דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

נושאים שונים

פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1429
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 389 פעמים
קיבל תודה: 272 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי יהודה1 » 22 אוקטובר 2018, 19:28

חזון איש אורח חיים סימן קמ
עקירת הקבוע והמקובל בפי רבותינו מדור דור, והטלת ספק בהם, היא מסילה לעקשות והגרוע ממנה. ובהיות שכל מה שהאריכו בזה אין להם זכות קיום כלל, ודברי רבותינו ז"ל קיימים וכמסמרות נטועים חוששני להתחייב לפרש.
קובץ איגרות חזון אי"ש חלק ג' איגרת ד'
והנה מיסודי התורה היא הקבלה, ואסרו לומר דבר שלא שמע מרבו. ופי' הגר"ח מוולוז'ין דהיינו לעשות דבר מחודש שניכרת שלא היה דעת רבו כן אף שלא שמע הפכו.

ערכים:

סמל אישי של משתמש

דוד ריזל (הפרסומאי)
משתמש ותיק
הודעות: 681
הצטרף: 05 פברואר 2017, 12:10
נתן תודה: 175 פעמים
קיבל תודה: 199 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי דוד ריזל (הפרסומאי) » 05 נובמבר 2018, 12:06

דומה לזה מקובל סיפור על רבי אייזל חריף.
שהיה משכיל שהתווכח אתו ונכנס לתוך דבריו, אמר לו רבי אייזל אי אפשר לדבר ככה, בוא נעשה סדר "כשאני אסיים לדבר אתה תתחיל לנבוח".
ומדוע אני מזלזל בדבריך וקורא להם 'נביחה' ?
כי כתוב "אין אחר מעשה בית דין כלום", לכן כיון שאני אב"ד פסקתי, אין להוסיף על כך כלום. וממילא זה סתם נביחה.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1745
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 259 פעמים
קיבל תודה: 509 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי שאר לעמו » 05 נובמבר 2018, 12:39

למה מתייחס פתיחת אשכול זה כדוגמא מעשית? או שהוא רומז לויכוחים פוליטיים, שאז הוא מורכב למדי כמובן..

אתן דוגמא מעשית שצפה לי כעת: המיל הרומי שהיה נהוג בא"י בזמן חז"ל, הוא 1,479 מטר, שזה כ- 2562 אמות (האמה הגדולה כשיעור חזו"א).
והנה בראשונים ובאחרונים נקטו כפשוט שאלפיים אמה הוא מיל.
א"כ אף שמיל רומי של חיי א"י דאז גדול יותר, אעפ"כ נתנו למיל שיעור 2000 אמה. ולא נשנה זאת מכח הקושיא הנ"ל.


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1429
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 389 פעמים
קיבל תודה: 272 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי יהודה1 » 05 נובמבר 2018, 13:28

שאר לעמו כתב:למה מתייחס פתיחת אשכול זה כדוגמא מעשית? או שהוא רומז לויכוחים פוליטיים, שאז הוא מורכב למדי כמובן..

אתן דוגמא מעשית שצפה לי כעת: המיל הרומי שהיה נהוג בא"י בזמן חז"ל, הוא 1,479 מטר, שזה כ- 2562 אמות (האמה הגדולה כשיעור חזו"א).
והנה בראשונים ובאחרונים נקטו כפשוט שאלפיים אמה הוא מיל.
א"כ שמיל רומי של חיי א"י דאז גדול יותר, ואעפ"כ נתנו למיל שיעור 2000 אמה ולא נשנה זאת מכח הקושיא הנ"ל.
דוגמא כמו שלך.


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1429
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 389 פעמים
קיבל תודה: 272 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי יהודה1 » 05 נובמבר 2018, 13:29

החזו"א עצמו דיבר על פיקפוק במניין השנים מבריאת העולם. ועל פיקפוק בחשבון הלוח (כמדומני).


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 451
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 166 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי תיובתא » 06 נובמבר 2018, 00:04

יהודה1 כתב:החזו"א עצמו דיבר על פיקפוק במניין השנים מבריאת העולם. ועל פיקפוק בחשבון הלוח (כמדומני).
אם כתב על זה, אז הכותרת של האשכול מטעה מעט.
למעשה אין זו דעת החזון איש על פקפוקים "למיניהם", אלא על פקפוקים מאוד מסויימים, שאולי רק בהם יש בעיה, אבל בשאר דברים מאן יימר לן?


