מה לליטאי בשטיבל חסידי?

נושאים שונים
סמל אישי של משתמש

פותח הנושא
ברית מלח
הודעות: 192
הצטרף: 16 ינואר 2018, 21:46
נתן תודה: 55 פעמים
קיבל תודה: 45 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי ברית מלח » 23 יולי 2019, 06:17

נתעוררתי לדון, לפי שיטת הליטאים שאין מוסיפים בקדיש - "ויצמח פורקניה"
ושמעתי שיש להם פסק מן הגדולים, שאין לענות אחר זה אמן במקום דהוה הפסק.
אך משום מה לא ראיתי שנזהרים שלא לענות בקדיש שלפני שמו"ע של מעריב, שכידוע יש לסמוך גאולה לתפילה.
ואם שח ביניהם הרי זה הפסק,
ואם כן נתעוררתי, מדוע לא חשו להפסק?


אחד התלמידים
משתמש ותיק
הודעות: 1316
הצטרף: 01 ינואר 2016, 08:53
נתן תודה: 94 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי אחד התלמידים » 23 יולי 2019, 08:34

מה זה 'שיטת הליטאים'? זה נוסח אשכנז מאז. הוספת 'ויצמח פורקניה' נוסח ספרד.
הטאם שלא לענות אמן אחר ויצמח פורקניה הוא משום שהרמב"ם, שהיה ספרדי והביא נוסח ספרד של קדיש, כולל ויצמח פורקניה, כתב המקומות שעונים אמן בקדיש, ולא כתב לענות אחר ויצמח פורקניה.
ולא מובן איזה קשר יש בין זה לעניית אמן לפני שמו"ע במערב. יש מחלוקת אם יש לענות, וכדי לצאת מידי ספק והרבה נוהגים לגמור ביחד עם החזן. אבל מנהג המרווח הוא לענות אמן, כהשיטות שאין זה הפסק בין גאולה לתפילה. וא"א לכרוך את זה עם נידונים אחרים שאינם שייכים.


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 461
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 196 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי שניאור » 23 יולי 2019, 09:10

ברית מלח כתב:
23 יולי 2019, 06:17
נתעוררתי לדון, לפי שיטת הליטאים שאין מוסיפים בקדיש - "ויצמח פורקניה"
ושמעתי שיש להם פסק מן הגדולים, שאין לענות אחר זה אמן במקום דהוה הפסק.
אך משום מה לא ראיתי שנזהרים שלא לענות בקדיש שלפני שמו"ע של מעריב, שכידוע יש לסמוך גאולה לתפילה.
ואם שח ביניהם הרי זה הפסק,
ואם כן נתעוררתי, מדוע לא חשו להפסק?
הצירוף של שני הדברים לא מדוייק, כי הרי עונים שם אמן על כל ברכה ואין זה הפסק, אא"כ תאמר שלנוסח אשכנז זוהי אמן יתומה על שום דבר, וזה סתם אסור ללא קשר להפסק.


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 728
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 208 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי הכהן » 23 יולי 2019, 09:13

זה לא אמן יתומה אלא אמן על בקשה, שאינו מעיקר סדר התפילה. הגע עצמך, האם מותר (לו יצוייר) לענות האמנים של יעלה ויבוא במקום זה?


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 461
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 196 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי שניאור » 23 יולי 2019, 09:29

הכהן כתב:
23 יולי 2019, 09:13
זה לא אמן יתומה אלא אמן על בקשה, שאינו מעיקר סדר התפילה. הגע עצמך, האם מותר (לו יצוייר) לענות האמנים של יעלה ויבוא במקום זה?
מי אומר שלא? ושנית אם להש"ץ הוה מסדר התפילה האם לאחרים אסור לענות עליו?


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 728
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 208 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי הכהן » 23 יולי 2019, 09:49

יש אמנים שמותר לענות ויש שלא


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 461
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 196 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי שניאור » 23 יולי 2019, 09:58

איזה חוץ מסתם אמן שאינו על ברכה? נגיד אם אני שומע מישהו שמברך שהכל אסור לי לענות אמן?


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1927
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי שאר לעמו » 23 יולי 2019, 12:12

זה בשם הרב מבריסק שלא אמר אמן אחרי 'ויצמח', וטעמו שהרמב"ם שהביא נוסח בקדיש כתב 'ויצמח' אך לא כתב שעונים אמן כבשאר מקומות.
ומה שעונים זה כמו כולם..


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 461
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 196 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי שניאור » 23 יולי 2019, 12:18

הרב מבריסק הוא משהו אחר, כי להרמב"ם אומרים ויצמח ולא עונים ע"ז אמן גם למנהג ספרד, ולשיטת הרמב"ם הוי אמן יתומה בכל פעם, אלא שבמקום הפסק חששו יותר לשיטת הרמב"ם.


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1927
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי שאר לעמו » 23 יולי 2019, 12:26

עדות ספרד כיום לא עונים אמן אחר 'ויצמח'?

ומה מקורם של כל הערות הביניים אצל עדות ספרד, כמו משיב הרוח ומוריד הגשם - לברכה..  למה מפסיקים?
ואף אצל כל העדות מהיכן מגיע 'ברוך הוא וברך שמו'. ובאמת הרב מבריסק לא היה אומר ברוך הוא וברוך שמו, וכפי שאנו נוהגים לא לענות באמצע ברכה שיוצאים יד"ח דהוי הפסק.


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 728
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 208 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי הכהן » 23 יולי 2019, 12:37

שאר לעמו כתב:
23 יולי 2019, 12:26
ומה מקורם של כל הערות הביניים אצל עדות ספרד, כמו משיב הרוח ומוריד הגשם - לברכה..  למה מפסיקים?
והאמן של האשכנזים ביעלה ויבוא ובמוסף ראש חודש

סמל אישי של משתמש

פיניפיני
משתמש ותיק
הודעות: 217
הצטרף: 19 יוני 2019, 10:11
נתן תודה: 53 פעמים
קיבל תודה: 46 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי פיניפיני » 23 יולי 2019, 12:39

שאר לעמו כתב:
23 יולי 2019, 12:26
עדות ספרד כיום לא עונים אמן אחר 'ויצמח'?
השאלה העיקרית מה המנהג בתימן ששם נהגו הכל כדעת הרמב"ם משא"כ בשאר עדות המזרח


הכהן
משתמש ותיק
הודעות: 728
הצטרף: 28 דצמבר 2015, 03:16
נתן תודה: 208 פעמים
קיבל תודה: 228 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי הכהן » 23 יולי 2019, 12:40

שאר לעמו כתב:
23 יולי 2019, 12:26
ואף אצל כל העדות מהיכן מגיע 'ברוך הוא וברך שמו'. ובאמת הרב מבריסק לא היה אומר ברוך הוא וברוך שמו, וכפי שאנו נוהגים לא לענות באמצע ברכה שיוצאים יד"ח דהוי הפסק.
שלחן ערוך אורח חיים סימן קכד סעיף ה כתב: על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום אומר ברוך הוא וברוך שמו:


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי כלפי ליא » 23 יולי 2019, 15:13

הכהן כתב:
23 יולי 2019, 12:40
שאר לעמו כתב:
23 יולי 2019, 12:26
ואף אצל כל העדות מהיכן מגיע 'ברוך הוא וברך שמו'. ובאמת הרב מבריסק לא היה אומר ברוך הוא וברוך שמו, וכפי שאנו נוהגים לא לענות באמצע ברכה שיוצאים יד"ח דהוי הפסק.
שלחן ערוך אורח חיים סימן קכד סעיף ה כתב: על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום אומר ברוך הוא וברוך שמו:
זה חיוב דאורייתא לפי הרא"ש
וזה לא הרב מבריסק אלא מובא בשם הגר"א, וזה באמת תמוה מאוד נגד ראשונים מפורשים שלמדו כן מגמרות מדרשה מהפסוקים, והלכה פסוקה בשו"ע.
וכבר תמה בזה התורה תמימה (פרשת האזינו) על מנהג תמוה זה שיש שאין אומרים ב"ה וב"ש, לעקור חיוב דאורייתא.
 


מתחזק
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי מתחזק » 23 יולי 2019, 15:38

כלפי ליא כתב:
23 יולי 2019, 15:13
הכהן כתב:
23 יולי 2019, 12:40
שאר לעמו כתב:
23 יולי 2019, 12:26
ואף אצל כל העדות מהיכן מגיע 'ברוך הוא וברך שמו'. ובאמת הרב מבריסק לא היה אומר ברוך הוא וברוך שמו, וכפי שאנו נוהגים לא לענות באמצע ברכה שיוצאים יד"ח דהוי הפסק.
שלחן ערוך אורח חיים סימן קכד סעיף ה כתב: על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום אומר ברוך הוא וברוך שמו:
זה חיוב דאורייתא לפי הרא"ש
וזה לא הרב מבריסק אלא מובא בשם הגר"א, וזה באמת תמוה מאוד נגד ראשונים מפורשים שלמדו כן מגמרות מדרשה מהפסוקים, והלכה פסוקה בשו"ע.
וכבר תמה בזה התורה תמימה (פרשת האזינו) על מנהג תמוה זה שיש שאין אומרים ב"ה וב"ש, לעקור חיוב דאורייתא.

איזה חיוב דאורייתא?
 


ראשון לציון
הודעות: 124
הצטרף: 23 אפריל 2019, 20:47
קיבל תודה: 22 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי ראשון לציון » 23 יולי 2019, 15:46

בלי קשר לא מובן מה לליטאי בשטיבל חסידי, כאשר בשטיבל חסידי על הרוב מתפללים במהירות עצומה, שהליטאי המצוי אינו יכול לעמוד בזה...


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי כלפי ליא » 23 יולי 2019, 15:46

מתחזק כתב:
23 יולי 2019, 15:38
כלפי ליא כתב:
23 יולי 2019, 15:13
הכהן כתב:
23 יולי 2019, 12:40
 
זה חיוב דאורייתא לפי הרא"ש
וזה לא הרב מבריסק אלא מובא בשם הגר"א, וזה באמת תמוה מאוד נגד ראשונים מפורשים שלמדו כן מגמרות מדרשה מהפסוקים, והלכה פסוקה בשו"ע.
וכבר תמה בזה התורה תמימה (פרשת האזינו) על מנהג תמוה זה שיש שאין אומרים ב"ה וב"ש, לעקור חיוב דאורייתא.
איזה חיוב דאורייתא?



תסתכל בטור המביא את דברי הרא"ש, והוא גם בתשובותיו כלל ד', וגם בחרדים כתוב מפורש שזה חיוב דאורייתא
כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו
[אף כי במשנ"ב נראה שהוא אסמכתא, בכ"ז הסמיכו את זה על פסוקים, וזה חיוב ולא המלצה]


ארץ חמדה
הודעות: 7
הצטרף: 06 מרץ 2016, 16:42
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי ארץ חמדה » 23 יולי 2019, 16:35

מלבד מה שהובא לעיל מהרמב"ם בסדר התפילה בנוסח הקדיש, שמונה המקומות שעונים אמן בקדיש ולא הזכיר שם שעונין אחרי ויצמח, ראוי להזכיר שגם התימנים שמזכירים ויצמח בקדיש אינם עונים אמן אחר ויצמח.


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 461
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 196 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי שניאור » 23 יולי 2019, 16:49

ראשון לציון כתב:
23 יולי 2019, 15:46
בלי קשר לא מובן מה לליטאי בשטיבל חסידי, כאשר בשטיבל חסידי על הרוב מתפללים במהירות עצומה, שהליטאי המצוי אינו יכול לעמוד בזה...
מעניין באיזה שטיבל חסידי התפללת (חוץ מגור)...


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1927
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי שאר לעמו » 23 יולי 2019, 17:32

כלפי ליא כתב:
23 יולי 2019, 15:13
הכהן כתב:
23 יולי 2019, 12:40
שאר לעמו כתב:
23 יולי 2019, 12:26
ואף אצל כל העדות מהיכן מגיע 'ברוך הוא וברך שמו'. ובאמת הרב מבריסק לא היה אומר ברוך הוא וברוך שמו, וכפי שאנו נוהגים לא לענות באמצע ברכה שיוצאים יד"ח דהוי הפסק.
שלחן ערוך אורח חיים סימן קכד סעיף ה כתב: על כל ברכה שאדם שומע בכל מקום אומר ברוך הוא וברוך שמו:
זה חיוב דאורייתא לפי הרא"ש
וזה לא הרב מבריסק אלא מובא בשם הגר"א, וזה באמת תמוה מאוד נגד ראשונים מפורשים שלמדו כן מגמרות מדרשה מהפסוקים, והלכה פסוקה בשו"ע.
וכבר תמה בזה התורה תמימה (פרשת האזינו) על מנהג תמוה זה שיש שאין אומרים ב"ה וב"ש, לעקור חיוב דאורייתא.
חיוב דאו' ? במקדש בשכמל"ו. דידן זה רמז.
אולי זה בשם הגר"א לא שמעתי. אמרתי שהרב לא היה אומר בהוב"ש בחזרת הש"ץ.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי כלפי ליא » 23 יולי 2019, 17:37

שאר לעמו כתב:
23 יולי 2019, 17:32
כלפי ליא כתב:
23 יולי 2019, 15:13
הכהן כתב:
23 יולי 2019, 12:40

זה חיוב דאורייתא לפי הרא"ש
וזה לא הרב מבריסק אלא מובא בשם הגר"א, וזה באמת תמוה מאוד נגד ראשונים מפורשים שלמדו כן מגמרות מדרשה מהפסוקים, והלכה פסוקה בשו"ע.
וכבר תמה בזה התורה תמימה (פרשת האזינו) על מנהג תמוה זה שיש שאין אומרים ב"ה וב"ש, לעקור חיוב דאורייתא.
חיוב דאו' ? במקדש בשכמל"ו.
אולי זה בשם הגר"א לא שמעתי. אמרתי שהרב לא היה אומר בהוב"ש בחזרת הש"ץ.
ומסתמא גם בשולחן השבת שלכם לא אומרים בהוב"ש בקידוש ובהמוציא.

אדוני, תלמד קצת
כן, חיוב דאורייתא כמו במקדש בשכמל"ו, אותו חיוב. הפרי חדש בהל' עבודת יוה"כ כותב שזה אותו חיוב ממש.
כמו שאמרתי, המשנ"ב נראה שזה אסמכתא, אבל בהחלט בראשונים ובאחרונים הקדומים נראה שזה דאורייתא גמור.
במג"א כתוב שלא אומרים ב"ה וב"ש במקום שאסור לענות באמצע, ולכן גם בברכה שיוצאים מדין שומע כעונה לא אומרים. ומובא בפוסקים דעות שכן אומרים גם בכה"ג.
וזה שהרב מבריסק לא היה אומר, זה מסתמך על מעשה רב בשם הגר"א, ועל זה תמה מאוד התורה תמימה שאין שום פשר למנהג הזה, אחרי שזה דין מפורש בראשונים והלכה פסוקה בשו"ע [וכידוע שהחזו"א אמר שא"א לסמוך על מעשה רב].


שניאור
משתמש ותיק
הודעות: 461
הצטרף: 19 מאי 2019, 17:31
נתן תודה: 196 פעמים
קיבל תודה: 99 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי שניאור » 23 יולי 2019, 18:59

שאר לעמו כתב:
23 יולי 2019, 18:53
אני מתקן מה שלא אומרים בהוב"ש בברכה שיוצא, כיון שהוא מדין שומע כעונה, הרי שאינו עונה על ברכת עצמו.

המ"ב בתראה והוא כתב שזה רמז בלבד. וסגי לי בהכרעתו. אף שלא עיינתי בסוגיא. אני מניח שגם אתה מבין שהגרי"ז לא 'נבהל' מקו' תורה תמימה.

החזו"א לא אמר שלא סומכים על מע"ר. הוא התכוון שאין לזה משקל כשל הגר"א עצמו. אבל א"צ לפנים שיש לזה משקל ככלי שני מהגר"א, והמ"ב מביאו להלכה. ופוסקי הדורות דנים ודקים רבות בדבריו, כדוגמת החשק שלמה ואחיו הג"ר בצלאל.
כל מילה בסלע.
גם המשנ"ב כשכותב לענות בהוב"ש מציין שבמעשה רב לא כתוב כן, ונותן עצה להמלט מדברי המע"ר עיי"ש.


שמש מרפא
הודעות: 2
הצטרף: 07 יולי 2019, 22:37
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי שמש מרפא » 23 יולי 2019, 20:14

שניאור כתב:
23 יולי 2019, 09:10
ברית מלח כתב:
23 יולי 2019, 06:17
נתעוררתי לדון, לפי שיטת הליטאים שאין מוסיפים בקדיש - "ויצמח פורקניה"
ושמעתי שיש להם פסק מן הגדולים, שאין לענות אחר זה אמן במקום דהוה הפסק.
אך משום מה לא ראיתי שנזהרים שלא לענות בקדיש שלפני שמו"ע של מעריב, שכידוע יש לסמוך גאולה לתפילה.
ואם שח ביניהם הרי זה הפסק,
ואם כן נתעוררתי, מדוע לא חשו להפסק?
הצירוף של שני הדברים לא מדוייק, כי הרי עונים שם אמן על כל ברכה ואין זה הפסק, אא"כ תאמר שלנוסח אשכנז זוהי אמן יתומה על שום דבר, וזה סתם אסור ללא קשר להפסק.
אין בעיה לענות אמן אחרי כל תפילה שהיא. הדין של אמן יתומה הוא דוקא אחרי ברכה או כשיש הפסק בין הברכה לאמן אבל יצמח פורקניה לא גרע מכל תפילה שהיא. אגב ראיתי בשם הגריש"א זצוק"ל  שדינו כב"ה וב"ש שמותר רק בפסד"ז


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 23 יולי 2019, 20:41

שמש מרפא כתב:
23 יולי 2019, 20:14
שניאור כתב:
23 יולי 2019, 09:10
ברית מלח כתב:
23 יולי 2019, 06:17
נתעוררתי לדון, לפי שיטת הליטאים שאין מוסיפים בקדיש - "ויצמח פורקניה"
ושמעתי שיש להם פסק מן הגדולים, שאין לענות אחר זה אמן במקום דהוה הפסק.
אך משום מה לא ראיתי שנזהרים שלא לענות בקדיש שלפני שמו"ע של מעריב, שכידוע יש לסמוך גאולה לתפילה.
ואם שח ביניהם הרי זה הפסק,
ואם כן נתעוררתי, מדוע לא חשו להפסק?
הצירוף של שני הדברים לא מדוייק, כי הרי עונים שם אמן על כל ברכה ואין זה הפסק, אא"כ תאמר שלנוסח אשכנז זוהי אמן יתומה על שום דבר, וזה סתם אסור ללא קשר להפסק.
אין בעיה לענות אמן אחרי כל תפילה שהיא. הדין של אמן יתומה הוא דוקא אחרי ברכה או כשיש הפסק בין הברכה לאמן אבל יצמח פורקניה לא גרע מכל תפילה שהיא. אגב ראיתי בשם הגריש"א זצוק"ל  שדינו כב"ה וב"ש שמותר רק בפסד"ז
וכן גם האמנים של יהא שלמא ותתקבל וכו'.
 


זקן ויושב בישיבה
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי זקן ויושב בישיבה » 23 יולי 2019, 20:45

אחד התלמידים כתב:
23 יולי 2019, 08:34
מה זה 'שיטת הליטאים'? זה נוסח אשכנז מאז. הוספת 'ויצמח פורקניה' נוסח ספרד.
הטאם שלא לענות אמן אחר ויצמח פורקניה הוא משום שהרמב"ם, שהיה ספרדי והביא נוסח ספרד של קדיש, כולל ויצמח פורקניה, כתב המקומות שעונים אמן בקדיש, ולא כתב לענות אחר ויצמח פורקניה.
ולא מובן איזה קשר יש בין זה לעניית אמן לפני שמו"ע במערב. יש מחלוקת אם יש לענות, וכדי לצאת מידי ספק והרבה נוהגים לגמור ביחד עם החזן. אבל מנהג המרווח הוא לענות אמן, כהשיטות שאין זה הפסק בין גאולה לתפילה. וא"א לכרוך את זה עם נידונים אחרים שאינם שייכים.
עיין פניני הגרי"ז שהביא מדברי הגרי"ז לענין האמן של ויצמח פורקניה שהביא דברי הרמב"ם עיי"ש מעשה נחמד עם הגרי"ז. 
 


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי כלפי ליא » 23 יולי 2019, 20:56

שניאור כתב:
23 יולי 2019, 18:59
שאר לעמו כתב:
23 יולי 2019, 18:53
אני מתקן מה שלא אומרים בהוב"ש בברכה שיוצא, כיון שהוא מדין שומע כעונה, הרי שאינו עונה על ברכת עצמו.

המ"ב בתראה והוא כתב שזה רמז בלבד. וסגי לי בהכרעתו. אף שלא עיינתי בסוגיא. אני מניח שגם אתה מבין שהגרי"ז לא 'נבהל' מקו' תורה תמימה.

החזו"א לא אמר שלא סומכים על מע"ר. הוא התכוון שאין לזה משקל כשל הגר"א עצמו. אבל א"צ לפנים שיש לזה משקל ככלי שני מהגר"א, והמ"ב מביאו להלכה. ופוסקי הדורות דנים ודקים רבות בדבריו, כדוגמת החשק שלמה ואחיו הג"ר בצלאל.
כל מילה בסלע.
גם המשנ"ב כשכותב לענות בהוב"ש מציין שבמעשה רב לא כתוב כן, ונותן עצה להמלט מדברי המע"ר עיי"ש.
הדברים לא נכונים בעליל
השו"ע כותב חיוב לענות ב"ה וב"ש, והמקור הוא ראשונים מפורשים שלמדו כן שהוא חיוב גמור.
המשנ"ב כתב רמז כלומר שזה לא ממש דאורייתא, אבל בכ"ז זה חיוב גמור.
וזה שהמעש"ר כותב שהגר"א לא אמר, זה עדיין לא מיישב מה שבראשונים הוא חיוב גמור. ויישובו של השעה"צ הוא רק במנין שיש חשש שלא יוכלו לענות אמן כראוי, שאמן הוא חיוב יותר גדול מב"ה וב"ש [ועדיין מפורש בשעה"צ שב"ה וב"ש הוא חיוב] מה שלא קיים במניינים של יראים ומדקדקים.
וזה בוודאי לא יכול להיות יישוב על הגרי"ז למה הוא לא אמר, וזה עדיין תימה רבתי איך אפשר לחלוק למעשה על ראשונים מפורשים ודין ערוך שנפסק להדיא בשו"ע כחיוב גמור [אף אם הוא פחות חיוב מאמן].
ולא יועיל על זה שהגרי"ז 'גיבור גדול ולא נבהל' מקו' תורה תמימה, כי זה לא שום תירוץ לעקור דין ערוך מראשונים ושו"ע, שלדברי חלק מהראשונים והאחרונים הוא חיוב דאורייתא, ואם זה לא דאורייתא אז מה? דיינו שזה דין ערוך בשו"ע שמקורו בראשונים מפורשים, שאין זה אלא תימה רבה לעקור דין זה.
 


מבין ענין
משתמש ותיק
הודעות: 472
הצטרף: 09 אוקטובר 2017, 23:22
נתן תודה: 270 פעמים
קיבל תודה: 118 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי מבין ענין » 23 יולי 2019, 21:16

כלפי ליא כתב:
23 יולי 2019, 15:46
מתחזק כתב:
23 יולי 2019, 15:38
כלפי ליא כתב:
23 יולי 2019, 15:13

זה חיוב דאורייתא לפי הרא"ש
וזה לא הרב מבריסק אלא מובא בשם הגר"א, וזה באמת תמוה מאוד נגד ראשונים מפורשים שלמדו כן מגמרות מדרשה מהפסוקים, והלכה פסוקה בשו"ע.
וכבר תמה בזה התורה תמימה (פרשת האזינו) על מנהג תמוה זה שיש שאין אומרים ב"ה וב"ש, לעקור חיוב דאורייתא.
איזה חיוב דאורייתא?



תסתכל בטור המביא את דברי הרא"ש, והוא גם בתשובותיו כלל ד', וגם בחרדים כתוב מפורש שזה חיוב דאורייתא
כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו
[אף כי במשנ"ב נראה שהוא אסמכתא, בכ"ז הסמיכו את זה על פסוקים, וזה חיוב ולא המלצה]

ודאי שהוא אסמכתא, דאל"כ מדוע לא מופיע בש"ס?
ודרשת הגמ' עה"פ הנ"ל הוא בביהמ"ק.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי כלפי ליא » 23 יולי 2019, 21:33

מבין ענין כתב:
23 יולי 2019, 21:16
כלפי ליא כתב:
23 יולי 2019, 15:46
מתחזק כתב:
23 יולי 2019, 15:38

איזה חיוב דאורייתא?



תסתכל בטור המביא את דברי הרא"ש, והוא גם בתשובותיו כלל ד', וגם בחרדים כתוב מפורש שזה חיוב דאורייתא
כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו
[אף כי במשנ"ב נראה שהוא אסמכתא, בכ"ז הסמיכו את זה על פסוקים, וזה חיוב ולא המלצה]

ודאי שהוא אסמכתא, דאל"כ מדוע לא מופיע בש"ס?
ודרשת הגמ' עה"פ הנ"ל הוא בביהמ"ק.
בביהמ"ק הוא חיוב בשכמל"ו דייקא, ובגבולין על הזכרת שם צריך לענות בברכה, ואין חיוב ב"בשכמל"ו", אבל עדיין יתכן ששניהם אותו חיוב.
כאמור, בפוסקים כמו הפר"ח וכנסה"ג נקטו שזה חיוב דאורייתא בדיוק כמו שבמקדש יש חיוב לענות בשכמל"ו, עם אותם גדרים
וגם אם לא, גם אם זה חיוב דרבנן ואסמכתא וחיוב מכ"ש של דברי קבלה הנלמד מהכתוב זכר צדיק לברכה, עדיין זה חיוב גמור וברור, ואין כ"כ נפק"מ אם זה דרשה גמורה או אסמכתא לגודל החיוב.
[הנפק"מ רק שיותר מובן למה אין מפסיקים במקומות שאין רשאי להפסיק לחול, לעניית ב"ה וב"ש, וקיל מאמן]
 


שאר לעמו
משתמש ותיק
הודעות: 1927
הצטרף: 05 נובמבר 2017, 08:55
נתן תודה: 290 פעמים
קיבל תודה: 554 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי שאר לעמו » 23 יולי 2019, 21:44

רמז שציין המ"ב - זה לא אסמכתא!
ו'יתכן' דידך הוא משאלת לב. ואינני יודע מדוע. בהלכה עסקינן - לא?
עד שאתה תמה על הרב מבריסק שלא פחד מראשונים, צא ולמד מחדש הכל.


כלפי ליא
משתמש ותיק
הודעות: 1224
הצטרף: 22 ינואר 2017, 19:40
נתן תודה: 80 פעמים
קיבל תודה: 347 פעמים
יצירת קשר:
סטטוס: לא מחובר

Re: מה לליטאי בשטיבל חסידי?

שליחה על ידי כלפי ליא » 23 יולי 2019, 21:45

אפשר לעקם איך שרוצים ולשחק כמה שרוצים

הכל כדי להגן על עקירת דין של שו"ע ואמירה ברורה של ראשונים

כי זה מהגדולים שלנו

ועל תורה כזו נאמר נוח לו שנהפכה שלייתו על פניו


את ה"יתכן" אמרתי כדי להסביר למי ששאל שהרי בגמ' זה מוזכר רק על ביהמ"ק, והסברתי שזה לא קושיא על ראשונים שלומדים מאותו פסוק גם חיוב תמידי בכל ברכה, כי בהחלט יתכן ששני החיובים שווים רק חלוקים בגדריהם, והגמרא הזכירה את החיוב של מטבע מסויים.

וכל זה לא משנה במשחקים, איך לעקור דין של שו"ע, סתם כי בא.

שלח תגובה הנושא הקודםהנושא הבא

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים | 0 אורחים