מהירות התפילה

[י.ק]

אשמח מאוד לקבל מידע על גדולי ישראל בכל הדורות מכל החוגים שכתוב עליהם מה היתה צורת התפילה שלהם וכד'. תודה רבה ויישר כח

[במבי]

זכור לי שבעל התניא מדבר ע"ז, אך איני זוכר במדויק כ"כ.

[עניין]

אתה גם רוצה הפניות לספרים ידועים של תולדות הגדו"י?

[ים סוף]

ראיתי במקרה הבוקר בספר 'מפי האיש' שאמר הרב אלישיב ש'כמונה מעות' אין הכוונה דווקא לאט, שהרי אפשר לספור כסף במהירות. אלא הכוונה היא עם שימת לב ובכוונה.

[י.ק]

ראיתי במקרה הבוקר בספר 'מפי האיש' שאמר הרב אלישיב ש'כמונה מעות' אין הכוונה דווקא לאט, שהרי אפשר לספור כסף במהירות. אלא הכוונה היא עם שימת לב ובכוונה.

יש לך אפשרות להראות צילום (או לפחות איזה עמוד זה כתוב)? תודה רבה
 

[ים סוף]

ראיתי במקרה הבוקר בספר 'מפי האיש' שאמר הרב אלישיב ש'כמונה מעות' אין הכוונה דווקא לאט, שהרי אפשר לספור כסף במהירות. אלא הכוונה היא עם שימת לב ובכוונה.

יש לך אפשרות להראות צילום (או לפחות איזה עמוד זה כתוב)? תודה רבה

פרק י' עמוד קא

[ש.ש.]

יש בדיון הזה נקודה נכונה ויש גם סיכון ושניהם באותו ענין.
הרי האדם צריך להתפלל עם כל עצמיותו וכל אחד לפי ענינו שעתו ורמת אישיותו.ולמה כ"כ חשובה מידת הזמן שהתפלל גדול פלוני.
אך מאידך מגיוון התשובות שמגיוון הגדולים יחודד ענין זה גופא בבהירות.ולא ח"ו שמי שהוא ילמד להאריך או לקצר שלא למצבו ורמתו.

[במבי]

ר' יהודה החסיד כותב:

"שורש התפילה שמחת הלב בהקב"ה שנאמר התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי ה', ולפיכך היה דוד מלך ישראל מנגן בכינור על כל תפילותיו וזמירותיו, למלאת לבבו שמחה באהבתו של הקב"ה (ספר חסידים - יח)

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=17

וצ"ל שאינו סותר כלל את האמור במשנתינו אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש !

וראוי להוסיף את דבריו להלן בסעיף קנח' :

"וכשתתפלל תוסיף על כל ברכה וברכה מענינה לצרכך, כי ביותר הם מכינים הלב, ואם לא תוכל להוסיף לפי שהקהל סיימו קודם, תוסיף באחת או בשתים כדי שלא תצטרך למהר בברכה אחרת, ...
ואם לא תוכל להוסיף חקור לך אחר ניגונים, וכשתתפלל אמור אותן באותו ניגון שנעים ומתוק בעיניך, באותו ניגון אמור תפילתך, ושתתפלל תפילתך בכוונה וימשוך ליבך אחר מוצא פיך, לדבר בקשה ושאלה ניגון שמכין את הלב, לדבר שבח ניגון המשמח את הלב, למען ימלא פיך אהבה ושמחה למי שרואה לבבך וכו'

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=53

[יוסף יצחק]

על הגרשז"א כתבו בספר חכו ממתקים שהקדיש לכל ברכה דקה! כיוון שחיכו לו הבחורים דיברו אז ביקשו מהגרשז"א לקצר, לאחר כמה זמן אמרו לו שזה לא מספיק וצריך שיקצר עוד, אמר להם הגרשז"א: כבר קצרתי עשרים שניות...

[בבא קמא]

הגר"א נובוגרוצקי שליט"א סיפר בהספד על מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל
שכשהיה מתפלל בנץ, היות ויש כמה שיטות ויש הפרש של כמה דקות, אז הוא מצא פתרון, באותם דקות הוא התפלל רק ה' שפתי תפתח.

