פליאה עצומה בכל הענין של ווסתות בזמנינו.

בן של רב

משתמש ותיק
הנה ווסת היא ככל חזקה שענינה הסתמכות על מה שהראתה לנו המציאות.

וא"כ למה לא נימא שיש ווסת קבוע לרוב נשים דידן - לא לראות בימי הווסת אלא סתם כך באחד מימי המבוכה.

כלומר:
אם אשה רגילה לא רואה בעונה בינונית ולא בחודש ולא בהפלגה ולא כיו"ב - אלא סתם כך באחד מהימים באיזור, לפני או אחרי יום זה.
דהיינו באחד הימים המכונים אצלנו "ימי המבוכה".
אם כן למה לא נימא שיש חזקה חדשה על פי רוב נשים - שכל מה שתראה ביום זה (אם וכאשר) אינו אלא סתם מקרה ככל הימים שסביבו.

אכן יתכן שטעיתי במציאות.
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
שאלתך על וסת קבוע? בקבוע יש חזקה ג"פ שסותרת כל חזרה שקדמה לה.

בוסת שאינו קבוע אין הסיבה משום חזקה כלל.
 

יוסף ה'

משתמש ותיק
איני מונח בסוגיא, אך בזיכרוני, שאכן חזקה כיוצ"ב מוזכרת באחרונים לגבי חיוב בדיקה למי שאין לה ווסת קבוע, שהוכיח הש"ך בארוכה שאין צריך בדיקה ולסוף דבריו כתב להוכיח מהמנהג שנשים דידן אין להם ווסת קבוע ואין בודקות בכל פעם. וע"ז כתב המחצית השקל כמדומני שאין להוכיח, כיון שנשים דידן על אף שאין להם ווסת קבוע, אבל יש להן חזקה על רוב הימים שלא רואות בהן ולכן בהן אינן צריכות בדיקה.

הסוגיא ביו"ד קפו.
 

ayedavid

משתמש ותיק
מוזכר בפוסקים ווסת לימים שאינה רואה בהם שא"צ בהם בדיקה או לדין אחר, אבל זה דווקא שלא רואה בהם כלל [וזה לא נמדד בתאריכים אלא בהפלגה מהווסת הקודם, דהיינו שאשה שלא רואה בהפרש של פחות מי"ד יום מהווסת הקודם אינה צריכה בדיקה בתוך י"ד וכדו', שיש בכך סדר ועקביות]. במקרה שאתה מציע נהפוך הוא, וכל אשה שאין לה וסת קבוע יחשב לה היום שראתה בו למוחזק כנקי, וזה לא דומה לדין הנ"ל המוזכר בפוסקים, שהרי כאן ראתה בו בחודש הקודם. עד כמה שידוע לי בווסתות לא מסתמכים על שאר נשים אלא על טבע האשה וההרגל שלה, וכל עוד אין ווסת קבוע ורואה בימים שונים אז מוכח שהכל מקרה. מה שנמנעה מלראות ביום האחרון בו ראתה בחודש הקודם אינו ווסת בדיוק כמו שלא שייך לומר על שאר התאריכים שלא ראתה בהם שיש לה ווסת לא לראות בהם - שהרי ברור שהוא מקרה. [במשך שנה שלמה אשה ממוצעת רואה רק 13 ראיות, וממילא יהיו יותר מ 15 ימים שלא ראתה בהם כלל במשך השנה, ולא יעלה על הדעת להחליט שיש לה ווסת לא לראות בתאריכים האלה].

ומה שמוזכר שרוב הנשים רואות לעונה בינונית הוא כברירת מחדל לאשה שאין לה ווסת שכן לתת לה חומרת וסת קבוע, שהרי לא יתכן שלעולם לא תראה דם
 

יודע מחשבות

משתמש חדש
בגמרא מבואר שצריך לצאת מתוך נקודת הנחה שלכל אשה יש וסת, אם הוסת הוא קבוע ממילא היא חוששת רק לוס"ק ותו לא ואם אין לה וסת קבוע צריכה לחשוש לזמנים נוספים, החידוש של ימי המבוכה הוא ע"פ היסוד של התרוה"ד שכאשר יש תאריכים שבהם היא בחזקת אינה רואה היא יכולה לסמוך עליהם לעניין בדיקה,
אבל פשוט וברור שלפי זה אי אפשר לומר שלא נחשוש כלל ליום הוסת וכמו שמבואר בדברי ayedavid
 

