האם באמת קנאה היא דבר רע? ובמידה שכן - מהו בדיוק הרע שבה?


פותח הנושא
ייעוץ תורני
הודעות: 318
הצטרף: 27 אפריל 2019, 23:40
נתן תודה: 147 פעמים
קיבל תודה: 81 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

האם באמת קנאה היא דבר רע? ובמידה שכן - מהו בדיוק הרע שבה?

שליחה על ידי ייעוץ תורני » 18 יולי 2019, 01:06

הקנאה היא אחד הדברים הכי מטרידים ומעיקים בחיינו.
מקובל לדבר על כך שהורים רבים מתמודדים עם זה.
ופחות נפוץ לתאר איך המבוגרים עצמם סוחבים על עצמם קנאה וחמיצות.
כך גם היה תמיד כמובא במקורות הרבה דוגמאות.

מה באמת הסיפור של קנאה ואיך בדיוק אמורים לא להרגיש קנאה.

להלן אוצר מילים שיש לברר אם הכל אותו דבר.
"בקנאו את קנאתי". "קנאתי לציון קנאה עזה". "מאה מיתות ולא קנאה אחת". "קנא קנאתי" אל קנוא ונוקם".

מוזמנים להוסיף.

ערכים:


שאר לעמו
הודעות: 3706
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 585 פעמים
קיבל תודה: 1140 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת קנאה היא דבר רע? ובמידה שכן - מהו בדיוק הרע שבה?

שליחה על ידי שאר לעמו » 18 יולי 2019, 01:55

ראיתי את כל המעשים והנה היא קנאת איש מרעהו.
האם זה באמת כל המעשים כפשוטו, או שזו הדלק שמניע, אבל יש גם מעשים שלא?

קנאת סופרים תרבה חכמה.
כלומר קנאה מידה שטבע ה' בנפש האדם, אבל בשביל לנווט עמה דברים חיוביים.


בן של רב
הודעות: 1503
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 676 פעמים
קיבל תודה: 374 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת קנאה היא דבר רע? ובמידה שכן - מהו בדיוק הרע שבה?

שליחה על ידי בן של רב » 18 יולי 2019, 02:09

מהו באמת ההבדל בין קנאת סופרים לקנאת איש מרעהו?
האם רק זה שמדובר בקנאה על דבר טוב?

וכן: למה רקב עצמות קנאה?


ayedavid
הודעות: 508
הצטרף: 14 אפריל 2019, 22:27
נתן תודה: 287 פעמים
קיבל תודה: 149 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת קנאה היא דבר רע? ובמידה שכן - מהו בדיוק הרע שבה?

שליחה על ידי ayedavid » 18 יולי 2019, 08:45

מידות כמו כעס וגאווה בד"כ מושרשות בנטיית הלב והרצון, ודפוסי החשיבה רק מסייעים. בקנאה זה הפוך, ודפוסי החשיבה מולידים אותה, שכל אדם רוצה להשלים את חסרונו וזה הדבר הכי טבעי שיש, אלא שלא כל אחד הרגיל את מחשבתו להתעורר לחסרונותיו ע"י מבט בשלמות שבחברו. וההרגל הזה לא בהכרח שלילי, אולי הוא בגדר מעלה תודעתית חברתית וכדו', ולכן קנאת סופרים חיובית

מה שיוצר את הקנאה השלילית הוא אי מסוגלות להתמודד עם הרגשה ברורה שחור על גבי לבן של החיסרון העצמי, ולכן ככל שחברו דומה לו ושהדבר הנמצא בו חשוב וחסר לו ביותר כך יקנא יותר, וכן עבור מי שנוטה לייאוש ועצבות הקושי לצאת ממצב של קנאה הוא גדול.


ayedavid
הודעות: 508
הצטרף: 14 אפריל 2019, 22:27
נתן תודה: 287 פעמים
קיבל תודה: 149 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת קנאה היא דבר רע? ובמידה שכן - מהו בדיוק הרע שבה?

