סיפור על הרב מבריסק והרב זוין בהקשר לפרשת פנחס

[במבי]

מסופר שפעם נאם הרב זוין באירוע בנוכחות הרב מבריסק ואמר הגרש"י שכתוב במדרש שפנחס לא נתמנה להיות מנהיג מכיון שקנאי לא יכול להיות מנהיג.

קם הרב מבריסק ואמר, אין כזה מדרש. חשב הרב זוין וענה אתה צודק, אולי זה ווארט חסידי.

היום סיפרו לי סיפור זה, אך הוסיף לי המספר שמעין זה מוזכר בשמונה פרקים להרמב"ם בפרק ז', שלכן לא נתמנה אליהו למנהיגות.

וא"כ יש מקור נכבד לאמירתו של הרב זוין.

[מתחזק]

יש אור החיים בריש פרשת ואתחנן שאומר שאם משה רבינו עצמו היה הורג את זמרי היה זוכה להיכנס לארץ ישראל. ואדרבה נזדמן לו מעשה פנחס כדי שבזה יתקן את הכאת הסלע עיי"ש.

[במבי]

אגב החת"ס כותב שפנחס קיבל שכרו על השתיקה ששתק בעת שאמרו לו בן פוטי זה.

המשך חכמה כותב שפנחס קיבל שכרו על הפלילות שעשה ולא על מעשה הריגת זמרי שעל זה מגיע שכר רק בעולם הגמול.

( את המשך חכמה ניתן לתרץ ששכרו של פנחס על הריגת זמרי היה שכר רוחני שזה מעין שכר של עולם הגמול ומשא"כ מעשיו שלקח את החנית כדי להשען עלי להכנס לאוהל זמרי, פלילותו עם קונו, והריגת כזבי שאינה מדין "קנאין פוגעין בו" ולא בה.
על אלו ניתן שכרו הגשמי הזרוע הלחיים והקיבה )

[מתחזק]

הרי כל בחירת שבט הלויים הוא על ידי שנענו לקריאתו של משה 'הרגו איש באחיו' וכלשון רש"י פר' כי תשא 'כי בדבר זה תתחנכו להיות כהנים' וזהו שבחם בפר' וזאת הברכה האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר וכו' כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו.
[מעניין אם בעיני הרב זוין זה היה מוצא חן..]

[במבי]

מעניין אם בעיני הרב זוין זה היה מוצא חן..

באותה מידה תשאל, אם זה היה מוצא חן בעיני הרמב"ם כדלעיל.

[משה סט]

הרי כל בחירת שבט הלויים הוא על ידי שנענו לקריאתו של משה 'הרגו איש באחיו' וכלשון רש"י פר' כי תשא 'כי בדבר זה תתחנכו להיות כהנים' וזהו שבחם בפר' וזאת הברכה האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר וכו' כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו.
[מעניין אם בעיני הרב זוין זה היה מוצא חן..]

יש לחלק בין מנהיגות, לכהונה. על הכהנים נאמר שהם רגזנים ואולי יש לאמר שבגלל שהם לקחו את הטבע והפכו אותו לחפצא דקדושא זכו במה שזכו. 

[זקן ויושב בישיבה]

הרי כל בחירת שבט הלויים הוא על ידי שנענו לקריאתו של משה 'הרגו איש באחיו' וכלשון רש"י פר' כי תשא 'כי בדבר זה תתחנכו להיות כהנים' וזהו שבחם בפר' וזאת הברכה האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר וכו' כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו.
[מעניין אם בעיני הרב זוין זה היה מוצא חן..]

יש לחלק בין מנהיגות, לכהונה. על הכהנים נאמר שהם רגזנים ואולי יש לאמר שבגלל שהם לקחו את הטבע והפכו אותו לחפצא דקדושא זכו במה שזכו. 

נכון, אבל מי זה שקרא 'מי לה' אלי' ו'הרגו איש באחיו' הלוא הוא משה רבינו.

[עניין]

אפשר לחלק בעגל זה לא דין של קנאים פוגעין בו.