[איש ווילנא]

ראיתי משפט בשם החזון איש
שמי שכל יום מתפלל באותו קצב [בין ארוך בין קצר]
הרי הוא לא יודע מה זה תפילה

[לבי במערב]

הגר"א נובוגרוצקי שליט"א סיפר בהספד על מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל שכשהי' מתפלל בנץ, היות ויש כמה שיטות ויש הפרש של כמה דקות, אז הוא מצא פתרון, באותם דקות הוא התפלל רק ה' שפתי תפתח.

מסופר על הגרש"ד זלה"ה (ובכל יום, כמובן), כמדומני.

[מאן דכר שמיה]

זכור לי שבעל התניא מדבר ע"ז, אך איני זוכר במדויק כ"כ.

למיטב זכרוני (איני זוכר מ"מ) מובא בשמו שפסוקי דזמרה צ"ל חצי שעה
 

[אחד הבנים]

זכור לי שבעל התניא מדבר ע"ז, אך איני זוכר במדויק כ"כ.

למיטב זכרוני (איני זוכר מ"מ) מובא בשמו שפסוקי דזמרה צ"ל חצי שעה

המקור הוא המג"א נ"ג ה' בשם מהר"מ מינץ משם מהרי"ל לגבי המתנת הש"ץ לציבור שכתוב שם שיעור של חצי שעה, וכ' שם דזהו שיעור כדי לגמור את כולה. וכן ביאר השו"ע הרב שם ס"ג. כנראה זה המקור שזכרת מבעה"ת.
 

[אחד הבנים]

הגר"א נובוגרוצקי שליט"א סיפר בהספד על מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל שכשהי' מתפלל בנץ, היות ויש כמה שיטות ויש הפרש של כמה דקות, אז הוא מצא פתרון, באותם דקות הוא התפלל רק ה' שפתי תפתח.

מסופר על הגרש"ד זלה"ה (ובכל יום, כמובן), כמדומני.

כוונתך להגר"ש דבליצקי לא?
ומדי דברי בו אזכרה ואהמיה בהזכרי בתפילתו כמונה מעות כפשוטו ממש, מילה במילה
שעה ארוכה, היה מתחיל הרבה קודם ביאת הציבור אל בימ"ד.
וגם בשאר תפילות כמנחה של שבת זכורני שהיה חזן, וג"כ מילה במילה ממש. 
אשרי עין ראתה כל אלה.
 

[במבי]

זכור לי שבעל התניא מדבר ע"ז, אך איני זוכר במדויק כ"כ.

למיטב זכרוני (איני זוכר מ"מ) מובא בשמו שפסוקי דזמרה צ"ל חצי שעה

המקור הוא המג"א נ"ג ה' בשם מהר"מ מינץ משם מהרי"ל לגבי המתנת הש"ץ לציבור שכתוב שם שיעור של חצי שעה, וכ' שם דזהו שיעור כדי לגמור את כולה. וכן ביאר השו"ע הרב שם ס"ג. כנראה זה המקור שזכרת מבעה"ת.

ייתכן שמזכיר זאת גם שם, אך זכור לי שפתחתי פעם תניא וזה היה מובא שם.

[לבי במערב]

כוונתך להגר"ש דבליצקי, לא? . . 

אכן כן.

[לבי במערב]

ייתכן שמזכיר זאת גם שם, אך זכור לי שפתחתי פעם תניא וזה היה מובא שם.

כנראה הכוונה למש"כ באגה"ק סי' א:

 . . להאריך בתפלת השחר ערך שעה ומחצה לפחות, כל ימות החול . . 

[איכא מאן דאמר]

שמעתי מהראשון לציון הגר"י יוסף שליט"א
ששח על אביו שהיה מתפלל בזריזות, ולא היה מאריך בתפילתו, וכן הייתה הנהגת הרב אליישיב
וסיים שעליהם נאמר "ותפילתם מהרה, באהבה תקבל ברצון"

[נדיב לב]

על אחד מגדולי ישראל [לע"ע שמו נשמט מזכרוני] מסופר שהיה פוסע וממשיך בתפילתו, שלא לעכב את הציבור.

[יראתי בפצותי]

החסידים היו אומרים, שכשיש רווחים גדולים בגדר, נכנסים גם חז..ים לכרם, והנמשל ברור.
ולענ"ד כונה בתפילה, היא הבנת המילים, ידיעה עם מי מדברים, וצורת תחנונים, כל שאר רגשות מוסר וחסידות, אין מקומם בתפילה.

[איכא מאן דאמר]

אמרו לאחד מהצדיקים שנהג להתפלל באריכות
שרעהו נוהג להתפלל בזריזות
ענה: אני כל כך אוהב את המילים שאיני מסוגל לעוזבם
והוא כל כך אוהב את המילים שהוא כבר תופס עוד ועוד...

[במבי]

החסידים היו אומרים, שכשיש רווחים גדולים בגדר, נכנסים גם חז..ים לכרם, והנמשל ברור.
ולענ"ד כונה בתפילה, היא הבנת המילים, ידיעה עם מי מדברים, וצורת תחנונים, כל שאר רגשות מוסר וחסידות, אין מקומם בתפילה.

תשמע רעיון של ספר חסידים איך לכוון בתפילה...

"וכשתתפלל תוסיף על כל ברכה וברכה מענינה לצרכך, כי ביותר הם מכינים הלב, ואם לא תוכל להוסיף לפי שהקהל סיימו קודם, תוסיף באחת או בשתים כדי שלא תצטרך למהר בברכה אחרת, ...
ואם לא תוכל להוסיף חקור לך אחר ניגונים, וכשתתפלל אמור אותן באותו ניגון שנעים ומתוק בעיניך, באותו ניגון אמור תפילתך, ושתתפלל תפילתך בכוונה וימשוך ליבך אחר מוצא פיך, לדבר בקשה ושאלה ניגון שמכין את הלב, לדבר שבח ניגון המשמח את הלב, למען ימלא פיך אהבה ושמחה למי שרואה לבבך וכו' (סימן קנח')

ניסית פעם להתפלל קטע בשמונה עשרה עם ניגון מתוק של אהרן רזאל ? או אולי עדי רן ?? בעצם לא משנה, באותו ניגון שנעים ומתוק בעיניך ! 

[יראתי בפצותי]

מוכר לי, מחזק דברי, שהעיקר הבנת המילים והבנה עם מי מדברים, רגש קשר לבורא הוא ענין לזה, מוסר וחסידות וכו' , לא.

[לבי במערב]

החסידים היו אומרים, שכשיש רווחים גדולים בגדר, נכנסים גם חז..ים לכרם, והנמשל ברור . . 

חסידים מסוימים, כמובן. ו(גם) על כגון דא נטשה המחלוקת בין חצרות החסידות.
 

[אחד הבנים]

כמדומה שעל ר' אהרן בעלזער מספרים שהיה מתפלל במהירות. לא ידוע לי כעת מקור.

[כדי]

החסידים היו אומרים, שכשיש רווחים גדולים בגדר, נכנסים גם חז..ים לכרם, והנמשל ברור . . 

חסידים מסוימים, כמובן. ו(גם) על כגון דא נטשה המחלוקת בין חצרות החסידות.

להיפך, הגאון החרים את החסידים אחרי שהוא שלח לראות את אחד מאדמור''י ליטא (איני זוכר את שמו אך מדומני שהיו שלשה תלמידי המגיד שהגיעו לליטא וזה היה אחד מהם) מתפלל בהתלהבות והשתגעות.

[אחד הבנים]

כמדומה שעל ר' אהרן בעלזער מספרים שהיה מתפלל במהירות. לא ידוע לי כעת מקור.

ליקוטי אמרים הוצ' מישור.
 

[אחד הבנים]

רא בעלזער.jpg

[בלדד השוחי]

על הגרשז"א כתבו בספר חכו ממתקים שהקדיש לכל ברכה דקה! כיוון שחיכו לו הבחורים דיברו אז ביקשו מהגרשז"א לקצר, לאחר כמה זמן אמרו לו שזה לא מספיק וצריך שיקצר עוד, אמר להם הגרשז"א: כבר קצרתי עשרים שניות...

תפילתו הארוכה אכן זכורה לי היטב, אך לא נראה שכיוון במיוחד להקדיש דקה לכל ברכה ושתכנן זאת כך, אלא פשוט היה מתפלל במתינות גדולה, וכך יצא, תמיד לפחות רבע שעה.