להכריע את הדין אנו צריכים להשתמש בחזקה אז היא לא מוציאה ממון. כאן השטר הוא המוציא אלא שאנו מקבלים אותו מכח חזקה.
חשבתי על כיוון כזה אבל יש לי בזה בעיה כיון שיש הבדל בין עדים שאנו מסיקים שהם עדים כשרים שזה לא נקרא להוציא ממון כיון שזה לא על גוף הספק מה היה והאם הוא חייב ולכך אנו יכולים להכריע ע"פ חזקה אבל בשטר אם אני מכריע שהשטר הוא אינו בגניבה ואני אומר שהוא הגיע לידו בדין הוי אומר אני מכריע את גוף הספק האם היה פה הלוואה או לא שזה איני יכול לעשות ע"י חזקה.יהודה1 אמר:עניין חזקה מורכב מאוד ויש הרבה דברים שנקראים בשם זה וחלקם כן מוציאים ממון כמו "חזקה אין אדם פורע תוך זמנו" או "חזקה אין העדים חותמים על השטר אלא אם כן נעשו בגדול"
גם על עדים אפשר לשאול כך שהרי כל מה שאנו מאמינים להם זה בגלל חזקה שאינם פסולים.
בפשטות יש לומר שאם אחרי קבלת החזקה אנו מסיקים דבר מסויים, כבר מתייחסים אליו כוודאי גם לגבי תוצאות אחרות. אמנם אם כדי להכריע את הדין אנו צריכים להשתמש בחזקה אז היא לא מוציאה ממון. כאן השטר הוא המוציא אלא שאנו מקבלים אותו מכח חזקה.
למה אי אפשר לדון בנפרד? קודם אנו אומרים חזקה שמה שתחת יד אדם שלו, וממילא וודאי השטר ניתן על ידי הלווה. אחר כך זה כבר נחשב כעדות על ההלוואה שהרי יש כאן חתימת עדים והראיה נמצאת ביד המלוה.הלבדיקע'ר אמר:אבל בשטר אם אני מכריע שהשטר הוא אינו בגניבה ואני אומר שהוא הגיע לידו בדין הוי אומר אני מכריע את גוף הספק האם היה פה הלוואה או לא שזה איני יכול לעשות ע"י חזקה.
לא הבנתי את זה כלל, סימנים הוא ראיה שהדבר שניתנו סימניו הוא הדבר שאנו מבקשים. ומניין לנו להחשיבו כאילו ראינו. וגם זה לא מהני להוציא ממון אלא להחזיר אבידה.הלבדיקע'ר אמר:אני שמעתי מת"ח אחד שביאר את עניין שטר ע"פ הדין של סימנים שהם אינם כראיה כלפי האיש שהוא אדם אמיתי אלא דין סימנים הוא כביכול אני רואים פה את המציאות מול העניים ולך גם שטר ע"י החזקות שבו זו אינה ראיה שהיה הלוואה אלא זו ריאיה מלשון רואה שיש פה לנגד עינינו הלוואה ולכך אין זה קשור לדין של חזקות המכירעות ספק ממוני ששם הם אינם דוות לשטר שהוא מראה אלא הם ראיות שכל היה כיון שאין אדם פורע תוך זמנו למשל שזו ראיה כנגד טענתו שמבררת מה היה אבל היא מראה מה היה.
כמובן שהדברים צריכים ביאור הייתי שמח אם ישתתפו בכך.
אם אני אומר שיש חזקה על כך שהוא לא גנב זה אומר מיד שהוא לווה משא"כ שבעדים החזקה לא מספרת מה היה אלא נותנת לעדים לקבוע מה היה.יהודה1 אמר:למה אי אפשר לדון בנפרד? קודם אנו אומרים חזקה שמה שתחת יד אדם שלו, וממילא וודאי השטר ניתן על ידי הלווה. אחר כך זה כבר נחשב כעדות על ההלוואה שהרי יש כאן חתימת עדים והראיה נמצאת ביד המלוה.הלבדיקע'ר אמר:אבל בשטר אם אני מכריע שהשטר הוא אינו בגניבה ואני אומר שהוא הגיע לידו בדין הוי אומר אני מכריע את גוף הספק האם היה פה הלוואה או לא שזה איני יכול לעשות ע"י חזקה.
ההכרח הוא שהגמ' אומרת שאין אנו יכולים להכריע ע"פ סימנים שהוא אדם הגון שאינו גונב (אינני זוכר לגמרי מה הגמ' שם כותבת ) אבל להביא לו את האבידה אני יכול. משמע שיש פה עניין אחר והוא שאני רואה פה את הבעלים ולא שיש לי ראיה שהוא הבעלים.יהודה1 אמר:לא הבנתי את זה כלל, סימנים הוא ראיה שהדבר שניתנו סימניו הוא הדבר שאנו מבקשים. ומניין לנו להחשיבו כאילו ראינו. וגם זה לא מהני להוציא ממון אלא להחזיר אבידה.הלבדיקע'ר אמר:אני שמעתי מת"ח אחד שביאר את עניין שטר ע"פ הדין של סימנים שהם אינם כראיה כלפי האיש שהוא אדם אמיתי אלא דין סימנים הוא כביכול אני רואים פה את המציאות מול העניים ולך גם שטר ע"י החזקות שבו זו אינה ראיה שהיה הלוואה אלא זו ריאיה מלשון רואה שיש פה לנגד עינינו הלוואה ולכך אין זה קשור לדין של חזקות המכירעות ספק ממוני ששם הם אינם דוות לשטר שהוא מראה אלא הם ראיות שכל היה כיון שאין אדם פורע תוך זמנו למשל שזו ראיה כנגד טענתו שמבררת מה היה אבל היא מראה מה היה.
כמובן שהדברים צריכים ביאור הייתי שמח אם ישתתפו בכך.
רמאי אף על פי שאמר סימניה אין משיבין לו.הלבדיקע'ר אמר:ההכרח הוא שהגמ' אומרת שאין אנו יכולים להכריע ע"פ סימנים שהוא אדם הגון שאינו גונב (אינני זוכר לגמרי מה הגמ' שם כותבת ) אבל להביא לו את האבידה אני יכול. משמע שיש פה עניין אחר והוא שאני רואה פה את הבעלים ולא שיש לי ראיה שהוא הבעלים.יהודה1 אמר:לא הבנתי את זה כלל, סימנים הוא ראיה שהדבר שניתנו סימניו הוא הדבר שאנו מבקשים. ומניין לנו להחשיבו כאילו ראינו. וגם זה לא מהני להוציא ממון אלא להחזיר אבידה.הלבדיקע'ר אמר:אני שמעתי מת"ח אחד שביאר את עניין שטר ע"פ הדין של סימנים שהם אינם כראיה כלפי האיש שהוא אדם אמיתי אלא דין סימנים הוא כביכול אני רואים פה את המציאות מול העניים ולך גם שטר ע"י החזקות שבו זו אינה ראיה שהיה הלוואה אלא זו ריאיה מלשון רואה שיש פה לנגד עינינו הלוואה ולכך אין זה קשור לדין של חזקות המכירעות ספק ממוני ששם הם אינם דוות לשטר שהוא מראה אלא הם ראיות שכל היה כיון שאין אדם פורע תוך זמנו למשל שזו ראיה כנגד טענתו שמבררת מה היה אבל היא מראה מה היה.
כמובן שהדברים צריכים ביאור הייתי שמח אם ישתתפו בכך.
ועוד למה נראה לך שבאבידב זה יותר קל מאדם שמחזיק שטר שאז הוא נקרא יותר מוציא ממון ממנו.