שליחה על ידי ayedavid » 18 יולי 2019, 09:32

ואם פירוש מעשה הקנאה הוא התעוררת להרגש פגם בשלמות נרצית ע"י מבט באחר או במעשיו, אפשר להסביר את כל סוגי הקנאה:

קנאת ה' נגד החוטאים - כביכול הרגש פגם בשלמות מלכות ה'
קנאת בעל לאשתו - שמרגיש חוסר שלמות בליבה או במעשיה עמו.
קנאת סופרים - פגם בשלמות שמעורר לרצות ללמוד עוד
קנאה כמידה מגונה - הרגש פגם בשלמות המדומה שגורם לצער חסר תכלית



בן של רב
הודעות: 1503
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 676 פעמים
קיבל תודה: 374 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת קנאה היא דבר רע? ובמידה שכן - מהו בדיוק הרע שבה?

שליחה על ידי בן של רב » 18 יולי 2019, 14:09

ayedavid כתב:
18 יולי 2019, 09:32
ואם פירוש מעשה הקנאה הוא התעוררת להרגש פגם בשלמות נרצית ע"י מבט באחר או במעשיו, אפשר להסביר את כל סוגי הקנאה:

קנאת ה' נגד החוטאים - כביכול הרגש פגם בשלמות מלכות ה'
קנאת בעל לאשתו - שמרגיש חוסר שלמות בליבה או במעשיה עמו.
קנאת סופרים - פגם בשלמות שמעורר לרצות ללמוד עוד
קנאה כמידה מגונה - הרגש פגם בשלמות המדומה שגורם לצער חסר תכלית
יפה מאוד.
רק אשלים שכנראה קנאה היא ההרגשה של נגזל כלפי הגזלן.
ובכמה מקומות בחז"ל מוזכר שקנאה וכעס הם אחד ממש.

ולכן פנחס כעס וקינא קנאה חיובית על כבוד המקום ואלהותו שכביכול נגזל "כי חילל יהודה קודש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר".
והבעל מקנא = כועס על שאשתו גזלה והפקיעה עצמה ממנו.


ולפי זה ההבדל בין קנאת סופרים לקנאה פסולה הוא רק בתוצאה.
כלומר:
שורש הקנאה הוא שכשאני רואה את השני מצליח יותר ממני
אזי אם אני לא סובל שהוא לקח לי את המעמד - זה בגלל שבתת מודע אני בטוח משום מה שהמעמד היה ממש שלי (מדין מרא קמא ומוחזק... )
וזו הרגשה מרה שכביכול הוא גזל לי ושדד אותי...
(ולכן מזכירים תמיד בהקשר זה את האמונה שאין אדם נוגע במוכן לחברו)

והקנאה החיובית היא כשבגלל יצר זה אני לא מנסה לזלזל בו אלא מתאמץ לשמור על האיכות שהיתה לי ע"י שאני גם מרבה חכמה.


נ. ב.
יש גם מצב יותר חיובי בלי קנאה אישית כלל שסתם כך הוא מלמד אותי מה יכולים לזכות ולאן ניתן להגיע, אבל לא זו 'קנאת סופרים' שענינה כעס כמ"ש חז"ל.


ספר וסופר
הודעות: 779
הצטרף: 08 ספטמבר 2019, 17:06
נתן תודה: 257 פעמים
קיבל תודה: 481 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת קנאה היא דבר רע? ובמידה שכן - מהו בדיוק הרע שבה?

שליחה על ידי ספר וסופר » 13 נובמבר 2019, 13:01

אני מסכים עם כל מילה של @בן של רב, אם כי שאני חושב ששורש הדבר נמצא בעומק יותר, וכמו שאפרש:
כל אדם זקוק למקום להיות בו, והוויה של האדם זה רוחו, בעלותו, דעתו, הכרעתו, כישרונותיו, מאווייו, ייחודיותו וכל מה שכלול בהווייתו.
 
ממילא, המקום של האדם, זה היכן שיש לרוחו, בעלותו, דעתו, הכרעתו, כישרונותיו, מאווייו, וכל כלל הווייתו להתבטא. [להיות במקום, ז"א התפשטות המציאות שלי בעולם - נקרא בלשון המקרא 'כבוד', איה מקום כבודו, ברוך כבוד ה' ממקומו].
 
הקנאה מופיעה תמיד כאשר מישהו אחר/זר נכנס לתחום השליטה שלי, שם את עצמו ואת הוויתו, במקום המיועד או העומד לי.
 
לכן התחום השייך 'בעצם' לקנאה, זה האישה, 'רוח קנאה', כי כל מציאות האישה, היא המקום שבו התכונות השונות של האיש באותו לידי ביטוי, וכאשר מישהו זר נכנס לשם זה מתסכל ומשגע עד שקשה לפעמים לשלוט בזה [וכמו שנאמר 'אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח' - 'רוח קנאה'].
 