הכהן

משתמש ותיק
השאלה שלי בווסתות: כיום שבמשך אלף שנה, מליארדי נשים לא רואות ביום החודש, ויקר מקרה שראתה שלוש פעמים רצופות בט"ו, על פי כללי ההסתברות זה כמו מי שזרק קוביה ויצא לו שלוש פעמים רצופות שש, וכי יש לו חזקה שזה יקרה לו בפעם הבאה?! מה בין זה לזה?
ואם תשיבוני שכל הנשים שלנו חלשות ולאשה בריאה יש וסת קבוע, וכי די בשלוש פעמים רצופות באמצע חיים שלמים כדי לקבוע שאשה זו בריאה יותר מכל הנשים שסביבה במשך דורות?!
 

ayedavid

משתמש ותיק
הכהן אמר:
וכי די בשלוש פעמים רצופות באמצע חיים שלמים כדי לקבוע שאשה זו בריאה יותר מכל הנשים שסביבה במשך דורות?

זו לא קביעה לדורות, אם זה מקרה היא תעקור את הווסת. אם קבעה בג' פעמים צריכה לעקור בג' פעמים.

וגם כשלרוב הנשים אין ווסת קבוע אני לא חושב שיש הוכחה לכך שאין דבר כזה כלל ווסת קבוע. מתוך אלו שרואות ג' פעמים ברצף באותו הזמן, בפרט בווסת ההפלגה, מסתבר מאד שישנו סדר שאולי מתפספס פה ושם בכמה שעות אבל בד"כ חוזר על עצמו. וגם אם ווסת כזה קיים אצל מיעוט בלבד עדיין צריכים לחשוש אם ארע ג"פ. ואולי מקרה דומה הוא זה של רומ"ת, שאע"פ שהוא נגד הרוב המוחלט מכל מקום כשהוא בא ג' פעמים חששו ואף אסרו אשה לבעלה. וכן עוד ווסתות מוזרים ונדירים המופיעים בפוסקים, כמו הפלגה בדילוג או שרואה בסוף כל צום או לאחר ליל טבילה וכדו'.

וכנראה שהמסקנה היא שלא מתחשבים בסטטיסטיקה של כלל הנשים
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
הכהן אמר:
השאלה שלי בווסתות: כיום שבמשך אלף שנה, מליארדי נשים לא רואות ביום החודש, ויקר מקרה שראתה שלוש פעמים רצופות בט"ו, על פי כללי ההסתברות זה כמו מי שזרק קוביה ויצא לו שלוש פעמים רצופות שש, וכי יש לו חזקה שזה יקרה לו בפעם הבאה?! מה בין זה לזה?
ואם תשיבוני שכל הנשים שלנו חלשות ולאשה בריאה יש וסת קבוע, וכי די בשלוש פעמים רצופות באמצע חיים שלמים כדי לקבוע שאשה זו בריאה יותר מכל הנשים שסביבה במשך דורות?!
כיום שבמשך אלף שנה. מנין לך שכך הוא אלף שנה 
 
 

יהודה1

משתמש ותיק
הכהן אמר:
על פי כללי ההסתברות זה כמו מי שזרק קוביה ויצא לו שלוש פעמים רצופות שש, וכי יש לו חזקה שזה יקרה לו בפעם הבאה?! מה בין זה לזה?
זה נושא מעניין. מימי לא הבנתי מה טעם ההסתמכות של אנשים על כללי ההסתברות, (נראה לי שהגרש"ש מדבר בעניין בשערי יושר באיזה מקום).
אבל שאלה זו קיימת גם בכל חזקה כמו למשל של שור מועד שממנו לומדים. והרי הרבה שוורים נוגחים לפעמים וכי משום שזה נגח שלושה ימים רצופים כבר נכריע שהוא שונה משאר השוורים.
ואף לרפואה סומכים על זה לגבי קמיע מן המומחה (שבת סא:), שריפא ג פעמים.
וכנראה שאכן דעת התורה בזה אינה כדעת בעלי בתים. ואין סומכים על "הסתברות" אלא על "חזקה". ואם היה נ"מ לדינא מידיעת תוצאת הקוביה ויצא לך ג' פעמים רצוף יש לך לומר שיצא כך שוב כל זמן שלא יצא אחרת ג' פעמים רצוף.

אמנם באמת יש לשאול על דין הפרישה ביום שראתה בו שאם ראתה ביום ג' בחודש למה חושש לזה בחודש אחר כך והרי לכאורה אין מפעם אחת סיבה לחשוש יותר ביום זה מאשר בשאר ימים. שכן הדרך שרואות פעם ביום זה ופעם באחר.
 

יהודה1

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
מימי לא הבנתי מה טעם ההסתמכות של אנשים על כללי ההסתברות, (נראה לי שהגרש"ש מדבר בעניין בשערי יושר באיזה מקום).
הרי אם אתה מאמין שהמקרים חייבים להתפלג לפי סדר, אתה סותר את עצמך שהרי למשל בזריקת קוביה רוב הסיכויים שלא ייצא 6 בשישית מהפעמים בדיוק.
 

בן של רב

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
השאלה שלי בווסתות: כיום שבמשך אלף שנה, מליארדי נשים לא רואות ביום החודש, ויקר מקרה שראתה שלוש פעמים רצופות בט"ו, על פי כללי ההסתברות זה כמו מי שזרק קוביה ויצא לו שלוש פעמים רצופות שש, וכי יש לו חזקה שזה יקרה לו בפעם הבאה?! מה בין זה לזה?
ואם תשיבוני שכל הנשים שלנו חלשות ולאשה בריאה יש וסת קבוע, וכי די בשלוש פעמים רצופות באמצע חיים שלמים כדי לקבוע שאשה זו בריאה יותר מכל הנשים שסביבה במשך דורות?!
הוא הסביר יותר טוב את הפליאה העצומה.
וכמובן שה'אלף שנה' לא באמת קריטי.
 

נפתולי

משתמש ותיק
בן של רב אמר:
וא"כ למה לא נימא שיש ווסת קבוע לרוב נשים דידן - לא לראות בימי הווסת אלא סתם כך באחד מימי המבוכה.

כלומר:
אם אשה רגילה לא רואה בעונה בינונית ולא בחודש ולא בהפלגה ולא כיו"ב - אלא סתם כך באחד מהימים באיזור, לפני או אחרי יום זה.
דהיינו באחד הימים המכונים אצלנו "ימי המבוכה".
אם כן למה לא נימא שיש חזקה חדשה על פי רוב נשים - שכל מה שתראה ביום זה (אם וכאשר) אינו אלא סתם מקרה ככל הימים שסביבו.
למעשה אתה מדבר על האופן שהנו"ב מפרש את דברי הרמ"א. (ואין זה שייך לווסת תרומת הדשן, שווסת תרוה"ד הוא רק על הימים שבוודאי "לא תראה" וכאן מדובר על ימים שבוודאי "תראה").
ואסביר:
בסי' קפ"ד סעי' ב' כתב הרמ"א "ואשה שמשנית וסתה להקדים שנים או שלשה ימים או לאחר, כשמגיע זמן וסתה צריך לפרוש ממנה שנים או שלשה ימים קודם או אחריו"
ונחלקו האחרונים בפירוש דבריו, (עי' היטב בש"ך סי' קפ"ט סקל"ט, וכאן בפת"ש ובחוו"ד).
הנו"ב (יו"ד מ"ו, הובא בפת"ש סק"ח) מפרש "דהיינו שכך הוא קביעת וסתה, שבתוך אלו הב' וג' ימים תראה, ובגוף אלו הימים אין לה זמן קבוע אימת, לפעמים בזה ולפעמים בזה, ועכ"פ לא יעברו אלו הג' ימים בלא ראיה, א"כ כל הג' ימים וסת הן וצריך לפרוש בכולם".
למעשה הנו"ב נוטה להחמיר אפילו ימי המבוכה הם יותר מג' ימים ואפילו שבוע, וכבר הקשה החוו"ד על סברא זו דא"כ אין לדבר סוף ואפשר שיהיו נשים שיהיו אסורות לעולם.
ומרן הגר"ש וואזנר בשיעורי שבט הלוי מכריע לקבל את חומרת הנו"ב רק באופן שזה ג' ימים ולא יותר, דהיינו שאשה הרואה תמיד באותם ג' ימים, גם ללא סדר מיוחד, תחשוש בכל הג' ימים. ונימוקו עימו: "וכן נראה מנסיון שחייבים לחוש לימים אלו, וכבר היו מכשולים בראיה בשעת תשמיש, דהנשים חלושות והוסת מקדים לבוא ע"י שינוי כאכילה או התרגשות, ובפרט חימוד". ובשו"ת שבט הלוי (ח"ב ע') מכריע דמ"מ לא תחשוש לעונת או"ז  ואכמ"ל. ואם זה יותר מג' ימים תחשוש רק ליום האחרון.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
החוות דעת (קפו,ג) נתקשה בקושיא זו על התרומת הדשן, וז"ל:

מאוד לבי מגמגם בדין זה, דאי נימא דמחמת שהוחזקה שלשה פעמים שאינה רואה בימים אלו הוה דינה בימים אלו כאשה שיש לה וסת ושלא בשעת וסתה, אם כן אשה שהיא רואה תמיד אחר שלשים יום ואחר שלשים יום אין לה וסת פעמים מקדמת ופעמים מאחרת, לא תחוש לעונה בינונית, דהא איתחזקה שלא תראה עד לאחר ל' יום, והוי כאשה שיש לה וסת שאינה חוששת לעונה בינונית, והא ודאי ליתא כדמוכח מכל הפוסקים, ועיין ש"ך סימן קפ"ט ס"ק ל' ובמה שכתבתי שם [ביאורים סוף ס"ק יב]. ועוד כיון דהר"ן [שבועות ב, ב] הובאו דבריו בב"י סימן קפ"ו [עמוד כד סוף דבור ראשון] [כתב] בטעם אשה שאין לה וסת וז"ל, כיון דנראה מענינה שמקרים גורמין לראייתה כקפיצות ואכילות, יש לחוש גם כן שמקרה חימוד תשמיש יגרום הדם, ואם כן נראה דכל שאין לה יום החודש קבוע או הפלגה קבועה נראה לומר שמקרים גורמים לראייתה, וחיישינן למקרה חימוד התשמיש. ועל כרחך צריך לומר דסברת התרומת הדשן היא, דהרי איתחזקה ג' פעמים שבאותן י"ד יום אינה עלולה למקרים, והוא דחוק, חדא דהא הרשב"א בתורת הבית הארוך דף קע"ח כתב דלענין זה שנאמר שלא תראה שלא בשעת וסת לא אמרינן חזקה דוסתות, דלא אמרינן חזקה דוסתות רק לענין שבשעת וסת ודאי תראה משום דאורח בזמנו בא, והביא ראיה מהא דמטמא מעת לעת שלא בשעת וסתה [נדה ד, ב], ועוד דהא היא בעיא בדיקה לעולם לדעת הרא"ש, ולא אמרינן כיון שלא ראתה ג' פעמים בשעת תשמיש הרי איתחזקה דהמקרה דתשמיש אינו גורם הדם, אלא ודאי דסבר כהרשב"א דלענין שלא תראה לא אמרינן חזקה זו

אכן גם לא לפי תרומת הדשן לא מובן לי למה יש לחוש ליום החודש והפלגה הלא הוחזק שהם אינם גורמים לה לראות, ובשלמא עונה בינונית ישנה סברא דוכי לעולם לא תראה, אבל ביום החודש והפלגה ליתא לסברא זו, ושאלתי זה לכמה וכמה ת"ח ולא קיבלתי תשובה, וצע"ג.
 

ayedavid

משתמש ותיק
אולי ההגדרה היותר מדויקת היא שתמיד היום גורם, אם בהפלגה שהיא טבע גופני ואם יום החודש שזה משהו רוחני, אחד מהם תמיד גורם את הראיה, רק שהזמן הוכיח שהגורמים האלה חלשים ופעם פועלים כך ופעם אחרת. ובכל זאת להלכה חוששים שמא יחזרו שוב כמו הפעם הקודמת, והשאלה היא למה חוששים שיגרום שוב.

ונראה לי שעונה בינונית בכל אופן שיהיה קשה מחשש ההפלגה, שלשאלה וכי לעולם לא תראה, מסתבר יותר שתראה כמו שרגילה לראות שזה סביב כ"ה יום ולא לל'.
 

תיובתא

משתמש ותיק
הערות תם:

1.
האם מצינו דוגמא לחזקה (הלכתית) שלילית? דהיינו האם מצאנו שחוסר סדר שחוזר על עצמו, יגדיר חזקה של "חוסר סדר". 
אם אין כזו חזקה אז לא קשה מדוע ימי המבוכה אינם חזקה, מכיוון שהם אינם חיוביים, דהיינו אינם סדר החוזר על עצמו אלא "חוסר סדר". (הערה זו נוגעת לפן ההלכתי ולא המציאותי)

2.
הערה לגבי ההסתברות וחוקיה: למיטב הבנתי, ההסתברות מתייחסת למצב בו לא ידוע לנו על גורם מיוחד שאמור לשנות את התפלגות התוצאות. בווסת יתכן שיש גורם שכזה, שהוא הגוף המרגיל את עצמו (ועוד), ולכן אין לכאורה קשר לשאלה הסתברותית.

3.
למיטב זכרוני החלש (ויתקנוני הת"ח אם אני טועה) חזקה נלמדת מדיני העדת שור, דהיינו סוג של גזירת הכתוב. איך מכניסים לזה גם הסבר הגיוני?
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
גם כאן יש כבר חזקה שלילית - הפלגה.
כי היא אומרת שגם כשיעבור 30 יום עדיין לא תראה.

וגם בשור מועד - מבטל את מועדותו בג"פ שלא נגח.
וכן ההפלגה שבו (שנגח בתאריכים מסויימים) היא מוציאתו מידי הסתמא דמילתא של נגחן סתמי.
 

תיובתא

משתמש ותיק
ייעוץ תורני אמר:
גם כאן יש כבר חזקה שלילית - הפלגה.
כי היא אומרת שגם כשיעבור 30 יום עדיין לא תראה.

וגם בשור מועד - מבטל את מועדותו בג"פ שלא נגח.
וכן ההפלגה שבו (שנגח בתאריכים מסויימים) היא מוציאתו מידי הסתמא דמילתא של נגחן סתמי.
זה חזקה שלילית, או שזה פשוט ביטול של החזקה החיובית?
 
 

ייעוץ תורני

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
ייעוץ תורני אמר:
גם כאן יש כבר חזקה שלילית - הפלגה.
כי היא אומרת שגם כשיעבור 30 יום עדיין לא תראה.

וגם בשור מועד - מבטל את מועדותו בג"פ שלא נגח.
וכן ההפלגה שבו (שנגח בתאריכים מסויימים) היא מוציאתו מידי הסתמא דמילתא של נגחן סתמי.
זה חזקה שלילית, או שזה פשוט ביטול של החזקה החיובית?
 
גם וגם, אין שלילי מבטל החיובי סתם, אא"כ חל משהו אחר.

הראשונים כתבו בפירוש שכל חזקה היא סברא של הנהגה.
 

שניאור

משתמש ותיק
הכהן אמר:
השאלה שלי בווסתות: כיום שבמשך אלף שנה, מליארדי נשים לא רואות ביום החודש, ויקר מקרה שראתה שלוש פעמים רצופות בט"ו, על פי כללי ההסתברות זה כמו מי שזרק קוביה ויצא לו שלוש פעמים רצופות שש, וכי יש לו חזקה שזה יקרה לו בפעם הבאה?! מה בין זה לזה?
ואם תשיבוני שכל הנשים שלנו חלשות ולאשה בריאה יש וסת קבוע, וכי די בשלוש פעמים רצופות באמצע חיים שלמים כדי לקבוע שאשה זו בריאה יותר מכל הנשים שסביבה במשך דורות?!
אינני יודע מנין לך שזה אלף שנה אדרבה בפוסקים משמע שבזמנם לרוב נשים עדיין היה ווסת קבוע (לא בשעה מסויימת אלא ביום מסויים),
ושמעתי מאברך אחד שיש לו מכר שלאשתו יש היום ווסת קבוע ממש ואעפ"כ פסק לה אחד הרבנים בדור הקודם שאין לסמוך על זה לעקור את כל הווסתות כי בזמנינו חזקה היא שאין לנשים ווסת קבוע.
 

הכהן

משתמש ותיק
שניאור אמר:
ושמעתי מאברך אחד שיש לו מכר שלאשתו יש היום ווסת קבוע ממש ואעפ"כ פסק לה אחד הרבנים בדור הקודם שאין לסמוך על זה לעקור את כל הווסתות כי בזמנינו חזקה היא שאין לנשים ווסת קבוע.
זה חידוש גדול


ואם בענייני וסתות עסקינן, וסת החודש היה קיים בזמן הפוסקים או רק וסת הפלגה?
והאם היה קיים גם באומות העולם? כי אם כן, אין לך 'כי היא חכמתכם' יותר מזה, ששיפורא דבית דין גורם לכל נשים בעולם לראות ביום שלהן.
 

שניאור

משתמש ותיק
הכהן אמר:
זה חידוש גדול
ואם בענייני וסתות עסקינן, וסת החודש היה קיים בזמן הפוסקים או רק וסת הפלגה?
והאם היה קיים גם באומות העולם? כי אם כן, אין לך 'כי היא חכמתכם' יותר מזה, ששיפורא דבית דין גורם לכל נשים בעולם לראות ביום שלהן.
מסכים איתך שזהו חידוש גדול, ואמנם אני שאלתי בזה כמה רבנים וכולם אמרו שלכאורה אם ידוע שיש לה ממש ווסת קבוע זה מבטל את כל הווסתות האחרות, אבל אם במקרה קרה למישהי ווסת קבוע של ג' פעמים כו"ע מודים שכהיום הזה זה לא מבטל את כל הווסתות כי עינינו רואות שזה רק מקרה בעלמא.
ובזמן הפוסקים וודאי היה קיים גם ווסת החודש, וכבר כתב הש"ך יו"ד סי' קפ"ט ס"ק י"ג בשם הרשב"א שזה באמת תלוי לפי החלטת ב"ד וע"ז ג"כ קאי הירושלמי הידוע לא-ל גומר עלי עיי"ש.
 

הכהן

משתמש ותיק
מנצל את הבמה בענייני וסתות:
וסת הסירוג (א' בניסן א' בסיון א' במנחם-אב), כשביניהם רואה שלא כסדר, צריכה לחשוש לא' בתשרי וכו'.
האם אשה צריכה תמיד לבדוק אם יש לה מחזוריות כזו? שהרי לכאורה אין הבדל אם זה דילוג של חודשיים או של עשרה חודשים.
 

נפתולי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
מנצל את הבמה בענייני וסתות:
וסת הסירוג (א' בניסן א' בסיון א' במנחם-אב), כשביניהם רואה שלא כסדר, צריכה לחשוש לא' בתשרי וכו'.
האם אשה צריכה תמיד לבדוק אם יש לה מחזוריות כזו? שהרי לכאורה אין הבדל אם זה דילוג של חודשיים או של עשרה חודשים.
וסת הסירוג אם ביניהם רואה עוד ראיות אינו קביעות ווסת כלל.
כך פשטות הסוגיא בסי' קפ"ט סעי' ט'. ועי' היטב בש"ך סקכ"ו שזה סירוג ושינוי מהראיות שהיו לה עד היום, דהיינו שבמקום ראיות של חודש התחילה לראות כל חודשיים. וראה שם ברעק"א (סק"ב) שמדמה זאת להפלגה של נ"ט יום. וכן לגבי עקירת ווסת הסירוג עי' בחוו"ד, דמשמע מכל זה שכל ווסת הסירוג הוא אך ורק אם לא ראתה שום ראיות בין א' ניסן לא' סיון וכו'
 
 
חלק עליון תַחתִית