[בן של רב]

1. כל קנאות אמיתית - היא נטו אהבת ה'.
מי אמר?
כולם! ולמשל המסילת ישרים בפרק החסידות באריכות נפלאה.

2. כל אהבת ה' במקרים כאלו היא בהתנגשות כואבת עם אהבת ישראל.
מנין? מהדם הרב של 3000 יהודים שנשפך בעגל ע"י הלוויים.
ואף על אהבת אמת בריאה ונכונה למשפחה וידידים הם התגברו בקושי עצום "והרגו איש את רעהו ואיש את קרובו".

3. ככל שהאדם פחות אוהב את עם ישראל - יותר קל לו לדבוק בקנאות.
וככל שהוא פחות אוהב את ה' - יותר קל לו לסלוד מכל קנאות הפוגעת בנעימות החיים ובפרט אם מפותחת אצלו אהבת ישראל או אפילו אהבת עוה"ז.

4. השבח הגדול של פנחס ושבט לוי היה כמובן אהבת ה' וקנאה לכבודו המושפל.

5. זה לא סותר שהיה נדרש מהם להרגיש רע מאוד עם העובדה שיהודים נהרגים.

6. לא בחינם בהפטרת השבוע של פנחס - מתוארת פרשיית הפיטורין של אליהו, כי הוא עצר את השמים שלש שנים וה' רמז לו מה לך פה אליהו והוא לא נרמז וחזר שוב על קנא קנאתי כי עזבו בריתך.
ואז ה' אמר לו שבזה הוא מסיים את תפקידו ומעתה אלישע יהיה במקומו.
ושימו לב:
מכאן ואילך כל הסיפורים בתנ"ך על אלישע הם בדיוק להיפך מרבו אליהו.
כי בהם יש המון אהבת ישראל ועשיית מופתים וניסים כדי לסייע להם אפילו בדברים קטנים כמו דלי שנפל לבור וכו'.

7. כללו של דבר:
לימדונו חז"ל שיש 3 אב טיפוס של נביאים ומנהיגים.

אליהו - תבע כבוד האב (עד כדי פגיעה בבנים, בצורת וכו')

יונה - תבע כבוד הבנים - שברח לחו"ל כדי לא לקבל נבואה ובכך חשב למנוע קטרוג על ישראל שהם קשי עורף.
(ואמר טוב מותי מחיי, כי ידע שנינוה ישובו בתשובה וישראל לא).

והמובחר שבכולם - ישעיהו, שתבע גם כבוד האב וגם כבוד הבנים.
ומצביעים חז"ל ואומרים כזה ראה וקדש.



נ. ב. כל דיון בעד או נגד עניני קנאות (אמיתית כמובן) חייב לכלול 3 ענינים:
1. לאהוב באמת את האב.
2. לאהוב באמת את הבנים.
3. ולמרות האהבה העמוקה לבנים - לאהוב את האב יותר מהבנים.

[גבריאל פולארד]

מסופר שפעם נאם הרב זוין באירוע בנוכחות הרב מבריסק ואמר הגרש"י שכתוב במדרש שפנחס לא נתמנה להיות מנהיג מכיון שקנאי לא יכול להיות מנהיג.

קם הרב מבריסק ואמר, אין כזה מדרש. חשב הרב זוין וענה אתה צודק, אולי זה ווארט חסידי.

היום סיפרו לי סיפור זה, אך הוסיף לי המספר שמעין זה מוזכר בשמונה פרקים להרמב"ם בפרק ז', שלכן לא נתמנה אליהו למנהיגות.

וא"כ יש מקור נכבד לאמירתו של הרב זוין.

יש באחד מספרי רבי משה מרדכי שולזינגר מכתב/ סימן על זה, שמישהו כתב לגרמ"מ שיש מקור לדברי הרב זוין בכל מיני ספרים והגרמ"מ עונה לו שהרב מבריסק רק אמר שאין כזה דבר בדברי חז"ל. 
 

[יפה מראה]

לכאורה דברי הרב זוין מפורש במה שהקב"ה סילק את אליהו הנביא מההנהגה כמבואר במלכים א' פרק י"ט.

[חלק א׳ ממעל]

אבל אליהו נשאר מלאך הברית הוא זה ש׳אחראי׳ על זה שכלל ישראל מחוייבים לקב"ה, צריך גם את החלק הזה

[במבי]

אבל אליהו נשאר מלאך הברית הוא זה ש׳אחראי׳ על זה שכלל ישראל מחוייבים לקב"ה, צריך גם את החלק הזה

אמת !

גם פנחס נאמר עליו "הנני נותן לו את בריתי שלום" וכותבת ע"ז הגמ' בסנהדרין "וראויה כפרה זו שתהא מכפרת והולכת לעולם" (דף פב:)

צריך לזכור שב"קנאות" צריך לפעול במהירות שהרי אלולא כן מפסידים את המומנט שהדין קנאים פוגעים בו נאמר רק בשעת מעשה.
אך במנהיגות מוזכר פעמים מספר בסמיכות לנחת כפסוק "על מי מנוחות ינהלני" שזה נראה לי שונה מקנאות.
(אני זוכר שיש פסוק נוסף שמביא ניהול ונחת ביחד, אשמח אם משהו יעלה ויזכיריני)

אגב קנאות לעיתים היא לפעול לחיוב ולצאת לעזרה ולא רק לנקום בעושי רעה, כמו שכותב זאת רש"י בכמה מקומות.

[ייעוץ תורני]

אבל אליהו נשאר מלאך הברית הוא זה ש׳אחראי׳ על זה שכלל ישראל מחוייבים לקב"ה, צריך גם את החלק הזה

אמת !

גם פנחס נאמר עליו "הנני נותן לו את בריתי שלום" וכותבת ע"ז הגמ' בסנהדרין "וראויה כפרה זו שתהא מכפרת והולכת לעולם" (דף פב:)

ומאידך בגלל שקטרג "עזבו בריתך בני ישראל"
נגזר עליו לרוץ תמיד מקיבוץ חילוני למושב ישנוני, ומבית חב"ד באורגוואי לבית חולים בבאר שבע וכו' וכו' -
כדי להשתתף בכל הבריתות ולהעיד ש>לא< עזבו בריתך בני ישראל.

[yosf]

3. ככל שהאדם פחות אוהב את עם ישראל - יותר קל לו לדבוק בקנאות.
וככל שהוא פחות אוהב את ה' - יותר קל לו לסלוד מכל קנאות הפוגעת בנעימות החיים ובפרט אם מפותחת אצלו אהבת ישראל או אפילו אהבת עוה"ז.

ח"ו
מי שאוהב את הפרט אוהב את הכלל ולהיפך
מה שנכון לומר מי שאוהב את עצמו ומחמת כן אוהב את משפחתו וכו'
אין מציאות להפריד בין אהבת ה' לאהבת ישראל
אצל המזרחי הפרידו.... ולכן יש להם אהבת... ישראל ואין להם אהבת ה'

[זקן ויושב בישיבה]

3. ככל שהאדם פחות אוהב את עם ישראל - יותר קל לו לדבוק בקנאות.
וככל שהוא פחות אוהב את ה' - יותר קל לו לסלוד מכל קנאות הפוגעת בנעימות החיים ובפרט אם מפותחת אצלו אהבת ישראל או אפילו אהבת עוה"ז.

ח"ו
מי שאוהב את הפרט אוהב את הכלל ולהיפך
מה שנכון לומר מי שאוהב את עצמו ומחמת כן אוהב את משפחתו וכו'
אין מציאות להפריד בין אהבת ה' לאהבת ישראל
אצל המזרחי הפרידו.... ולכן יש להם אהבת... ישראל ואין להם אהבת ה'

וכך אמר מרן הגרי"ז הובא בפניני משמר הלוי: מי שמגיע לדבר עמי על אהבת ישראל, יודע אני שלוש דברים, שהוא שונא את הקב"ה את התורה ואת עם ישראל.
 