וכמו כן, כל מקום ששם אני מוצא את בטויי, קשה לי כשמישהו אחר מתגדל ומתגדר בו, ולכן אין מתקנא אלא עשיר בעשיר וחכם בחכם, וכל מי שהוא פחות ממני לא מושך אותי, כי זה מקום צר מידי בשבילי.
 
וענין הקנאה לכבוד שמים, הוא מפני שהעולם הוא מקום להביע דבר אחד בלבד, ולכן כל אחד שמנסה לבטא בעולם דבר שזר לגילוי הכבוד שייך בו קנאה. ובמיוחד המקומות המיועדים לזה דייקא, וכלשון הכתוב – 'קנאתי לציון קנאה גדולה', וכן כלל ישראל בקדושת הייחוס, שזה המקום בו זורמת קדושת נשמות ישראל בבחינת 'בנים אתם לה' א'', שם נאמר – בקנאו את קנאתי בתוכם.

 
בכלל, המושג קנאה, נגזר משורש 'קן', המקום בו אני מקנן, ולכן גם בכל גזילה בעלמא שייך ביטוי מסוים של קנאה, שלכן 'קניין' נקרא כך. אמנם עיקר ענין הקנאה הוא על גזל המקום, ולכן 'קין' שלקח לעצמו את הקרקעות קינא בהבל, יותר מאשר הבל שלקח לעצמו את המיטלטלין קינא בו.

מעתה - הקנאה היא מידה ככל המידות, שהרע שבהם הוא כאשר המידה פועלת 'ללא מידה', וכאשר האדם חש שכל אחד יושב על מקומו, זהו דבר נורא ומעוות.
וכמו שאדם צריך להסתפק במועט ולתת מקום לשני בכל ענין, כך גם בענין הכלים הבאים לבטא את מעלת כל אחד ואחד, לאפשר לשני גם.


יואל נהרי
הודעות: 859
הצטרף: 19 אוקטובר 2019, 22:43
נתן תודה: 285 פעמים
קיבל תודה: 358 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת קנאה היא דבר רע? ובמידה שכן - מהו בדיוק הרע שבה?

שליחה על ידי יואל נהרי » 13 נובמבר 2019, 15:34

ayedavid כתב:
18 יולי 2019, 09:32
ואם פירוש מעשה הקנאה הוא התעוררת להרגש פגם בשלמות נרצית ע"י מבט באחר או במעשיו, אפשר להסביר את כל סוגי הקנאה:

קנאת ה' נגד החוטאים - כביכול הרגש פגם בשלמות מלכות ה'
קנאת בעל לאשתו - שמרגיש חוסר שלמות בליבה או במעשיה עמו.
קנאת סופרים - פגם בשלמות שמעורר לרצות ללמוד עוד
קנאה כמידה מגונה - הרגש פגם בשלמות המדומה שגורם לצער חסר תכלית
זכיתי לכוון לדבריך בדברים שכתבתי לעצמי לפני תקופה:
'והנה האב מזריע המוח כמבו' בברייתא, והאם הלב והנפש, שהם בשר. והנה חמדה ותאוה הוא בלב ונפש, שהלב חומד ["אל תחמוד יפיה בלבבך"- משלי ו']  והנפש מתאוה ["אשר תאוה נפשך" –דברים י"ד, "תאוה נהיה תערב לנפש"-  משלי יג-יט, "ונפשו מאכל תאוה" -איוב לג-כ]. וביערות דבש [ח"א דרוש יז] ז"ל: כי דם משכן הנפש וקיבוץ הדם בלב, ולכך בלב משכן נפש, עכ"ל.
אמנם קנאה נראה ששייך למוח ולבחינת חכמה, דאף שבכל קנאה אף דא אית בה דלבו מתאוה לענין מסויים, אך אין היא כתאוה גרידא, אלא תאות הלב הנגרמת כתוצאה מהחכמה שבמוח. דהנה יש להבין, דהלא ב"קנאה" מצאנו ב' עניינים שונים, שלכאורה לא קרבו זא"ז, האחד הוא קנאת איש מרעהו, והשני קנאה בעושי עולה להלחם בהם, כמו אצל פנחס ואליהו, -וכמו"כ בסוטה-, אמנם לכאו' בודאי שורש אחד להן, ובס' ארחות צדיקים שער הקנאה נראה כן להדיא עי"ש, וצ"ב א"כ הגדרת קנאה מהי. ונ"פ שההגדרה היא, אדם שאין מרגיש שלימות כל עוד הוא רואה שאפשר לאדם יותר, ולכן לבו מתאוה ליותר. ואמנם מחכמה שאל זאת, שהרי באמת כ"ז שאפשר יותר אכן אינו מושלם, אולם מצד החכמה עליו לידע ששלימות אמיתית היא בענייני שלימות נפשו ולא בענייני העולם. קנאה ראויה היא קנאותו של פנחס, דאף שאי"ז מעיקר הדין, ואילו קם זמרי וכו' כידוע, מ"מ לא הרגיש שלימות מכיון שאפשר יותר, והרי קנאים פוגעים בו. וכמו"כ קנאותו של אליהו וכל קנאה בחטאים, וכמו"כ קנאת סופרים היא ראויה ומרבה חכמה. וכן נראה בקנאת סוטה, שרוצה להיות שלם בענין צניעות אשתו. אמנם קנאה גרועה היא, כאשר מקנא בחבירו בענייני עוה"ז, ואינו מרגיש שלימות כל עוד יש לחבירו מה שלו אין, וק"ל.
אכן עצם בקשת השלימות הראויה היא בודאי ממדת החכמה, וכשמקנא קנאה שאינה ראויה עיוות הוא בחכמת מוחו וסכל יקרא, וא"כ ענין קנאה שייכא בודאי למוחו וחכמתו. [וז"ל ס' עקידת יצחק - שער סה: והוא אומרו בחכמה נפלאה אי זהו חכם הלמד מכל אדם, כי הוא גדר החכם האמתי ועוצם מהותו בלי ספק. מסכים למה שנמצא במאמרי הפילוסופים (מבחר הפנינים שער החכמה) החכם, חכם בעודו דורש החכמה, וכשחשב שהגיע לתכליתה הרי הוא סכל וכו' ולזה אמר שסימני החכם שאמתי בין המדומים חכמים, שהוא אינו דורש ההתפארות והכבוד בהיותו הוא הרב והמלמד תורה ברבים, אלא החושש לחסרונו ודורש ומבקש שלמותו מזולתו אי זה שיהיה, עכ"ל].
ולמש"נ דדרישת השלימות היא ממדת החכמה, ובתנאי שהוא דורש השלימות הנכונה משא"כ כשדורש שלימות שאינה ראויה היא סכלות, יש לבאר קרא במשלי (כ"ג ט"ו- י"ז): "בני אם חכם לבך וגו' אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום", היינו, באם רצונך כי לבך ילך בדרך החכמה האמיתית שבמחך ויתאוה תאוה נכונה לשלימות, אל יקנא לבך בחטאים כ"א ביראת השם כל היום.
ובמשלי (כ"ד- א-ג): "אל תקנא באנשי רעה ואל תתאיו להיות אתם וגו' בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן". ולמש"נ נראה, דכנגד "אל תקנא באנשי רעה" אמר "בחכמה יבנה בית", וכנגד ואל תתאיו להיות אתם" אמר "ובתבונה יתכונן" [דבינה בלב], ועוד יתבאר.