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1429
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 389 פעמים
קיבל תודה: 272 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי יהודה1 » 06 נובמבר 2018, 08:51

תיובתא כתב:
יהודה1 כתב:החזו"א עצמו דיבר על פיקפוק במניין השנים מבריאת העולם. ועל פיקפוק בחשבון הלוח (כמדומני).
אם כתב על זה, אז הכותרת של האשכול מטעה מעט.
למעשה אין זו דעת החזון איש על פקפוקים "למיניהם", אלא על פקפוקים מאוד מסויימים, שאולי רק בהם יש בעיה, אבל בשאר דברים מאן יימר לן?
מלשונו נראה שזה בעייה כללית, ותוכל לראות גם בנושאים אחרים שלא הסכים לקבל בקלות טענות על אי ידיעתם של הראשונים (למשל בקונטרס ח"י שעות).


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 451
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 166 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי תיובתא » 06 נובמבר 2018, 09:05

יהודה1 כתב:
תיובתא כתב:
יהודה1 כתב:החזו"א עצמו דיבר על פיקפוק במניין השנים מבריאת העולם. ועל פיקפוק בחשבון הלוח (כמדומני).
אם כתב על זה, אז הכותרת של האשכול מטעה מעט.
למעשה אין זו דעת החזון איש על פקפוקים "למיניהם", אלא על פקפוקים מאוד מסויימים, שאולי רק בהם יש בעיה, אבל בשאר דברים מאן יימר לן?
מלשונו נראה שזה בעייה כללית, ותוכל לראות גם בנושאים אחרים שלא הסכים לקבל בקלות טענות על אי ידיעתם של הראשונים (למשל בקונטרס ח"י שעות).
גם אם אתה צודק, אז כותרת מתאימה הייתה "דעת החזון אי"ש על טענות בדבר אי ידיעתם של הראשונים". הכותרת הנוכחית יכולה להשתמע כאילו אסור לפקפק בכלום.


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1429
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 389 פעמים
קיבל תודה: 272 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי יהודה1 » 06 נובמבר 2018, 09:12

הכותרת היא שאסור לפקפק בלי לבדוק אם זה מתאים עם דברי החזו"א שהובאו.


נדיב לב
משתמש ותיק
הודעות: 1016
הצטרף: 27 אוגוסט 2018, 15:46
נתן תודה: 82 פעמים
קיבל תודה: 192 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי נדיב לב » 06 נובמבר 2018, 15:53

תיובתא כתב:
יהודה1 כתב:החזו"א עצמו דיבר על פיקפוק במניין השנים מבריאת העולם. ועל פיקפוק בחשבון הלוח (כמדומני).
אם כתב על זה, אז הכותרת של האשכול מטעה מעט.
למעשה אין זו דעת החזון איש על פקפוקים "למיניהם", אלא על פקפוקים מאוד מסויימים, שאולי רק בהם יש בעיה, אבל בשאר דברים מאן יימר לן?
נו גם על החזון איש כאן באים לפקפק? הרעיון כמו שכתב יהודה.


תיובתא
משתמש ותיק
הודעות: 451
הצטרף: 10 יולי 2017, 20:56
נתן תודה: 166 פעמים
קיבל תודה: 123 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי תיובתא » 06 נובמבר 2018, 23:38

נדיב לב כתב:
תיובתא כתב:
יהודה1 כתב:החזו"א עצמו דיבר על פיקפוק במניין השנים מבריאת העולם. ועל פיקפוק בחשבון הלוח (כמדומני).
אם כתב על זה, אז הכותרת של האשכול מטעה מעט.
למעשה אין זו דעת החזון איש על פקפוקים "למיניהם", אלא על פקפוקים מאוד מסויימים, שאולי רק בהם יש בעיה, אבל בשאר דברים מאן יימר לן?
נו גם על החזון איש כאן באים לפקפק? הרעיון כמו שכתב יהודה.
לדקדק, לא לפקפק.


מבקש אמת
משתמש ותיק
הודעות: 1515
הצטרף: 21 אוקטובר 2018, 22:14
נתן תודה: 126 פעמים
קיבל תודה: 476 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי מבקש אמת » 07 נובמבר 2018, 00:08

בענין זה יש לי תמיהה מזה זמן רב על מהלך החזו"א בזה, שהרי את דברי הראשונים מחשיב עד למאד עד כדי שמתרעם על מי שמעיז לנטות מדבריהם מסיבות שונות או אפילו אם מטיל בהם ספק וכנ"ל, ואילו על דברי האחרונים מהבית יוסף והלאה אין לחזו"א מניעה כלל לחלוק לחלוטין אף לדינא ובהרבה מהמקרים אינו מתייחס לדבריהם כלל. ותמוה לי שהגם שמקובל אצלנו שהראשונים גדולים מן האחרונים, מ"מ לא ברור למה בדברי הטור והר"ן והרא"ש אסור להטיל ספק כלל ואילו על דברי הבית יוסף והרמ"א והמהרש"ל שחיו פחות מ200 שנה אחריהם אפשר לחלוק בלי מניעה?


(ועוד יש לתמוה בזה שבמכתב להגרא"מ פלצ'ינסקי זצ"ל (נדפס בספרו שלום יהודה) כתב החזו"א שלעצמו הרי הוא נוהג להלכה אף נגד דברי הראשונים, וצ"ע היאך זה מסתדר עם שיטתו שדברי הראשונים נאמנים עלינו כנתינתן מסיני. ולא נתבררה לי שיטתו של החזו"א בענין זה)


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1429
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 389 פעמים
קיבל תודה: 272 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי יהודה1 » 07 נובמבר 2018, 09:06

מבקש אמת כתב:בענין זה יש לי תמיהה מזה זמן רב על מהלך החזו"א בזה, שהרי את דברי הראשונים מחשיב עד למאד עד כדי שמתרעם על מי שמעיז לנטות מדבריהם מסיבות שונות או אפילו אם מטיל בהם ספק וכנ"ל, ואילו על דברי האחרונים מהבית יוסף והלאה אין לחזו"א מניעה כלל לחלוק לחלוטין אף לדינא ובהרבה מהמקרים אינו מתייחס לדבריהם כלל. ותמוה לי שהגם שמקובל אצלנו שהראשונים גדולים מן האחרונים, מ"מ לא ברור למה בדברי הטור והר"ן והרא"ש אסור להטיל ספק כלל ואילו על דברי הבית יוסף והרמ"א והמהרש"ל שחיו פחות מ200 שנה אחריהם אפשר לחלוק בלי מניעה?


(ועוד יש לתמוה בזה שבמכתב להגרא"מ פלצ'ינסקי זצ"ל (נדפס בספרו שלום יהודה) כתב החזו"א שלעצמו הרי הוא נוהג להלכה אף נגד דברי הראשונים, וצ"ע היאך זה מסתדר עם שיטתו שדברי הראשונים נאמנים עלינו כנתינתן מסיני. ולא נתבררה לי שיטתו של החזו"א בענין זה)
זו תמיהה בפני עצמה. אבל החזו"א כאן דיבר על נושא אחר והוא שאין להטיל ספק במה שכל רבותינו עד היום נקטו כדבר פשוט. וודאי מדובר על האחרונים כי מה היו הראשונים אומרים בזה, על זה יש ויכוח.


פותח הנושא
יהודה1
משתמש ותיק
הודעות: 1429
הצטרף: 30 אוגוסט 2018, 18:27
נתן תודה: 389 פעמים
קיבל תודה: 272 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי יהודה1 » 07 נובמבר 2018, 09:10

מבקש אמת כתב:בענין זה יש לי תמיהה מזה זמן רב על מהלך החזו"א בזה, שהרי את דברי הראשונים מחשיב עד למאד עד כדי שמתרעם על מי שמעיז לנטות מדבריהם מסיבות שונות או אפילו אם מטיל בהם ספק וכנ"ל, ואילו על דברי האחרונים מהבית יוסף והלאה אין לחזו"א מניעה כלל לחלוק לחלוטין אף לדינא ובהרבה מהמקרים אינו מתייחס לדבריהם כלל. ותמוה לי שהגם שמקובל אצלנו שהראשונים גדולים מן האחרונים, מ"מ לא ברור למה בדברי הטור והר"ן והרא"ש אסור להטיל ספק כלל ואילו על דברי הבית יוסף והרמ"א והמהרש"ל שחיו פחות מ200 שנה אחריהם אפשר לחלוק בלי מניעה?


(ועוד יש לתמוה בזה שבמכתב להגרא"מ פלצ'ינסקי זצ"ל (נדפס בספרו שלום יהודה) כתב החזו"א שלעצמו הרי הוא נוהג להלכה אף נגד דברי הראשונים, וצ"ע היאך זה מסתדר עם שיטתו שדברי הראשונים נאמנים עלינו כנתינתן מסיני. ולא נתבררה לי שיטתו של החזו"א בענין זה)
על מספר השנים לא נראה לי שזה מה שקובע אלא שמי שכל רבותינו ראו שאין לחלוק עליהם גם אנחנו לא יכולים לחלוק ומק"ו אבל על הב"י עצמו אפשר לחלוק עם ראויתיו מספיקות שהרי גם האחרונים שאחריו חלקו עליו. סיבת החלוקה לא באמת ברורה לי אבל העיקרון הוא שראו שאין אפשרות לומר שהם טעו בדברים שיש לנו אפשרות לברר ואם יש עליהם קושיה וודאי גם הם ידעו אותה וזה חיסרון ידיעה שלנו איך לתרץ (ואין לומר אין לדיין אלא מה שעיניו רואות אלא כשהוא יכול להכריע בעצמו בעניין לפי ראות עיניו ולא כשוודאי לו שהדין אינו כמותו ורק אינו מבין למה). אמנם מה שכתב שאומר נגד מה שמוכח מהראשונים אם אל כתוב בהם בפירוש איני יודע לתרצו.


בן של רב
משתמש ותיק
הודעות: 1437
הצטרף: 06 דצמבר 2018, 01:56
נתן תודה: 621 פעמים
קיבל תודה: 292 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי בן של רב » 22 יולי 2019, 20:58

יהודה1 כתב:
22 אוקטובר 2018, 19:28
חזון איש אורח חיים סימן קמ
עקירת הקבוע והמקובל בפי רבותינו מדור דור, והטלת ספק בהם, היא מסילה לעקשות והגרוע ממנה. ובהיות שכל מה שהאריכו בזה אין להם זכות קיום כלל, ודברי רבותינו ז"ל קיימים וכמסמרות נטועים חוששני להתחייב לפרש.
קובץ איגרות חזון אי"ש חלק ג' איגרת ד'
והנה מיסודי התורה היא הקבלה, ואסרו לומר דבר שלא שמע מרבו. ופי' הגר"ח מוולוז'ין דהיינו לעשות דבר מחודש שניכרת שלא היה דעת רבו כן אף שלא שמע הפכו.

ומה בקשר לשינויים המרובים שהנהיג החזו"א?
וכמותו עוד המוני תנאים ואמוראים ראשונים ואחרונים?


איש ווילנא
משתמש ותיק
הודעות: 629
הצטרף: 18 יוני 2019, 20:04
נתן תודה: 143 פעמים
קיבל תודה: 127 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: דעת החזון אי"ש על פקפוקים למיניהם

שליחה על ידי איש ווילנא » 22 יולי 2019, 21:31

מבקש אמת כתב:
07 נובמבר 2018, 00:08
,בענין זה יש לי תמיהה מזה זמן רב על מהלך החזו"א בזה, שהרי את דברי הראשונים מחשיב עד למאד עד כדי שמתרעם על מי שמעיז לנטות מדבריהם מסיבות שונות או אפילו אם מטיל בהם ספק וכנ"ל, ואילו על דברי האחרונים מהבית יוסף והלאה אין לחזו"א מניעה כלל לחלוק לחלוטין אף לדינא ובהרבה מהמקרים אינו מתייחס לדבריהם כלל. ותמוה לי שהגם שמקובל אצלנו שהראשונים גדולים מן האחרונים, מ"מ לא ברור למה בדברי הטור והר"ן והרא"ש אסור להטיל ספק כלל ואילו על דברי הבית יוסף והרמ"א והמהרש"ל שחיו פחות מ200 שנה אחריהם אפשר לחלוק בלי מניעה?


(ועוד יש לתמוה בזה שבמכתב להגרא"מ פלצ'ינסקי זצ"ל (נדפס בספרו שלום יהודה) כתב החזו"א שלעצמו הרי הוא נוהג להלכה אף נגד דברי הראשונים, וצ"ע היאך זה מסתדר עם שיטתו שדברי הראשונים נאמנים עלינו כנתינתן מסיני. ולא נתבררה לי שיטתו של החזו"א בענין זה)

החזון איש לא כותב במכתב להגר"מ פלצינסקי שפוסק נגד ראשונים 
להיפך הוא כותב בפירוש שלענין הלכה במקום שסותרים דבריו לדברי הראשונים הרי הלכה כהראשונים 

אמנם מה שכן זה שהחזון איש שעליו נפתח האשכול לא מדבר על פסיקת הלכה אלא על דרך לימוד 
אבל כנראה שהחזון איש ראה בזה סטיה יסודית מדברי הראשונים בנסיון לבאר דברי רש"י בשונה מכל הראשונים
בשביל להתאימו עם משאלת לב

ובקשר לעצם הדיון למה לחלוק על ראשונים לא 
ואילו לחלוק על ב"י מהרש"ל ורמ"א כן 
החזון איש לא המציא את זה 
אלא זה מקובל כבר מדורות מגדולי האחרונים שמחוייבים לראשונים 
[וידועה אמרתו של הגר"א להגר"ח מוולאזין שאין משא פנים בהלכה עד הרא"ש ואגב היינו שגם על הטור הרשהו לחלוק] 
וודאי שיש לכך טעם במציאות אבל בשביל להבין את זה צריך להיות רגיל בעומק דברי הראשונים
וזה ברור שהנושא זה לא רק מי היה מוקדם יותר. 
אלא היה שלב שהפסיקו להכריע מעצמם אלא קבלו את הכרעות הראשונים 
וכן הב"י והרמ"א אינם מכריעים מעצמם בגמ' אלא מקבלים הכרעת הראשונים [ואפילו התרומת הדשן כך אף שהיה כחד מקמאי בדרך לימודו והיה מוקדם הרבה לב"י ורמ"א כבר נהג כן]
יוצא מן הכלל המהרש"ל שמכריע הכל מעצמו

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא
  • נושאים דומים
    תגובות
    צפיות
    הודעה אחרונה

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 4 אורחים