[כלפי ליא]

3. ככל שהאדם פחות אוהב את עם ישראל - יותר קל לו לדבוק בקנאות.
וככל שהוא פחות אוהב את ה' - יותר קל לו לסלוד מכל קנאות הפוגעת בנעימות החיים ובפרט אם מפותחת אצלו אהבת ישראל או אפילו אהבת עוה"ז.

ח"ו
מי שאוהב את הפרט אוהב את הכלל ולהיפך
מה שנכון לומר מי שאוהב את עצמו ומחמת כן אוהב את משפחתו וכו'
אין מציאות להפריד בין אהבת ה' לאהבת ישראל
אצל המזרחי הפרידו.... ולכן יש להם אהבת... ישראל ואין להם אהבת ה'

וכך אמר מרן הגרי"ז הובא בפניני משמר הלוי: מי שמגיע לדבר עמי על אהבת ישראל, יודע אני שלוש דברים, שהוא שונא את הקב"ה את התורה ואת עם ישראל.

לא משנה מה אמר מרן הגרי"ז אין לנו אלא מקומו ושעתו בלבד, אבל ברור שמי שמדבר היום נגד המידות ואהבת ישראל כפשוטו, הוא שונא את התורה ואת חכמיה וגדוליה ונושאי דברה באמת, ושונא את הקב"ה, קוב"ה ואורייתא וישראל חד הוא.
והדברים בדוקים ומנוסים.

[יוסף יצחק]

לא משנה מה אמר מרן הגרי"ז אין לנו אלא מקומו ושעתו בלבד, אבל ברור שמי שמדבר היום נגד המידות ואהבת ישראל כפשוטו, הוא שונא את התורה ואת חכמיה וגדוליה ונושאי דברה באמת, ושונא את הקב"ה, קוב"ה ואורייתא וישראל חד הוא.
והדברים בדוקים ומנוסים.

מאד משנה מה אמר הגרי"ז זצ"ל, וכל אחד מבין כלפי מה דבריו אמורים, יש כאלה שמחפשים "אהבת ישראל" בשביל להתחבר לחילונים (ע"ע מזרחי) אבל לעצמם וליראי השם הם לא נוהגים כן, וכבר דיבר מזה דוד המלך ע"ה (תהלים נ).
ואלו הסוגיות שעסק בהם מרן הגרי"ז זצ"ל כידוע.

[כלפי ליא]

לא משנה מה אמר מרן הגרי"ז אין לנו אלא מקומו ושעתו בלבד, אבל ברור שמי שמדבר היום נגד המידות ואהבת ישראל כפשוטו, הוא שונא את התורה ואת חכמיה וגדוליה ונושאי דברה באמת, ושונא את הקב"ה, קוב"ה ואורייתא וישראל חד הוא.
והדברים בדוקים ומנוסים.

מאד משנה מה אמר הגרי"ז זצ"ל, וכל אחד מבין כלפי מה דבריו אמורים, יש כאלה שמחפשים "אהבת ישראל" בשביל להתחבר לחילונים (ע"ע מזרחי) אבל לעצמם וליראי השם הם לא נוהגים כן, וכבר דיבר מזה דוד המלך ע"ה (תהלים נ).
ואלו הסוגיות שעסק בהם מרן הגרי"ז זצ"ל כידוע.

בוודאי שמשנה, מאוד.
דיברתי על אלו שמצטטים אותו בהתלהבות, בלא לדעת מה שהם אומרים.

[זקן ויושב בישיבה]

לא משנה מה אמר מרן הגרי"ז אין לנו אלא מקומו ושעתו בלבד, אבל ברור שמי שמדבר היום נגד המידות ואהבת ישראל כפשוטו, הוא שונא את התורה ואת חכמיה וגדוליה ונושאי דברה באמת, ושונא את הקב"ה, קוב"ה ואורייתא וישראל חד הוא.
והדברים בדוקים ומנוסים.

מאד משנה מה אמר הגרי"ז זצ"ל, וכל אחד מבין כלפי מה דבריו אמורים, יש כאלה שמחפשים "אהבת ישראל" בשביל להתחבר לחילונים (ע"ע מזרחי) אבל לעצמם וליראי השם הם לא נוהגים כן, וכבר דיבר מזה דוד המלך ע"ה (תהלים נ).
ואלו הסוגיות שעסק בהם מרן הגרי"ז זצ"ל כידוע.

אכן ממש כך. כך היו תמיד המזרחי, רוממות אהבת ישראל בגרונם ושנאה לחרדים הפנאטיים בלבם. וכך גם היום יש כאלה שאוהבים לדבר על אהבת ישראל מידות טובות בין אדם לחבירו וכיו"ב, ונגועים הם מכף רגל ועד ראש בשנאת ת"ח. ודברי מרן הגרי"ז קיימים לשעה ולדורות.
 

[במבי]

 

אך במנהיגות מוזכר פעמים מספר בסמיכות לנחת כפסוק "על מי מנוחות ינהלני" שזה נראה לי שונה מקנאות.
(אני זוכר שיש פסוק נוסף שמביא ניהול ונחת ביחד, אשמח אם משהו יעלה ויזכיריני)

כתוב בישעיה ספר ישעיהו  -  פרק מ׳  -  פסוק י״א:
 כְּרֹעֶה֙ עֶדְר֣וֹ יִרְעֶ֔ה בִּזְרֹעוֹ֙ יְקַבֵּ֣ץ טְלָאִ֔ים וּבְחֵיק֖וֹ יִשָּׂ֑א עָל֖וֹת יְנַהֵֽל׃

וכותב רש"י

כרועה . אשר עדרו ירעה בזרועו מקבץ טלאים ובחיקו נושאם : עלות ינהל . מיניקתא בניח מדבר , הצאן המניקות : ינהל . כמו מנהל : 

וכן המצודת ציון:

יקבץ . יאסף : עלות . קטנות והוא מל' עולל ויונק : ינהל . ענין הנהגה בנחת וכן אתנהלה לאטי ( בראשית לג ) 


(וא"כ יש כבר חזקה של ג' מקומות שניהול היינו בנחת)

[חדא]

השימוש באימרה מפוקפקת בשם הגרי"ז לעקור מצוה מהתורה שעליה נחרב הבית מראה על שיבוש מוחלט שאחריתו מי ישורנו

[מתחזק]

השימוש באימרה מפוקפקת בשם הגרי"ז לעקור מצוה מהתורה שעליה נחרב הבית מראה על שיבוש מוחלט שאחריתו מי ישורנו

כנראה שצריך להעמיק ולהבין את דברי הגרי"ז.
 

[חלק א׳ ממעל]

לא משנה מה אמר מרן הגרי"ז אין לנו אלא מקומו ושעתו בלבד, אבל ברור שמי שמדבר היום נגד המידות ואהבת ישראל כפשוטו, הוא שונא את התורה ואת חכמיה וגדוליה ונושאי דברה באמת, ושונא את הקב"ה, קוב"ה ואורייתא וישראל חד הוא.
והדברים בדוקים ומנוסים.

מאד משנה מה אמר הגרי"ז זצ"ל, וכל אחד מבין כלפי מה דבריו אמורים, יש כאלה שמחפשים "אהבת ישראל" בשביל להתחבר לחילונים (ע"ע מזרחי) אבל לעצמם וליראי השם הם לא נוהגים כן, וכבר דיבר מזה דוד המלך ע"ה (תהלים נ).
ואלו הסוגיות שעסק בהם מרן הגרי"ז זצ"ל כידוע.

אכן ממש כך. כך היו תמיד המזרחי, רוממות אהבת ישראל בגרונם ושנאה לחרדים הפנאטיים בלבם. וכך גם היום יש כאלה שאוהבים לדבר על אהבת ישראל מידות טובות בין אדם לחבירו וכיו"ב, ונגועים הם מכף רגל ועד ראש בשנאת ת"ח. ודברי מרן הגרי"ז קיימים לשעה ולדורות.

אפיקורסות.
היזהרו בגחלתן, ואל תיתמם בכלל למה ומי הכוונה, אתה לא הראשון.
 

[שניאור]

לפי האמוציות כאן נראה שאני לא חי בכדור הארץ... (אולי יש כאן רמיזות על המחלוקת הליטאית?)