והנה ז"ל ספר קומץ המנחה ח"ב אות יד: כי קנאה אב ותאוה אם. וזה שנאמר (משלי י"ד, ל') ורקב עצמות קנאה כמו שאמרו (נדה ל"א.) אביו מזריע לובן שממנו עצמות, עכ"ל, והיינו כמבואר. [וזהו גם משאחז"ל במס' שבת קנ"ב ע"ב: ורקב עצמות קנאה כל מי שיש לו קנאה בלבו עצמותיו מרקיבים כל שאין לו קנאה בלבו אין עצמותיו מרקיבים]. ולמש"נ נראה להוסיף, דהא רישא דהך קרא הוא "חיי בשרים לב מרפא", ובמפרשים בי' מרפא מל' רפיון, וא"כ למש"נ דמשכן התאוה בלב נראה לבאר כללות פסוק זה, דבא לומר, דלב רפוי מן התאוה הרי הוא חיי בשרים, דע"י שאין לו תאוה הרי אפילו בשרו הוא בשלימות, [ואיצ"ל עצמותיו, שהרי אין קנאה בלא תאוה כמש"נ, וממילא דאדם זה גם קנאה אין בו], ורקב עצמות קנאה, היינו דמי שיש בו קנאה [וממילא דגם תאוה יש בו, וכנ"ל], הרי שאפילו עצמותיו מרקיבין, וכמש"כ בס' הנ"ל, ודו"ק.
ובמס' אבות פ"ד מכ"א: רבי אלעזר הקפר אומר הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. ונראה לבאר, דהנה ג' שותפין הביאו את האדם אל העולם, ונת' דמאביו הוא המוח ומאמו הלב, והקב"ה נתן בו רוח ונשמה. ונת' דקנאה היא מאביו, דהיינו כשאינו משתמש כראוי בחכמת מוחו, ותאוה היא מאמו, דהיינו כשאינו משתמש כראוי באות הלב. והנה נראה דכבוד הוא מחלק הקב"ה, שהיא ברוחו, שנקרא גבה רוח (ולהיפך שפל רוח) [עי' אגרת הרמב"ן]. ולזה אמר ר"א הקפר, דפגם בכ"א מג' הדברים האלו היא הוצאתו מן העולם, בקנאה פוגם בחלקו העיקרי של האב שהוא מוחו ושכלו, בתאוה פוגם בחלקה העיקרי של האם שהוא לבו, ובכבוד פוגם בחלק הקב"ה שהוא רוחו, ובזה מוציאין הן אותו מן העולם, שהרי הם הביאוהו לעולם, וק"ל.
ובאבות פ"ה מי"ט: "כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא שנאמר (משלי ח') להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת שנאמר (תהלים נ"ה) ואתה אלהים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך": ע"כ.
נראה, דג' אלו הם כנגד הקנאה התאוה והכבוד הנ"ל, דעין רעה היינו קנאה, רוח גבוהה היא כבוד, ונפש רחבה – תאוה. וכיון שהם מוציאין את האדם מן העולם, אמר בהמשך המשנה דתלמידיו של א"א אוכלין בעוה"ז וכו' ותלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנם וכו' עי' בתוי"ט שפי' הכונה לעוה"ז [וז"ל: יורשים גיהנם - בעוה"ז כדאמרי' (יומא דף ע"ב) לא תירתו תרתי גיהנם, עכ"ל], וכדאמר להלן על בלעם "לא יחצו ימיהם" דהיינו קיצור ימיהם. וראיתי ב'פרקי משה' שכבר בי' כן [אלא שהוא הפך הענין, רוח נמוכה כנגד תאוה ונפש רחבה כנגד כבוד, ואין נראה כן במדרשים ובמפרשים].
והנה ידוע דבאדם יש "נפש רוח ונשמה", [עי' נפה"ח ובס' הקבלה], ומאחר שיש כאן נפש רחבה ורוח גבוהה נראה דעין רעה היינו בנשמה. ויבואר עפמש"כ דעין רעה היינו קנאה, והארכנו דקנאה היא חכמה, וכבר כ' בנפה"ח [ש"א פי"ד: ומחשבה היא בחי' הנשמה שהיא המלמדת לאדם דיעה ובינה בתוה"ק. לכן עיקר משכנה הוא במוח כלי המחשבה וכו', עכ"ל. ודו"ק.
 

 


מצולות ים
הודעות: 113
הצטרף: 01 אפריל 2020, 06:14
נתן תודה: 17 פעמים
קיבל תודה: 28 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: האם באמת קנאה היא דבר רע? ובמידה שכן - מהו בדיוק הרע שבה?

שליחה על ידי מצולות ים » 01 אפריל 2020, 08:06

יש להוסיף על כל האמור שהמושג 'קנאה' לא מכוון לרגש של החסר אלא למציאות של החסר, לכן גם מצאנו כלפי מלאכי השרת שיש בהם מושג קנאה למרות שאין בהם מושג זה במובנו היצרי (ראה הרחבה בנושא קנאה במלאכי השרת כאן).
כלומר, עצם המציאות שיש שני ישויות שאין ביניהם התאמה שהיתה אמורה להיות ביניהם - זו הקנאה. כל הנושא של האם הקנאה היא דבר רע וכדומה, זה כבר תלוי מה הם הרגשות הנלוות למציאות הנ"ל ואיך האדם מתמודד איתם.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

חזור אל “הלכה ומנהג”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים